לפני כשבוע מכרתי פולקסווגן פולו קלאסיק, מנוע דיזל, גיר ידני, מודל 2001, כמעט 400K על השעון.
לא הייתי לחוץ למכור, אבל אחרי חצי שנה של הקפצות ביד2 וקשקשנים, הגיע הבנאדם שהקימני מהכסא:
"בוא נסגור על מחירון הגרר שלי בחוץ תגיד לי אם כן נעביר בעלות ואני אפילו לא אבדוק את הרכב אני ממהר".
היה רכב מצויין ולא הייתי מאוכזב ממנו מלבד מצבר שהוחלף וטיפולים שוטפים, אולם קצת נמאס ממנו.
המזגן עבד כחודש אחרי מילוי גז וזהו, במכסה המנוע היה קילוף צבע גדול (לא רציתי להתעסק בזה מעבר).
הפלסטיקה בפנים הרכב הייתה עדינה מדי ולא "קרבית", כל הסלון הפנימי הרגיש לי כבר זקן ואני צעיר!
חשוב לציין יתרון בולט והוא צריכת דלק מזערית של 1:20, הייתי חי בבועה כזו שהדלק לא הזיז לי.
גם הייתי צריך לעבור טסט עד סוף החודש ולא היה לי כוח לזה.
אז הפולו נמכרה ונשאר הרכב השני, אותו עדיין לא הצלחתי למכור - בורה 2.0 אוטומט.
תוך פחות משבוע הבנתי שאבקר יותר - הרבה יותר - בתחנת הדלק הקרובה לביתי .
הרכב אמור לשמש אותי לנסיעה יומית בין עירונית של כ-35 ק"מ ביום.
כמו כן מספר ימים בשבוע את אמי לנסיעה עירונית עם מזגן כ-15 ק"מ.
בת'כלס, בסיכום ההפרש הכספי לא אמור להיות גבוהה יותר, צמצמתי 2 רכבים ל-1.
אבל העיניין של ההתיישנות לא פסח על הבורה לצערי, גם שם הפלסטיקה לא משהו.
כן הוא מרגיש מאסיבי ונותן תחושה של בטחון, אבל אוכל הרבה ולא זריז בכביש.
מה אני מחפש?
א. עסקת טרייד-אין, אני לא רוצה להתעסק יותר במכירה של הרכב הנוכחי.
ב. רכב חסכוני, זה לא חייב להיות 1:14 וגם 1:10 זה בסדר - שיהיה זריז!
ג. אמינות, חשוב שיהיה "סוס עבודה" ולא להתקע, אני נרתע ממנועים מתחת ל-1.6 ל'.
ד. סלון, מצידי שיהיה משעמם אבל שאיכות החומרים והשרידות תהיה ברמה הכי גבוהה.
ה. גיר אוטומטי, רצוי כמה שיותר פשוט בדגש על אמינות.
רכב בשווי של כ-40K ש"ח, ניתן גם לחרוג ל-50K ש"ח אם באמת מוצדק (שמים וארץ).
רכבים צרפתיים ואיטלקיים אני שולל כבר עכשיו, לא רוצה להפסיד הרבה במכירה עתידית.
LONG STORY.
אשמח לעזרה, תודה.