אנסה לתרום קצת מנסיוני, התגרשתי לפני שנה וקצת אחרי 20 שנה ביחד ושתי בנות 8 ו 10. בארבע שנים האחרונות לנישואים היה לא משהו, ניסינו ייעוץ זוגי חצי שנה, לא היו מריבות ליד הילדים, אני בכלל לא מאלה שצועקים אז ניסינו לטאטא את הבעיות מתחת לשטיח - וכשחשבתי שהכל מתחיל להסתדר, היא החליטה שזהו.
הסקס כבר לא היה זה, השיחות הפכו לנושא הילדים בלבד, הבילויים הפכו לאני עם החברים שלי והיא עם ההורים שלה (משום מה לנשים אין יותר מדי חברות לעת צרה). יש עוד הרבה מה לספר אבל הבנת את הפואנטה.
הפחד היחיד שלי היה איך הבנות יקבלו את זה - והן בסדר גמור, הרבה שאלות היו בהתחלה ותקוות לחזרה לבית אחד - אבל הן מבינות שזה המצב שההורים החליטו וזהו.
יש לנו משמורת משותפת, הבנות עוברות מבית לבית, החגים ידועים מראש, ההוצאות מתחלקות ביננו וזהו.
אין ספק שהמצב הכלכלי הוא המאתגר ביותר, לא משנה כמה כסף תכניס - ההוצאות רק יגדלו עוד ועוד. יש זוגות שטוב להם ביחד ויום אחד הם מספרים שהם מתגרשים, יש זוגות שאין לך מושג מה מחבר אותם והם בכל זאת ביחד. אין פה חוקים, אף אחד לא יודע איך הבן זוג שלו ישתנה כשנכנסים ילדים לתמונה, כשקצת קשה, כשיש מחסור בכסף פתאום - החיים הם כמו נוסחא מסובכת שקשה לפתור, מה שנשאר לי לאחל לך זה בהצלחה. אתה מוזמן לפנות בפרטי בכיף, אין פה תגובות של נשים בפורום אז אולי זה לא ייתן לך את התמונה המלאה - אבל אני סומך עליך. 👍