סיכום בעלות שבע שנים וקצת של אופל אסטרה 2016 (דור K), 1.4 טורבו

מסתבר שעלה בדעתם של אלפי גולשי קארספורום (טוב, חמישה בערך) שבמקום להזכיר באופן ספורדי את האופל הנ"ל בכל מני שרשורים, יהיה עדיף לכתוב עליה במפורט ואיך היה להיות בעלים של אחת כזו מהיותה חדשה מהניילונים ועד שנמכרה בנובמבר האחרון.

למעשה, נקודת ההתחלה היא סוף השרשור הזה שמתאר את חיי האסטרה J הקודמת אצלי:

הייתי מרוצה מאד מהשרות של אופל ישראל, כולל המוסך המורשה CMI בתל-אביב, וזה כבר מתוך שתי מכוניות (במהלך חיי האסטרה הנ"ל נרכשה אופל קורסה D 2014 חדשה, עליה אפשר לקרוא כאן. מעניין שהיא נמכרה גם כן מאותה סיבה שהאסטרה K הנוכחית נמכרה). ניצלנו את העובדה שפיננסית היה אפשר לסגור הלוואות, ועל הדרך יצא שאותה קורסה נמכרה כחודש לפני שרכשנו את האסטרה K, פלוס אשתי הייתה בישורת האחרונה של ההיריון הראשון, והשתמשתי בזה כתירוץ מקורי: "את יודעת שאחרי שהתינוק ייוולד לא יהיה לנו זמן להתעסק במכירה\קנייה של רכבים, נכון?".

ההחלטה להמשיך עם אופל נבעה, ראשית מביקורות טובות על האסטרה החדשה, שביצעה מהפך במעבר מהדור הקודם והצליחה לבצע צמצום ממדים והורדת משקל, תוך הרחבה של תא הנוסעים. על הנייר לא היה הבדל בין יחידת ההנעה של ה-J לבין האסטרה החדשה (נפח 1.4 ליטר טורבו עם תיבה פלנטרית בעלת ששה הילוכים), אבל היה מדובר ביחידה חדשה לגמרי בעלת 150 כ"ס, שבמרכב קל מהקודם- סיפקה ביצועים עדיפים יותר. לא אכנס כאן לסקירה מקיפה של ה-K, יש מספיק מידע ברשת למי שרוצה לגלות יותר.

בנוסף, באמת שעד אותו רגע, היבואן הוכיח את עצמו בכל מה ש-לי היה מגע עימו, ובעיקר מול המוסך הנ"ל, שעבורי היה אחד הקריטריונים החשובים ברכישת רכב. היבואן הציע טרייד במחיר מחירון על האסטרה הקודמת, ביצענו טרייד ואספנו אסטרה K 2016, 1.4 טורבו, רמת גימור "אנג'וי פלוס", שהייתה הרמה האמצעית בין "אנג'וי" (הרמה הבסיסית) לבין "אינוביישן" (הרמה הגבוהה ביותר). הנה תמונה ממרכז המסירות בצריפין:

חיצונית, קשה להבדיל בין "אנג'וי" ל"אנג'וי פלוס", שניהם הגיעו עם גלגלי ברזל  16 מכוסי טסות במקור, ונראו כך:

מי שהזמין "אנג'וי פלוס", היה צריך לבחור מבין שלושה דגמי חישוקים קלים שהיבואן התקין "במתנה". היות והחישוקים עדיין לא היו זמינים, קיבלנו את הרכב עם הטסות ולאחר כחודש נשלחנו לפנצ'רייה בתל אביב להחליף לג'אנטים החדשים. אני בחרתי במשהו שנראה לי כעיצוב הכי "אופלי" שנראה לי, אם כי אני חושב שזה יותר העתק של ניסאן מאשר אופל. הנה תמונה ממש לאחר ההתקנה:

הרמה השלישית, ה"אינוביישן", כבר הגיעה עם חישוקי 17 מקוריים מהמפעל, וקל היה לזהות אותה לפי תוספות גג נפתח ופנסי ערפל.

