oryo

אני מניח שזה לא מעניין אתכם יותר מדי - אבל בכל זאת שווה שתכירו, זווית קצת אחרת: בזמן שטיסות ה״חילוץ״ (מחוץ לאזור מלחמה, לתוך אזור מלחמה, איך אני מת על האינדוקטרינציה של השפה העברית חחח) מקדמות השבת ״תקועים״ בחו״ל, כמובן לא ביום שבת כי בכל זאת בואו זו מדינת היהודים, ממשלת ישראל מונעת מאנשים בעלי אזרחות לצאת מישראל. למה? כובע. הם יוציאו טיסות ריקות מנמל״ת, בטענה שזה בשביל למנוע התקהלות. נו שווין, אפשר עוד איכשהו לאכול את הספין הזה אני מניח. אבל - וכאן זה נהיה מבדר על גבול הגרוטסקי - הם מונעים מבעלי אזרחות ישראלית לשוט החוצה. גם לאזרחים שאינם תושבי ישראל. אז אם אין לך דרכון זה אפשרי, אם יש - לא. הדרך היחידה כרגע לצאת היא דרך ירדן, בעלי משפחות פחות מתלהבים מכך, מסיבות מובנות. לי יצא פוקס מהחלל ועפתי יומיים לפני התקיפה, אבל יש לי מלא חברים שנתקעו בישראל - ומונעים מהם אקטיבית לצאת. אני לא מסוגל לחשוב על סיבה רציונלית אחת למנוע מהם לעלות על שיט לקפריסין/יוון, אבל לממשלה יש כנראה, בטוח מסיבות מאוד ענייניות ובטחוניות 🙄 כאמור, מניח שזה לא מעניין את רובכם/כולכם, כי למי אכפת מתושבי חוץ. אני משתף את זה מהסיבה שאני כבר אומר שנים שזה יקרה בכל הקשור למיסוי, נדל״ן, פנסיה וכו׳ - והנה קדימון לאיך מתייחסים לתושבי חוץ כזבל רק בגלל שלא ויתרו על האזרחות הישראלית שלהם. תחשבו מה זה להיות תקוע עם ילדים שלא חוו את השיטשואו הזה, מחוץ לבית, ללא אפשרות לזוז. חופש התנועה נגזל, ללא סיבה או ידיעה לגבי העתיד. סתם ככה, כי אפשר, וממש לא אכפת. מדינה מופרעת.

תזכיר למי שלא יודע, בתור המומחה להפיכות בארה״ב - כמה אצבעות צריך בסנאט בשביל להעביר הצעה לתיקון החוקה האמריקאית? כמה בשביל להעביר תיקון? עכשיו, כמה אצבעות בשביל תיקון/חקיקת חוק יסוד בישראל? יחי ההבדל הדק

ברגע שתפנימ(/ו) אחת ולתמיד ששרים בממשלה לא מתעניינים במה שנקרא הסברה - אלא בקמפיין לבחירות הבאות, הכל יהיה מאוד הגיוני, כך פתאום. כ"ץ לא כתב את זה לאיראנים, או לעולם, אלא לבייס. אחראי הטוויטר היה גאה בו על הציוץ.

