oryo

סיימתי אתמול סיבוב שני על שוגון, הסדרה שברה את שיא תקופת הצינון (קצרה להחריד). הצפיה השניה לא היתה פחות טובה מהראשונה, מצד אחד אפקט ההפתעה ירד מצד שני האירועים ברורים יותר. מדובר באחת הסדרות הטובות ביותר בכל הזמנים, טופ 5 בבירור, אולי טופ 3 - כנראה טופ 3. הסמויה ושוגון שם בבירור, ואז סופרנוס, פארגו (1) ושוב״ש ייאלצו להסתפק בחמישיה. מקווה שלא יעשו לה ״משחקס״ בעונות הבאות... אין יותר source material אז לחדש ל2 עונות מצד אחד נותן משהו לצפות לו, ומצד שני חשש כי להחזיק את אותה הרמה זה סביר להניח בלתי אפשרי, עם כל הרצון הטוב. אני סקרן לראות האם הם אכן ישלטו בפרסי האמי, עם החידוש לעונות נוספות הם מבצעים מהלך משולב בשביל להזיז את הסדרה מ-limited ל-drama בפרסי האמי הקרובים, כנראה הרשת מבינה שיש להם ביד סוס מנצח וצריך לסחוט ממנו הכי הרבה שאפשר. בכ״א צפו כעת, כשהאמי יוכרזו זה יהפוך להיות יותר טרנדי ותוכלו לצפות בפעם שניה לקחת בחשבון שהסדרה אינה פשוטה לצפיה, המהלכים והאסטרטגיה מאוד מורכבים והסדרה לא עושה יותר מדי טריקים תסריטאים בשביל להקל עלינו (הצופים) אלא משאירה אותנו לחשוב ולהרהר על האירועים. עוד מהלך אמיץ של התסריטאים, שמתאים מאוד לאופי הסדרה ולדמות הראשית - יושי טורנגה - שכל הזמן חושב 5 רבדים עמוק יותר מכל הסובבים אותו.

נסיעת בוקר בקאנטריסייד, קארס&קופי בקוטה, עצירה בחזור במסעדה הודית & משלוח לגברת ששונע במקצועיות. עם הפן שחטפתי בדרך אני מתפלא שהם לא הביאו לי את האוכל חינם בהינתן שאני נראה כמו שחקן דרג ג' מבוליווד 😅🤦‍♂️ נחשו כמה מוכרים את הברונקוס המחודשות (נחשו מחיר ליחידה, בדולרים) - בין הפותרים נכונה תוגרל צ'יקן טיקה מסאלה במצב מצוין

