איך נפלו גיבורים - או איך התחדשתי ב- BYD SEAL כפולת מנועים

אמל"ק:

כאשר אתה יועץ רכב לפרנסתך, ומתיימר "ללחוש למכוניות", זה מחייב.

כאשר אתה מחליט שהגיע הזמן להחליף את האודי A4 הנהדרת שלך, שגמאה אצלך מעל 93000 ק"מ בפחות מ-3 שנים,

ועולה לך סביב 2200 ש"ח לחודש בדלק ותחזוקה שוטפת, זה מחייב מחשבה מעמיקה לגבי התחליף המועדף.

יצאתי לדרך עם ראש פתוח, כפי שאני משתדל לעשות עם כל לקוח שאני עוזר לו לאפיין ולמצא רכב חדש.

שלבי ההחלטה, הבדיקה, הרכישה והחיים בחודש הראשון עם BYD Seal Excellence כפולת מנועים.

אז לפני המלחמה כבר הגעתי למסקנה שה-A4 שלי, מצויינת ככל שתהיה, מתחילה להתקרב לשלב שבו להמשיך ולהחזיק בה, עם נסועה שנתית

שמתקרבת ל-40,000 ק"מ, לא תהיה שווה הרבה אם אחזיק בה אפילו שנה נוספת. עם קרוב ל-170,000 ק"מ על השעון, ואמינות טובה עד כה (למעט משאבת מים 

ומיסב גלגל אחד), הגיע הזמן להיפרד לפני שאחצה את קו ה-200,000 ק"מ שבארץ נחשב למעין "מספר קסם" שלילי, כאילו לרכב כזה (שנועד לטחון אוטוסטרדות גם עם 400,000 ק"מ) יש איזה מנגנון השמדת-ערך עצמית אחרי 200.... 

מאידך, הצלחת העסק שלי גרמה לכזה גידול בנסועה (אני גר בגליל ונוסע המון גם למרכז או אף לאזור י-ם לבדוק רכבים ללקוחות), עד שהוצאות הדלק לבדן הפכו לנטל שהלך וכבד ככל שמחירי הבנזין האמירו.

המשימה: למצא לי רכב שיהיה גם משרד נייד, נוח דיו לבלות בו שעות ביום, מהיר (ביצועים מעולים - עדיפות גבוהה), שיודע להתנהג ובטיחותי מאד

(It's a jungle out there...) וכמובן יוכל לחסוך לי באופן משמעותי בהוצאות התפעול. התקציב - אי שם סביב ה-200,000.

כעת - בעולם שהולך וחונק את טובי מנועי הדיזל (ותודה ל-VW ודיזל-גייט על כך )-:  ), ועם מחירי סולר שגם הם מרקיעים שחקים, האופציה הזו ירדה מבחינתי מהשולחן.

אז ללכת על משהו משעמם ובטוח כגון קאמרי היברידית? - יעילה ככל שתהיה - לא בשבילי (האוטו הכי משעמם בשכונה, מעולם לא התחברתי לפילוסופיית ההליכה בשביל האמצע של טויוטה). אפילו אם היתה מסוגלת לעמוד בקריטריון חיסכון בדלק, נניח אף מעל 30% לעומת מנוע ה-2.0 ליטר 190 כ"ס באודי, זה פשוט לא מספיק, בוודאי כשלוקחים בחשבון הוצאות תחזוקה ממש לא נמוכות כמתחייב מטיפול במוסכי היבואן (והחשש לצאת ממסגרת היבואן יחד עם הארכת אחריות על הסוללה ההיברידית).

אז אולי PHEV כלשהו? - מועמדים שונים ורבי מכר (RAV4) או סתם מעניינים (LYNK & CO) נפסלו פשוט כי רכב פלאג-אין היברידי מעצם מהותו לא מתאים למישהו כמוני, שמסוגל לגמוא מעל 300 ק"מ ביום עבודה ממוצע. אחרי כמה עשרות ק"מ ראשוניים, הוא הופך, במקרה הטוב, לעוד היברידית של 16-18 ק"מ/ליטר, ואפילו אם 

אגיע איתו ל-20 ק"מ/ליטר בממוצע, זה פשוט לא זה.

מה שמותיר אותי, חובב מושב של מנועי הבעירה הפנימית, "חמום אגזוז" מבטן ומלידה, שנסע עד גרמניה בזמנו על מנת לשפר את הגולף GTI דור ראשון כי לא היתה מהירה מספיק, שנהג על אחת משתי BMW M5 מקוריות (E28, דור ראשון!) בארץ - להתחיל לחשוב ברצינות על EV.

