Slow Sprinter

אני נמנע מלהסיק מסקנות גופרות כאלה ולפסול את אלבר או כל חברה אחרת. כל מקרה לגופו. גם אם אלבר או מי מעובדיה כשל/סרח בעסקה הזו, זה לא אומר שאין להם רכבים טובים למכירה ושלא ניתן לבצע אצלם עסקה משתלמת. צריך פשוט להיות עם ראש על הכתפיים ולפעול לפי כללים ברורים שנגישים לכל - רכב לוקחים למכון בדיקה לפי בחירתכם ומשחזרים את ההסטוריה שלו עד כמה שניתן. אגב, אם באת לקנות רכב X והציעו לך רכב Y (ואני מדבר על דגמים שונים) לא סוגרים במקום. כדאי ללמוד עד כמה שניתן על הרכב המוצע. יתרונות, חסרונות, מחלות, שוק אם זה רלוונטי, מחירון. תזכרו - אם שילמתם מעבר למחיר המחירון של הרכב והוא נגנב/ניזוק/הושבת לעולם תפוצו לפי מחיר המחירון ולא לפי המחיר ששילמתם. חב' ביטוח לא תפצה אותכם על היותכם פראיירים. אני בעד לרכוש רכבים מיד שניה ורכשתי את שלי מהטרייד-אין של טויוטה. לא משנה איזה בדיקות הראו לי וכמה התחייבו, מצאתי לנכון לבזבז עוד כמה מאות שקלים על בדיקה במכון. זה שולי בעסקה של עשרות אלפי שקלים והראש שקט. תזכרו כלל חשוב - זול מתחיל ב-ז'. מי שרוצה להיות "ישראלי" עד הסוף, לחסוך כל גרוש וחושב שהוא חכמולוג גדול ושהוא יעשה קומבינה על כולם, שלא יופתע שיעשו אחת גם עליו.

השאלה היחידה שאני רוצה לשאול זה איך התגלגלת מהפלואנס ל-SX4? מהיכרות עם שני הרכבים אין בכלל מה להשוות. יוצא לי לנסוע על ה-SX4 בעבודה מידי פעם ולפי האבזור שיש בה אני מניח שזו גם הבכירה יותר (חישוקי סגסוגת, הגה מצופה עור, הנעה וגישה ללא מפתח..). אמנם התחושה היא שמדובר ברכב סביר בסה"כ אבל אין בו שום יתרון ממשי למעט תקרה מאוד גבוהה, וזה כנראה לאוזניים של החמור שקנה אותה (אני מגזים). הפלואנס לדעתי ברמה אחרת לגמרי.

אני רק רוצה לציין שגם חמי רכש רכב פעם, דווקא מ-AVIS, וגם זה בשידוך ש"חבר" עשה. הוא לא היה סגור בדיוק איזה רכב הוא רוצה ודחפו לו אבאו 5 דלתות מליסינג במחיר מופקע (בתור חבר לא הייתי ממליץ על הרכב הזה גם אם היה עולה שקל וחצי). אחרי קצת ריצות סידרו לו מספר ליקויים ובסה"כ הוא יצא מרוצה, אבל לא הייתה לו ברירה. הדבר הזה פשוט לא ניתן למכירה, אז הוא קיבל אותה באהבה. אני נגד קומבינות ה"חבר" הזה וזה כל פעם מתפוצץ מחדש. חברים לחוד ועסקים לחוד. צריך לפעול בתבונה ולבד, אין מתנות חינם.

זהה לחלוטין לאיביזה מאותם שנים. הייתה לי כזו מ-94. מדובר ברכב די עצלן בסה"כ. היו לה 75 כ"ס אאל"ט על משקל גבוה יחסית. להשוואה, ל-205 1.4 היו כ-70 כ"ס והיא הייתה זריזה יותר בזכות משקל נמוך משמעותית (הבדל של כ-200 ק"ג). בדגם שלי האבזור הסתכם במזגן בהתקנה מקומית של ALEX ORIGINAL. לא היו שם אפילו חלונות חשמל, כך שהכל היה נהדר מ-94 עד 2008 עם תקלות מעטות. בשנה האחרונה שלה היא נשמעה והתנהגה מזעזע, היה ברור שהקלאץ' עייף ושהממיר הקטליתי מפורר לחלווין בתוך מערכת הפליטה. היה צריך להחליף את זה, וגם את הבולמים ועוד כמה דברים שפשוט הגיע זמנם לאחר 14 שנים. ההשקעה הייתה גבוהה מעלות הרכב ולמרות שידעתי שלא אמצא רכב אמין ו-"כמו חדש" ב-7000 ש"ח (הסיבה היחידה להשקיע את הסכום ולהמשיך הלאה בראש שקט) בחרתי למכור אותה כי לא היה לי את הכסף. למה אני אומר את זה? כי אם היא לא עברה יישור קו לאחרונה תיאלץ להשקיע לא מעט כדי להביא אותה למצב ראוי ואין לה שום יתרון על רכבים אחרים בתקציב של אלפים מעטים משנתון נמוך יותר.

בשנים האחרונות הריו מאובזרת קצת יותר. אני אישית אהבתי את הריו, נתנה תמורה יפה מאוד (היה לי 1.4 אוטו'). העדפתי אותה על מאזדה 2 למשל.

בדיוק חזרתי מטיול בארה"ב על גבי אלטימה מהשכרה. האבזור בארה"ב שונה מזה שבארץ אז אתייחס אליו פחות. לטובה אציין את בידוד הרעשים, את המתלים הרכים והמנוע שהיה מספיק גמיש (אם כי לא נתן תחושה של איזה טיל בליסטי שהייתי מקבל בסופרב אבל אין להשוות מנוע אטמוספרי למוגדש בכל מקרה). לרעה - המתלים הרכים האלה גרמו לזוויות גלגול די גדולות. גם ברמות הגימור הבכירות (לארץ מביאים רק אחת למיטב ידיעתי) מה שמסופק לא להיט. אין כיוונון תמיכה לגב תחתון, פתחי מיזוג ליושבים מאחור, תפעול מחשב הדרך ובקרת השיוט די עתיקים, אין טיפטרוניק וכו'. אפילו משענת היד לא מתכווננת (אפילו בטויוטה קורולה 2010 יש מספר מצבים). גרמנים וחלק מהיפנים נותנים היום הרבה יותר... מדובר ברכב לא רע, אבל יש לי בעיה עם המילה מפנק. אם הייתי צריך לבחור היום רכב מהקטגוריה קרוב לודאי שהייתי בוחן את האופציות האלו: AUDI A4, TOYOTA CAMRY, CHEVROLET IMPALA, CHRYSLER C300 ה-A4 (וגם הסדרה 3 של BMW אם כבר) הן אמנם הקטנות בקטגוריה אבל מדובר ברכבים איכותיים ומפנקים יחסית. את ה-CAMRY אני פחות מכיר והייתי בוחן אותה רק בגלל המוניטין שלה. אימפלה נראית לי כמו רכב מפנק ואיכותי למדי, אני אוהב את העיצוב שלה, אין ספק שהיא מרווחת ומלאה בכל טוב. אומרים שהמאליבו טובה גם כן אבל מהתרשמות קצרצרה נדמה לי שיש ביניהם פער גדול. הקרייזלר ודאי הרים הכי הרבה גבות. אני לא יודע איך היא מגיעה לארץ אבל בארה"ב היא מפנקת מאוד ומאובזרת עד השיניים - כולל חימום וקירור מחזיקי הכוסות, מושב ממוזג וכו'... כדאי לבדוק.