נכון להיום אני רוכב פחות מזה על שניים 😅 אופנועים, כמו אטום, כמו שוטגאן, כמו שעון וכמו משקפי שמש של אוקלי - אינם צורך. אפשר לרכוש משקפיים ב10 דולר באמזון והפלאפון יודע מה השעה, ועדיין רובנו נבין אנשים שבוחרים אחרת. יש מי שנהנה משעון ויש מי שנהנה מצעצועים (וכמובן יש את מי שנהנה משניהם \ אחרים), מבחינתי מה שצריך לעשות זה לייצר את היכולת לבחור, ואז לבחור בהתאם לחשק מבלי להתפשר על הדברים החשובים באמת (משפחה, בריאות, חינוך וכו'). חיים רק פעם אחת, אז לדעתי שווה לשחק את היד שקיבלנו למקסימום. אני מחזיק את האופנועים כי הם עושים לי חיוך מדי פעם, הם יפים ומהנים ובק"מ המועטים שאני לוקח אותם מסיבים לי נחת, ובין לבין כשאני מסתכל עליהם בגראז' הם eye candy. השווי הכספי שלהם זניח מבחינתי, אז שישבו, גם בתור פסל הם מבצעים פונקציה. מיותר לציין שכמה שיותר נסיון ייצר יותר שליטה, ובד בבד שיותר זמן כביש מגדיל חשיפה לסיכון. זו שאלה אינדיבידואלית. מה שחשוב זה להיות אחראי, להכיר במגבלות האישיות שלנו ולהתייחס לכלים האלו בכבוד הראוי להם, ולכביש ביראה ההולמת את זה שכרוכב אופנוע אתה בסהכ די ערום. בינתיים אני ממש בסדר עם הסיטואציה של להחזיק כמה צעצועים בבית ולבחור עם מי לצאת לנסיעת בוקר כשיש זמן. מחר יש מפגש רכב בCOTA אז אני יוצא מוקדם בבוקר, אוסף חבר, ויחד נעשה נסיעת בוקר + קפה + מכוניות. פעם אחרונה שהלכתי למפגש כזה היה די מגניב, אני זוכר בתור ילד איך אבא שלי היה לוקח אותי לגני התערוכה ל'אוטומוטור' כל שנה, ואני זוכר איך משנה לשנה המלאי ירד מ6 מכוניות מגניבות, ל4, ל2... התערוכה הפכה ליקרה וחסרת תכלית, שטח פרסומי בו מציגים בעיקר רכבי ליסינג. להבדיל אלפי הבדלות, מחר יתאספו מאות חובבים עם רכבים שינועו בין למבו-ראריס דרך קיט קארס ורכבים משופרים בהגזמה למשאיות מפלצת ואספנויות, העלות היא כלום. סתם באים להינות ולהכניס את הילדים לתחביב. הקטנצ'יק שלי בן 2 אז עדיין צעיר מדי, ממתין בסבלנות שיתחיל לנסוע עם אבא, המילה הראשונה שלו היתה אוטו והוא חולה הגה מבלי שהספקתי להתחיל להסליל אותו... גנטיקה זה דבר מרתק. הנה הילד מהיום, ניסיתי לקחת לו את האוטובוס הוא התעורר וצרח עלי והנה המסלול למחר, איחלתי לגב ולשיער בהצלחה

מצחיק - [חפירה] אני זוכר את ההערות האלו על השפה שלי עוד לפני שעברתי לחו״ל - ישראלים מסויימים חושבים שאם אדם כותב באנגלית אז הוא ״מתנשא״ או לא יודע מה, בפועל חייתי אז ובטח ובטח חי היום חיים במסגרתם המחשבות בראש מתנהלות בשתי שפות בצורה משולבת, ומטעמי נוחות/יעילות אני לא מקפיד לעצור ולחשוב איך לתרגם לעברית אלא כותב וזהו. לא מבין למה זה כ״כ מפריע לאנשים - אבל כנראה כי ככה אני חווה את העולם בלאו הכי ולכן זה נשמע לי תמוה. אני מניח שמי שרגיל לחיות ולחשוב שפה אחת, עושה את האפקט ההפוך (עוצר רגע לתרגם) ומכאן הfriction (והנה זה קורה שוב, אבל ״חיכוך״ לא נשמע נכון, ברמת השפה/התבטאות). אז תחשוב על זה ככה ספריאל - כמו שזה מציק לך לקרוא שפה משולבת, זה החסם העליון של כמה זה מציק לי - וכנראה לליביו - לעצור את הכל, לתרגם, ולכתוב. חסם עליון כי אני מניח שיש אנשים רבים שלא צריכים להקדיש לזה מחשבה נוספת אלא קוראים את זה בצורה חלקה, אבל מעדיפים להתטרחן על זה בגלל שזה מגנרט להם אי אילו רגשות. [/חפירה]

תגדיר אצלכם כי הרכב לא רשום בטקסס, לא ניתן לבצע רישוי לאטום כאן הרכב רשום במונטנה תחת חברת קש, מוריקה - פאק יה