ניתוח מדויק של יוען גונן על ה"משבר" הנוכחי, לטובת כל מי שאיכשהו אוכל את הספין של הקדמת בחירות, אעלק: שוב אנחנו בפתחו של שבוע "קריטי", "דרמטי" ואולי אף "גורלי". "שבוע פוליטי משמעותי", הכריזה בטון חגיגי דפנה ליאל, שכבר יותר משנה מספרת לנו שממשלת נתניהו ממש עוד רגע מתפרקת. התחביר של שידורי החדשות הולך ומתנתק מהמציאות. כל יום הוא נקודת שבר, קו פרשת מים, שעון חול – בעוד שגרת היום־יום סטטית עד אובדן שפיות. חטופים ממשיכים להתענות במנהרות, צעירים מממשיכים להתגייס ולמות, מלחמת ההשמדה ממשיכה להשמיד ושרי הממשלה ממשיכים לברוח מאחריות ולטייל בחו"ל. למעשה, ככל שגוברת הדרמטיזציה הרטורית, כך מתעצמת תחושת השיתוק הפנימית. כאשר הכול מדווח בשפה של דחיפות, ובכל רגע מובטח לנו שהממשלה תכף נופלת, הציבור המותש חדל לצפות לשינוי ממשי, והמערכת הפוליטית יכולה לשקוע בסטגנציה ולהתמקד בהישרדות אלקטורלית. וכך, במעטה אזעקת אמת תמידית, מתהווה דווקא שגרה רדומה, משותקת, בלתי ניתנת לשינוי. תחושת הבהילות התקשורתית היא לא רק תוצר לוואי של הכאוס הפוליטי – היא מנגנון השימור שלו. המטרה האמיתית של נתניהו אינה להגיע להכרעה אלא להימנע ממנה. למרוח את הימים, למתוח את המציאות, לדחות שוב ושוב את הקץ – עד שהזמן עצמו יתעייף. הכותרות המוגזמות רק משרתות אותו. כל "שבוע גורלי", כל "צומת מכריע", כל עדכון היסטרי על קריאה טרומית חסרת משמעות – אינם מאיימים על שלום הקואליציה, אלא מסייעים לה ליצור מראית עין של תנועה תוך כדי קיפאון. ערוצי הטלוויזיה משתפים פעולה עם ההצגה הזאת לא כי הם מאמינים לה, אלא כי היא משתלמת. אווירת החירום מדביקה את הצופים למסך ומזינה עוד ועוד מהדורות, ושידורי אקטואליה בלתי פוסקים הם התוכן הזול ביותר להפקה. כך נוצרת סימביוזה מטרידה: ככל שהממשלה מושכת זמן, כך הפרשנים מותחים את שעות השידור. השלטון יוצר ספינים במקום מדיניות, והכתבים מסקרים אותם כאילו היו מציאות. הדרמה המזויפת משרתת את נתניהו, אבל גם את האולפנים ששכחו את ההבדל בין עבודה עיתונאית לבידור עטוף בקריינות חמורת סבר. "תעזרי לי דפנה, אני כבר מתקשה להבין, על מי בעצם עובדים?" תהה רפי רשף. "על הציבור", השיבה ליאל, "קודם כול על הציבור". ביקורת מדויקת וחשובה, ואפשר להפנות אותה לא רק לפוליטיקאים – אלא גם לשידורי החדשות. "מייד ננסה להבין אם אנחנו ערב הקדמת הבחירות", הצהיר רשף. ספוילר: אנחנו לא. יש רק דבר אחד שהחרדים מעוניינים בו עוד פחות מכפי שהם מעוניינים להתגייס, וזה להפיל את הממשלה. ובינתיים נתניהו בונה על כך שתמשיכו לשבת מול המסך ולהאמין שזה פשוט יקרה מעצמו. ** אני חושב זה צעד עמוק יותר, כשאדלשטיין נעמד על הרגליים הייתי בהלם - מה, מישהו שם בליכוד הצמיח עמוד שדרה!? כעת אני מבין שלא, זה פשוט חלק מההצגה, צריך למכור לציבור שיש משבר, ושיש עמודי שדרה, כך שעוד רגע כשיעבור איזה חוק דה לה שמעאטה מסורס האנשים הכי פראיירים בעולם ירגישו שלא עבדו עליהם, וימשיכו לשרת את ממשלת הדמים בציות.

לא איזה, אני הולך להיות brutally honest אני לא רוצה את זה מוקלט לול מה גם שלהקליט הרצאה זה סיפור אופרטיבי לא קטן

ההרצאה מחר, למי שבעניין, אני מסתכל עליך @avargel https://www.eventbrite.com/e/1380226537729

ניתוח מעניין השאלה איננה האם חמאס מת, ברור שכשהורגים את כולם עד מיצי סינוואר כולל אז לארגון הקיים אין יותר מדי אקוויטי וכל מה שנשאר זה רעיון, השאלה היא האם רעיון ההתנגדות ימות איתו - וכאן יש בעיה כי ישראל של ימינו לא מציעה שום פתרון ארוך טווח לעם הפלסטיני (או כל שם אחר לקבוצת האנשים הזו שלא מעוררת לפלוני טריגר). לבצע להם מיקרו מנג'מנט זה לא פתרון ארוך טווח, צריך ריבון. אני טוען מהרגע הראשון שכל הפריימינג דפוק, למתבונן מהצד אין צידוק מוסרי גלובלי לנרטיב "נצחון מוחלט" ויש לגמרי צידוק לנרטיב "פלסטלינה חינם". זה מדהים בעיני שעם מתקדם עם דריסת רגל משמעותית כמעט בכל פרמטר הדורש חשיבה ומח, מוכה שוק על ירך בגזרת השיווק/pr מעם של דפקטים שלא יצר שום דבר. הטרגדיה הגדולה ביותר היא שהמנהיג העליון של הישראלים הוא גאון שיווק, אבל המוצר שלו איננו בטחון ושגשוג ישראל אלא בטחון ושגשוג הקואליציה, ולכך יש שוק אחר, והתוצאות בהתאם.

