outlander

אני נוסע תמיד על 119, חלפתי על פני מצלמות עשרות פעמים ומעולם לא חטפתי דו"ח. ועוד חידוש בשבילך, במהירות הזאת חלפתי גם על פני שוטרים שהחזיקו מד לייזר... והם לא התייחסו אלי בכלל. יש לי חבר שהוא נהג אמבולנס, חוטף הרבה פלאשים מכל הכיוונים (כשהוא נוסע מהר לצורך הצלת חיי אדם), והוא אמר שבדרך כלל הפלאשים מגיעים במהירות של 30-40 מעל המותר.

שכחת להוסיף: ותעמוד כל היום בחלון, כדי לשמור על האוטו...

שמעת פעם על טויוטה שהאיצה פתאום ללא שליטה?

הבעיה שרוב הנהגים לא מודעים למה שכתבת, או שזה פשוט לא מעניין אותם. לכן רואים יותר ויותר רכבי קרוסאובר על הכביש. ובינינו, רוב האנשים חיים בשביל פוזה. אז כמה שיותר פוזה יותר טוב. נדירים האנשים שמה שמעניין אותם זה רכב אמין ובטיחותי ולא משנה איך הוא נראה (בדרך כלל הרכב שלהם גם מכוסה בוץ ולשלשת יונים).

רכב שטח, או קרוסאובר, הוא יותר גדול, יותר מרווח, ובעל תנוחת ישיבה גבוהה, ובדרך כלל מגיע עם עוד פינוקים שאין בפרייבט רגיל, לכן תמיד הייתי מעדיף אותו על פרייבט רגיל. בטיחות או לא זה כבר שאלה אחרת, זה באמת נושא מעניין לדיון אבל מה שבטוח הוא שרכב השטח או אפילו הקרוסאובר שהוא דמוי שטח, נותן הרגשה טובה של בטיחות - וזה גם משהו.

יש לי חבר שגר בקומה רביעית, הוא הניח מתחת לחלון מצלמת וידאו שקולטת את כל החניון. משום מה זה נראה לי מסורבל להשקיע במערכת כשזאת (כולל חיבור למחשב והקלטה וכו', ולך תחפש אח"כ את הילד שעשה לך שריטה), יותר קל לעבור דירה למקום יותר נחמד, מגדלי אקירוב או משהו כזה.

מה ההבדל במחיר בין האקווס למרצדס? אגב הנה הודעה שכתב היום מישהו, והוא מדבר על יונדאי וקיה שאין להם אפילו יצוג אחד בעשיריה הפותחת:

ברור שזה טעות, צריך שמישהו יתנדב להודיע להם... אין קשר בכלל בין המוצרים, הם בעצמם אמרו לי בטלפון שהתרסיס הראשון שקניתי לא מתאים לדשבורד אלא לפגושים לא צבועים (מה זה?)

זה היופי ברכב קוריאני, הוא גם מאיץ מהר וגם לא שואל אותך מתי להאיץ.

אני לא מדבר ממה ששמעתי או קראתי, אלא מנסיוני האישי עם יונדאי ix35 שעליתי עליו. נא לדייק. זה רק השלים לי את כל מה שקראתי. ועכשיו מה באמת הקשר לרכב היוקרה הזה של יונדאי? בכל מקרה תתחדש, נראה רכב מהנה מבפנים ומבחוץ. העיצוב האחורי שלו קצת משעמם אבל מלפנים הוא נראה מהודר ועדכני, ובאמת מזכיר את המרצדס. רק מה, זה לא כמו שאתה כותב, ולא מזכיר בכלל את העיצוב הרגיל של היונדאי. גם היונדאי אקווס נראה מרשים, והתפלאתי לקרוא באחת הביקורות ש..."לנו יש רק בעיה אחת וזה לא הסמל מלפנים דווקא, אלא עיצוב הפנים והחוץ. יותר מידי מראה קוריאני גס ופחות מידי שיק יוקרתי אירופאי". אגב, אתה גר בקרית מלאכי? כי לפי הדיווח והתמונות זה נראה שאתה גר בחו"ל.

לדעתי האכיפה היא אך ורק לאלה שעוברים 30 מעל המותר, לדוגמא: בכביש של 90 קמ"ש נוסעים 120 קמ"ש. לכן אני ממליץ לנעול את בקרת השיוט ב-119 קמ"ש בכבישים כאלה.