אולי זו הזדמנות טובה להתעכב קצת על העיצוב, שבקטגוריית ההאצ'בקים דאז נטה יותר לכיוון ה"ספורטיבי" (בדומה למאזדה 3 או סיאט ליאון), בניגוד לעיצוב ה"מכובד" (הגולף כמובן אבל גם פיג'ו 308). לדעתי, זו קורה C עם החלון השלישי שמתעקל כלפי מעלה למעין משולש, שנותנים את הטון ובמקרה של האסטרה, עשו שימוש באשליה אופטית כאילו הגג צף באוויר בחלקו האחורי:

מלפנים, המראה ה"כועס" מתבטא לא רק בפנסים אלא בחיצי ה-DRL שמתפקדים גם כאיתותים לעת הצורך:

מאחור, העיצוב רבוע יותר מדור J הקודם, וגם נקי יותר, אחרי שידית פתיחת תא המטען הוחבאה מתחת לסמל (למרות שפחות נוחה לתפעול). הפנסים האחוריים הם ווריאציה זוויתית של הדור הקודם:

את ההשוואה הכי טובה בין דור J ל-K אפשר לראות בתמונות הבאות- רצה הגורל וסיפק לי אסטרה J לבנה אף היא, שמצאתי חונה בקרבתי באחד הימים:

הדור הקודם נראה כבד יותר ובחלקים מסוימים (למשל האחוריים), "שמן" יותר. שלא תטעו- אני אהבתי את האסטרה הקודמת, אבל ה-K מתעלה עליה כמעט בכל פרמטר.

בואו נדבר על האבזור. נסו לחזור אחורה בזמן ל-2016, וחישבו על מכונית אחרת באותה רמת מחירים עם האבזור להלן (תזכורת- אנחנו מדברים על אנג'וי פלוס):

- הצללת יצרן של חלונות אחוריים ושמשה אחורית,

- מגבים עם חיישן גשם אוטומטי,

- אורות עם חיישן הדלקה\כיבוי אוטומטי,

- מצלמת רברס,

- חיישני לחץ אוויר פרטניים (מראים לחץ בכל צמיג ספציפי),

- חיישני חנייה היקפיים,

- זיהוי תמרורים,

- בקרת שיוט (לא אדפטיבית),

- תיקון סטייה מנתיב מעל 80 קמ"ש,

- בלימה אוטומטית עד 40 קמ"ש, התראת התנגשות מעל 40 קמ"ש,

- בקרת אקלים לשני אזורים,

- זיהוי פקודות קוליות,

- מסך מולטימדיה 8 אינטש עם אפל קארפליי (עוד על זה בהמשך),

- מסך פיקוד גרפי ולא אייקונים פשוטים (בין השעונים מול הנהג),

ובטח שכחתי עוד ועוד. כל הרשימה הזו נראית היום מגוחכת בפשטותה, ואולי אין אף רכב חדש שנמכר בלעדיה, שלא לדבר על איכות האבזור (למשל, בקרת שיוט לא אדפטיבית? הצחקתנו). אבל ב-2016 רק רכבים יוקרתיים שעלו בהתאם קיבלו אבזור דומה. חוץ מזה, משך הבעלות חשף פיצ'רים קטנים ונחמדים, כמו מצלמת רברס שממשיכה להציג את הווידאו על המסך כחמש שניות אחרי שמשלבים ל-D, כדי לעזור בהתמקמות הסופית בחנייה. או חיישן אור שבעת פתיחת תא המטען בסביבה חשוכה, מדליק את אורות לוחית הרישוי האחורית שיאירו על הרצפה כדי שלא תעמדו בחושך...