לא יפה להזיז שערים 🙂 הטענה שלך היתה "זה אותו קושי להגר מ/ל ישראל", ואליה התייחסתי. זו עוד טענה, תיאורטית אתה צודק, פרקטית/פרגמטית זה עניין אחר. מזכיר את הבדיחה "בתיאוריה אנחנו עשירים בפועל אנחנו חיים עם 2 שרמוטות"

אד הומינם תמיד בנאלי, אבל הוא אקסטרה מוזר כשאתה מצטט הודעה במסגרתה יש חצי פסקה עלי עם גילוי נאות, ובערך שש/שבע על אחרים כולל דוגמא לחזרה. וכפי שכתבו לך, גם האנקדוטה שהבאת לא משרתת את הטענה כ"כ... 🤷

צר לי על הבוטות, אבל אלו הבלים. המעבר הוא בכלל לא באותו קלות/קושי, האתגרים שונים לחלוטין בין כיוון לכיוון. בהגירה מישראל החוצה חווים ירידת לחץ/חרדה "קיומי" (למי שמושפע) הסתגלות למנטליות ושפה חדשים, גרעין חברתי חדש, מסגרות חדשות ושינוי ברמת החיים. חלק מהדברים הם *זמניים*, וחלק תמידיים. נניח שפה, ברגע שהתרגלת, זהו, התרגלת. גרעין חברתי - יצרת? עכשיו בחזור תצטרך לעשות טרייד עליו לגרעין שהיה לך בעבר, לטוב ולרע. בהגירה לישראל פנימה - כיוון הופכי לדברים הלא זמניים. האם זה יותר קשה לצאת / לחזור? לא יודע. תלוי! תלוי במשקלים של המשפחה. נניח עבורי אישית, המעבר היה די קל, ובד בבד אני לא מסוגל או מעוניין לדמיין חזרה לישראל שתגרור התרסקות מוחלטת בכל פרמטר מלבד הקרבה להורים ולשווארמה. מנגד, יש לי פה חברה שהמעבר חזרה לישראל אם/כש יקרה יהיה לה בבירור קל יותר מאשר המעבר לארה"ב, כי היא איכשהו בסדר עם לגדל 3 ילדים בדירת 70מר בשינקין ומתה על הצפיפות של ת"א - לג'יט. אמנם אנקדוטלי, ובכל זאת - אני בערך 7 שנים כאן באוסטין, מכיר משפחה אחת שחזרה לישראל. האישה אף פעם לא רצתה רילוקיישן אז תוך שנה התקפלו חזרה. אחת, מתוך מאות. מכיר עוד שמדברים על זה, בתיאוריה, אבל הרוב יושבים על הגדר וברגע באמת כשיצטרכו לרדת 2-3 רמות חיים, נראה מה יקרה. מכיר כבר כמה וכמה שהפנימו שזה לא יקרה. למי שמתעניין לשמוע חוויות ורשמים של אנשים אמיתיים ברילוקיישן - מוזמנים להקשיב לפודקאסט שלנו. האחרון דיבר על גידול ילדים, ובחמישי הקרוב יעלה הפרק הכי טוב עד כה, עם הסיפור האישי של הילה שדי פוצץ לי את המח.

"באותה הקלות להחזיר" - מדבר כמו אדם שלא יודע יותר מדי על מה זה להעתיק משפחה למקום חדש ולהתחיל מאפס. אמנם בתחום התעשייה אתה הרבה יותר בקיא ממני, אבל אני לא בטוח שאתה מעורה בשיקולי כלכלה. הטקסטיל לדוגמא, זה לא משהו שהיית יכול להחזיר מהסיבה שמלכתחילה המקום שלו איננו בישראל, היתרון התחרותי של ישראל איננו בעבודת כפיים זולה, יש סיבה שהתעשייה הזו לא היגרה למדינות מפותחות אלא למדינות מתפתחות... הרומנטיזציה לעסקים כחול לבן, כשמה כן היא, רומנטיזציה ותו לא. אמהמה, עם קצב הגידול הדמוגרפי וה"איכות" של הדורות הבאים עם הגידול היחסי הגדול ביותר, לא אתפלא אם(כש) המגמה של ישראל תתהפך ו"נזכה"(נפסיד) לראות אותה חוזרת למקום קרוב יותר ל"מתפתחת" מאשר "מפותחת". מבחינת תקבולי מס אין פה בכלל שאלה איפה המדינה מפסידה יותר כסף, בהגירת מהנדסים/רופאים או בהגירת עוסקים זעירים, וזה תחת ההנחה השגויה שלאחרונים יש בכלל התכנות סטטיסטית(יחסית) להגירה. לשמחת מי שחרד מכך, הם די מקורקעים. אגב - ועם כל זה, בשנה האחרונה התחילו לפנות אלי גם עוסקים זעירים, משהו שלפני שלוש שנים לא היה קיים בכלל. מכיר אנשים שהנזילו עסקים ועברו - נניח מסעדן שעובר עוד חודש כי החליט שהרוח לא נושבת לכיוון שמתאים לילדים שלו.