אל תתקרב לביטוח. היה לי בדיוק מקרה כזה, נהג אותת ימינה (!) ועצר בצד ימין (!) בכביש שאנשים בדרך כלל חונים בצד ימין. עקפתי אותו משמאל והוא שבר שמאלה בחדות ממש בהפתעה (סיוט שאני לא מאחל לאף אחד...) ונכנס בי בדלת. דרך הביטוח הגענו לבית משפט, והשופט קבע שהוא לא אשם. כנראה אי אפשר להוכיח במקרה כזה שלא נסעתי מהר בפראות מצד שמאל ועקפתי אותו בחדות, אי אפשר להוכיח שהוא אותת ימינה, ובקיצור - אם הוא נותן לך 800 ש"ח, קח את זה בשני ידיים וסע למוסך מושיתו שהמליצו כאן עליו. הוא הכי מקצועי שאני מכיר, עבודה מעולה ומחירים סבירים.

וכל הכבוד לחנות של קארפלן שהיו הוגנים ולא חייבו אותי בדמי משלוח בהזמנה השניה של המוצר הזה.

תודה על ההמלצה, הזמנתי את התכשיר.

ניקיתי עם התכשיר הזה: http://carplan.co.il/sg_product~OBT500~5~4.htm עלה לי 70 ש"ח כולל משלוח, שזה מחיר מופקע לחלוטין, וגם השאיר לי סימנים של מריחות על הדש בורד (אפילו שהתזתי כמויות של חומר ושפשפתי שוב ושוב). החומר גם יותר מדי נוזלי ולא עושה רושם מי יודע מה. נראה לי שגם על חלקים אחרים באוטו הוא הותיר סימנים לבנים. מה עושים? יש לציין שהדש בורד אצלי אינו מבריק - הוא מט (משהו שלא ראיתי במקומות אחרים).

אתה משווה FRV למשאית? הרכב קומפקטי כמו פיאט אונו.... אין רכב משפחתי טוב יותר מהונדה FRV. ב-120K אתה יכול למצוא גם שנת 2010 (או 2009, לא זוכר בדיוק מתי הפסיקו לייצר), ולמצוא גירסה מפוארת - סאן רוף, מגנזיום, בקרת שיוט, וכל הפינוקים. המושב האחורי מרווח עד מאוד, הילדים יהנו עד הגג, תנוחת הישיבה גבוהה וכייפית. ויש אופציה לכסא שישי באמצע השורה הקדמית, שבדרך כלל הוא מקופל ומשמש כשולחן נחמד להניח עליו טישיו ארנקים ופלאפונים. במושב האחורי אתה יכול לדחוף 3 כסאות תינוק בכיף.

לך על הונדה FRV. גם גדול, גם נוח, וגם אתה יכול להשיג בחצי מהתקציב שלך, אם תמצא שנת 2007 שמורה כחדשה כמו שאני מצאתי. היא גם חסכונית - בתוך העיר 1:10 ומחוץ לעיר 1:12. יש לה 6 מקומות ממש מרווחים, מה שאומר שמאחור יכולים לשבת גם 4 ילדים בכיף. ותא מטען ענק.

מאוד מצחיק שנתפסתם לסקר של המוסכניקים ועזבתם את כל הנתונים מסקרי האמינות שהבאתי לכם מרחבי העולם.... רק לפני כמה שנים, עוד צחקתי על אלה שמתלהבים מרכבים יפניים, ומשתמשים בהם באדיקות. אבל אחרי שעשיתי ממש מחקר בנושא, התחלתי להבין על מה אנשים מדברים. בהתחלה חשבתי שרכבים אמריקאים למשל, אוכלים הרבה דלק אבל לא רואים מוסך. חבר שיש לו ביואיק רנדוו סיפר לי על צרות צרורות שהוא אוכל מהאוטו הזה, וכל תיקון קטן מתחיל ב-4 ספרות. שלא לדבר על צריכת דלק מטורפת. לאט לאט הבנתי שרכב טוב זה רכב יפני. השאר, לא משנה מה, צרפתי, אמריקאי, שלא לדבר על קוריאני - פשוט עושים צרות. אז יונדאי התקדמו מבחינת האמינות, שאפו. כל הכבוד. אבל עדיין זה נשאר "יונדאי" מבחינת הרכב ומבחינת המשתמש. ואם רק לפני 5 שנים הם ייצרו זבל, הייתי נותן להם עוד 10 שנים כדי לייצר משהו טוב באמת.