מבחינתי הנוסחא היתה פשוטה - לוותר על גרגור מנוע בריא כלשהוא, ולחצות אל הצד האפל, השקט, נטול הרגש, של רכב חשמלי חזק.

מה זה חזק?

סביב 4 שניות ל-100 זה כבר חזק מספיק... כמובן שהחיים הם לא 0-100, כמובן שיש צורך ברכב שגם יודע להתנהג ולהניח את ההספק המכובד שלו על הכביש, 

או במילים אחרות - אני צריך טסלה, לא?  ואם טסלה - אז ה-3 LR, עם טווח מוצהר של 600 ק"מ בוודאי תספק אותי, עם צמד מנועים בהספק של 498 סוסים ומומנט מרשים של מעל 50 קג"מ זמינים מיידית תמיד.... 

אז זהו - שלא...

סיבוב הדגמה בטסלה כזו ביום חם למדי סיפק כמה תובנות:

1. חם שם, בטסלה, עם גג זכוכית לא מכוסה. אני והקרחת שלי ממש לא הסתדרנו עם זה טוב. נו, מילא, אז אקנה גג-בד פנימי ואכסה את החממה שמעלי.

2. האוטו לא ממש נוח, מתגלגל על צמיגי "19, ומאד משדר לישבני כל מהמורה בכביש. נו, מילא, זה מחיר קטן שאני מוכן לשלם תמורת התנהגות כביש מחודדת.

3. התפעול, הנדסת האנוש ה"אייפונית" הידועה - לא ממש דיבר אלי, גם כאשר בדקתי ללקוחות דגמי SR או LR אחרים. כעת, משניסיתי להסתכל על הרכב מנקודת מבט אישית, עבורי, ראיתי שאני לא ממש מתחבר - יותר על זה בהמשך.

4. הביצועים היו, איך נאמר, בסדר. רק בסדר???  היתכן שרכב עם 500 סוסים יכול להיות רק בסדר?? אז זהו - שכן... מסתבר שעם משקל שמתקרב ל-2 טון, אפילו 52 קג"מ לא ממש מספקים את הסחורה למי שמחפש ביצועים באמת רציניים. 

בקיצור - לא ממש התחברתי.

המשמעות היתה (ושוב, אנו נמצאים עדיין חודשים ספורים לפני המלחמה) שהחלטתי לחפש רק טסלה 3 פרפורמנס.

והדגם הזה - כבר נוסע... אוי, איך שהוא נוסע... הטיל הבליסטי הזה יוצא מהמקום בצורה כל כך שקטה, חלקה ואלימה - עד שהוא מאיים בסחרחורת על נהג ונוסעים שחווים זאת לראשונה. קשה לתאר במילים איך מתהפכת הקיבה מאקט פשוט של לחיצה על דוושת תאוצה, קשה להסביר במילים מהי קלילות של עקיפה בתנאי יומיום עם תאוצות ביניים שלקוחות הישר מעולם מכוניות העל...  בשילוב עם אחיזת כביש פנומנאלית, שמצליחה להוריד את כל הכח הזה לכביש - נראה היה שהגעתי להחלטה, שמצאתי את האחת.

הרגשתי שאני מתאהב, נסעתי על 2 פרפורמנס שונות, התרשמתי עמוקות מהביצועים, מהעובדה ש"מיכל חשמל" מלא בטעינה ביתית יעלה לא יותר מ-50 ש"ח, ושההוצאה הכבדה ביותר תהיה על צמיגים (ובמחירים של 5-6000 ש"ח לסט צמיגים, זו חתיכת הוצאה). כולם כבר מודעים לבלאי המואץ של צמיגי חשמליות

חזקות, ולכן הבטחתי לעצמי להקריב רק את הסט הראשון על מזבח ההתלהבות הראשונית, ואחר כך פשוט להתאפק קצת יותר...

שאר הוצאות התחזוקה, כמו גם הביטוח שהיה אז סביר, אגרת הרישוי שעוד היתה 550 ש"ח אז, הביאו לחשבון שהבטיח חיסכון של מעל ל-1800 ש"ח בחודש. לא כסף קטן... הרבה תמורה בעד האגרה.

