אני מקבל אך ורק את מה שאני רוצה ומה שעושה טוב לי ולי בלבד. ותאמין לי, שאם המכונית שלי לא הייתה עושה לי טוב בכל פעם שאני משחרר קלאץ', לא הייתי מבזבז עליה ולו אגורה שחוקה, ואני בטוח שאתה יודע שאחזקה של אלפא V6 היא לא בדיוק בסדר גודל המחירים של אחזקת פיאט אונו.
למה שאתה לא תקבל את העובדה שמה שעושה לי (או לכל אחד אחר) טוב, בין אם הוא נובע ממיתוג, תחושה סובייקטיבית ובין אם מכל דבר שניתן למדידה אובייקטיבית, עושה לי (או לכל אחד אחר) טוב? זו ההחלטה שלי (ושל כל אחד אחר). מושכלת או לא, זה תלוי לחלויטין במערך השיקולים האינדיווידואלי שלי.
אתה מנסה למדוד הכל במדד אובייקטיבי מסויים, אבל מתעלם, למשל, מהעובדה שרגש בהגה והיזון חוזר הם מדדים סובייקטיביים והנאה מנהיגה גם כן.
כתבת: "סיפוק בא מלדעת מה אתה רוצה ולהשיג זאת" - אתה צודק, רק מפרש זאת, לדעתי, לא נכון. אתה מנסה לומר, שכל מי שבוחר רכב משיקולי רגש, היסטוריה או נאמנות מותגית לא יודע מה הוא רוצה ולחלוטין לא מקבל את העובדה שזה בדיוק מה שהוא רוצה, ומשיג זאת. לדוגמא, אתה (ורוני, לצורך העניין) מחפשים מהרכב תכונות מסויימות (גיר ידני, התנהגות חדה וכדומה) - לגיטימי ומקובל. מר ישראל ישראלי מחפש ברכב אמינות, סחירות, מזגן וגיר אוטומטי. אני לא אוהב את זה, זה מציף את השוק במכוניות שהייתי מוציא כנגדן צו הרחקה, אבל זה לגיטימי ומקובל, לצערי, באותה מידה.