כמובן שאני לא יכול להשאיר אתכם באמצע המתח, אז ככה: הייתי אצל פחח לצורך משהו, לקחתי מעט פוליש ושפשפתי. הפוליש לא היה מתאים ומה שקרה זה תוספת של כתמים לבנים בלתי נראים אבל מעצבנים מאוד, וגם שריטות עדינות פה ושם שהרסו לי את הלוח שעונים המגניב של "FRV - The Good Life". למזלי מישהו הכיר לי את "חשמל מוטי" ברחובות (רחוב משה יתום 5, 0544438439 - מגיע לו!) ושם היה בחור מתוק בשם "אורי" שהוא למעשה הבן של מוטי וגם הכפיל הקטן שלו, שלקח בקבוק פוליש יקר שמחירו כמו בקבוק גולד לייבל, ושפשף במרץ במשך חצי שעה, כשאני יושב לידו ואומר לו מידי פעם "נשאר לך פה, נשאר לך שם". אז עכשיו הלוח שעונים מבריק ונוצץ ותודה לאורי שעשה עלי רושם טוב. בכלל המוסך הזה עשה עלי רושם טוב באופן כללי, של אנשים שדואגים היטב לפרטים הקטנים. צל"ש. היה שווה להשקיע נסיעה עד רחובות. לסיכום: מי שלא רוצה ללכת לחשמל מוטי או לאבנר או למישהו אחר ולשלם כסף, אם המצב קשה ולא רואים כלום בלוח שעונים - צריך לשייף היטב עם נייר לטש 2000 על רטוב, ואח"כ פוליש עדין לצבע מטאלי או משהו כזה. אם המצב בסדר - לשייף עם פוליש עדין.