מצחיק, בדיוק קראתי סיכום מושלם הבוקר של "דיאלוג עם הכלבה": ״אבל גנדלף מת״ קרא אראגורן בתדהמה, מולם האיר הקוסם שקם לתחיה, בוהק בלבן מאיר עוצמתי וגנדלף אמר ״גנדלף האפור איננו עוד. אני הוא גנדלף … הלבן!״ שתיקה שררה לפתע. החברים נעו באי נוחות ״מה״ שאל גנדלף ״הלבן..? אתה רציני?״ התאכזב אראגורן ״מה״ ״אתה חזרת טוב יותר, כי אתה לבן?״ ״מה. לא״ ״אה אז הפוך בגלל שאתה לבן אתה טוב יותר״ ״כן״ ״אוי ואבוי״ הזדעזעו ״לא..מה..הצבע לא משנה!״ ״בטח שלא משנה. לך לא משנה. כי אתה לבן״ ״זה אמירה די מזעזעת גנדלף״ הוסיף אחר ״אני מאוכזב.״ פנה גימלי לאחור ״חברים צבא של אורקים צמאי דם חסרי מוח משתלט על הארץ התיכונה ומשמיד כל סיכוי לחיים של אור ואושר״ ״היית יכול לנסח את זה אחרת״ טען לגולס ״הוא היה יכול להגיד בז׳״ ״טוב אבל הוא לא בז׳״ ״בוהק״ ״צח״ ״מה זה משנה??!!?״ צרח גנדלף ״נותר פה מישהו אחד שמבדיל בין המהותי לזניח??!?? בין עיקר לטפל??! בין מי שבה להרוג בך לעומת מי שבא להציל אותך למען השם???????!!!״ ״מה הכוונה״ ״האורקים כובלים ואוכלים את המשפחות שלכם!!!!!!׳״ שתיקה שררה ואז ארגורן נד בראשו וחייך חיוך חמוץ של אכזבה ״קלאסי וואטאבאוטיזם״

לא יסחוף, מי *סוחף*, דרך השתלטות על מוסדות האכיפה והגדלת הכח היחסי של הממשלה - שמלכתחילה מאוד חזק במערכת הישראלית. התשובה היא ביבי והוא אמנם אפס בהרבה דברים אבל בהנדסת תודעה והשתלטות עוינת הוא אורים ותומים. זה שאתה לא רואה את זה למרות שהוא כבר לא מתאמץ להסתיר - זה שלך. בבחירת הבאות, ככל שיהיו כאלו ("אנחנו במלחמה זה לא זמן לפוליטיקה" / "חוק יסוד נגד אנטיציונים כמו יאיר גולן הבוגד ושות'") אני מאמין שתמצא סיבות למה הכל סבבה, דיסוננס קוגניטיבי.

לא, לכן אף פעם לא שם את הלולאה על פרק היד, באף מהירות. מקסימום על כף היד בלבד (סביב 4 האצבעות) חד משמעית, בעיקר כשאני לוקח בחשבון שזה היה בשבוע הראשון עם סקי (אחרי מס' שנות בורד) היה סלופ תלול מדי אז פשוט עשיתי דוח במקום להתמודד 😅 סקי זה הדבר היחיד שבאמת חסר לי באוסטין, כשאני מבקר חברים בקולורדו/בוסטון/קליפורניה אני לגמרי מקנא ביכולת לעלות על רכב ולנסוע לסלופ. יש חברה בוונקובר שמספרת שיש להם קטע בחמישי/שישי אחרי העבודה לקחת תחבצ לוויסלר ולתת בראש צהריים עד ערב... איזה חלום. אין על סקי/בורד. בבירור הפעילות הכי כיפית שקיימת. אין שני לתחושת המהירות וערימות האדרנלין שמגיעות איתה, raw & unhinged

כן ידוע לגבי מהירות, גירדתי את ה100 קמ"ש מלמטה באירופה 😅 אני כבר פחות שאהיד מפעם אז באזור עצים או מוגלים אני פחות מתפרע, הבעיה היא דווקא בשטח הפתוח כשאין יותר מדי אנשים מסביב ואז המבערים פתוחים. אגב מה הכי מפגר? את הצלע סדקתי בראן הראשון ביום השני, בשיפוע סתמי מלא אנשים מסביב, פשוט דילגתי על ראן חימום ונפלתי כמו דפקט סתם בקטע כחול סטנדרטי, מרפק לתוך בית החזה ו... יאפ. מיותר לציין שהמשכתי לגלוש כל השבוע כמו מאדרפאקר, פשוט לא לקחת נשימות עמוקות ולהיאנח כמו זונה כל פעם שהתרוממתי לול. יש לי בפייסוש סרטונים משם כולל אחד שהיית אוהב, כי מעורבים בו עצים ואור תקוע הפוך לא מסוגל לקום. שניה... הנה https://www.facebook.com/share/v/1Gu29BBEah/

כבר חודשיים וחצי עם מאמן אישי ייעודי לרגליים בלבד אבל יש גם עניינים של גנטיקה ותזונה, אני לא מנסה to bulk up, אז בתכלס תמיד יהיו לי רגליים של כוסית. ממש כמו שלא משנה כמה אני דוחף כנ"ל שאר הגוף, בלי שאעמיס קלוריות ופרוטאין תמיד אשאר lean, ובפועל אין לי בעיה עם זה. ראיתי מה קורה כשמשחקים יותר מדי עם משקל, פחות הקטע שלי. מתחת ל15% שומן אני לגמרי מרוצה, כרגע ב12% אני נראה יותר טוב מכשהייתי בן 20, יש תמורה לאגרה 😁