יש עוד ייתרון לאבזור עשיר- היכולת להימנע מהתקנות מקומיות, שכל כך שנואות עלי. במקרה של האסטרה, שום דבר לא הותקן הישראל, חוץ מהחישוקים הנ"ל, שממילא לא אינטגרליים לרכב (כלומר, הם לא דורשים פירוק דיפונים, שלא לומר התעסקות במערכות החשמל), ובייחוד התייתר הצורך במובילאיי- הכל הורכב במפעל. בנוסף, האסטרה, לטוב ולרע, לא רכב גניב בשום צורה, ולכן מבחינת הביטוח לא היה צורך אפילו בהתקנת קודנית. התוצאה היא רכב "נקי" לחלוטין מהתעסקויות מיותרות. אפילו את מצלמת הדרך שהתקנתי בעצמי, לא היה לי לב לחבר לתיבת הפיוזים ועד סוף הבעלות אצלי היא חוברה ישירות לשקע 12V.

הנה תמונה של תא הנוסעים מלפנים:

סה"כ מדובר בעיצוב מודרני, לדעתי גם היום. כמובן שבחו"ל ניתן היה לבחור בגימור פנימי משתנה, בעיקר החלפה של הפלסטיק האפור באזור שמעל לבורר ההילוכים ולרוחב הדאשבורד, לשחור מבריק ועוד צבעים. אגב, דרך השמשה הקדמית אפשר לראות את ההונדה סיוויק טורר 2015, הרכב השני במשפחה (אז).

לוח הפיקוד הגרפי עליו כתבתי למעלה, מציג מידע ברמות משתנות על הרכב, ונראה כך:

השליטה מתבצעת כמובן מגלגל ההגה ע"י כפתורים שונים. פונקציות נוספות תמצאו במסך המולטימדיה:

אגב, בתמונה הנ"ל הוא במצב יום, להבדיל מהתמונה העליונה יותר (מבט כללי על הדאשבורד), שם הוא במצב לילה. וזו ההזדמנות להזכיר כי הפיקוד על בקרת האקלים הוא פיזי לגמרי:

כן, אני יודע שהמערכות האלו על-בסיס זיהוי קולי או בנגיעה במסך התקדמו מאד. לטעמי- אין תחליף לכפתורים פיזיים, וכאן המקום לציין לטובה את בקרת האקלים של האסטרה והנדסת האנוש שלה; לא רק שההפעלה היא מכפתור Auto שרחב ושונה משאר הכפתורים, כך שלא צריך להסתכל עליו לפני שלוחצים, אלא שגם הבחירה בטמפ' (וכתוצאה מכך, מהירות המפוח) נעשית הכי אינטואיטיבי שיש- באמצעות גלגל, שגם עליו אין צורך להסתכל (אלא אם ממש חייבים לדעת את נתון הטמפ' עצמו, שגם יופיע כהודעה זמנית על גבי מסך המולטימדיה).

רוצים דוגמא איך לא עושים את זה? הנה, למשל, בקרת האקלים של ההונדה (תמונה אקראית מהאינטרטנט):

גם כאן יש Auto, שגם הוא מפעיל את המערכת, אבל הוא מוצנע ולא באמת שונה בצורתו משאר הכפתורים סביבו. כנ"ל לגבי בורר הטמפ', שלא בדיוק "מנגיש" את עצמו. התוצאה היא שבמשך חמש שנות בעלות על ההונדה, תמיד הצטרכתי להגניב מבט אל הכפתורים האלה כשהשתמשתי בבקרת האקלים, וזה בעיני סימן להנדסת אנוש רעה. מעבר לזה, באסטרה בקרת האקלים עבדה ללא דופי, ומרגע ההפעלה נדיר היה שצריך לשוב ולהתעסק איתה. דווקא בהונדה, בה סידור הכפתורים לא אינטואיטיבי, בקרת האקלים דרשה התערבות יתרה, כי לעיתים יותר תכופות היה קר\חם מדי. עדיין, אני מעדיף את השליטה הפיזית על גבי התעסקות דרך מסך מגע.

באזור ידית ההילוכים- ארבעת כפתורי הקודש:

משמאל לימין; הדלקת\כיבוי סטייה מנתיב, כיבוי\הדלקת סטארט-סטופ, כיבוי\הדלקת בקרת משיכה, כיבוי\הדלקת חיישני חנייה היקפיים (המערכת הייתה נכבית מעצמה החל ממהירות 12 קמ"ש אבל היכולת לכבות אותה הייתה מבורכת כאשר ברמזור עומד קטנוע קרוב מדי והחיישנים לא מפסיקים לצפצף).