תסלח לי, אתה נשמע כמו סוכן יונדאי. ערכתי חיפוש באתר "אוטו", בכמה מבחנים "יונדאי" בכלל לא הוזכרה. אתה מוזמן להעיף מבט ברשימת המבחנים, הונדה מככבת בכולם, וגם כל מיני רכבים שזכו במקום הראשון, החל בפורשה וכלה ביגואר, אבל יונדאי לא מוזכרת (לפחות במבחנים שהצצתי בהם - ותודה למקש F3 שיש לי במחשב). http://www.auto.co.il/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%AA%D7%92%D7%99%D7%AA.aspx?q=%D7%A1%D7%A7%D7%A8+%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA גם בסקר אחר שנערך בארה"ב, היפניות במקום הראשון, יונדאי בכלל לא מוזכרת: סקר: היפניות הכי אמינות מגזין הצרכנות האמריקני "קונסיומר ריפורט", פרסם אתמול (ג') את סקר האמינות השנתי של כלי רכב חדשים. מהסקר עולה כי סאיון, "מותג הצעירים" של טויוטה, הוא האמין ביותר בארה"ב. יצרנית מכוניות הספורט פורשה עלתה שישה מקומות לעומת הסקר הקודם, והגיעה למקום השני. פורד, במקום העשירי, היא הראשונה מבין היצרניות המקומיות, בעוד קרייזלר הגיעה למקום האחרון. הסקר כולל 1.3 מיליון בעלי מכוניות בארה"ב, ומקיף דגמים משנות 2001 עד 2010. במגזין השתמשו בנתונים שנאספו על-מנת לחזות את רמת האמינות הצפויה של דגמי 2011, ויצרו דירוג מותגים על-פי "אמינות חזויה". כאמור, בראש הטבלה, נמצא "מותג הצעירים" של טויוטה, סאיון. למרות זאת, ניכר כי משבר "ההאצות הבלתי-מתוכננות" של טויוטה, כמו-גם פרסומן של מספר קריאות-לתיקון ("ריקול") שכללו מיליוני כלי רכב בכל העולם, השפיעו לרעה על מוניטין האמינות של היצרנית הגדולה בעולם: גם טויוטה וגם לקסוס ירדו בשלושה מקומות, בהשוואה לסקר הקודם. עם זאת, שני המותגים עדיין ממוקמים בעשירייה הראשונה - טויוטה במקום השישי, לקסוס בתשיעי. במקומות שלוש וארבע ניצבות הונדה וחטיבת היוקרה שלה, אקורה. המיקום הגבוה ודאי מסב נחת רבה לבכירי היצרנית היפנית, במיוחד לאור מיקומן של טויוטה ולקסוס. מותג היוקרה של ניסאן, אינפיניטי, ירד מקום אחד לעומת הסקר הקודם, אך עדיין מרשים במקום החמישי. מול ההצלחה של מותגי היוקרה היפניים, בולטת האכזבה מהמותגים האירופיים: מרצדס במקום ה-22, ב.מ.וו ב-23, ואודי ב-26. "ב.מ.וו, מרצדס ואודי הן מהגרועות שביצרניות הרכב בכל הנוגע לאמינות", אומרים במגזין. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3975694,00.html בבריטניה כבר שנים רבות, הונדה במקום הראשון: http://www.autosport.co.il/magazin/23603/%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%94-%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%A8/ סקר האמינות אותו מקיים האתר הבריטי WhatCar, הנחשב לאמין ומקצועי מצא כי הונדה תופסת את המקום הראשון בסעיף האמינות. הסקר, שבמסגרתו נבדקו 250 דגמי הרכבים הפופולאריים ביותר בבריטניה מצא כי 9% מסך כל מכוניות הונדה בבריטניה ביקרו במוסך בשנה האחרונה, מיד אחריה, ממוקמת טויוטה על נתון כפול – 14% מסך המכוניות הכללי שקפצו לבקר במוסך ב- 12 החודשים שחלפו. מיצובישי, לקסוס וסוזוקי תפסו יחד את המשבצת השלישית עם 15%. בתחתית הטבלה ניצבת רנו עם 45%, אלפא רומיאו עם 46% ולנד רובר עם 55%. זו השנה השלישית ברצף בה הונדה זוכה במקום הראשון בסקר זה. ואחרון חביב: בעלי המוסכים בישראל כל מכונית מגיעה למוסך בסופו של דבר, אבל באילו כלי רכב התקלות פשוטות וזולות לתיקון? ■ בסקר אמינות שערך אתר מידרג בקרב 30 מוסכניקים, דורגה טויוטה באופן בולט כאמינה ביותר, כשאחריה סובארו, מאזדה והונדה >> כשבעל מכונית מספר לכם שהוא "לא רואה מוסך", כדאי להמליץ לו על אופטומטריסט טוב, כי אין כזה דבר מכונית שלא זקוקה לתיקונים וטיפולים לאורך זמן. עם זאת, אין ספק שיש מכוניות אמינות יותר מאחרות, וזה אולי אחד הפרטים החשובים ביותר שיש לברר בעת קניית מכונית. אפשר לבחון את מערכות הבטיחות המותקנות במכונית, לברר מה הציון שקיבלה במבחני ריסוק ולקרוא על מבחני דרכים בעיתונות. עם זאת, גם לאחר בחינה קפדנית של אלה מידת האמינות של מכונית, שחשובה במיוחד ברכישת מכונית משומשת, נותרת נעלם מעניין שאין עליו נתונים מספקים. באירופה ובארה"ב נערכים סקרי אמינות של ארגונים כמו JD Powers, שמציגים תמונה רחבת היקף על האמינות של דגמים ויצרנים שונים. בישראל אין סקרים דומים, והרוכשים של מכוניות משומשות מסתפקים בשמועות ובהתייעצות עם חברים לגבי מידת אמינותן של המכונית שלהם. עם זאת, במקרים כאלה היעדר היכולת להשוות מכונית אחת לאחרת הופך את הנתונים למוטים וסובייקטיביים מאוד. מכוניות משפחתיות. איפה יונדאי? מקור אמין שאפשר להתייעץ עמו הוא המוסכניק שלכם. אם מדובר במוסך כללי שאינו מורשה יבואן מסוים, ואם בעל המוסך מתקן מגוון רחב של דגמים פופולריים, אפשר להיעזר בניסיונו בתהליך הקנייה. בעזרת אתר מידרג, (midrag.co.il), שעוסק בדירוג בעלי מקצוע כמו טכנאים, אינסטלטורים ומוסכניקים, הרחבנו את השיטה וערכנו מחקר איכותני: שאלנו 30 מוסכניקים מהן המכוניות האמינות ביותר בישראל. פרשת התקלה בדוושת הגז של דגמי יצרנית הרכב טויוטה הצליחה להעיב על המוניטין הציבורי של דגמי היצרנית שלא סבלו מהתקלה. טויוטה: התקלות קלות לתיקון תוצאות סקר המוסכניקים אינן מותירות מקום לספק: התקלה בדגמים מסוימים של יצרנית הרכב לא פגעה באמינותה הכללית של טויוטה בעיני בעלי המוסכים הנבדקים. יצרנית המכוניות האמינות ביותר לפי סקר המוסכניקים היא טויוטה, בפער גדול מעל המתחרות. 