RK

קיימות גם 4X4 שהן לא סטיישן, לא בארץ. בארץ יש סטיישן אחת או שתיים, כמדומני הובאו בזמנו בייבוא אישי.

בית אורן מתאים יופי לקופרה, אם לנהוג בה בחוכמה. בירידה הברקסים הטובים עוזרים, ובעליה המומנט. לעניין הפניות, שוב - תנהג בחוכמה.

באלפא ביצעו עדכון לתוכנה של הסלספיד כל מתיחת פנים וכל דגם חדש, והשיפור מורגש. אם ניקח את ה-156 הראשונות כדור הראשון, הרי שאח"כ באה ה-147 והמעבר למשוטים מאחורי ההגה במקום כפתורים עליו, המתיחה הראשונה ל-156, המתיחה השניה ואז ה-159. השיפור, כאמור, מורגש מאד.

הגיר הוא רובוטי. ב-159 הוא חלק הרבה יותר מהדורות הקודמים במצב אוטומטי ווודאי שהרבה יותר חלק מזה של טויוטה, בכל מצב.

אני לא יודע עד כמה בתי המשפט ירצו להטיל על היבואן חובות כלפי רוכשי מוצריו מעבר לאחריות ומה שכבר מוטל עליהם בחוק. מבצעים, גם מפליגים, הם חלק משיקול הדעת העסקי של היבואן, כמו כל בעל עסק אחר. מה גם שמי ששילם יותר על הדגם המאובזר קיבל יותר, אז לכאורה זכה לתמורה בעד התשלום. ירידת הערך שיקבע, אם יקבע, לוי יצחק אינה בשליטת היבואן ואין כל היגיון משפטי לחייב יבואן לשים שיקול זה לנגד עיניו.

המדחס עובד יותר או פחות ברכבים בהם יש בקרת אקלים, בין אם פשוטה ובין אם לא. וגם כאן מדובר על יותר או פחות זמן עבודה ולא עוצמה. אם מדובר במזגן פשוט, כזה שעדיין נמצא ברוב כלי הרכב הנעים על כבישי הארץ, אז או שהמדחס פועל, או שלא.

בולשיט. מה שמשפיע על צריכת הדלק זה המדחס, שבד"כ יש לו ברכב שני מצבים - on ו-off. העוצמה שאליה אתה מתכוון נקבעת על ידי המאוורר, שהוא חשמלי ולא גוזל כוח מהמנוע, בניגוד למדחס. לפיכך, אין כל קשר בין עוצמת המאוורר לצריכת הדלק.

ה-159 2.2, נשוא הדיון, מגיעה ל-100 ב-8.7 שניות. זה פחות מ-9, לדעתי לעניין התביעה, לדעתי אין לה הרבה סיכוי, אבל זה היה יכול להיות מעניין. אפשר היה להוסיף את כל לקוחות וולוו S60 ולפתח תיק נחמד, גם אם חסר סיכוי משפטי של ממש.

אתה מתכוון למומנט כמעט זהה עד כדי כך שהוא מביא אותה ל-100 ביותר מ-11 שניות לעומת פחות מ-9? מומנט הוא רק אחד מהפרמטרים. מנוע 2.4 ליטר שמפיק 140 כ"ס ראוי שייקרא נבלה, קהל יעד כזה או אחר זה ממש לא משנה, כי רוכש רכב פרימיום מצפה גם לטכנולוגיה, ומנוע מיושן זה לא בדיוק זה, אלא dry humping בסגנון גולף 1.6 עם המנוע שהוא לא FSI, להיות בלי ולהראות "עם". גם הורדת האבזור היא לא אמצעי אידאלי, אבל לפחות לא הביאו לארץ את ה-159 1.8 140 כ"ס ושמרו גם על המנוע הנאות וגם על מערכות הבטיחות במלואן.

הוולוו S60 היא אולי ברת השוואה, אך לא ברת תחרות, לא מול ה-159 ולא מול יתר הסגמנט. היא בסוף חייה וב-191K מוצעת עם מנוע נבלה. המתחרות העיקריות של ה-159 ה"זולה", לדעתי, הן הפאסאט והאקורד (המונדאו יותר זולה, גם בהגשה).

מיכאל, כל העניין הוא שהגיר לא "כאילו" ידני, אלא ידני לכל דבר ועניין מבחינת מבנה, וכך יש להתייחס אליו.