הזכרתי למעלה את המרחב הנדיב בתא הנוסעים, למרות הצמצום בממדים לאחר דור J הקודם, אבל זה לא הגיע ללא מחיר:

פה החיסרון הכמעט-יחידי מול האסטרה הקודמת- תא המטען הצטמצם. לא שהיו לנו בעיות מיוחדות, כמו למשל למצוא מקום לעגלת טיולון (תמיד היה אבל צריך להכניס אותה בצורה מסוימת), הרי הכל יחסי. אפשר לומר שהמקום שם דומה מאד לתא המטען של מאזדה 3 דור שלישי, שגם הוא לא גדול במיוחד. מה שכן, האריזה הכללית החכמה של הרכב (Packaging) המשיכה גם כאן:

מתחת לרצפת התא תמצאו גלגל רזרבי (בייגלה) שסביבו תאי פלסטיק מוקצף בהם אפשר לאכסן עוד דברים שלא משתמשים בהם באופן תדיר. המצבר, אגב, נמצא מתחת להם ולא בתא המנוע. ואם כבר תא מנוע:

המנוע עצמו נראה כמו כל המנועים המודרניים, כלומר לא נראה (כיסויי פלסטיק שולטים בנוף). מה שכן ראוי לציון, הוא תחתית מכסה המנוע; שימו לב שאין יריעת בידוד רעשים, וככה האסטרה נמכרה בישראל. בחו"ל, אפשר היה להזמין אותה עם "חבילת שקט", שזה אומר גם בידוד לתא המנוע וגם תוספת גומיות סביב הדלתות לבידוד רעשים טוב יותר. אני לא יודע אם הייתי משקיע בזה כסף אם אפשר היה לרכוש חבילה כזו בישראל, אבל כמו כל אבזור שיש בחו"ל והייתי רוצה לראות בישראל- חבל שאין.

אז איך זה נוסע? מצויין. כמובן, אנחנו לא משווים לקופרות למיניהן אלא למתחרים ישירים כגון לאונים וגולפים 1.2, מאזדה 3 2.0 וכן הלאה. לא צריך להתעכב על יתרונות הביצועים של מנוע הטורבו, אבל הפיל שבחדר הוא כמובן תיבת ההילוכים הפלנטרית של האסטרה, שמסרסת אותה מצד אחד (אם כי יש בורר להעברה ידנית שמשפר את העניינים), אבל תורמת את שלה למימד האמינות (בכל זאת פלנטרית). אני חייב לציין, שהתנהגות הכביש לא נפלה במאומה מאותם מתחרים ישירים, וזה כנראה פועל יוצא של ההרזיה המאסיבית שה-K עברה מהדור הקודם. אף פעם לא הרגשתי שאני הולך לאבד אחיזה, אולי גם ובגלל הצמיגים איתם נמכרה האסטרה, קונטיננטל פרימיום-קונטקט 5. אגב, כשהגיע זמנם רציתי להחליף באותו מותג ואותו דגם, אבל פשוט לא היו בנמצא. הימים היו ימי קורונה וגם מישלין פרימסי 4 לא היו קיימים, אז "התפשרתי" על גודייר אפישנטגריפ פרפורמנס:

נקודת זכות מאד גדולה ליבואן עלתה כאשר החלטתי, אחרי בערך שנתיים של בעלות, שאני רוצה להתקין באסטרה אנדרויד אוטו. במקור, כל האסטרות, גם בישראל וגם באירופה, נמכרו אך ורק עם אפל קארפליי. אבל בעוד שבאירופה, אפשר היה להיכנס לכל דילר של אופל או ווקסהול (בבריטניה) ותמורת 30 יורו להתקין עדכון למערכת המולטימדיה שמוסיף את הקישוריות לאנדרויד אוטו, בישראל לא היה על מה לדבר- אין וזהו. תאמינו לי שניסיתי לחיות עם קארפליי- שנוררתי אייפון, שהיה מחובר אסטרה כמעט באופן קבוע, אבל זה לא זה. בסופו של דבר, לא עניין אותי לעבור לאקוסיסטם של אפל וזהו.