50% מבעלי המוסכים בסקר דירגו כאמינות ביותר את המכוניות המשפחתיות בנפח 1.6 ליטר של טויוטה. חלק מהם הוציאו מכלל זה את הדגמים עם תיבת ההילוכים הרובוטית מ-2008. כדי לבדוק אם ההתפתחויות במשבר טויוטה השפיע על דעתם של המוסכניקים לאורך זמן, כחודש לאחר גילוי התקלה לבעלי המוסכים שהעניקו לטויוטה את הדירוג הגבוה ביותר בסקר ושאלנו אותם אם האירועים האחרונים גרמו להם לשנות את החלטתם. רק שני נשאלים טענו כי התקלה שהתגלתה בכלי הרכב של טויוטה אכן משפיעה על הדירוג שלהם ומעיבה על אמינות כל כלי הרכב של טויוטה. מרבית בעלי המוסכים עמדו מאחורי קביעתם המקורית כי טויוטה היא יצרנית הרכב האמינה ביותר. בנוסף, מנתוני אתר מידרג שסקרו את שביעות רצונם של 1,075 נשאלים מהמוסכים בישראל עולה כי בעלי כלי רכב של טויוטה, יותר מבעלי כלי רכב אחרים, הם המרוצים ביותר מהמוסכים שלהם. עובדה זו אינה קשורה לזהות המוסך וסוגו, ולכן אפשר להניח כי גם כשבעלי טויוטה מבקרים במוסך, הטיפולים והבדיקות חולפים בלי תקלות חמורות והוצאות כבדות. המכוניות היפניות: איכות חומרים ופשטות לבד מטויוטה, מכוניות של סובארו, מאזדה והונדה זכו אף הן לדירוג גבוה במדד האמינות. 13%-17% מהמוסכניקים דירגו כלי רכב של יצרניות אלה במקום הראשון. רוב המוסכניקים שעמם שוחחנו הסבירו כי הסיבה שמכוניות אלה דורגו כאמינות ביותר (גם של טויוטה) היא פשוטה: גם כשיש בהן תקלות, קל לתקן אותן והטיפול אינו יקר יחסית. "מניסיוני, אם הטויוטה מגיעה למוסך שלא לטיפול שוטף, אני בדרך כלל מוצא את עצמי מתעסק בעיקר במערכות האזעקה שהרכיבו פה בישראל", אומר יוסי כנעני, בעל מוסך הכנעני בבני ברק. "היתה גם תקלה נפוצה במחשב המנוע בדגמי 2003 ו-2005, אבל היא היתה קלה לתיקון". צרכנים רבים מאמינים כי המכוניות היפניות הן האמינות ביותר. גם המוסכניקים, מתברר, חושבים כך: 97% מהם ציינו כי באופן כללי, המכוניות היפניות הן האמינות ביותר. חלקם ייחסו את האמינות לאיכות החומרים ואחרים לפשטות ההרכבה והמנועים. גם נגישות החלפים ומחירם צוינו לטובה. המכוניות האירופיות, לעומת זאת, ספגו ביקורת בעיקר בתחום האלקטרוניקה והחשמל, ולעתים צוינו גם בעיות של בלאי בחלקי הפלסטיק הפנימיים. מעטים גרסו כי המכוניות האירופיות והקוריאניות מצמצמות את הפער מול היפניות, אבל בשורה התחתונה, כמעט לא היה ויכוח על הקביעה כי היפניות מובילות מבחינת אמינות. הדגמים המומלצים ביקשנו מהמוסכניקים להמליץ גם על דגמים ספציפיים בשתי קטגוריות פופולריות: משפחתיות קומפקטיות, עם מנוע בנפח של כ-1.6 ליטר, ומכוניות קטנות (סופר-מיני). ההמלצה בקבוצות אלה מתבססת רק על האמינות, אבל המוסכניקים ציינו גם את התרשומתם משיחות עם הלקוחות, שבהן התקבלו המלצות גם על פרמטרים כמו צריכת הדלק ונוחות הנסיעה. בקבוצת הקטנות, המוסכניקים התבקשו לבחור מתוך רשימה סגורה, שכללה את פיז'ו 206, דייהטסו סיריון, יונדאי גטס, שברולט אוויאו, טויוטה יאריס, פיאט פונטו ורנו קליאו, כולן משנת הייצור 2005. הבחירה של המוסכניקים היתה חד-משמעית: 90% (27 מתוך 30) בחרו בטויוטה יאריס. "היאריס ללא ספק במקום הראשון. זהו רכב מאוד מאוד יציב. הוא אמין ואין לו כמעט תקלות", אומר ברוך פרג ממוסך פרג שירותי רכב. איליא נג'ר ממוסך איליא ובניו מסכים: "יאריס ללא ספק במקום הראשון". רפי מרציאנו ממוסך רון שירותי רכב מזכיר כי ליאריס יש בעיה: "היא מאוד נדירה וקשה למצוא מכוניות כאלה בשוק. מוסכניקים נוספים הוסיפו כי "יאריס זה רכב שלא רואה מוסך"; "טויוטה היא ליגה אחרת מעל כולם"; וכן "ביאריס אפס תקלות". כמה מוסכניקים ממליצים גם על פיאט פונטו, בזכות "החלקים הזולים", ועל יונדאי גטס, שנתפשת כאמינה אך גם "זוללת דלק". פיז'ו 206 היא נוחה מאוד ואופנתית למראה, אך לדעת המוסכניקים היא אמינה רק ביחס למכוניות אירופיות. רנו קליאו, לפי אחד המוסכניקים, מומלצת רק בגרסה הידנית. בקבוצת המשפחתיות התחרות היתה צמודה יותר. המוסכניקים נדרשו לבחור בין שבע מכוניות משנת הייצור 2005: שברולט אופטרה, סובארו אימפרזה, טויוטה קורולה, מיצובישי לאנסר, מאזדה 3, רנו מגאן ופורד פוקוס. 11 מהנשאלים בחרו בקורולה, תשעה באימפרזה, שבעה במאזדה 3 וקולות בודדים ניתנו למיצובישי לאנסר ולפורד פוקוס. לדברי כנעני, הקורולה "הוכיחה את עצמה כרכב טוב ואמין. אם תקנה אותה כמעט שלא תראה מוסך. אין לה בעיה מיוחדת וגם המחיר שלה סביר מאוד לעומת מכוניות אחרות. מחיאי הטיפולים שלה סבירים". מוסכניק אחר אמר כי "האימפרזה היא מכונית שאפשר ליהנות ממנה בלי לבקר כל חודש במוסך". רבים מהמוסכניקים שבחרו בקורולה כאמינה ביותר ציינו שהאימפרזה היא בעיניהם במקום השני, ולהפך. מכך ניתן להסיק כי מדובר בשתי מכוניות דומות ברמת אמינותן. כמה נשאלים ציינו גם הונדה סיוויק כמומלצת, אך טענו שהחלפים שלה יקרים יותר. יש גם מכוניות שזכו לאהדה פחותה, כמו רנו מגאן. לטענת מכונאים שדיברנו עמם, מירב הבעיות בדגם נובעות ממערכת החשמל ומהתקנה בישראל של אביזרים שונים. יש לציין, עם זאת, כי למגאן מ-2005 יתרון בטיחותי ניכר על המכוניות האחרות שהוזכרו כאן, בין היתר בזכות מערכת בקרת יציבות שיכולה לחלץ את הנהג ממצבים של החלקה ואיבוד שליטה. על השברולט אופטרה אמרו כמה נשאלים כי היא אינה חסכונית בדלק, אם כי אמינה למדי. לסקר המלא של חוות הדעת של בעלי המוסכים באתר מידרג כך בדקנו >> בסקר רואיינו 30 מוסכניקים שדורגו על ידי אלפי גולשים באתר מידרג (midrag.co.il) כאמינים ביותר. השתדלנו להימנע מלשאול בעלי מוסכים שהם מורשי יבואן, כדי למנוע נטייה ליצרן כזה או אחר. על ארבעה מוסכניקים מבין ה-30 שהם בעלי מוסך מורשה יבואן נאסר להמליץ על אותו היצרן. כל מרואיין נשאל מיהם שלושת יצרני הרכב האמינים ביותר בעיניו למכוניות משפחתיות אוטומטיות עם מנוע בנפח 1.6 ליטר. מכונית אמינה הוגדרה כאחת עם מעט תקלות באופן יחסי, וכזו שגם כשמתגלה תקלה, היא לא משמעותית.