הגיר הרובוטי של הקורולה הוא פשוט פיקשוש. חלק פחות מסלספיד דור ראשון של אלפא (והוא לא היה להיט). במוד ידני, מן הסתם (עם הרמת רגל מהגז) זה לא מורגש, במוד אוטומטי אי אפשר לנהוג, אלא אם אתה מדמיין שאתה ב-lowrider כל העברת הילוך או מנסה לצפות העברה ומוריד רגל מהגז ואז מפספס את כל העניין האוטומטי. לגבי ההתדרדרות בעליה, זה משותף לכל הרובוטיות ודווקא כאן לא הייתי נטפל לטויוטה. זה באמת עניין של הרגל (ושל hill holder טוב). לכל אלה שיקראו לי חרטטן - נהגתי בקורולה, וברכבים אחרים בעלי גיר רובוטי - אלפות למיניהן, קורסה איזיטרוניק - הגיר של טויוטה הוא הפחות חלק ונוח לשימוש מביניהם במצב האוטומטי (וזהו הרי שורש הבעיה, במצב ידני עם הרמת רגל מהגז כולם בסדר...). למר kazaabubu: תנהג ברכב עם תיבה רובוטית מתקדמת, אלפא 159 למשל (אומרים שגם ה-SMG של ב.מ.וו. מתפקד היטב, אך לא נהגתי עליו) ותרגיש את ההבדל. אני כבר לא מדבר על ה-DSG. הגיר של טויוטה הוא בוסר, ודורש המון פיתוח נוסף. לא משהו שלא ייפתר עם הזמן, לדעתי, אבל בשלב זה המוצר נחות. ועוד משהו, הקורולה בחיים לא תעלה עליה של 60 מעלות:

ה-B3 סדאן דומה ללאדה 2110 סדאן, וזה ממש רחוק מלהיות מחמאה.

הרכבים לא שכבו בשום מחסן, אלא הגיעו כבאטצ' חדש שהוזמן מהיצרן, די ערום (כמובן שהוא מאובזר הרבה יותר בהשוואה לרוב הרכבים בסגמנטים הנפוצים, אבל ערום בהשוואה לדגם שנמכר במחיר המלא), די דומה למה שוולוו עשו עם ה-S60, רק בלי מנוע נבלה ולא לפני החלפת הדגם. בסך הכל, מבצע לגיטימי ואם המהלך יצליח לחלחל למנהלים (האמיתיים, לא אלה שקונים סגמנט D עממי) ולליסינג לבכירים, זו תהיה הצלחה של ממש. רוכשי ה-159 בחודשים האחרונים לא נפגעו, לפחות לא בטווח המידי, שכן הדגם אותו רכשו מאובזר ומפואר בהרבה. השאלה מה יהיה עם מחירי הדגמים השונים בשוק המשומשות בעוד 3-5 שנים.

לפותח השרשור: לפי מה שהסברת, אתה אשם באופן חד משמעי. גם אם הנתיב חסום או מהווה חניה, כל זה אחרי הפניה ומי שלא תושב המקום לא יכול לדעת את זה, לפי מה שהסברת, כי אין כל סימון מקדים או חץ בנתיב שמתריע על כך. לפיכך ובהתחשב בכך שמה שקובע זה תמרורים וסימני כביש ולא ידיעתך האישית, המכשול (חניה/חסימת נתיב) נמצאים בנתיב שלך ולכן אתה זה שצריך להאט ואף לעצור ולתת זכות קדימה לאלה שנוסעים בנתיב שלהם.

כן, באמצעות מפתח כמקובל (סוויץ' נפרד לצורך העניין בדופן הצדית של הדאשבורד מצד ימין).

יום טוב גם לך, אני רק מקווה שתבין בהמשך שעדיף להתחיל מניסיון חיובי להבדיל משלילי ושזה לא יפגע לך בחיים.

אתה פשוט לא נותו לעובדות לבלבל אותך. השתפרת כי התחלת מנקודת מוצא נמוכה יותר. נקודת המוצא של נהג שעבר קורס עם קבלת הרישון גבוהה יותר. לכן נכון, הוא לא משתפר לדרגה הזאת, הוא מתחיל ממנה, וכל שיפור שלו יהיה לדרגה גבוהה אף יותר. תבין את זה, אל תינעל בהשקפה הצרה שלך. אני אפשט את זה. אם נקבע שנקודת המוצא היא 0 נקודות והקורס מוסיף 5, אז אותו נהג שעבר קורס עם קבלת הרשיון מתחיל מ-5. אתה התחלת מ-0, ואם הטמעת הרגלים לא נכונים ומזיקים ייתכן אף שהגעת לקורס בניקוד שלילי. זו בדיוק הבעיה, ואת זה ניתן למנוע, ועדיף כמה שיותר מוקדם.

