מה, כמו בפוסיקט בבורסה? לא הבנתי. אתה עובד עבורם או הם עובדים בשבילך.
כשאני יוצא חופשה, אני לא רוצה לעבוד בשביל אף אחד. לא רוצה למדוד את התרמיל עם סרגל, לשקול את המזוודות ברזולוציה של ננו גרם, לא רוצה לשבת זקוף, רוצה לשבת יחד עם המשפחה, ורוצה שקע לטעינת האייפד (כבר ביקשו ממני כסף על הפעלת שקע הטעינה WTF).
אם תשכלל את כל אלו יחד, תראה שההבדל בינם לחברה סידרה נורמלית (ותפסיקו כל הזמן להכניס את אל-על כי אל-על זה פח אשפה אחד גדול הן בתמחור, הן בציוד שהם מתפעלים והן ביחס לנוסעים - ואין לי אף מילה רעה על הדיילים שלהם אלא על כל מה שמסביב).
לטוס מסינגפור לבנגקוק ~ שעתים ורבע. כרטיס SQ או תאי ~300 דולר סינגפורי.
נתיבי פח... 200. בשביל 100 דולר (250 ש"ח) שווה כל הסבל הזה?
לטוס מסינגפור למלבורן ~ 9 שעות.
דראק סטאר (JET STAR) שזה המיץ של ה LCC בערך 450 דולר - אמירייטס 600 מה הייתם בוחרים?
כשאין ברירה, או הלו"ז מחייב אז אין מנוס אבל בשביל לחסוך 100 דולר? תחסכו 300... לכו ברגל.
אגב, הפתעת השנה, ציינה איסטרן. טסתי איתם לפני מספר חודשים לקנדה וחזור מ LA היה מעולה במחיר של LCC.
מנגד, אמריקן איירליס מהונג קונג ל LA (הלוך חזור) חברת עולב, עם דיילים מתנשאים. ישבתי 17 שעות על כיסא בלי recline. הכלכלית (בת שמונים עם תשעים שנות ותק) התעקשה שזאת הפעם הראשונה שמישהו התלונן על המושב הזה ובגלל שזאת טיסה מלאה היא תשמח להוריד אותי מהמטוס ולמצוא לי מושבב כלבבי בטיסה של מחר (במילה אחת שתוק, או שאתה עף מפה).
אני עם חברות אמריקאיות סיימתי.