לגבי 7 מושבים - אותו חבר אמר שאפשר להשיג את ה-IX35 גם בגירסת 7 מושבים, אז לא התעמקתי יותר מדיי, ובדקתי את הג'יפ של ה-5 מקומות. אם אין 7 אז יש בסנטה פה כמדומני, זה לא מה שחשוב כרגע. לגבי העיצוב - זה ענין של טעם. ואני די מרוצה מהעיצוב של ההונדה שלי. גם מהבטיחות של הרכב אני מרוצה, בקרת אחיזה ובקרת יציבות ושאר ירקות עושים את העבודה היטב (וגם 4 כוכבי בטיחות לא בא ברגל). אני רואה את זה בסיבובים על מהירות גבוהה כשהרכב נצמד לכביש, אני מפעיל בקרת שיוט ולא נוגע ברכב. לגבי ההרגשה הקוריאנית, כמדומני שפרטתי בדיוק מה ההרגשה. הציפיה מג'יפ שמתיימר להיות ג'יפ, ועולה סכום לא מבוטל, היא להיות יציב, נוח, ומרגיש כוחני, עם עיצוב יפה מבפנים ולא רק מבחוץ, דשבורד במראה עשיר, ומנוע שלא שומעים אותו בתא הנסיעה כמו סוברו סטיישן ישן, עם כל לחיצה על הגז. ציפיתי לנהיגה מסוג אחר, לא כמו הפרייבט הישן שלי, והיתה לי אכזבה. יכול להיות שאני לא מתאר בדיוק מה הרגשתי - זה היה לפני הרבה זמן.