ואז שמתי את כל אלו, אל מול תובנות לשלילה שהתחילו לנקר ככל שחלף הזמן, הגיעה המלחמה הארורה, אילון מאסק התהפך עלינו והתחרפן אף יותר מהרגיל,

ומעל לכל - 3 נקודות שליליות שהפריעו לי במיוחד:

1. נושא הנוחות הפך ממש אקוטי בפרפורמנס. עם ג'אנטים "20 מדובר ברכב פשוט לא נוח בצורה קיצונית אפילו עבורי, שמגיע מתרבות מוטורית גרמנית עתירת שילדות ומתלים על הצד הספורטיבי. התחושה שאתה צריך לחפש בסוף כל נסיעה את הסתימות שנפלו לך מהשיניים במהלכה - זה לא משהו שרציתי ברכב שצריך להוות משרד נייד של 300 ק"מ ביום.... פיתרון - אין. הג'נטים הענקיים הללו (שגם עוצבו כאילו במכוון על מנת לגרום להם נזק מכל מדרכה מצוייה.... זוועה! ) וצמיגים בחתך 30 פשוט הורסים כל סיכוי לנוחות נסיעה אפילו מינימאלית, בטח בכבישי הגליל. האם אני באמת בנוי לזה?...

2. הנדסת האנוש המעצבנת: הגיע הזמן לאמר זאת בגלוי - רק בגלל שאילון מאסק הוא האיש העשיר בעולם, זה ממש לא אומר שמותר לו לנסות להמציא את הגלגל (כולל גלגל ההגה...) מחדש. לא, אדון מאסק, אתה לא תקבע למישהו כמוני עם ניסיון ורישיון מרוצים בעברו, שיודע דבר או שניים על נהיגה בכלל ונהיגה ספורטיבית בפרט, איך צריך לתפעל רכב בימינו. אז אם טסלה חשבו שהמינימליזם שלהם בעיצוב (הדי פשטני, יש להודות) של הרכב הוא הדבר הנכון (אוירודינמיקה היא חשובה מאד, אך לא חייבת להיות משעממת), הרי שעיצוב הפנים, יחד עם תפעול הרכב כמעט אך ורק מהמסך, ועם "כפתורי עכבר" על ההגה הוא לא רק כישלון ענק מבחינת הנדסת אנוש, אלא הוא גם לא בטיחותי (כפי שהוכח כבר מחקרית בפרוייקט של המגזין הגרמני AM&S ) כי הוא גרם להסטת המבט מהכביש למשכי זמן ארוכים .  ככל שניסיתי להתגבר על ההתנגדות הזו, כך גברה בי ההכרה שאני מחפש רכב שיהיה יותר נוח ואיטואיטיבי לתפעול, בעיקר בנהיגה הספורטיבית שאני מתכנן עבורו...   אם טסלה רוצים לשנות הכל בתפעול הרכב, אך לא יכולים לשנות את מבנה הידיים והעיניים של הנהג - זה פשוט לא עובד טוב בשבילי...

3. קשה מאד למצא פרפורמנס משומשת במחיר סביר, שלא עברה מסכת של התעללות בלתי פוסקת מהבעלים. קשה להתאפק כשיש לך מעל 67 קג"מ מתחת לכף רגלך הימנית... התחלתי לשים לב לתופעה הזו ככל שבדקתי יותר מכוניות. מה שהתחוור לי תוך כדי : רמת הגימור הבלתי אחידה בעליל, פאנלים בהרכבה לא אחידה, צבע שמתקלף (בעיקר בחלק הקדמי) בלי פרופורציה לנסועה שעבר הרכב, חוסר יכולת למצא אפילו רכב אחד שנמכר כאשר כל הג'נטים עדיין חפים ממכות ושריטות - הכל ביחד התחבר לתמונה לא ממש נעימה: אם אני חפץ להישאר בתקציב שלא יחצה בהרבה את סף 200,000 שהקצבתי לעצמי, יש לי בעיה. מאידך, דגם ההיילנד המחודש שיצא לפני חודשים ספורים עדיין לא סיפק גירסת פרפורמנס, וממילא יהיה יקר מדי עבורי - כך שהייתי תקוע בכל מקרה עם הדגם הקודם, מחירים גבוהים מדי לרכבים נקיים, או דוגמאות שסבלו קשות בידיים הקודמות (הרבה פעמים כבר לא יד1) ולא הייתי ממליץ עליהם ללקוח שלי.

ואז קרה דבר...

הסיניות היותר רציניות נכנסו לתמונה, ולמחסני הבונדד...

ביקור אגבי בסוכנות ג'ילי בת"א לצורך מסירת ג'אומטרי חדשה לחברה טובה, הכיר לי את ZEEKR X בגירסה הדו מנועית.