You're not wrong בסקי אני יותר פסיכי מאשר באופניים, מקור אנדרנלין אולטימטיבי

הנה - https://www.facebook.com/share/p/1AuNnnRwCF/ מאז עד היום לא פספסתי שבוע אחד, בלי שיש לי שותף, כולל שבוע סקי כולל סדיקת צלע אחרי סקי. מה לא עושים בשביל לקחת לעצמך כסף...? 😅🤣

מה זא היועצים? אתה צריך יועץ בשביל לתרגם לך את הלך הרוח הימנואידי? תזכיר לי, מי מאיתנו לא בישראל..? 😅 הימין רוצה את ה"נצחון המוחלט" שהבטיחו לו, שזה בגדול פלסטינים כורעים על הברכיים קורעים את החולצה מבקשים סליחה על השביעי מוסרים את הנשק ומבטיחים כנאפה חינם לשנתיים. פלוס אם הם מפירים את זה אז בום פצצת אטום על עזה 🙌 הימין רוצה "הכרעה" ו"הרתעה", או בתכלס "החראה והרתאה" - כי הוא לא באמת יודע מה הוא רוצה, כמו ילד קטן בטנטרום שמסבירים לו שאין, אין פיצה במקדולנדס, בלתי אפשרי - אבל הוא לא יכול להכיל את זה כרגע 🥹 עכשיו עקרונית, אפשר לציין שבמשך שנים מאביסים את הימני המצוי בסיפורים על איך הימין האמיתי לא נוסה אף פעם, ואם רק אם תתנו לימין ימין מלא מלא למשול בום הכל נפתר. אם זה עבד לקומוניסטים למה שלא יעבוד כאן? אז ניסו, ועבד. בפועל כמובן שלמציאות לא אכפת וכמובן שלעולם לא אכפת, וכפי שנכתב - לקחו את המלחמה הכי מוצדקת שיש והפכו אותה לכישלון מהדהד, לא כי אאולם אנטישמי אלא כי ממשלת ישראל מונהגת ע"י אמבצילים אימפוטנטים שעסוקים בג'ובים וקמפיין בחירות ולא בזוטות כמו חיי אדם הנהגת מדינה או חתירה לפתרון. משמידים את עזה ללא מטרה סבירה ומייצרים להם את כל הנרטיב שצריך בשביל להוכיח לעולם מי הקורבן ומי הקלגס, כי ממשלת ישראל מכרה לאלקטורט שלה סיפורים על טרנספר והשמדה, ולעולם מכרה סיפורים על דמוקרטיה מערבית עם 2 מדינות. אופסי 😅 ועמישראל אוכל את זה, מה אוכל את זה? אוכל, מעלה גירה, ובולע שוב. לכן היחידים שמנצחים במלחמה הזו הם ביבי סמוטגביר וחמאס, בסדר הזה. בתי הקברות מתמלאים בבשר תותחים, והנחמה היא ששלהם פי עשרים+ יותר עמוסים משלנו. אז איך הניצחון מרגיש? מוחלט?