זה מה שאתם כתבתם: הסטיגמה שהיתה לי על יונדאי באופן כללי (ועוד חברים שלא המליצו על יונדאי בשנים עברו) התבססה כשנסעתי על ה-ix35 , ואם אתה אומר שזה שונה, אני מאמין לך. אבל כשאני חיפשתי רכב נחמד שאפשר להסיע בו 7 מקומות בנוחות, עלה לי בראש להיכנס גם כן למסלול ליסינג, עם יונדאי ix35, וחשבתי ששווה להשקיע סכומים כמו 160,000 (בתשלומים כמובן). בראש שלי דמיינתי רכב יציב על הקרקע שמרגיש לפחות כמו פולקסווגן פאסאט, הגה נורמלי, שיכוך מהמורות טוב, ומנוע חרישי שמפיק עוצמה רצינית בכל נגיעה קלה בגז. היו עוד דמיונות על דש בורד עשיר ונעים למראה. כל זה התנפץ בשניה הראשונה שעליתי על היונדאי, וזה הרגיש לגמרי קוריאני. כמובן שאם הייתי רוצה 7 מקומות הייתי צריך להתפשר גם על תא מטען ולשים את הקניות בסופר על הגג של הרכב, ולהיפרד מעוד כמה עשרות אלפי שקלים בשביל שתי מקומות דחוסים מאחורה. אז הלכתי על FRV (זה שבתמונה הוא שלי) בחצי מחיר (שנת 2007) שהיה רכב שמור ונחמד שטופל בחברה ונראה כמו חדש מבפנים ומבחוץ, ואני נהנה מכל רגע. הרכב נוח, יציב, נותן תחושה של שיוט נעים בכביש גם בעיר וגם מחוצה לה, תנוחת הישיבה גבוהה כמעט כמו בג'יפ של יונדאי וגם המראה מאוד נחמד (בביקורות טענו שמאחור זה מזכיר X5), כמעט לא מרגישים את המהמורות ולא שומעים את המנוע, מרגישים כח בכל לחיצה על הדוושה (לא ממש רכב ספורט אבל מספק בהחלט), הדש בורד עשיר ונעים למראה, הכל נמצא במקום, המושב האמצעי (שאני משתמש בו לעיתים רחוקות, רק כשיוצאים עם כל הילדים) מקופל והוא פשוט שולחן ענק שאפשר להניח עליו חבילת טישיו פלאפונים וארנקים ומה לא, אפשר לומר שמתכנני הרכב הזה חשבו כמעט על כל פרט, ורואים השקעה בכל תחום, המושבים האחוריים מרווחים מאוד ונותנים תחושה של ישיבה במשרד, שלא לדבר על זה שהם מתקפלים בקלות ונוצר משטח העמסה ענק, ועוד ועוד יתרונות, ומעל לכל - האמינות של הונדה שהיא לא מוטלת בספק, הרכב בקושי רואה מוסך כשאני רוצה להחליף את הנורות של הפנסים ל-philips x-treme vision. בפרייבט הקודם שהיה לי הייתי מתדלק 450 ש"ח לשבוע, ועכשיו בקושי אני מגרד את ה-270 (למרות שעליתי מ-1600 סמ"ק ל-1800, ולמרות המשקל של האוטו). וזה עוד מבלי לדבר על בקרת שיוט ושליטה מגלגל ההגה על הרדיו דיסק ועוד פינוקים שקיבלתי בגירסת הקומפורט שקניתי. אני כל היום רק מרים את העיניים לשמים ואומר תודה, מרוב שהתלהבתי השקעתי כמעט 1000 ש"ח בחומרי טיפוח לאוטו. מי שרוצה עוד יכול לקרוא מה שכתבתי כאן: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=425769 אז את יונדאי אני משאיר למי שמאמין ביונדאי, או לחובבי הפוזה של הג'יפ ix35.