תראה, המדע הוכיח שיש סיבה שראשי התיבות הן Miata Is Always The Answer 😁 בדיוק בחור שעבר לכאן התחיל לחפש מוסטנג, ואני מנסה לשכנע אותו שמיאטה\ברז\86 אלטרנטיבות עדיפות - למרות שכשמשקללים תמורה למחיר לכוח המוסטנג מפתה לאללה. הגרום נראה משעשע, אני בינתיים עם אופנוע מושבת כי הייתי חכמולוג וניסיתי לרדת עם הדוקאטי מדרגה, רק ששכחתי שאין לו clearance בשיט ודפקתי איזה בראקט (שנבנה חלש בדיוק בשביל זה, להגן על הרדיאטור מהבעלים המטומטם שחושב שהוא רוכב על גרום) בפועל הכנסתי את עצמי לסיטואציה מוזרה, האופנועים קיימים מהסיבה שקונספטואלית אין רכב שמספק חוויה כיפית כמוהם - האטום מאתגרת את זה, עכשיו אני מוציא אותם לרכיבות בעיקר בשביל שהדלק והמצבר יקבלו קצת שעות. איזה טרלול

ממתין שתגיע חד משמעית, או לפחות שיהיה מודל שלה איפשהו, היחיד שמצאתי עולה כמה מאות דולרים ויש גבול לטמטום...

א. דון(dawn) 🙂 הורסת ברמות אבל אני לא אובייקטיבי במיוחד ב. תבוא, לא תתחרט, אם אתה יכול לקבל פס מהקב"ה וללכת איתי לבריסקט (פרה!) אז בכלל. אני אפילו אזרום על להניח תפילין בשביל שנצא איתו breaking even