אתה צודק, ההבדל המרכזי שהיה איזשהו סטנדרט מוסכם - מה שנקרא ממלכתיות לעתים. תחשוב על ההתפטרות של רבין מחשבון דולרים, ועכשיו תחשוב על קטארגייט. בא סוכן כאוס, הבין שיש מערכת שבנו חבורה של ילדים עם חלום, חסרת הגנות - והחליט לבצע השתלטות עוינת. יש מספיק אידיוטיים שימושיים שזורמים איתו, והשאר ידוע. אין חוקה ובקושי יש חוק אז בסהכ זה עובד לו לא רע. ** טקסט של ido debmin, צודק בכל מילה: הגענו לערב ומהדורות החדשות עדיין נפתחות ביאיר גולן, אז הנה כמה דברים שצריך להגיד על ההתבטאות שלו מהבוקר. זה ארוך, אבל חשוב לי שתקראו. 1. נתחיל מהסוף: מאז שאמר את שאמר, גולן פרסם שני פוסטים לצרכי הבהרה ואף כינס מסיבת עיתונאים (מעולה, ונחזור אליה) שבה התייחס לדבריו והבהיר אותם. כל מי שדרש התנצלות וחזרה של גולן בו מהדברים, קיבל כבר כמה פעמים. המרוץ לגינוי צריך היה להיגמר כבר לפני שעות. הוא מתמשך עכשיו כי פוליטיקאים קטנים עושים פוליטיקה קטנה. ובעניין זה: איפה היו כל אלה כשגד״א אמרה ש-״עזה צריכה להימחק עכשיו״?; כשפייגלין קבע ש-״כל ילד וכל תינוק בעזה הוא האויב. שלא יישאר שם ילד עזתי אחד״; כשברדוגו אמר שצריך ״להפציץ בלי הבחנה. לא להבחין בין מעורבים ובלתי מעורבים״?; כשסוכות הכריז ש-״כולם התרגלו שאפשר להרוג מאה עזתים בלילה אחד במלחמה, וזה לא מעניין אף אחד בעולם״? כשדיכטר הבטיח ״נעשה נכבה שניה״? משום מה, אז בחרו לשתוק. לפיד הרי אפילו לא הספיק עדיין לפרסם גינוי לפוגרום ברעננה (אני בטוח שהוא פשוט עדיין מחפש את המילים). 2. למרות ההבהרות השונות, כדאי להדגיש את האמת שאיכשהו נשמטה בתוך הלהבות: ישראל *אכן* בדרך להיות מדינה מוקצית בין העמים וראינו את זה השבוע כשגם ארה״ב של טראמפ, גם איטליה של מלוני וגם צרפת, בריטניה וספרד שתחת שלטון מרכז ומרכז-שמאל פנו נגדנו. ישראל *אכן* בדרך להיות דרום אפריקה של פעם, בוודאי בהינתן התמשכות המלחמה ללא תכלית בעזה והעמקת השליטה הצבאית מזה והרחבת ההתנחלויות מזה בגדה המערבית. ומדינה שפויה אכן לא מנהלת לחימה נגד אזרחים כפי שישראל מנהלת, ולא שמה לעצמה מטרות של גירוש אוכלוסייה. אשר להרג תינוקות - זו פליטת פה, וכל מי שראש מחובר לכתפיו אמור להבין שסגן רמטכ״ל לשעבר, אלוף במיל׳, גיבור ישראל וגיבור ה-7.10, לא מתכוון לקבוע שצה״ל הוא צבא רוצח תינוקות, אלא מפנה ביקורת - בניסוח לא טוב בלשון המעטה - כלפי שרי הממשלה שלה, שהורסים כל הישג צבאי ומפרקים כל פיסת לגיטימיות שנותרה לנו מול העולם. 3. אחרי שאמרנו את זה, מילה על הפוליטיקאים: מבנימין נתניהו, יריב לוין וחבר מרעיהם, אין לי ציפיות. זה הרי ברור שנתניהו, אבי אבות ההסתה בישראל, האיש שאחראי יותר מכל אחד אחר להפיכת השיח לאישי, עמוס שנאה, בוז ואלימות - ישתמש בכל הזדמנות כדי להסית נגד גולן. על אחת כמה וכמה כשגולן צומח מסקר לסקר בדיוק בגלל שהוא ומפלגתו היחידים שמעז לפעול כאופוזיציה אמיתית, ועושים את זה בהצלחה מרשימה עם 4 מנדטים בקושי (שאחת מהם, מרב מיכאלי, מזמן לא שם). אבל כשגנץ ולפיד ובוז׳י הרצוג ממהרים לצאת נגד גולן, הם עושים שלוש דברים רעים במיוחד. ראשית, הם מאפשרים שוב לימין לקבוע את מתחם הלגיטימיות בפוליטיקה שלנו, ומיישרים קו עם ההגדרות של ביבי בואכה מאיר רובין (״השמאל הציוני מת היום״. וואלה. תודה למנכ״ל קהלת על פרשנותו המרתקת!); שנית, הם מסגירים את אפסותם כמנהיגים פוליטיים שאמורים לפעול במשותף נגד הממשלה, גם כשאחד מהם שוגה; שלישית, הם מראים בפעם המי-יודע-כמה שלא איכפת להם באמת מהמדינה, אלא מהמנדטים. לפיד, שכבר שבוע בעיצומו של קמפיין נגד ה׳דמוקרטים׳ (״נעמה לזימי קופצת על מכתזית״, ״הדמוקרטים מפלגת שמאל רדיקלי״ וכולי) מביש במיוחד, כי בניגוד לגנץ והרצוג הוא כן ידע לגלות חוט שדרה ערכי בעבר. חבל. 4. וכעת, התקשורת: שמעו, קשה לי לבקר את מי שמלכתחילה נמצא בעמדה חלשה כל כך. והרי, מי כמו התקשורת שלנו - כנועה, מותקפת, מאותגרת, מלאה בקרנפים, בשופרות, יכולה לעמוד מול נתניהו. הרי גם אם האיש יסרב להתראיין או לערוך מסיבת עיתונאים משך עשור, ברגע שיסכים היא תיתן לו במה מפנקת ואוהדת, כי רייטינג. ובכל זאת, קשה לתפוס את רמת הצביעות. קחו למשל את יובל קרני, עיתונאי על הכיפאק (גילוי נאות: אני מתראיין לתכניתו בערוץ הכנסת כמעט כל שבוע) שכתב היום ״האמירה האומללה של יאיר גולן אומרת דבר אחד פשוט: מפלגת הדמוקרטים היא מרצ. היא לא מפלגת העבודה. אין יותר מפלגת העבודה.״ האם כשהליכוד התייצב שורות-שורות בכנסים למען התנחלות בעזה וכשראש הממשלה הצהיר שהתכנית של ישראל היא לפנות את הפלסטינים מעזה ולכבוש אותה ללא תאריך תפוגה, הוא כתב ש׳אין יותר הליכוד. הליכוד הוא עוצמה יהודית׳? לא. ברור שלא. כי לימין מותר הכל, ולשמאל מותר להיות כמו הימין או לשאת בתוצאות. זה משחק בלתי אפשרי וכל עוד כולנו נשחק בו, כולנו נפסיד. 5. ולסיכום, הנה דבריו של גולן הערב - ואני חותם על כל מילה כאן בגאווה. אני מאחל למדינת ישראל עוד הרבה מנהיגים כאלה. ״שלום לכולם, אני מבקש להזכיר כי כבר 592 ימים מוחזקים בעזה 58 חטופים. אנחנו נעשה הכל כדי להשיבם. המלחמה בעזה החלה כתגובה נחושה, חזקה ונכונה למתקפה המתועבת של חמאס, מלחמה מוצדקת והכרחית, להגן על ביטחון ישראל. אבל מה שהחל כמערכה צודקת להשגת ביטחון ולשחרור החטופים, הפך כיום על ידי הממשלה הכושלת הזו למלחמה ללא תכלית ביטחונית או לאומית. מה שאנחנו רואים עכשיו בעזה זה לא תמרון לשחרור חטופים - כי אפשר היה מזמן לשחרר את כל החטופים בעסקה אחת כוללת ולהחזירם הביתה. זה גם לא מערכה למיטוט חמאס - כי כדי למוטט את חמאס אפשר היה מזמן. להתחיל ולבנות חלופה שלטונית לחמאס, בסיוע הסוניות המתונות, כפרויקט אזורי שמחזק את מעמדה של ישראל ואת ביטחונה. חברות וחברים, אני לא נבהל ממכונת הרעל. לא מהצעקות, לא מהבריונות, לא מהניסיון להלך אימים על כל מי שמעז לומר אמת. התרגלתי לכך שמי שלא מיישר קו, מי שלא שותק, מי שלא מתכופף מול הכוח הופך מייד לאויב. ואני מאמין שבגלל ששתקנו, התחנפנו, פחדנו ויישרנו קו עם הימין הקיצוני כל כך הרבה זמן – איבדנו את עמוד השדרה שלנו והגענו למשבר שבו אנחנו נמצאים. אסור לנו לפחד יותר. אנחנו חייבים את זה לחטופים. ללוחמים בשטח. לאזרחי ישראל שמגיעה להם מנהיגות אמיצה. אמרתי הבוקר שאנחנו מדינה שפויה שלא הורגת ילדים. כששרים בממשלה הזו חוגגים מוות והרעבה של ילדים, חייבים לומר את זה. אני התייחסתי אך ורק לממשלה הכושלת ביותר בתולדות ישראל - לא לצה״ל. המשימה שלנו היא לוודא שישראל תישאר מדינה שפויה שלא הורגת ילדים לא כתחביב ולא כמדיניות. שיהיה ברור, הביקורת שלי אינה על צה״ל בשום צורה. אני חוזר ואומר: הביקורת שלי כוונה נגד הממשלה ולא צה״ל. צה״ל הוא הבית שלי והוא הלב שלי. שירתי בו כל חיי הבוגרים: כחייל, כלוחם, כאלוף. לא סמוטריץ' ולא בן גביר המשתמטים ובטח שלא נתניהו ילמדו אותי מה זה מוסר לחימה ומה זה להגן על צה"ל. ולכן איני מוכן לשתוק כשממשלה חסרת אחריות פוגעת בצבא שלי, פוגעת בלגיטימציה שלו, פוגעת בשמו הטוב. מי שצה”ל באמת יקר ללבו וחשוב לו, חייב לעמוד באומץ מול הממשלה. חובה עלינו לשמור על צה״ל ועל לוחמיו מפני הממשלה המסוכנת הזו. ממשלה שאומרת שאפשר להפקיר חטופים וצריך להרעיב ילדים, זו ממשלה שנשמעת כמו דובר חמאס. ממשלה שמדברת על פצצת אטום בעזה, היא לא ממשלה יהודית, והיא בטח שלא ציונית. וממשלה שחושבת שה-7 באוקטובר הוא “רגע של נס” – היא ממשלה ששונאת את עם ישראל. ממשלת ״חמאס-הוא-נכס״ שמצהירה שלהציל את החטופים זה “לא מספיק חשוב” – היא ממשלה שלא פועלת למען ישראל, אלא עובדת בשביל קטאר. מספיק לפחד מהם. מספיק ליישר קו עם בריונות שמאלצת את הציבור לשתוק. אני לא שותק – כי לשתוק פירושו לשתף פעולה עם הפקרת צה”ל, עם הפקרת החטופים, עם הפקרת מדינת ישראל. אני פונה מכאן לשותפיי באופוזיציה – אם צה”ל חשוב לכם כמו שהוא חשוב לי, אל תשתפו פעולה עם מכונת הרעל. אם אתם רוצים להציל את המדינה - זה הזמן להתאחד. להחזיר את 58 החטופים הביתה. לסיים את המלחמה.״ נ.ב. לסיום: אני יודע, רבים בשמאל ובמרכז מתים מפחד. מפחדים לדבר, מפחדים להגיד משהו שמישהו איפשהו יטען שלא מקובל עליו. מפחדים לדבר על סיום המלחמה, על שתי מדינות, על מה שישראל עושה בעזה, על הרבה יותר מדי פעולות לא סבירות של צה״ל, על החטופים. יאיר גולן לא מפחד. מדי פעם הוא יגיד משהו לא במקום, זה יכול לקרות. הוא גם יידע לאסוף את מה שנפל ונשבר ולתקן. אבל לפחד מביבי וממה שהימין יגיד זו לא תכנית עבודה, אלא תכנית כניעה. פעם אחת, בואו נתעלה מעל זה. פעם אחת. מגיע לנו יותר מהבינוניות המדהימה של ממשלת ימין-זהה-לגמרי-רק-לא-מושחתת בראשות בנט, שקיבלנו עלינו כיעד לבחירות הבאות. צילום: עמית שאבי, מאתר Ynet