מכך שהוא לא יידע איך לפעול רע, אלא רק איך לפעול טוב, כי זה מה שהוא למד. הוא לא יצטרך לחשוב "ככה טוב", כי זה כל מה שהוא יידע.

אתה משום מה חושב, שלימוד מטעויות הוא הדרך היחידה, בהתבסס על מקרה מבחן אחד, שלך פרטי. אתה מבין עכשיו שלפני כן נהגת פחות טוב. אדם שיעבור קורס מהתחלה לא יגיע בכלל לדילמה הזאת, הוא יפעל טוב באופן אוטומטי, מבלי שהיה צריך לחשוב על זה או להרהר על מהות חייו המוטוריים, וזה כל היופי שבדבר.

בקורס נהיגה מתקדמת מסבירים יופי את ההבדל בין דרך הפעולה הנכונה ללא נכונה. תחשוב על זה ככה: אם לימוד הנהיגה היה טוב, הוא היה כולל, סביר להניח, את תוכנו של קורס נהיגה בסיסי מצוי. לכן הניסיון שנצבר במהלך הקורס, כולל תיקון הטעויות תוך כדי הלימוד, די והותר. גם שם אתה רואה מה קורה כשאתה בולם, פונה או מתקן לא נכון ולומד מטעויותיך. טעות בבלימת חירום (שאף מורה נהיגה לא מלמד) היא לא דימום בעליה, שאמנם מעצבן, אך לא באמת מסוכן.

הלמידה מטעות משפרת את הנהיגה ביחס לטעות. לימוד מוקדם מונע את הטעות. אתה בעצם מעדיף מצב בו אדם יכול להגיד "וואו, אתמול באותו מצב כמעט נכנסתי/נכנסתי בעמוד/רכב/whatever והיום לא" על נהיגה רהוטה באותן הנסיבות בדיוק. למה? לה' (ולך) הפתרונים.

תקשיב יותר למורי הנהיגה... נקודות החלפת ההילוכים תלויות בתנאי הכביש. בעליה, למשל, מחליפים מאוחר יותר, בירידה ההיפך. אתה כל הזמן דואג: "אבל זה פונטו, לא רכב גדול" וכו'. אדרבא, הפונטו שלך, שאינה עתירת מומנט, דורשת לעתים קרובות יותר סל"ד גבוה יותר להתנהלות סבירה שעומדת בקצב התנועה. תפסיק לפחד מקצת טורים ורעש מנוע, מי יודע, אולי תאהב את זה.

שוב, התאמה לתנאי הדרך. למשל, אם אתה מתקרב למחלף ויודע (ורואה) שיהיו רכבים שישתלבו, עדיף לעבור לנתיב השמאלי בכדי לאפשר להם להשתלב (מן הסתם, עדיף גם להגיר טיפה את המהירות בשלב זה בכדי לא ליצור הפרעה). נימוס בסיסי. 100 מטר זה מעט מדי וכלום במהירות בינעירונית. בכלל, הנהיגה צריכה להיות זורמת ככל האפשר, עם כמה שפחות תנועות חדות ומפתיעות את יתר המשתמשים בכביש.

משולש הזהב: תנאי הדרך, יכולות נהג ויכולות רכב. כל עוד לא חורגים מגבולות אלה, לא צריך לקרות דבר בלתי שגרתי. לפותח השרשור: מהירות נכונה לא יכולה להיות אבסולוטית, היא משתנה תדירות. מה שאמרת נכון כשלעצמו, אבל מהירות יש להתאים לתנאי הכביש והדרך. בכביש 6 ב-2 בלילה גם 180 זה לא מסוכן ומאידך ברחוב צר סמוך לבית ספר ב-7:30 בבוקר או 13:00 בצהריים גם 30 יכול להיות מוגזם. קשר אל הכביש - לא רק מראות. חשוב גם להביט רחוק ומבעוד מועד. משגעים אותי אנשים שנכנסים לצומת, בולמים ומסתכלים. במצב כזה, אם לא היה בום אתה יכול להמשיך לנסוע, לא יקרה כלום... אחריות - נשמע יותר מדי כמו ססמאות פרסום גרועות. הדמעות בעיניים לא מפריעות לנהוג אחרי המחשבות הנוגות?