עברו חודשיים וחצי, מעדכן קצת - 1. הרכב עבר צביעה, ולצערי - קצת התבאסתי מהתוצאה. הצבע יצא כהה יותר ממה שתכננתי, ה color shift מגניב, אבל הגוון הכי יפה של הצבע (כתום-זהוב) מופיע בזוויות ספציפיות, רוב הזמן הרכב נראה בצבע אדום-סגול (״בורגנדי״) שיצא כהה יותר ממה שתכננתי. הרכב נראה ״בוגר״ יותר (עד כמה שאפשר לקרוא לדבר המטורלל הזה בוגר), וזה לא רע, אבל גם לא מה שתכננתי. הגרפיקה יצאה ממש ממש טוב, הצליח לעשות color match לגלגלים ולעקוב במדויק אחרי הרפרנס שסיפקתי - שמתי לב כעת שאין תמונה טובה של כיסוי המנוע, יש עליו גרפיקה מחמיאה כעת (לוגו של אריאל עם פס שעוטף מצד לצד). הדיקאלס על הכנף / צדדים יצאו טוב, אני משתמש בזה בשביל להכריז על הכלי כהוצאה מוכרת לצרכי marketing ומקווה שהדוד סאם יזרום 😅 בכ״א אני מניח שאצבע אותה שוב, מה שטוב בשיטת הצביעה של autoflex זה שקל מאוד להוריד ולצבוע מחדש, מה שפחות טוב זה שיש עלות נוספת אחשוב על זה בהגזמה ומתישהו אעשה שטות, אולי איזה צהוב-למבו עם גרפיקה שחורה, נראה. 2. האטום לא מפסיקה לרגש, והנהיגה בה doesn't grow old (לפחות לא בינתיים). השילוב בין פצצת כח מוגזמת + אפס בקרות מפחידה, ומנגד הגובה הנמוך + יציבות גוררים תחושת בטחון. שילוב מסוכן. הספקתי כבר לסובב אותה כשזרקתי זנב בלחיצה פרובוקטיבית (התכנון היה דריפט, לא ספין), כנראה שילוב בין חוסר השליטה שלי + צמיגים קרים (זה היה בתחילת הנהיגה). אני צריך לקחת אותה למגרשי חניה ריקים ולשחק קצת בדריפטים... מצד אחד זה ממש כיף כשהיא זורקת זנב, מצד שני זה פחות כיף כשהיא מאבדת אחיזה. מיותר לציין שכשאני נוהג בה בכביש ציבורי אני לא עושה שטויות. 3. אני מנסה לפתור את עניין הדיבור ברכב: השילוב בין מנוע שיושב על המח + חוסר בשמשה + מנוע שמגיע ל9,000 סל״ד גורם לכך שאי אפשר לדבר עם הנוסע, גם זה שאין ממיר קטליטי או אפילו סתם דוד לא מסייע במיוחד לאירוע. רכשתי אוזניות מטווח עם קישוריות, אבל יש בעיה של רוח שמייצרת המון רעש רקע. צריך לבדוק שילובים של כיסוי רוח למיקרופון בשביל להבין האם זה פתרון בר ביצוע. עקרונית אני בbackorder לשמשה, אבל לא לגמרי סגור על זה שאני מעוניין באחת - יש קטע די נחמד בכך שאין לרכב שמשה, מאוד מוסיף לתחושת המהירות והריגוש. 4. למי שתהה מה צריכת הדלק של אריאל אטום עבור ההחלטה האם זה הרכב המתאים עבורו לליסינג - עד כה מדדתי 18-22 מל״ג, שהם 7.5-9.5 קמ״ל. בהינתן איך שהרכב הזה ננהג, אני די מופתע לטובה מצריכת הדלק. בהינתן שגלון של ״פרמיום״ עולה כאן בערך 3.5 דולר (שקול ל~3.5 ש״ח לליטר), לא באמת אכפת לי, המדידה היא יותר עבור סקרנות. 5. הפנסים יצאו הרבה יותר טוב משתכננתי, אפשר לנסוע עם הרכב בחושך בלי בעיה. אני חשבתי שהם יהיו יותר בגדר ״טוב שיש למקרי חירום״ אבל בפועל הם פנסים שימושיים לכל דבר ועניין. 6. האטום מנסה לעקור לך את הפרצוף כשאתה סביב ה100 מל״ש (~160 קמ״ש), החוויה הכי קרובה לכך היא אופנוע או רכבת הרים, כי אתה מקבל את כל המהירות ישר לפרצוף בזמן שאתה יושב על הקרקע והמנוע מושך אותך במקסימום. אין לה באמת פערים ברצועת הכח, מדובר ברכב שמרגיש כמו רכב חשמלי מבחינת מיאוץ, רק הרבה יותר מרעיש, קשיח, ומפחיד. כמות הצחוקים שהיא מגנרטת בנסיעה - משוגעת. חברים שבאים איתי לנסיעה נקרעים מצחוק הן במהלך הנסיעה עצמה, והן כשאנחנו מסיימים וקולטים שיש לנו תספורת של שנות ה80(?) מבחינת הפן... באמת שקשה לתאר עד כמה הרכב הזה פסיכי, נסעתי back to back באותה הדרך, יום ב911 ויום באטום, ואי אפשר להשוות את החוויה והריגוש, לא באותו איזור חיוג. 7. בערך 30% מזמן הנסיעה בעיר אני שומע סירנות, בדמיון... כל הזמן מרגיש כאילו אני עם 3 כוכבים בGTA. מנגד אנשים שמגיבים לרכב מגיבים בצורה מאוד חיובית, כל מיני thumbs up טלפונים וחיוכים. כשיש הורים עם ילדים אני מקפיד להציע להם להכנס לרכב לעשות מה שבא להם, שיהנו, Spread the joy וכו׳. בשורה התחתונה - גם חודשים לאחר הרכישה כשאפקט ההתרגשות ירד, אני יכול להעיד שמדובר ברכב מדהים, הכי מדהים שיצא לי לחוות, מבחינת מכונת נהיגה. החסרון הכי גדול שלה זה החוסר בבקרת שליטה וABS, ומקום שני אלו הקרקושים למיניהם שאני מניח שניתן לפתור אבל בפועל אין לי כח להתעסק בזה כרגע. אני מאוד מבסוט על הרכישה ומשתדל לנהוג בה עם היראה שמגיעה לה בתור מכונית מירוץ בערך-חוקית לכביש. בתכנון: להתקין מצלמה אחורית עם שידור קבוע, לנסות להדפיס/לייצר איזשהו center console סביר יותר, לאזן את ההיגוי (ההגה בנטיה קלה לשמאל, יש חופש קל מאוד, להערכתי אדרש להחליף את ה Steering Rack מתישהו). מצרף קצת תמונות להמחשה, ניתן קצת לראות את השינויים בגוון בהתאם לשינוי הזווית.