מה ז״א? זה לא עוזר - כמובן. (כמו כן אני לא באמת חושב שיש לביבי סיבה לדאגה אמיתית) הייצוג הציבורי של המחנה הליברלי חילוני גוסס, וזה בעדינות (בתכלס הוא די מת) - בהתאם לדמוגרפיה. זה שחלקו מסרב להישיר מבט למציאות ולהבין לאן הרוח נושבת כי wishful thinking וכו׳ - זה סופר לגיטימי ואנושי. גם אני חולם על עתיד במסגרתו ישראל היא מדינה מערבית מפוארת עם כלכלה חזקה ומע׳ שלטון מתפקדת. אני מבין אותו (את המחנה, שלי, לשעבר) וחש הרבה אמפתיה כשאני קורא אנשים הכותבים מדם ליבם לתוך קירות מבוצרים, שאת בנייתם הם מממנים. אין בי שמחה לאיד על האסון שאנשים מסרבים לראות. כל זה כמובן לא משנה כלום. It is what it is. רובכם תשארו בישראל גם כשביבי ייבחר שוב, כשמע׳ המשפט תוכפף לממשלה, וככל שהדמוקרטיה הישראלית תהפוך יותר ויותר להיות facade עבור גוש החרא שהוא הממשלה הנוכחית, הבאה, וזו שאחריה.