מי שנמצא בקארספורום מספיק זמן, זוכר את הקמפיין של אחד המשתמשים להכריח את צ'מפיון לאפשר התקנה של מירור לינק במערכות של VAG, לפני כעשר שנים. זה לקח לו הרבה זמן, מכתבים מפה ועד וולפסבורג ומה לא, ולבסוף הצליח לקבל שדרוג אך ורק במערכות מסדרות ספציפיות ותמורת אלף ומשהו שקלים, שאגב, זה יפה מאד בתור משהו שמראש היה מסורב בישראל. החלטתי לנסות את מזלי, ושלחתי מייל ל"אופל אינטרנשיונל", בלי ציפיות מיותרות. הופתעתי לקבל תשובה כמעט מיידית שהם לא מוכנים להתקנה כי אנדרויד אוטו לא נתמך ע"י גוגל בישראל, ולכך השבתי כי זו בעיה שלי כמשתמש וכי האסטרה נקנתה מאופל, לא מגוגל (הכל התבצע בצורה מנומסת, בטח שלא כ"מגיע לי"). הופתעתי עוד יותר כאשר המייל הבא פשוט אישר את ההתקנה והפנה אותי למרכז שרות של אופל לשם הביצוע.

לאחר פניה לשירות התבקשתי להמתין כשבוע, היות ואף אחד בישראל לא ביצע את זה לפני מעולם, והיבואן רצה לבדוק את הביצוע. בהמשך, הוזמנתי לפגישה עם גבי פריאב, אז המנהל הטכני של אופל בישראל, שהראה לי את המערכת אחרי שהותקנה על האסטרה סטיישן שלו, והסביר כי ההתקנה לא פשוטה כלל; קודם כל צריך להגיע למרכז השרות הראשי (אז היה בסגולה פ"ת), אבל לא ביום ראשון כי צריך להתחבר לשרתים של הגרמנים ולהוריד קבצים ישירות לרכב- ממה שאני זוכר, מדובר לא רק בעדכון של מערכת המולטימדיה אלא גם עדכון למערכת הפיקוד (מה שמוצג מול הנהג בלוח המחוונים), שזה כולל גם את הפיקוד הקולי דרך הכפתור שעל ההגה. כל זה לוקח כשעתיים וחצי.

אבל- בסוף יש אנדרויד אוטו, משהו שהיום לא מתייחסים אליו כיוצא דופן במכוניות חדשות. כך יצא שהאסטרה שלי הייתה הראשונה בישראל (אם מתעלמים מרכב ה"טסטים") בה הותקן אנדרויד אוטו, ואולי היחידה מהשנתון שלה אצל לקוחות פרטיים עם התוסף הזה. מאוחר יותר, כשהייתי מגיע לטיפולים, הסתבר לי שאסטרות נוספות קיבלו אנדרויד אוטו אבל רובן ככולן היו שייכות לסגל של היבואן, בין אם עובדים שלו או עובדי מוסכים מורשים.

אם יש עדות ליחס ושרות שהיבואן (לשעבר) עשה אל מעל ועבר עבור לקוח פרטי (אחד- רק אני), הרי שאני לא מכיר אותו. יכלו, בדומה לצ'מפיון, לנפנף אותי מכל המדרגות, שלא לדבר על למשוך זמן ולחכות שאתייאש. אבל לא היצרן ולא היבואן התעלמו. אה, ובסוף- בכלל לא גבו ממני כסף. היבואן החליט שההתקנה תבוצע על חשבונו מתוך הגדרת התהליך כניסיוני באותו זמן. קחו מזה מה שאתם רוצים.