אם היו חותכים לי את הצמיגים בנגרר כל פעם שהייתי מחנה אותו במקום מסוים, הייתי מחנה במקום אחר, צמיגים זה יקר ולהחליף אותם זה מציק. חבל שאין איזשהו גוף שמטפל במקרים בהם עבריינים עוברים על החוק, יכול להיות אחלה סטארטאפ. כמו כן wtf

יופי של שרשור ורכב, הפורם פקטור של סדרה 2 מהשנתון הזה הוא אחד המוצלחים ever, השתעשעתי ברעיון שלה בעבר ואפילו שמתי מקדמה מתישהו - אבל בסוף הבנתי שזה לא מתאים לי כי את הטסלה אני לא מחליף ובתור רכב שני / צחוקים - לא מספיק קיצוני. עקרונית נראית כמו אחת אפשרויות ה"Do it all" המוצלחות יותר. תמיד שמח לראות אחת בכביש, האקזמפלר שלך נראה שמור במיוחד אז בכלל. לחבר מהעבודה הקודמת היתה m2 בצבע הכחול טרללת שלהם, נדמה לי ידנית, לגמרי רכב לרייר עליו. תהנה ממנה- עד שתחליף לפורש... לא חושב שיהיו לך יותר מדי ברירות 😅

אני לא אוהב לדבר נחרצות בלי שיש לי הקשר מלא, אבל מנסיון עשיר למדי בתחום הנדל״ן + היכרות עם שני השווקים שתיארת אני מעלה לך דגל: סבירות מאוד גבוהה, לדעתי, שאתה לא פועל בצורה אופטימלית. ההמלצה-בשקל שלי היא להתמקד באזור בו אתה גר ולרכוש דירה למגורים, ההמלצה היותר רצינית היא להשקיע כסף (או זמן) ולהבין את התחום הזה יותר או להיוועץ במישהו שמבין בשביל להמנע מטעויות שעולות לא מעט כסף. אם אני מנסה לסכם את זה בטיל: אתה ממיר הטבות מס מפליגות + מוסיף וולטיליות של ניהול נכס ושוכרים, עבור הימור על ביצוע-יתר של שוק. אני חושב שגם אם אתה צודק בהימור שלך (הנחה סבירה אבל debatable), סבירות לא מבוטלת שהפרמיה שתקבל לא תכסה את העלות והסיכון. בהצלחה בכל שתעשו!

עוד דוגמא, מיני רבות, למה לא לוקחים שיעורים בכלכלה מעיתון שמוכר קליקים למחייתו. בוא נדבר על מחירים גבוהים להחריד - נכנסתי אתמול לחוזה על בית, $225/סקפ"ט (בתרגום ליחידות קודש - בערך אלפיים דולר למ"ר בנוי). בית פרטי בגודל 2000 סקפט המשוייך לבתיס הציבוריים הטובים באזור, מרחק 15 דק' מ"רמת החייל" וקצת פחות מחצי שעה מ"דיזינגוף". הנכס במצב מוכן למעבר. אני במקרה מכיר בניה, ויודע שבניית נכס באזור הזה היתה עולה בערך $250/סקפט (והיית מקבל מוצר חדש ויפה יותר). מה אתה אומר, גבוה להחריד...? 🙂 עזוב, יכול למצוא לי משהו אחר במרחק 15 דק' ממרכז פיתוח של אנבידיה עם פרמטרים דומים? המחירים כאן עלו בערך ב7% מינואר, אבל "כאן" ו"אוסטין" זה לאו דווקא אותו הדבר. קצת כמו להעיד על מחירים בגוש דן כנגד מחירים בגבעתיים. בניין בתא לא מתנהג כמו דירה בגבעתיים שלא מתנהגת כמו בית בצהלה.