משעשע אותי לראות איך אנשים מאבדים עשתונות מהמילה "תחביב" בראיון עם גולן, בזמן שתוכן הדברים די מדויק מבחינת מעשים בפועל, ובעיקר בהינתן שהדברים שלו, אופוזוציונר לא רלוונטי, הם פשוט כאין וכאפס לעומת אמרות של *שרים בממשלה*. התופעה של כל מיני ישראלים שמצד אחד קוראים בגאווה לבצע פשעי מלחמה, מאבדים את העשתונות כשמישהו אומר שמבצעים פשעי מלחמה. היא כל כך כאפות 😂 מכנים מישהו כמו גולן "בוגד" בזמן שהממשלה בה בחרו, ויבחרו שוב, מכנים את החטופים "משתפים של חמאס" ומדברים על כך שזו "טרגדיה של 20 משפחות". אנשים כ"כ קטנים, המונח אידיוטיים שימושיים מעולם לא היה מדויק יותר 🤷 כמו כן גולן אכן יצא דבע, למען הסר ספק. אבל הבחור אף פעם לא היה גאון שיווק כמו ביבי, ולצערו שכח שעמישראל לא מחפש מנהיג או אג'נדה - אלא פרזנטור, בעיקר כזה שיכול למכור חול לבדואים 😅. נקווה שבנט יחזור בקרוב שלפחות יהיה איזשהו פייט ב2026

וזה עוד כלום, הבנתי שחבר של ישה טבע בבריכה בעומק ממוצע של 10 ס״מ!

אני לא נקניק ולא שוחה/בועט בשביל לעלות, להוציא החזרות האחרונות לפני שאני בגדול נופל 😅 מה שכן, אני לא נועל מרפקים היות ואין בזה תועלת לכושר וגם יש פוטנציאל לנזק, אז עוצר קצת לפני. פעם אחרונה שמישהו נתן לי אתגר עם נעילה אז הגעתי ל20 בערך אבל אז גם הייתי חסום קצת מתחת ל30. לדעתי אני פשוט עם יחס כח למשקל גבוה (יחסית), אני גם על 12% שומן שזה lean אחושרמוטה לגיל /סטטוס שלי - בעיקר בהינתן שאני עובד 150% משרה ולא באמת חי בחדכ כמו בתקופת הצבא / ילדים מהטיקטוק 😅

תצביע (בסקר באירוע) ותשפיע אני לא בטוח שיש לי שם מספיק טראקשן בשביל להרים אירוע 😅 למרות שפעם שעברה זה כן עבד לא רע