לא סתם שמתי פה תמונה של המנוע, כי אני הולך לדבר על אמינות, שלא עשתה טוב למותג מהצד המכני: בעיית הבוכנות הקורסות עקב LSPI הארור, שאופל סבלו ממנו במיוחד במנוע הנ"ל, 1.4 טורבו 150 כ"ס. מה זה LSPI ועד כמה חמקמק הגורם לבעיה אפשר לקרוא כאן.

כמעט מתחילת הבעלות נרשמתי לפורום בעלי ווקסהול אסטרה K, וגם שם דווחו מקרים לא מועטים של הבעיה, ומעניין שמדובר אך ורק במנוע 1.4 – לא 1.0 ליטר ולא ה-1.6 ליטר, שזה חבל כי על הנייר הנפח הזה, יחד עם טורבו נראה כמושלם עבור המשקל והגודל של האסטרה. לאורך זמן ניסיתי להבין עד כמה מדובר במגיפה (נוסח, נגיד רצועת הטיימינג הטבולה בשמן של פיג'ו או [לפחות אז] ה-DSG של VAG), וכמוני גם החברים בפורום האנגלי, שדגמו הרבה יותר אסטרות- הרי בבריטניה נמכרו הרבה יותר מאשר בישראל. בין היתר, הועלו סברות כי התופעה מתרחשת כאשר מתוך הילוך גבוה (וסל"ד נמוך"), נהגים משלבים להילוך נמוך בפתאומיות, מה שגורם לעומס פתאומי על המנוע ומביא לכשל הבוכנה\ות. אלא שמקרים כאלו ידועים גם ברכבים אוטומטיים בהם התיבה מנוהלת ולא ידנית. היצרן הוציא הוראה להשתמש בשמן מסוג מסוים בלבד ואך ורק בו (דקסוס 1 דור שני!), ומאוחר יותר הוסיף עדכון תוכנה למערכת ניהול המנוע.

המסקנות - עד כמה שניתן היה להסיק משהו - שלא מדובר במגיפה רבתי אלא בסוג של הימור; ישנם רכבים (כמו למשל האסטרה שלי), שאפילו שהם מסדרות הייצור הראשונות, הפגיעות יותר (לפני עדכוני התוכנה), עברו חיים עם אמינות ללא דופי וישנם כאלו שכבר אחרי 15,000 ק"מ המנועים כשלו. בכל אופן, רכבים שעברו טיפולים מסודרים בזמן, תוך שימוש בשמן הספציפי ויישמו את עדכון התוכנה הנ"ל, בשלב מסוים יצאו מכלל סכנה- בלי נדר כמובן. האסטרה שלי עברה יותר משבע שנים, ומעולם לא חוויתי את מה שתיארו בפורומים הנ"ל כ"איבוד כח מיידי", "רעשי נקישות" או נורות אזהרה בלוח השעונים. המחיר של זה? אולי ההקפדה להמשיך ולטפל באותו מוסך יבואן שהשתמש בשמן מתוך ג'ריקן ספציפי של GM, לאורך כל חיי הרכב, מה שבטוח עלה לי יותר מול טיפולים במוסך כללי. ולא שלא חיפשתי מוסך מתמחה אופל, אבל פשוט אין, בטח לא ברמה של מוסך רון\ אורן שרותי רכב.

פרט לכך, האמינות בשאר מכלולי הרכב הייתה באמת ללא דופי. חוץ מטיפולים סטנדרטיים לפי הגדרות היצרן, לא הזדקקה האסטרה לכלום מעבר לבלאי סביר לחלוטין (פעמיים בשבע שנים הוחלפו צלחות בילום ורפידות). יודעים מה? אפילו מכרתי אותה עם המצבר המקורי, שפשוט לא רצה למות. צריך לומר ביושר שהקילומטרז', בעת המכירה כ-77,000 ק"מ, לא גדול וזה בגלל הקורונה שהעמידה את האסטרה פרט לנסיעה פעם בשבוע, כמו גם ההצטרפות למשפחה של ההונדה סיוויק טורר עליה אולי עוד יסופר בזמן אחר; רכב שהגיע כדי להשלים חורים הפך לרכב הראשי במשפחה ולימד אותי שיעור שאפשר להתחבר ולחבב גם רכבים שעל פניו הם משעממים.