זו דרך אחת (צינית) להסתכל על זה. אני קפצתי מאושר למשמע הבשורה, לקחו צוות שעובדתית הצליח לעבד סיפור מאוד מורכב לטלוויזיה ברמה מופתית, מה שדרש מהם לעשות מחקר די משוגע, ונתנו לו חופש יצירתי להמשיך את הסיפור. בניגוד למשחקי הכס, העונה הראשונה של שוגון סגורה וככזו לא חושב שעונה רודפת פחות טובה תשחית את הסיפור. או שננצח ע"י המשך ראוי, או שלא. מי שלוקח את ההימור זה אדם אחר, לנו הצופים יש רק מה להרוויח.

סיימתי הרגע את שוגון, אדפטציה מושלמת לספר הטוב ביותר שקראתי. Masterpiece. מתחיל לצפות בה שוב במיידי, זה עד כדי כך טוב... איזה כיף שיהיו עוד עונות, מקווה שיצליחו להתמודד בלי source material. עפ"י רמת ההפקה אני אופטימי. אם הם לא מקבלים אמי'ס בצרורות אז לא יודע מה נסגר, מריקו בדוק לוקחת.

זה מעניין, כי התשובה האוטומטית / אינטואיטיבית שלי היתה "אם לא היו ילדים ושאלה כספית, אז יש סיכוי שהייתי חוזר" ואז דמיינתי את זה וקלטתי שבכל הכנות - לא, זו תשובה מהפה ולחוץ. זו התשובה שאני רוצה לענות, אבל היא לא אמת. מה שבתכלס הייתי עושה זה מגיע לביקורים תכופים יותר עד שמשעתק את המשפחה הגרעינית אלי. מבחינה חברתית תרבותית ויומיומית - טוב לי בבית. גם חברים "חזקים" ממני כלכלית חיים בישראל בצפיפות ומבקרים בממד, וכל העניין הזה של וולטיליות לחימתית וגאופוליטית מוסיף דרגת קושי/התעסקות מיותרות. החום שחטפתי מהתחקיר של מירי רגב לפני שבוע, שלא נדבר על אוק7, לא דומה לשום דבר שחוויתי פה. כמובן שגם פה יש חרא, אבל לא בכמויות האלו. וכל זה תחת תרחיש קצה דמיוני וסיטואציית חיים אחרת, לא הייתי מוותר על הילדים עבור שום תרחיש כי הם ה-דבר הכי כיפי ואהוב שיש, ובהינתן שהם קיימים אז אין בכלל מה לדבר על לדון אותם לחיים במקום שאני לא מאמין בסקיילאביליות שלו.

לי נפלה התובנה בערך לפני 4 שנים, שגם עם אינסוף כסף אני אישית לא הייתי חוזר לישראל (חבר טוב עשה אקזיט פסיכי וסוג-של חזר, מאז עזב שוב - אבל זה הטריג את המחשבה על ״מה אם״). הבעיה האישית שלי היא שלחזור לישראל זה בעצם procrastination: לגרום לילדים/נכדים שלי לעבור את הבאעסה שאני הייתי צריך לעבור כששעתקתי את החיים למדינה אחרת, והרחקתי אותם מהמשפחה הגרעינית + כל הבדלי התרבות חברים שפה וכו׳. אני חושב שישראל עוברת תהליך של implosion, בעבר חשבתי שהילדים/נכדים יצפו בזה ולצערי כיום אני מאמין שאולי ״אזכה״ (אפסיד) לראות את זה בעצמי. לכן זה עובר עניינים של רווחה כלכלית נטו, וגם אם היה אפשר לחיות ברמת חיים סבירה בישראל (קרי: אקזיט מהחלל) זה לא היה מדבר אלי, מעדיף לחסוך את הרילוקיישן העתידי הזה מהילדים. כמובן שזה מאוד סובייקטיבי וייתכן שהתחזית הזו היא קשקוש בלבוש, בינתיים כל מה שחשבתי שיקרה קורה בקצב מהיר יותר משתיארתי, אז המציאות לא עוזרת לי להשתכנע אחרת למרות שאני ממש רוצה להאמין שאני סתם נביא זעם אובר-דרמתי.