מה שתגיד, את האכזבה האישית שלי אי אפשר למחוק. בתקציב שלי עלה לי לראש לא פעם ללכת על ג'יפ יונדאי, 5 או 7 מקומות. העיצוב החדשני והמחיר הסביר קרץ לי. כשחבר שלי קנה את היונדאי, חיכיתי רק לעלות עליו ולהרגיש איך זה. האכזבה המרה מהרכב הזה וממה שהוא מתיימר להיות, הסבירה לי היטב שקוריאני זה זבל, מה שלא יהיה.

אלה שרכשו אותו עשו זאת מהסיבות שלהם. היו גם אלפים שרכשו דייהו, ונדפקו כמו שלא נדפקו בחיים שלהם. אז מה? אם אלפים רכשו זה אומר שזה טוב? אם המוצר מצליח בארץ, זה אומר שפרסמו אותו מצויין, או שתמחרו אותו מצויין. אבל לא אומר מאומה על הטיב שלו. ואני לא אחד ששקוע בסטיגמות - בדיוק ההיפך. אבל ניסיוני המר עם קוריאניות, וההפתעה שהיתה לי עם יונדאי IX35 וההתנהגות הזולה שלה, גרמה לי לכתוב את מה שכתבתי. אז אני לא ממש הטיפוס שמחפש מה דפוק ב"מוצר מצליח". בדיוק כמו זה: ואגב, רכב זה לא עדה. בעדה של הפרסים יכולים להיות אנשים נדיבים. לכן לא יפה להכליל את כל הפרסים ולומר שהם קמצנים, למרות שזה ממש נכון. אבל רכב? אם לקוריאנים יש מנטליות של זלזול ברכב שהם מייצרים, למה לא להכליל? עובדה שהיפניות מוצלחות (רק שלא תגיד שזה עוד סטיגמה שהמציאו ישראלים), וזה כתוצאה ישירה מרמת המסירות והנאמנות לעבודה של היפנים. ואגב, בזה אתה מאוד צודק:

סליחה, יונדאי זה קוריאני, וקוריאני זה זבל. אין שום הגדרה אחרת. אז מחלקת המכירות והפרסום שלהם יכולה לעבוד שעות נוספות, אבל הם יצטרכו לעבוד המון כדי להגיע לרמת אמינות של יפנית ממוצעת, ולרמת יוקרה של פולקסווגן או מרצדס. בכל מקרה, הישראלי הממוצע יקנה יונדאי רק אם זה יעלה לו זול. אם הוא יוכל לקנות הונדה או פולקסווגן באותו מחיר, הוא לא יקנה זבל קוריאני שמתיימר להיות הראשון בבידור. אם חשבתי שיונדאי התעלו מעל עצמם, הזדמן לי השבוע לראות שזה ממש לא ככה. יש לי חבר שקנה יונדאי IX35, משכן את אמא שלו ונכנס לחובות על סכום של 160,000 ש"ח. ליסינג וזה. ביקשתי ממנו לנסוע על האוטו שנראה מאוד מרשים מבחוץ (על זה אף אחד לא חולק). הייתי המום מחוסר היציבות, מהמנוע הרועש, מסביבת הנהג העניה (ממש לא הייתי שם על זה 160,000), ציפיתי למשהו אחר לגמרי. זבל נשאר זבל.