משך השנים השקעתי באסטרה אבזור שיעשה לי נעים בגב, ואולי גם לבני המשפחה האחרים שמשתמשים בה (על מי אני עובד, זה הכל בשביל ההרגשה שלי). על שטיפות ידניות כפי הנהוג בפורום דיטיילינג אין מה להרחיב, אבל מצא חן בעיני שלא צריך לחשוב על ניקיונות\שאיבות של תא המטען- להלן שטיח גומי ייעודי:

ובהמשך, צלונים מותאמים אישית לחלונות האחוריים, ש"התינוק לא יסבול מחום" (כן, בטח):

את ההונדה הנ"ל החליף מאזדה CX-5 חדש; החלטתי שכל עוד אני רוכש רכב ICE, אני מעדיף אותו עד כמה שיותר פשוט מכנית, ממש כמו הסיוויק- מנוע אטמוספרי משודך לתיבה פלנטרית. אם זה תלוי בי, המאזדה יהיה במשפחה עוד הרבה שנים, ואני רוצה שקט בגזרת האמינות. חוץ מזה שהיותו ג'יפון, מראש מייתר (עבורי) אספירציות ספורטיביות. וכאן אפשר היה להיווכח בהבדלים בין אחיזת הכביש של האסטרה למאזדה; לא שה-CX-5 רע, אבל האסטרה, עם משקל ומרכז כובל נמוכים, עושה ממנו צחוק בסיבובים (כן, ההשוואה לא הוגנת בעליל אבל מה איכפת לי?).

מתחילת שנת הלימודים הנוכחית הסתבר כי ימיה של האסטרה נועדו להיות ספורים - הבן הצעיר עבר לגן עירייה שממוקם חמישים מטר מביה"ס של הבכור, ושתי המסגרות הללו מרוחקות כחצי קילומטר מהבית. בנוסף, אני עובד בשעות ובמיקום שמאפשרים לי להגיע ולחזור מהעבודה עם קו אוטובוס אחד. מה שנקרא, הכתובת הייתה על הקיר. מעבר אשתי לעבודה מהבית בעקבות המלחמה סגר את העניין - אין הצדקה לשלם אחזקה עבור רכב שבקושי זז, או יותר נכון, זז רק בשביל שאני לא אצטרך להנות מאיכות התחבורה הציבורית הישראלית.

אז פרסמתי במחיר מחירון וקרה משהו שלא ציפיתי לו; אינספור טלפונים בין הפרסום במוצ"ש לבין המכירה בשלישי בבוקר. מסתבר שמחוץ לקארספורום יש לאסטרה K חובבים שיודעים להעריך את האבזור הנרחב מול מחירון נמוך, ומחפשים רכבים שמורים בנרות. המכירה הייתה סופר-מהירה, בלי בדיקה בכלל (עשיתי סיבוב לקונה ערב לפני העברת הבעלות וזהו).

מילות סיכום? מדובר בהאצ'באק הכי טוב שאתם לא מכירים, פשוט כך. הוא לא נופל מאף מתחרה ישיר שלו לאותן שנים, ומסתבר שאם מדובר ברכב שמור, גם לא פחות אמין. איך אשתי אמרה, בזמן הקצר שהמאזדה והאסטרה היו שתיהן אצלנו? "נכון שהCX-5 חדש יותר, מאובזר יותר ו"ג'יפון" יותר, אבל כל פעם שאני נכנסת לאסטרה אני חושבת לעצמי שזה אחלה אוטו". בחיי שצודקת, אפילו הילדים אמרו שלום בבוקר המכירה:

ונסיים בתמונה שצולמה קצת לפני המכירה, בחנייה שליד העבודה, ומתארת מחזה נדיר במיוחד; שתי אסטרות אחת ליד השנייה, אחת שלי והשנייה "אינוביישן". לא רואים כל יום: