memilavi

לפני כמה חודשים רכשנו פיג'ו 206 בציר 2006 לשימוש המתבגרים. האוטו לא נוסע הרבה, וסך הכל בינתיים מוכיח את עצמו. אני כמעט ולא נוגע בו. לפני כמה ימים יצא לי לנסוע בו בערך 25 ק"מ, ביום חם במיוחד, ושמתי לב שמד החום קצת "משתולל", והמחט נעה כל הזמן בין 80 ל-100 (90 היא נקודת האמצע). אני רגיל בשאר הרכבים שלי (הרבה יותר חדשים, אני מבין שאין באמת מקום להשוואה) שבתחילת הנסיעה המחט מגיעה ל-85 ונשארת שם כאילו היא מצויירת על לוח המחוונים. התופעה הזו הזכירה לי 206 אחרת ששכרתי לפני בערך 10 שנים, ושהתחממה בירידות מירושלים. האם זו תופעה מוכרת? זה משהו שאמור להדאיג אותי? כדאי / צריך לעשות משהו?

לא, אני מכיר את הצ'ארג'ר מצויין וזה לא זה...

ל- MKT יש 5 דלתות, לרכב שאני ראיתי יש 4. וגם - הגריל של ה-MKT הרבה יותר גדול ממה שראיתי. דמיינו את הגריל של הלנצ'יה דלתא החדשה - משהו בסגנון...

מאז אתמול אני מנסה לזהות את הרכב שראיתי, ללא הצלחה... אשמח לעזרה! אז אתמול עברתי ליד בית של זוג שרק התחתן, וליד הבית ראיתי רכב מוזר עם קישוטים, כנראה נשכר לכבוד האירוע המשמח. בגלל שמאוד מיהרתי, וגם בגלל שאני קצת אהבל, לא עצרתי לצלם, אז אנסה לתאר מהזיכרון: - שחור, מאוד - נראה בפרופיל דומה ל-Chrysler 300 - עם גריל הרבה יותר מחודד כלפי מטה, ופחות רחב - מכסה תא מטען אנכי מאוד, לוחית רישוי בפגוש ולא במכסה תא המטען - מעין פסלון בדומה ל-Spirit of Ecstasy של רולס רויס מעל הגריל, אבל לא הצלחתי לזהות את הצורה. למען הסר ספק - ממש לא מדובר ברולס רויס... הושיעו!

כבעלים של קרוס אובר (טוסון) ושל משפחתית רגילה (קורולה) - ההבדלים זועקים לשמיים. - לתוך הקורולה נופלים, לתוך הטוסון נכנסים - מרווח. על הנייר לקורולה יש בסיס גלגלים גדול יותר (2.70 לעומת 2.67), אבל המושבים בטוסון רחוקים יותר מהרצפה מאשר בקורולה, בגלל הגובה, כך שבפועל מתקבל מרווח גדול יותר לרגליים. - מטען - הרבה יותר קל להכניס את הקניות / המזוודות לתא המטען של הטוסון, שנמצא גבוה יותר וגם נגיש יותר, מאשר לזה של הקורולה, שדורש התכופפות וגמישות ידיים מרשימה כדי להגיע לפינות הרחוקות שבו. - ראות - מעצם היותו גבוה יותר, הנהג רואה "יותר כביש", וזה נותן הרגשה בטוחה יותר בנהיגה. אני לא פיזיקאי ולא יודע להתייחס להיבטים של בטיחות פאסיבית, ולכן לא ציינתי את הנושא הזה. חשוב לציין שהקורולה עושה עבודה מצויינת, ואנחנו מאוד מרוצים ממנה. אני מתייחס אליה כאחת הנציגות הטובות בסגמנט שלה. עם זאת, לאור היתרונות שמניתי לעיל, הרכב שיחליף אותה יהיה כנראה קרוס אובר.

ממש לא רק המערכת מעניינת אותי, אבל זה בהחלט חשוב לי יותר מאיכות הקליטה ברדיו, למשל. גם ככה אני מקשיב בעיקר למוסיקה באינטרנט... יש לנו שני רכבים בבית, אחד עם מערכת ניווט ואחד בלי. חוויית הנסיעה נפגעת משמעותית ללא המערכת. כמובן שהתקנה מקומית פחות עדיפה, אבל אני מודה שה-Trade-Off פה, לפחות מבחינתי, רחוק להיות חד משמעי.

תודה על הכתיבה, סקירה מצויינת. אני מודה שאני מתקשה להבין איך משחררים רכב חדש ב-200K ללא מערכת ניווט. בעיני מערכת כזו חשובה הרבה יותר מאיכות השמע של המולטימדיה או מרכות הפלסטיק בדשבורד. זהו אבזור בטיחותי מהמעלה הראשונה, שזמין גם במכוניות זולות בהרבה.

יפהפה מבחוץ? אם תעשה סקר זריז, ותראה את התמונה הרביעית שהעלית לקהל אקראי, 90% יגידו "מה, ברור - אאוטלנדר!" שאר ה-10% לא יודעים מה זה אאוטלנדר.

ההשוואה שאתה עושה היא לא מדוייקת (בין ליסינג לרכישה), משום שבליסינג - לאחר 32 חודשים אתה נשאר בלי כלום, וברכישה - לאחר 32 חודשים אתה נשאר עם רכב ששווה 80K.

לפי הקטלוג, נראה שאין רמת אבזור Exclusive לדגמים החזקים ביותר (בנזין 2.0, דיזל 2.0 190 כ"ס). הגיוני? או טעות סופר?

אז כמו שכתוב בכותרת - אני מתכוון לקנות את הרכב הנ"ל (1600 אוטומטי), והולך מחר לראות אקזמפלר ספציפי ממוכר (שטוען שהוא) פרטי. למה לשים לב? אילו דגשים מיוחדים לרכב הזה? הק"מ נמוך מאוד (בסביבות ה-60K), והמוכר דורש מחירון. סביר? כדאי להוריד? כל תובנה שהיא תתקבל בברכה!

@מאור30 - בעולם אידיאלי אתה כמובן צודק. בעולם שלנו, לצערי, אני צריך לעשות את השיקול הקר והמנוכר - האם להשאיר את האוטו לבד (בחושך...) במורשה, ולהסתכן ב"השחלה", או להפסיד חצי יום עבודה, שגם לזה יש משמעות כלכלית. (צרות של עצמאים...)

התשובה היחידה שאני יכול לספק היא - הבלימה הייתה מצוינת לפני, ונותרה מצוינת אחרי...

@פריג'י - תוכל לפרט מה הטעות? שלא החלפתי צלחות? שכן החלפתי רפידות? שהלכתי למוסך מורשה? שקניתי טוסון? מהשרשורים בפורום ראיתי תמונה מורכבת - יש כאלה שאומרים שחייבים תמיד להחליף את שניהם, ויש שאומרים שכל עוד הצלחת בעובי מעל המינימום אין צורך להחליף. הוצאתי את הרכב מהמוסך לפני כשעתיים, ואני מרגיש שהבלימה קצת חזקה יותר. מעבר לזה - לא היו רעידות קודם, וגם אין עכשיו.

הכנסתי היום את הרכב, יונדאי טוסון 2016, לטיפול 30K במוסך מורשה. אחרי 6 שעות, ועם חוויית שירות מזעזעת (סיפור ארוך...), קיבלתי טלפון שיש צורך להחליף רפידות וצלחות בלם, והתענוג יעלה 1900. עכשיו, להחליף רפידות אחרי 30K נשמע לי הגיוני, אבל לא נראה לי סביר שגם צלחות ילכו אחרי נסועה כזאת, ובטח שלא במחיר הזה... ביקשתי מהבחור שדיבר אתי שיבדוק מה מצב הצלחות. הוא דיבר עם המוסכניק שהיה ליד הרכב, והוא אמר לו שהעובי בסדר, אבל יש "גלים". ביקשתי שיחרטו, הוא אמר שהם לא חורטים, רק מחליפים. אמרתי לו "בסדר, הבנתי, אני מבקש להחליף רק את הרפידות, על הצלחות נסתכל בטיפול הבא". העלות: 673. חשוב להדגיש שהרכב נוסע בצורה רגועה, רק בכביש, ובלי לעשות שום דבר שיכול להתעלל בבלמים. מה דעתכם? מחשבות / תובנות? איך המחיר (ביחס למורשה, כמובן)? האם באמת לא הייתי צריך להחליף צלחות?

כשחיפשתי ביטוח נהג צעיר עבור הבת שלי, ההצעה הזולה ביותר הייתה של סוכנות הביטוח אודי דגן. שווה לבדוק איתם.

מצאתי את הרכב להלן ב-Carcost: https://www.carcost.co.il/deals/deal/1591 אודי Q5 החדשה, מנוע 2.0, ב-289K. למיטב ידיעתי המחיר הנמוך ביותר ל-Q5 הוא בסביבות 345K. שימו לב שלא מדובר על 0 ק"מ, אלא על רכב חדש שהקונה רשום כבעלים 00. ניסיתי להבין מהיכן מגיע המחיר הנמוך יותר, והדבר היחיד שראיתי הוא מנוע חלש יותר (180 כ"ס במקום 252). האם באמת זה העניין, או שיש פה עוד "פשרות"?

אני גר ביקיר, נוסע בכביש הזה לפחות פעמיים ביום. הכביש נחשב לשקט מאוד, ומוקף ביישובים יהודיים. קרו בעבר כמה אירועים של זריקות אבנים (אני אישית חטפתי שם ב-2004), למיטב ידיעתי - לא משהו מעבר לזה. הבעיות האמיתיות בכביש הם: 1. חזירי בר שחוצים בלילה 2. פקקים בבוקר (חצי שעה לעבור קילומטר וחצי!!) - שים לב שהתקבלה החלטה לשים רמזור בצומת יקיר גדולה, אני מניח שזה יקח לפחות שנה 3. עקיפות לא זהירות בעלייה לכיוון רבבה ברוך הבא!

עדכון: - ראשית - טעות שלי: לא מדובר על 5 תשלומים, אלא על תשלום אחד שהיה משמעותית גבוה יותר (פי 5) ממה שנאמר לה. - ביקשתי ממנה לשלוח לי את החשבונית, ושם הייתה הטעות - בעמודת "כמות" נרשם 5 במקום 1 - שוחחתי עם המוסך, הם הודו מייד בטעות והתנצלו, ומחר יבוצע זיכוי (הם צריכים את הכרטיס הפיזי) - היא גילתה את זה כשהיא בדקה בבנק, משום שהיא כל כמה ימים נכנסת לאתר הבנק לבדוק מצב חשבון וכרטיס אשראי, וראתה שם חיוב לא מוכר. אני מקווה שאכן סוף טוב הכל טוב. תודה לכולם!

OK, תודה על התגובות. אעדכן...

נורות רגילות לחלוטין.

מעשה שהיה כך היה: ביום שישי שעבר הבת שלי לקחה את הרכב (קרוז 2011) למוסך (רגיל, לא מורשה) לטובת החלפת נורות. היה צורך בהחלפת נורה קדמית (אור דרך), והחלפת נורה של לוחית רישוי. היא חזרה אחרי שעה מרוצה, ואמרה שזה עלה לה 70 ש"ח בלבד, וגם לי זה נשמע מחיר מצוין. אתמול היא בדקה בבנק, ומסתבר שהיא חוייבה על 350 ש"ח. ה-70 ש"ח היה רק התשלום הראשון, והיא לא שמה לב שזה 5 תשלומים. עכשיו, כמובן שהיא הייתה צריכה לשים לב לזה במעמד החיוב, אבל זה סיפור אחר. מה שמעניין אותי הוא - האם 350 ש"ח להחלפת שתי הנורות הוא סכום סביר? במילים אחרות - האם ניצלו את העובדה שמגיעה בחורה צעירה שלא מאוד מבינה ו"השחילו" לה מחיר, או שזה מחיר הגיוני וסביר, והיא פשוט לא שמה לב?

יש מצב שידגדג...

robertf - תודה על ההארות וההערות! אז ככה - לגבי ה-I-Pace, אתה כמובן צודק. התכוונתי לכתוב עליה, ואיכשהו שכחתי בכתיבה עצמה... אז האוטו באמת מדהים: כידוע, יגואר מאפשרים להזמין כבר עכשיו את הרכב החשמלי שלהם, או במילים אחרות - לשחק אותה Tesla. האם יצליח להם? לדעתי לא כל כך, כי הם לא מראים בעצם על איזה רכב מדובר. הם רק יודעים להגיד שה-I-Pace הוא קונספט שמזכיר את התוצר הסופי. אכן דילגתי על אודי, אולי כי הרכבים שלהם לא ממש מרגשים אותי, בעוד שהמקאן, ה-F-Pace וה-XC90 דווקא כן, כל רכב וסיבתו עמו. לא ראיתי את ה-CR-V החדשה (אם כי מהתמונות נראה שהונדה שוב הצליחו לייצר עיצוב לא ברור ולא מגובש), ולצערי גם ה-Viziv לא דפק הופעה. אני בהחלט בונה על פרנקפורט, מקווה שיצליח...

אתמול חזרתי מארה"ב אחרי שבועיים של ביזנס אנד פלז'ר. מכיוון שהמסלול שלנו כלל את סן-פרנסיסקו - כביש מס' 1 - לוס אנג'לס (מומלץ בטירוף!!), ומכיוון שנפלנו בדיוק על פתיחת תערוכת לוס אנג'לס, לא פספסתי את ההזדמנות ושמתי פעמיי ל-Los Angeles Convention Center כדי לראות מה חדש. הנחתי מראש שהתערוכה לא תהיה גדולה במיוחד, משום שהיא לא בקליבר של פרנקפורט / ג'נבה / דטרויט, אבל עדיין קיוויתי לחוויה מוטורית מרגשת. ספוילר: הציפיות התגשמו, בחלקן. דיסקליימר - אפשר להגיד עלי הרבה דברים, צלם אני לא. אפשר להגיד הרבה דברים על הטלפון שלי, מצלמה טובה אין לו. ניסיתי להפיק את המקסימום, אבל התמונות ברובם לא יוציאו צלמים מקצועיים לפנסיה. ציפיות מכיוון שאני חובב את ז'אנר ה-SUV (אני יודע, לא ספורט-נמוך-טורבו-דריפטים, אבל עדיין בחירה מצויינת למי שאוהב ישיבה גבוהה, ויש לו ילדים בערך בגובה שלו...), חיכיתי בעיקר למפגש הבלתי אמצעי עם ה-CX5 החדש, וה-Stelvio החדש גם הוא. התכוונתי גם להעיף מבט ב-Tiguan החדש, שטרם עלה לארץ הקודש. אני יודע שהשלישיה הנ"ל לא נמצאת באותו סגמנט מחיר, אבל מכיוון שעדיין לא הגדרתי לעצמי את התקציב לרכב הבא, החלטתי ש"יאללה". מעבר לשילוש הקדוש, כמובן שהתכוונתי ליהנות מכל מה שיש לתערוכה להציע, כולל נסיעות מבחן ברכבים שונים. אז מה היה לנו? את פני הבאים מקבל ביתן ענק של פורשה. ניצלתי את ההזדמנות כדי למשש את הפאנאמרה החדש, ה-718, וכמובן המקאן: המקאן נראה מצוין, אבל יותר קטן ממה שחשבתי. זו נראית כמו מגמה, ויש יותר ויותר "מיני SUV" שנראים יותר כמו סטיישן מוגבה מעט (מישהו אמר נירו?) מאשר SUV בגודל מלא (יחסית לארץ, כמובן...) כל רכבי פורשה היו נעולים ומסוגרים, ואפשר היה רק להיצמד לחלונות ולהתרשם ממה שנראה כמו איכות גימור גבוהה מאוד וגם, למרבה ההפתעה, מלא מעט כפתורים, למרות שפע המסכים. התחנה הבאה היא לינקולן. לא רלוונטי בכלל לארץ, אז חשבתי לדלג עליה ללא היסוס, ואז נתקלתי בזה: התפלץ הזה הוא הקונספט של ה-Navigator הבא. גדול מכל זווית ומכל מרחק. את הגריל שלו אפשר לראות גם מהירח, והוא כולל מדרגות מתקפלות (!) כדי להקל את הכניסה אליו. מה שעוד מקל את הכניסה היא דלת שחף שיותר גדולה מהפלדלת שיש לכם בבית. מצד שני, הוא בהחלט נראה מפואר ומרווח, ואולי יש מקום לדברים כאלה בארצו של הדוד סם. לאחר גיחה מהירה דרך פורד, שלא הציגו שום דבר מעניין חוץ מה-Flex שלא הכרתי, הגעתי למיצובישי. כולנו מכירים את מצבה העגום של החברה, ולכן לא חשבתי לראות שם משהו מעניין, ואכן - חוץ מה eX לא היה שום דבר לכתוב עליו הביתה. אבל הוא ממש יפה... קצת עצוב לראות בתערוכה בשנת 2016 את האאוטלנדר המיושן והספייס סטאר העגמומי. אני מאוד מקווה שהחברה הזו תחזור מתישהו לימי הזוהר שלה. מעבר מהיר דרך אאודי, שלא הציגו משהו חדש, הביא אותי ליגואר. ה-F-Pace סקרן אותי מאוד, וזו הייתה ההזדמנות הראשונה שלי להיתקל במה שאני קורא לו "שגעת ה-SUV". בכל התערוכה, באופן עקבי, ה-SUVs השונים ריכזו את מירב ההתעניינות. זה היה בולט בעיקר בביתן של וולוו, שם עמדו להם בגאון שני XC90 ו-S90 אחד. למעשה - אותו רכב, עם אותם מנועים ואותו עיצוב פנים, אך עם מרכב שונה. ל-XC90 אי אפשר היה בכלל להתקרב מרוב האנשים שעמדו לידו, בתוכו, מלפניו ומצדדיו, בעוד שה-S90 עמד זנוח מעט מאחור, כאשר פעם בכמה דקות מישהו מואיל לזכות אותו בישיבה חטופה על הכיסא המרופד. בחזרה ל-F-Pace. רכב מדהים. באמת. נראה הרבה יותר מרשים במציאות מאשר בתמונות. (כנראה שגם בגלל החישוקים המרשימים...) הרושם החיובי ממשיך גם בפנים: האבזור שופע, החומרים מרופדים, וגם מרווח לא חסר. מיד אחרי יגואר הגיעה הביתן של לנד רובר, ובו כיכב, כמובן, הדיסקברי החדש: הרכב מרשים מאוד, אבל בעיקר בגלל הגודל. עיצוב החלק הקדמי מזכיר מאוד את הליין הקיים של החברה, ועיצוב החלק האחורי הוא, ובכן, מוזר... לדעתי הדור הנוכחי משדר יותר נוכחות ו"אישיות" (מילה קצת חמקמקה, אני יודע...), אבל כנראה שאין ברירה והעם רוצה יותר שימושיות ופחות "שטחיות". אני מניח שמבחינת יכולות שטח הדור החדש לא נופל מקודמו, או שלפחות כך לנד רובר מנסה לשכנע אותנו, אבל הוא בטוח משדר פחות קשיחות. הרושם המעט פושר משתפר כשנכנסים פנימה, ומתרשמים מהקונסולה ומהמרווח: וממשיכים. אחרי מרצדס (נחמד אבל שום דבר לכתוב עליו הביתה, חוץ מנסיעת המבחן שתתואר בהמשך) וולוו (שכבר כתבתי עליה) הגעתי לתחנה הראשונה ברשימה שלי: אלפא! ופה הגיעה גם האכזבה הראשונה. למרות ההכרזה הנוצצת וההבטחות הרבות, ה-Stelvio עמדה לה בגאון על במה מסתובבת ומגודרת, עם שתי גורילות שמשקיפות מהצד ומוודאות שאף בבון מהלבאנט לא יעלה על דעתו לחצות את הקווים ולמשש את היצירה. אז הבבון צילם תמונות: אני חייב להגיד ש,לפחות חיצונית, התאכזבתי. הרכב באמת לא נראה מספיק גדול כדי לספק מרחב משמעותי בפנים (כאמור - לא הייתה לי אפשרות לבדוק...), והעיצוב שלו מזכיר יותר ג'ולייטה מוגבהת מאשר SUV. יכול להיות שכניסה פנימה הייתה משנה את דעתי, אבל בינתיים נותרה תחושה חמוצה משהו. והתחנה הבאה הובילה גם להפתעה הגדולה של התערוכה - קאדילק. נכון, לא בדיוק הבחירה הטבעית לצרכן הישראלי, וגם ה-XT5 הוא כבר לא בדיוק חדש, אבל מה שבעיקר משך את העין היא יצירת המופת הזו: זו הקאדילק אסקלה, קונספט שמרמז על צורת הדברים שיבואו (כך קאדילק). בינתיים העיתונות המקצועית טוענת שהרכב כבר בסטטוס של DOA - Dead On Arrival, ושקאדילק קיבלה החלטה עקרונית שמכונית הדגל הבאה שלה תהיה בכלל SUV, אבל זה לא פגם בהתפעלות מהעיצוב הסופר מרשים של הרכב, שגם מבפנים נראה מצוין: יש לו כל מיני טריקים ושטיקים שאולי מתישהו יגיעו לרכב סדרתי (למשל - רצפת תא מטען שמתרוממת יחד עם הדלת כדי להקל את הגישה למטען - פשוט גאוני!), אבל כאמור - עוד חזון לששון. התחנה הבאה - מאזדה! כולי התרגשות, אני ניגש ל-CX5 הנוצץ שעמד במרכז הביתן, ומתחיל לחקור. במראה החיצוני לא התמקדתי, כי כבר ראיתי אותו בתמונות וידעתי למה לצפות (חרטום יפה ומיוחד, השאר פחות או יותר אותו דבר...). יושב בכסא הנהג - עיצוב פנים חדש, לא מאוד מרגש ולא כל כך שונה ממה שיש היום. אבל בהחלט מרווח יותר. עובר למושב האחורי - גם כאן, שיפור משמעותי במרווח. יפה מאוד! פותח את הבגאז', ומופתע לגלות שורת מושבים שלישית. מממ... רגע... מבט מהיר בדלת תא המטען מאשר את החשד - זה בכלל CX9... מדהים כמה הרכבים האלה דומים. אז איפה ה-CX5? נו, זוכרים את ה-Stelvio? עם הבמה המסתובבת, הגדר והגורילות? אותו דבר... בעסה. טוב, נראה להם מה זה ונמשיך לטויוטה, שהציגה בגאווה את ה-C-HR החדש, שלשם שינוי היה נטול במה, נטול גדר ונטול גורילות. ונטול מפתחות. הדלתות נעולות, ואפשר רק להתרשם מהעיצוב החיצוני הבאמת מיוחד, וודאי ביחס לטויוטה: התחנה האחרונה להיום - פולקסווגן. מתרשם מהאטלס הענק, אבל מחפש את הטיגואן, ואכן מגלה אותו - אבל בדור הקודם, שנמכר גם בארץ... מסתבר שהדור החדש טרם חצה את האוקיינוס. נסיעת מבחן בתערוכה אפשר היה להתנסות בנסיעת מבחן במבחר דגמים. אני הלכתי ישר לדוכן של מרצדס כדי להירשם. הנציגה שואלת אותי: "באיזה רכב אתה מעוניין?" הלב, כמובן, אומר S, והמוח, חצוף שכמותו, מתעקש על GLC. "או S או GLC, מה שפנוי קודם". "שנייה, בודקת... OK. ה-S פנוי ברבע לארבע, ה-GLC מתפנה לי ב-11:15". השעון מראה על 10:45, ושבת, מה לעשות, נכנסת בארבע וחצי (ואני מהשומרים ) בלב כבד ובמבטא אידישאי עמוק אני אומר לה "נו שוין, GLC איט איז". את החצי שעה שנותרה לי אני מבלה בשיטוט בקומת הרישום, ונתקל שם בדבר הבא: מסתבר שמישהו בניסן החליט שכדאי לצייד את ה-X-Trail בכלי הנשק של Star Wars. התוצאה בהחלט מעניינת. אח"כ אני ניגש ל-GLC לבנה שמחכה לי בהתרגשות, אומר שלום למדריך שלידי, ויוצאים לדרך. האמת - התרשמתי. רכב שקט מאוד, תגובת הדוושה וכוח המנוע מצויינים (בדקתי רק מצב Sport+), ואפילו ה-Ride איכותי, למרות הקפיצים המוקשחים. אבזור מלוא החופן (חוץ מהיעדרו התמוה של מסך המגע, שלדברי המלווה יגיע בשנה הבאה), מרווח מצוין מקדימה ומאחורה - בקיצור: תענוג. על הדרך המלווה הספיק לספר לי שהתחביב שלו הוא לשפר מכוניות, ושיש לו מוסטנג 2004 עם 1000 כ"ס בחצר (יחד עם עוד 9 מכוניות משופרות אחרות). אין מה להגיד - אמריקה. הגראז' ככה הם קוראים לקומת השיפורים שלהם. מכירים SEMA? אותו דבר, רק בקטן. בדיעבד הייתי צריך להתחיל שם. מי שלא ראה בנטלי צבועה בשחור-לבן, או מקלארן מוזהבת, או אלדורדו עם מנוע מוכסף וסט רמקולים שיכול להעיף את הגג של הבונקר האטומי הקרוב לביתכם - לא ראה טירוף מוטורי מימיו. והנה דוגמית אחת לחלוטין לא מייצגת (שאר התמונות יצאו זוועה, לצערי...): אז מה היה לנו - ה-מ-ו-ן SUV. לכל יצרן, ועם הכי הרבה התעניינות - הרבה דיבורים על חשמל, אבל פחות מימוש בשטח. ה-Bolt ריכזה עניין, אבל במידה. - המטרה, כאמור, לא הושגה. אין ברירה, שנה הבאה בפרנקפורט.