פאקינג תתעוררו כבר, יש סיבה שרבבות אמריקאים מנסים לעבור לישראל לשפר את רמת החיים ועתידם. כמו כן לפי סטטיסטיקות שראיתי בז'ורנל המדעי הפטריוטים ע"י פרופסור אמריטוס באוניברסיטה של החיים ינון מגל, לישראלי הממוצע* יש שטרונגול ארוך במס' ס"מ(!) מהאמריקאי. *(המחקר התבצע ע"י מדגם בתחנה המרכזית הישנה)

עשיתי הנדסת מחשבים בטכניון, מנסיוני ומהיכרותי את התעשייה - מדמח בטכניון. יש סיבה שבאוניברסיטאות רבות הסטודנטים צופים בהקלטות מהטכניון כשלוקחים קורסים. בסופו של יום כל אחת מהאוניברסיטאות הגדולות יפתחו דלתות ולאחר המשרה הראשונה זה כבר לא ישנה יותר מדי, אבל הדלת הראשונה עדיין חשובה, והמוסד עצמו + שיטות העבודה שלו מגיעות עם משמעות מסוימת. אם יש סיבה ספציפית ללכת לעברית (נניח קרבה להורים, אהבה לירושלים,...) אז למשקל בהתאם. עד היום אני נותן לא מעט קרדיט לזמן שלי בטכניון עבור חלק מהאיכויות שסייעו לי להגיע רחוק משצפיתי, כמו כן אציין שאני לא מעורב בשום דבר ואין לי "גאוות יחידה" כזו או אחרת, אלא בעיקר הערכה למקצועיות ודגימה של קולגות רבות מהתעשייה.

ברור שאני עדין, אני אדם בוגר + יש איתי נוסע ברכב, אני לא ילד שמחפש להרשים חבר בכביש ציבורי. בטיחות חשובה בשלושה סדרי גודל ע״פ חוליגניות

לקייטרהאם יש יותר סטייל, שקלתי אותה, אבל אמרתי שאם כבר ריטרד - אז פול ריטרד 😅 מיותר לציין(?) שזה win/win וברור שאני לא מנצל 20% מהיכולות של אף אחת מהן

Insta 360 האמת שלא מבין על מה אתה מדבר, באיכות גבוהה התמונה יציבה וחדה יחסית, אני הייתי בהלם כי במציאות המוט די התנדנד והייתי בטוח שזה יצא מטושטש / אפילפטי. יצא לי שהעליתי איכות אבל זה לא עלה בהתחלה, ואז פתאום כן, אולי זה מה שקרה? 🤷