יכול להיות. בחנתי את הרעש במהלך הדרך, כולל פתיחת חלונות כשחלפתי על פני משאיות וניסויים אחרים. הממצאים הם שאת רעש המנוע אני לא מצליח לזהות בכלל, רעשי הרוח חלשים ולא מציקים אך הצמיגים שלי מרעישים (במיוחד הורגש כשעברתי בין שני סוגי אספלט). הצמיגים המותקנים הגיעו עם הרכב ולא נבחרו על ידי - זוג סיני מקדימה וזוג ממותג אך גמור מאחור. אבצע החלפה בקרוב ומאמין שיחול שיפור משמעותי. יצא לי לנהוג בעשרות מכוניות (פעם הכנתי רשימה באורך הגלות) והיו תקופות בעבודה שהרכבים הוחלפו אצלי כל כמה חודשים. חברים אפילו גיחכו כי בין פעם לפעם שהיינו מתראים הייתי מגיע עם רכב אחר. הפריוס מעלה אצלי הרבה מאוד תחושות חיוביות, בוודאות בשלישיית הרכבים היותר אהובים. השקט בעיר, הנוחות, החיסכון וכו' מנעימים מאוד את הדרך. עדיין קשה להמנע מכמה חסרונות - איכות החומרים (פלסטיק קשיח וזול לא נעים למגע וחורק תחת לחץ קליל), התנהגות כביש פושרת עם תחושה של כבדות (אם אני יורד ממדרגה אני מרגיש שאני ממש קורס ויושב בטנק) ועוד שטויות שמעצבנות אותי באופן אישי בכל הנוגע לאבזור ואני אסביר: ***יש לשים שזה השתנה איפשהו ב-2012 אם אני לא טועה*** הפריוס השלישית הגיעה לארץ ברמת גימור הנחותה ביותר ללא אופציה לשדרוג (בגלל המחיר היקר גם כך בארץ). בשנים הראשונות הרכבים הגיעו ללא מראות מתקפלות חשמלית. זה למשל דבר שמטריף אותי - יש גישה והנעה ללא מפתח, 4 חלונות אוטומטיים עם מרימי שמשות סטנדרט, תצוגה עילית מהמצטיינות (!!!!) ואין מראות מתקפלות? לי זה הזוי. אין USB אגב. את בקרת השיוט הוספתי בעצמי (גם את המראות אפשר להוסיף אבל זו הוצאה ואני מתעצל להתעסק עם החיווט כרגע). בנוסף המערכת אצלי היא רגילה ולא מערכת מולטימדיה. זה בכלל לא נורא, יש בזה אפילו יתרונות. אלא שבחו"ל המערכת טובה פי כמה מזו שמתקינים בארץ - עם מערכת עזר חניה סופר מתוחכמת, סנכרון לטלפון, דיסק קשיח ומלא פיצ'רים נחמדים. אבזור כזה היה מקפיץ את הרכב הזה להיות משוכלל ואטרקטיבי עוד יותר. הסיבות שהעדפתי לא ללכת על דור 2 אגב הן מנוע חלש יותר (היום אני מבין שזה פחות קריטי ממה שזה נראה על הנייר), סוללה עייפה יותר (גם לא כזה נורא, ניתן לקבל את אותה אחריות לרכב מאותו שנתון (שלי דצמבר 2009) והרכב בחצי מחיר. הדבר הנוסף הוא מערכת שלא תומכת ב-MP3. זה פתיר, אבל כבר הוקסמתי מהדור השלישי בשלב הזה והחלטתי לרוץ קדימה.

זו המלצה לאחרים. אני אמשיך לזחול בימני... חוץ מזה אפשר להאיץ לאט לאט אך להגיע למהירויות גבוהות כעבור הרבה זמן... היתרון הגדול של ההיברידי הוא בתוך העיר ולא מחוץ לעיר. בנסועה של 90% יש הרבה מקום לאכזבה. זה לא שהפריוס לא יודעת לנסוע מהר, למנועים חשמליים יש מומנט גבוה (ראה ערך טסלה מודל S), בזינוק מהמקום היא תעשה 0-100 ב-10 שניות, משהו שרוב המשפחתיות לא עומדות בו, כך שתוכל להיות מהראשונים ברמזור. יחד עם זאת הכיול של הרכב הזה וכל התורה שעליה הוא נבנה (וכיול מנוע הבעירה, גיר וכד') מיעדים אותו למשהו אחר. אם אתה יודע להנות משיוט במהירות קבועה של כ-100 קמ"ש בנתיב הימני זה יעניין אותך אבל אם תאמץ את הרכב להיות ראשון, חד וזריז, תתאכזב מהר מאוד, בעיקר מצריכת הדלק שתהיה כמו של כל משפחתית ממוצעת. אם אני זוכר נכון זה אמנם DSG אבל DSG6 (ולא 7) שנחשב לאמין יותר. משהו שקשור למצמדים רטובים ולא יבושים (או להיפך). אני לא מבין גדול. נהגתי על פאסאט דיזל עם DSG6 כזה והוא בסדר גמור. אגב הייתי לי סופרב בנזין עם DSG7 שעברה שחיטה (מעל 50K ק"מ בשנה ללא שום רחמנות) והגיר היה אמין. מנוע ה-TSI לעומת זאת שתה שמן בכמויות.

מבין שתי אלה אין לי ספק שהייתי הולך על הקורולה, ולא, זה לא בגלל שיש לי טויוטה. צי הרכבים בעבודה מורכב מלא מעט SX4 סדאן והרכבים האלה לא להיט בלשון המעטה. נקודות החולשה בעיניי: לא בטיחותית במיוחד, רועשת, גיר מיושן, מראה חיצוני, חומרים זולים (כולל ציפוי העור של ההגה) נוחות לא לטעמי. מצד אחד מדובר במושבים מאוד רכים כמו "של פעם". אני מתקשה בכל פעם להבין אם נוח לי או לא. אבל בנסיעה של כ-150 ק"מ הלוך וחזור סיימתי עם כאבי גב והירכיים הרגו אותי (אני רזה, לא גבוה, צעיר ובריא). חבר לעבודה דוחס פנימה עגלות, שני בוסטרים וסלקל אבל היא ממש לא מצטיינת במרחביה (לא זוכר אם הרצפה שטוחה). לא כל האקזמפלרים בעבודה מראים אמינות אבל מדובר ברכבים שחוטים כך שאני לא שופט. הקורולה רכב מקטגוריה אחרת לדעתי. הייתי אומר שהקורולה היא משפחתית סטנדרטית (מאזדה 3, אוקטביה, פוקוס...) בעוד שאת ה-SX4 הייתי מכניס למשפחת המשפחתיות הקומפקטיות (אקסנט/I25, ראפיד, קיה ריו...). לגבי הקורולה - מרווחת למדיי, רצפה שטוחה, תאי אחסון, משענת יד, גיר ומנוע מודרניים יותר (אני מדבר על התיבה האוטומטית החדשה שמגיעה גם עם טיפטרוניק אם אני זוכר נכון). שקטה יותר, חסכונית למדיי (בהשוואה למאזדה 3 למשל). תא מטען מכובד. איכות החומרים וההרכבה גרועים למדיי, אבל לדעתי מדובר בחבילה מוצלחת יותר באופן משמעותי.

בפריוס יש לי קצת בעיה עם בידוד הרעשים. את המנוע לא שומעים אבל רעשי רוח/צמיגים נכנסים. יש לציין שיש לי צמיגים גרועים ואני מתכנן החלפה בשקטים יותר בקרוב בתקווה שזה יעזור. ייתכן שאני לא דוגמה מספיק טובה כיוון שהפכתי לרגיש מאוד לרעשי הדרך בשנים האחרונות (מאז הסופרב בעצם). בגז אני לא כל כך מאמין. זה גם אוכל מקום בתא המטען, בעייתי להיכנס עם זה לחניונים והאמינות מותלת בספק (שמעתי על פגיעה במנועים של יצרנים מסויימים וברכב אחד של העבודה הייתה פעם דליפה). דיזל יכול להתאים מאוד. הייתי שוקל S60 דיזל אם יש אקזמפלר טוב, סופרב/פאסאט/אוקטביה דיזל וגם פלואנס דיזל/מגאן סטיישן יכולה להיות אופציה. למרות הצריכה הטובה בפריוס גם מחוץ לעיר, לדעתי ב-90% מחוץ לעיר זו אפשרות פחות מומלצת (אני עושה כ-70% בין-עירוני).

תסביר בבקשה, למה לא? אנשים נוטים להגיד שזה רכב לא חסכוני מחוץ לעיר וכו'. לדעתי זו טעות. הוא חסכוני גם מחוץ לעיר, מאוד, אבל באופן יחסי הפער קטן לעומת העיר. ז"א אם בעיר אתה עושה 1:18 בהשוואה ל-1:10 אז מחווץ לעיר תעשה 1:20 מול 1:16. הנתונים הנ"ל לא מחייבים, הרבה תלוי באופי הנהיגה. הפריוס יודעת לעשות גם 1:25 אם אתה לא ממהר לשום מקום. גילוי נאות - נתונים טובים מופקים בנתיב הימני בשיוט במהירות סטטית מתחת ל-100 קמ"ש. נכון שגם פלואנס דיזל הייתה מתאימה לי כמו כפפה ליד ומדובר ברכב טוב. אבל בחרתי בפריוס לא רק בגלל צריכת הדלק. זה מה שהלב שלי רצה.

ניסאן מיקרה C+C, פורד פוקוס קבריולט, פג'ו 307 CC או 308 CC. הגג הנפתח חשוב מאוד, הרבה יותר קל להעמיס בחורות מאשר מהדלת

צריכת הדלק מאוד מאוד תלויה בנהג ואופי הנסיעות, צריך לזכור את זה. לאו דווקא שתגיע לאותה צריכה כמו הורים של חברים שלך בוקורולה. וגם אין שום סיבה שהיא תהיה חסכונית (לחבר יש קורולה כזו ידנית והוא מגיע לצריכה יפה כשהוא מתנהג כמו ילד טוב אבל לא מדובר בתוצאות מדהימות והיא ידנית). אגב, כשנכנסתי לקורולה הזאת של החבר ב-2009 שהרגע יצא מנילונים בתחילה הרגשתי שנפלתי על רכב מפנק (בהשוואה ל-מאזדה 3 מליסינג שהייתה לי אז). תאי אחסון בשפע, משענת נשלפת ליושבים מאחור, רצפה שטוחה, שליטה מההגה, לוח מחוונים חביב... אבל התברר שזו רק עטיפה יפה והפלסטיק קשיח, זול וחורק/זז כשמפעילים עליו קצת כח. גם בפריוס שלי הדש בורד נראה יפה ומזמין אבל כשאני מעביר יד על הפלסטיק הזה אני חוטף צמרמורת. בכל מקרה ממליץ מאוד לחפש AURIS היברידית מדור קודם. זו קורולה בהאצ'בק, תקבל את כל מה שיש בה עם צריכת דלק של פריוס.

לא הבנתי מה הקשר של הסקירה של ה-206? עברתי עליה בזריזות ונראה שהוא מרוצה (נכון לחצי שנת בעלות לפחות) אבל אני מכיר כמה אנשים שהיה להם ניסיון מר (החזקתי 205 שגם לא הייתה שיא האמינות). לעניין האקסנט שהייתה לך - ממיר קטליטי הולך בכל רכב במוקדם או במאוחר ורוב התקלות שתיארת מגיעות עם השנים ויש מכלולים או גומיות שמגיע זמנם. ככלל אני חושב שכשרוכשים רכב "עם סטאז'" צריך לשמור תקציב משמעותי ליישור קו. נדיר מאוד שאפשר לקחת רכב בן 10+ שנים בכ-15K ש"ח ופשוט לשים דלק ולנסוע בלי דאגות. רצוי שהגיר והמנוע יהיו תקינים וכמובן שעברו החלפות של דברים משמעותיים אבל במקרים רבים צריך לטפל במערכת הבלמים, המתלים, פליטה, צינון, הצתה. בשורה התחתונה ייתכן שבסופו של דבר הרכב יעלה לך 25K ולא 15K אבל יהיה "בובה" וישמש אותך לאורך זמן. לכן אני חושב שאם כבר רכב בן 10 אז ללכת על דגם שיותר מדבר עליך (ואולי אפילו יותר ישן). אאודי, ב.מ.וו, וולוו וכד'. אגב גם סיאט לאון MK1 היה מאוד מוצלח. אבל אם חוזרים לקרקע - עברו 10 שנים מאז שנהגתי בפוקוס דור ראשון והיא זכורה לי לטובה בכלל ובהשוואה לאקסנט בפרט (הפוקוס הייתה הרבה יותר טובה ב... הכל!).

הפרט הקטן שלא התייחסנו אליו הוא שחל איסור להשכיר את הרכב. זאת הסיבה שיש רכבים שרשומים ברישיון כרכבי השכרה בהגדרה והכל שונה איתם (חברות ההשכרה לרוב נוהגות לבטח רק צד ג' וזה נושא בפני עצמו). זה משהו שכמעט בלתי אפשרי לעלות עליו בגלל יחסי החברות שלכם אבל חשוב לזכור ולא לפלוט את זה...

פוקוס. חזקה יותר, איכותית יותר, נוחה יותר. מבחינת אמינות תלוי מאוד באקזמפלר בשנתון הזה אבל לא זכורות לי מחלות מיוחדות. יונדאי באותן שנים היו לא להיט בלשון המעטה, רכב שלא הצטיין בשום פרמטר (חוץ ממחיר אולי).

אמציא סיפור קצר כדי להעביר נקודה מסויימת. אשתי מסלקת תביעות רכב כבר שנים, תאמין לי, כדאי לך להבין את זה: גילי בת 17.5. היא עשתה 73 שיעורים עם חיים, המורה הכי תותח בעיר. רק 4 טסטים, תשלום מהיר של האגרה מכרטיס האשראי של אבא דוד והרישיון בידיה, אז מה שהוא מנייר? העיקר, יש לה אור ירוק! ביום שהסתיים המלווה היא נשארה בבית הספר עד מאוחר, הרבה חזרות לקראת מסיבת הסיום בה היא מופיעה. כשיצאה לא הצליחה להבחין בשברולט מאליבו של אבא שלה. היא שלפה את האייפון כדי לברר איפה הוא אבל אז שמעה צפירות מסוזוקי אלטו ורודה עם סרטים וקלטה את אביה מנופף לו. לא יאמן, איזו מתנה, רכב שהוא רק שלה... היא התרגשה נורא והייתה עייפה לכן הוחלט לא לנהוג מייד אלא רק למחרת. בינתיים דוד חייג לחברת הביטוח ונחרד לגלות שהביטוח יעלה כ-8000 ש"ח בשנה! הכיצד? הרי הביטוח של השברולט שלו עולה רק 3800 שקלים!!! לאחר שקיבל הצעות דומות בחברות אחרות החליט שלא מתאים לו להיות פראייר. הוא רשם עצמו כנהג עיקרי עם הרחבה "לכל נהג", מסר את המפתחות לביתו ונשק ללחייה. חסכון של אלפי שקלים בשנה והבת מרוצה, ושיחנקו הגנבים בחברת הביטוח. הלא כך? ההמשך כמובן ידוע: מכה, סירוב לתשלום מחברת הביטוח, הגנבים האלה, והוצאה גדולה במוסך. האם אתה חושב שדוד הוא הכי חכם? האם נראה לך הגיוני שחברות הביטוח יאפשרו פרצה כזו? המדע הזה, המבוסס על סטטיסטיקה, של ניהול סיכונים בביטוח נקרא "אקטואריה". מזינים את כל הפרמטרים של הסיכון וקובעים מה גובה הפרמיה. צריך לזכור שחברת ביטוח היא גוף עסקי פרטי. המטרה של עסק היא להרוויח, תהיה איתי רגע. כשחברת הביטוח מבטחת אותך היא מעדיפה שלא תפעיל אותו. במאזן, לאורך השנים השאיפה היא שתכניס יותר כסף מאשר תוציא. על תאונה אחת שמבוטח עושה צריך כמה וכמה מבוטחים שלא יקרו להם מקרים ביטוחיים. זה לא שהם מניאקים, גנבים, נוכלים וכד'. הם צריכים להתקיים. אם כל נהג יפעיל את הביטוח שלו, שעלה בממוצע 5000 ש"ח על 15000 ש"ח באותה שנה ברור לך שהם יפלו? מה שצריך לעשות במקרה כזה זה להעלות את הפרמיה להרבה יותר כסף, מה שיהפוך את הביטוחים ליקרים להחריד ולבעצם ללא רלוונטיים (מי צריך ביטוח שיקר יותר מגובה הנזק?). הפוליסה, שאנחנו לא טורחים לקרוא כשאנחנו רוכשים ביטוח, מגדירה בדיוק מי הוא נהג עיקרי. צוות חוקרים מיומן ומסלקים חדים עולים על הדברים האלה מהר מאוד. בחלק מהמקרים, לפנים משורת הדין, הם אפילו משלמים למרות שהם לא חייבים. זה תלוי בהרבה דברים. למשל אם שניכם בני 19 ועם אותו וותק אז זה לא ממש משנה אם הוא נהג או אתה. אם יש למבוטח 4 רכבים כבר 10 שנים וזה המקרה הראשון ועוד ועוד. אבל חכמולוגים כאלה אפשר למדוד ברכבות שלמות והם נתפסים מידי יום. חבל.

אפשר להיות מציק ולשאול מה היתרונות של הרכב הזה? יצא לי לשבת כנוסע מספר פעמים ואני לא שותף להתלהבות..

אכן, שאלה יותר מידי מופשטת. כל אחד ומה שמתאים לו, בהתאם לצורך וליכולת הכלכלית. הייתה לי דילמה עם דימיון כלשהו לשלך. האם לקנות משומש גדול ומפנק יותר או חדש ובסיסי באותו סכום (כ-80K ש"ח). בסופו של דבר בחרתי ברכב המשומש שספג ירידת ערך ואני מאוד מרוצה. אני נהנה מרכב מפנק בהרבה ממה שהייתי מקבל כחדש ומאבד פחות כסף בשנה. שווי השימוש שלי השנה לרכב המשומש היה נמוך משמעותית מאשר קניה של חדש ואני מקווה שזה יישאר כך לאורך השנים הקרובות (אין סיבה שלא).

אני אישית לא. מדובר באותו הרכב בסה"כ. את הרכב שלך אתה מכיר, הרכב החדש יכול להפתיע. הבדיקה לא מעדיה לחלוטין על מצב הרכב, לא תדע בוודאות אם בוצעו הטיפולים בזמן ובאופן טוב. הרי בכל מקרה ירשמו לך בטופס צלצולים במנוע, רעידות וכד'... אני גם מאמין גדול בזה שהרכב והמכלולים שלו רגילים לאופי הנהיגה שלך. לא פעם שמתי לב שלאנשים שלקחו רכב תקין לכאורה מתחיל גל של בעיות. לדעתי הדבר נובע מאופי השימוש של כל אדם. לדוגמה בגיר ידני - שימוש שונה בקלאץ'. בסופו של דבר לפי מה שאתה אומר תצטרך להשקי במינימום 4 אלף ש"ח (אם תקנה ב-26 ותמכור ב-22, לפני שאמרנו משהו על עלויות הבדיקה, העברת בעלות, זמן, התעסקות במכירה). כשתוסיף יד באותו רגע מה שלקחת ב-26 כבר שווה פחות ובגדול נשארת עם אותו רכב ששווה אותו כסף רק שנפרדת מכמה אלפים בדרך. נכון שיכול להיות שאת האלפים האלה תצטרך להשקיע בשיפוץ ברכב שלך לפני שהיית צריך לעשות זתא בחדש יותר, אבל מצד שני, כרגע אתה לא נדרש וברכב השני זה עלול לקרות לך באותה מידה - ואז מה? שורה תחתונה - לא רואה בזה שום טעם כיוון שהכדאיות מפוקפקת מאוד.

לפני שנה קניתי בסוכנות טויוטה יד ראשונה, 64,000 ק"מ, ללא תאונות (פרט לשפשופים פה ושם) והיא הגיעה עם אחריות ל-15K ק"מ. עלתה לי 76K ש"ח. על פניו העסקה שמונחת לפניך טובה. הרכבים האלה בנויים לעבור הרבה ק"מ. כמו ש-ZVIT אמר מעליי, כל רכב שתיסע בו 30K בשנה ערכו ייפגע. לא רואה סיבה לא לבדוק אם זה מה שאתה מחפש.

חשבת אולי שהסיבה שיש להם כסף היא התנהלות כלכלית נכונה ולא פזרנות יתר? לפעמים עוברתי במוחי המחשבה הזו, כשחומר אנושי סטייל מגדלי YOO נלחם על הנחה של 10$...

יש משהו בעניין צריכת הדלק בהיברידיות בבין-עירוני שכל פעם עולה ואני, כבעל היברידית, לא מזדהה איתו - או מפספס משהו בגדול. חלק גדול מהנסיעות שלי בפריוס בין עירוניות. צריכת הדלק הממוצעת שלי עומדת על משהו כמו 4.8 ל' ל-100 ק"מ. אפשר יותר טוב (ואפשר גם פחות טוב) אבל זו הצריכה בנסיעה אופטימלית מבחינת מהירות מבחינתי. בנסועה בעיר אני לא מגיע לצריכה הזו לרוב (הרבה האצות מהמקום גומרות את הסוללה מהר וזה קורה עם כל רמזור וכו'). אמנם 5.5 ל' בעיר עם מזגן לעומת 10-11 במשפחתית רגילה זה משמעותי יותר מ-4.8 לעומת 7 של משפחתית רגילה בנסיעה מחוץ לעיר אבל עדיין מדובר בצריכה טובה שכמעט ואי אפשר להגיע אליה עם משפחתית 1.6/1.8 (והפריוס יודע להאיץ ל-100 ב-10 שניות לעומת המאזדה 3 שהייתה לי בעבר). הצריכה הזו מחוץ לעיר תודות לאוירודינמיקה (מקדם גרר נמוך יחסית) וגם למנוע החשמלי שכן נכנס לפעולה גם במהירות של 100 + קמ"ש למרות מה שנהוג לחשוב. כשמדובר על פנמרה זה גם מקדם גרר נמוך ומנוע עוצמתי שבמהירות של 100-110 קמ"ש (שיוט חוקי בהחלט) ייתכן ויוכל לעמוד בצריכה של 1:30 תודות לסל"ד הנמוך. נכון, בשביל שיוט כזה קרוב לוודאי שהייתי מעדיף להימצא ב-S CLASS ולא בפנמרה ולהינות מהמסאז' בכיסא, אבל לא זה מה שעולה לדיון. ועכשיו אחזור על השאלה של פות"ש - מה אני מפספס?

אני לא אגיד לך מה אתה צריך לעשות, זה תלוי מאוד מאוד באנשים ופחות בנתונים היבשים שנתת לנו. על עצמי אספר בכמה מילים, ללא מסקנה חד משמעית, תסיק מה שתסיק... גדלתי בתוכנית הסטנדרטית - תיכון, צבא, לימודים, משפחה (או לימודים ואז צבא אך לא השקעתי מספיק, לכן הסתפקתי בהנדסאי לפני הגיוס). בדיוק באותה נקודה הכרתי את השובבה שלי. ללא בגרות, קצת מופרעת, מבית לא מצליח. כיוון שהתגייסתי היא הלכה לשכור בית לבדה בעיר רחוקה מבית הוריה ולבנות את עתידה. השלימה בגרות, התקדמה בעבודות, התחילה ללמוד לתואר. עבדתי כמה שהשירות איפשר, תמכתי, עברתי לדירתה. הבן אדם האחרון שהייתם מצפים ממנו שיצא מבית ההורים לפני גיל 25 ותואר ביד. ביום שהשתחררתי מהצבא כבר היה צריך לרוץ הלאה. היא דחפה מאוד. מהר מאוד החלום הישראלי התגשם ומאזדה 3 נוצצת מהליסינג של העבודה הבהבה כשלחצתי על השלט. עם לימודי התואר היה קשה, העבודה והבית גזלו את כל כוחותיי וגם היא הייתה במצב דומה אלא שגופה בגד בה והיא חלתה. כיום אנחנו נשואים פלוס, מרוויחים כמו חברינו האקדמאים אך חסרי תארים. אני עדיין לומד לאט. את הכסף אנחנו מכניסים מעבודות משרד הגיוניות לחלוטין, לא ממתן שרותים כאלה ואחרים (לא מכירות/קוסמטיקה/עבודות כפיים וכד'). אני מוריד בפניה את הכובע על העקשנות להמשיך ולעבוד קשה במקום להרים ידיים. לא אשקר, כמו להרבה זוגות גם לנו יש נקודות בהן האופי מתפרץ ולפעמים אני אומר לעצמי שמשהו צפוי בגלל הרקע שלה ואצל נסיכה מבית טוב זה בטח פחות אופייני. מצד שני, היא דחפה אותי לבנות את עצמי מהקצה אל הקצה ולגדל זוג בייצים, לממש את הפוטנציאל שלי ולדעת לנעוץ שיניים ולא עכבר מעבדה שמסתתר מאחורי מכשירים ומלחם. היום אני מבין שלא התואר קובע את ההצלחה ושאנחנו יכולים להיות מה שאנחנו רוצים עם קצת תושיה ושכל. כשאני מבין שיש לי בעיה או שאני לא מסופק ממשהו אני יודע לעבוד קשה יותר. ובאשר למרצדס - כמה אלפי שקלים בודדים נוספים משכרה של זוגתך לא יביאו אותך למרצדס, קרוב לוודאי, וקח בחשבון שמעבר משכבה סוציאוקונומית אחת לשניה כמעט בלתי אפשרי. נעשו על זה מחקרים רבים. כסף נמשך לכסף בדרך כלל. אבל אין זה אומר שצריך לוותר. פשוט תעשה את הכי טוב שלך. בכל מקרה מדובר תמיד בהימור, בסופו של דבר, כולנו היינו עדים לאהבות גדולות שנגמרו בשנאות גדולות עוד יותר ולכשלונות אחרים, אפילו יותר מהצלחות בסדר גודל שאתה מתאר. הרבה יותר.

אני ממליץ על הריו. הפיקאנטו תהיה צפופה. אני עם ה-1.73 מ' וה-64 ק"ג מרגיש צפיפיות באיזור הכתפיים וההגה לא מתקשר. חווית נהיגה די נחותה לטעמי האישי, תא המטען בדיחה והספסל האחורי נומינלי, כדי לסמן וי. בפועל רק ילדים יכולים לשבת שם. מכיר משפחות עם שני ילדים ואפילו שלושה שיש להם פיקאנטו אבל זה נראה לי חתיכת סבל, במיוחד אם רוצים לצאת מהעיר. ה-I20 והריו דומות וחולקות פלטפורמה/מכלולים למיטב ידיעתי. אני אישית מעדיף את הריו. החומרים קצת יותר טובים, והיא טיפל'ה יותר מאובזרת. בסדאן יש תא מטען גדול מאוד. לא ניסיתי את ההאצ'בק אבל מניח שהטעינה של עגלה נוחה יותר שם מאשר ב-I20 בגלל הצורה. ב-I20 אפשר להעביר עגלה מקופלת אם משחקים קצת (תלוי בעגלה כמובן). *הערה - היו לי I20 שכורה במשך חצי שנה וריו תקופה ארוכה קצת יותר, עם שתיהן עברתי כמה עשרות אלפי ק"מ, 1.4 אוטומטיות. על הפיקאנטו נהגתי מספר פעמים בנסיעות קצרות בלבד, אוטומטית, כנראה 1.2.