עוד אחזור לספר על הקשקוש שקרה עם הwrap, בסוף מסתבר שהבחור אכן גנב בקטנה, דמי לימוד, שיהיו לו לתרופות ולהתעסקות עם המשטרה. יש סיכוי שמעז יצא מתוק, כי אני משנה את האסטרטגיה ובמקום wrap מתכוון לבצע סוג של dip, מסתבר שיש חומר בשם autoflex שזה כמו פלסטידיפ אבל על סטרואידים, ראיתי את התוצאות של זה וזה היה מרשים - לא יכולתי לראות פער בין הגימור וצבע פרופר, והחומר עצמו מאוד קשיח (יותר מvinyl). לאחר דיון עם הבחור על קונספט הצבע המקורי השתנה ונראה לי שיותר יתאים לרכב מהתכנון המקורי (3m volcanic fire). הרכב אמור להכנס לעבודה עוד שבועיים וזה ייקח שבוע/יים לביצוע, אז נחיה ונראה, נקווה שהפעם לא יברח עם הכסף... (מיותר לציין שהפעם פעלתי בצורה יותר מתגוננת). בכ״א מצרף סרטון מאתמול עם המצלמת 360 שלי, שווה להעלות את האיכות ל2k (ברירת המחדל ממש זוועה) ואפשר לשנות את הזווית עם האצבע/תנועת המכשיר. הסרטון ארוך (ולא ערוך) וכנראה משעמם לפרקים - ומנגד מעביר לא רע את חווית הנסיעה, ובסוף יש גם סיכומצ׳יק עם החבר. הרכב לא מפסיק לרגש בכל נסיעה, ולהעלות חיוכים בכמויות. הבעיה היחידה עם הרכב אלו הכבישים, צריך עוד כאלו (ששווים נסיעה).

אין לי מושג מה קרה, אני יודע שסגרתי עם מומנט כי במקרה הייתי שם, כשסגרתי עם מומנט. אני מן הסתם לא משקר לעצמי. כשעברתי על הגלגלים הקדמיים, כולם היו באותו מומנט, מה שמראה שכנראה בסוף לא המצאתי את זה 😅 הגלגל האחורי הימני גם היה משוחרר לאללה. ייתכן שהאומים לא מתאימים לתושבת מבחינת זווית או משהו, כמובן שייתכן שלא התקנתי נכון, אין לי מושג מה קרה שם מעבר לזה שהסגירה התבצעה עם מפתח מלכתחילה. כן ייתכן שהשתמשתי ביחידות לא נכונות, אני לא זוכר אם זה היה ניוטון או פאונד.

נשמע לי שאתה צודק, מה שאני לא מבין זה כמה כוח הגלגל סופג בצורה יחסית בגלל הפער בין כח/משקל, אני בתור אדם מרגיש הרבה יותר כוחות ברכב מאשר דברים אחרים בהם הייתי אבל זה לאו דווקא אומר שהגלגל סופג כוחות גדולים יותר. בכ״א מן הסתם שאחרי המקרה הזה אני יותר פרנואיד, אז אקפיד יתר על מידה, בעיקר לפני/אחרי נסיעות מאומצות. לגמרי, יצאתי כמעט הכי בזול שאפשר לצאת מאירוע שכזה, אכלתי את עצמי שלא עצרתי מיד בצד הדרך כשהרגשתי משהו מוזר (הכי זול), אבל אסתפק בפודיום ״מקום שני הכי זול״, אין מה להתלונן. הכל לפי spec של גלגל/אומ/מומנט וכו׳, הקפדתי מאוד בקטע הזה מתוך החשש ממקרה בסגנון הזה בדיוק. זה יקרה בכל מקרה (בדיקות תכיפות יותר), לגבי לוקטייט: האם משתמשים בכזה על אום בגלגל? מישהו אמר לי מתישהו שלא, אבל מבחינתי עדיף. אני גם חששתי שזה האום עצמו שמעאפן אבל צ׳ארלי אמר שלדעתו אין קשר, ואני סומך על הנסיון שלו. מה שכן, לא בדקתי את המומנט בשנית לאחר מס׳ נסיעות, וזה משהו שהייתי צריך לעשות. ההמלצה היא לבדוק אחרי כמה מיילים ששום דבר לא השתחרר, אבצע את זה הן לגלגלים והן למתאמים. רק שאור סגר עם מפתח מומנט לפי spec נקודה מצוינת, מגיע מחר המפתח מאמזון, אוודא את היחידות בשנית