כעת - חובה להזכיר את הגישה הלא ממש חיובית שלי לרכבים סיניים, כולל החשמליות העממיות יותר שהחלו להציף את כבישינו. ערב רב של יצרנים, חלקם ממש לא יציבים ו/או מאורגנים למתן שירות נאות, איכויות ניהוג וגימור מפוקפקות, מחירים גבוהים יחסית (שזחלו מהר מאד בחסות הקורונה והמלחמה אל מעבר ל-150K עבור כמעט כל משפחתית בסיסית), חוסר בהירות לגבי אמינות, מחיר שיורי כיד שנייה - כל אלו גרמו לי לענות תמיד את אותה תשובה לכל מי ששאל בעצתי לגבי סינית חשמלית: הם, הסינים, חייבים להוכיח לנו, הצרכנים, שהם באמת למדו לייצר רכב טוב. ואז - נשווה ונשקול.

בזמנו, לאחר שבדקתי היטב את רמת הגימור בהונגצ'י ("הרולס רויס הסינית") ואכן התרשמתי, פסלתי אותה כרכב רציני מיידית ברמת העיקרון - לא יתכן שרכב שעולה חצי מיליון ש"ח יתנהג כאחרון הפיקאפים האמריקאיים ויאבד את הצפון ברגע שתראה לו פנייה חדה. חצי מיליון ש"ח על דבר כזה? לדעתי ממש לא שווה חצי מרצדס, אלא רק עולה חצי.

הזיקרX היתה שונה - הנה רכב סיני בהחל מפחות מ-200K ש"ח שמדיף ניחוחות פרימיום, עם איכות חומרים ורמת גימור שעולה בקלות על זו של הטסלה, ושאפילו לא נבהל לגמרי מפניות בכביש. מעניין... סיקור קצר של ה-001 היקרה הוכיח שוב - משהו משתנה מהר במדפי הסיניות, משהו ששווה בדיקה. ה-001 היתה ונשארה יקרה מדי לכיסי (עם מחיר מעל 330K לגירסה הבכירה עם 540 כ"ס), אבל אז הושקה לה (יחסית בשקט, בהתאם לימים הטרופים העוברים עלינו לרעה) ה-BYD שעליה ראו מיד איזו מכונית היתה על לוח המטרה במחלקת העיצוב. SEAL אקסלנס החזקה יותר, במחיר 234000 ש"ח (100K פחות מהזיקר 001) הגיעה לאולמות התצוגה.

ביליתי במצטבר כמה שעות טובות באולמות התצוגה בבני ברק וחיפה, בנסיון להבין האם זהו עוד "רכב עלי אקספרס" שנראה טוב בתמונות אך מאכזב במציאות, והרושם שקיבלתי היה הפוך. שתי נסיעות מבחן (במרכז ובקו כרמל - נשר) ולימוד נתונים בדגם כפול המנועים חידדו מאד את התובנות:

• רמת החומרים, הגימור וההרכבה ללא ספק עולה על זו שבטסלה 3. האם איכות ההרכבה הגבוהה תישאר גם בעוד 5 שנים? - זו השאלה הגדולה, אך האחריות הארוכה של 6 שנים/150K ק"מ כמעט על כל המכלולים ו-8שנים/200K ק"מ על הסוללה שידרו לי מספיק בטחון של היצרן במרכולתו.
• טכנולוגית, זוהי מכונית מתקדמת יותר מהטסלה - עם סוללת הבלייד על בסיס ליתיום-יון-פוספט שמאפשרת שימוש מלא בין 0-100% ולא מגבילה אותי לטעינות 20-80% בלבד, שפשוט לא היו מאפשרות לי לנסוע הלוך ושוב למרכז בלי טעינה חיצונית יקרה ומקצרת חיי סוללה. גם מבחני הבטיחות המרשימים ובייחוד מבחן "חדירת המסמר" הבהירו - יש כאן מוצר שעולה באיכותו על הטסלה המקבילה, בטיחותי יותר, וכנראה מסוגל לחיים ארוכים מאד של מעל 5000 מחזורי פריקה-טעינה לפי הצהרת היצרן. זה מגיע לכדי מיליון ק"מ חיי סוללה בטעינה ממוצעת של כל 200 ק"מ...
• העיצוב (תחת שרביטו של וולפגנג אגר, שעיצב את אלפא 8C...) מוצא חן בעיני הרבה יותר מהטסלה 3. נעים להסתכל בה, נעים לשבת בתוכה.
• הנדסת האנוש המסורתית, עם ידיות נורמליות ואיכותיות להפעלת איתות, מגבים, אורות - זה בדיוק מה שגרם לי להרגיש מיידית בבית. גם כפתורי הפעלה אלקטרוניים להפעלת/הפסקת המיזוג,  אוטו-הולד, מראות - שטח מת- ועוד, רק מוסיפים לתחושה הביתית והאינטואיטיבית בתפעול.
• האוטו מהיר מאד - אבל גם נוח בהרבה מהטסלה. בולמים אדפטיביים שאכן מורגשים לטובה הן בכבישים משובשים (בייחוד במצב אקו) והן במהירויות גבוהות (במצב ספורט) הבהירו לי שזה השילוב העדיף מבחינתי. 350 ק"מ בסיל פתאום לא נראו כעונש פוטנציאלי שמצריך ביקור שבועי אצל הכירופרקטור.
• בידוד הרעשים טוב יותר מאשר בטסלה דור ראשון (לא יצא לי עדיין לנהוג בהיילנד), והוא מרשים ביותר בכל קנה מידה. מרווחי פאנלים אחידים, תחושה סולידית ביותר על הכביש.
• התנהגות כביש מרשימה ביותר (וכמובן - אין מה לדבר על היזון חוזר באף רכב חשמלי...) מבחינת אחיזה, היכולת להיכנס לסחיפות קטנות אך נשלטות כבר בנסיעת הבכורה בכביש נשר הישן והמדהים (מס' 7212), תחושת ביטחון והיצמדות לקו שנובעת מהיכולת הפנטסטית של המתלים (עצמות-עצה כפולות מקדימה, מולטילינק מאחור), והעובדה שאיש המכירות שהוצמד אלי בסוכנות חיפה לא הקיא ולא עצר בעדי מלבחון עד לקצה (תודה גיא!...) - כל אלו הבהירו לי סופית: אני ממש, אבל ממש, מתחבר לסיל, מצאתי את האחת, מבחינתי.

ההזמנה, העזרה במימון והאספקה עברו ללא תקלות ובליווי צמוד של הסניף הירושלמי דווקא (סיפור ארוך ולא קשור.... ותודה לאביאל!). את האודי A4 שלי מכרתי בכ-10,000 ש"ח יותר בשוק הפרטי וכך עקפתי את הצעת הטרייד אין המעליבה למדי שנתקבלה מאוטו-דיל, והיות והסיל היה זמין במלאי, נקראתי תוך פחות משבועיים לאסוף אותו. המסירה (במתחם ראם) היתה נעימה ביותר, עם הסבר יעיל ואדיב, והביקורת היחידה שלי היא על היעדר מדריך לנהג במהדורה מודפסת.

נקודה נוספת למחשבה בעת מסירה (שלא לומר בעת נהיגת מבחן) - אין מספיק התייחסות לעובדה שעבור רוב הלקוחות, המעבר לרכב עם 530 סוסים ומומנט  מטורף הוא ממש לא טריוויאלי. כתבתי על כך באריכות בפוסט אחר, אך בשורה התחתונה אומר רק שלדעתי אנחנו נעמוד תוך שנה בפני גל התייקרויות נוסף במחירי הביטוח של גירסאות בכירות ומהירות של טסלה/BYD/ZEEKR ואחרים, עקב תאונות עצמיות של נהגים שלא יספיקו להגיד ג'ק וימצאו עצמם בתעלה בצד הדרך.

ליבואנים יש אחריות לעדכן ולחנך את הלקוח המצוי על ההבדל האדיר שבין רכב נעים ונחמד כגון הסיל דיזיין (עם מנוע בודד וכ-300 כ"ס) ובין האקסלנס, שעולה בסה"כ 17,000 ש"ח יותר ומקפיץ את הביצועים לליגת העל ומציע מפרט זהה (בתוספת הבולמים האדפטיביים ו-HUD) לגירסת הכניסה. הישראלי המצוי יקפוץ, מן הסתם, על הגירסה הבכירה בגלל ההרגל לקנות תמיד "את הכי טוב" מבלי להבין שהוא נכנס לרכב עם ביצועי-על.

החיים על SEAL אחרי חודש ו-3700 ק"מ על השעון

בגדול - לא פספסתי.

כיף ענק לנהיגה יומיומית, התפעול אכן נוח ברובו, בוודאי יותר מהטסלה. נקודות לשיפור:

1. המתלים טובים בשיכוך מהמורות קטנות, אך לא טובים מספיק בפעולת הריבאונד במהירויות גבוהות,  לשיכוך הקפיצה הגדולה למעלה בעת שנכנסים ל"כיס אויר" בכביש. תחושת לא נעימה של "כמעט המראה" אם השקע בכביש עמוק במיוחד, שגם מצב ספורט בקושי מצליח להתגבר עליו.

2. יש הרבה מה ללמוד מטסלה באשר לתגובת הדוושה, בעיקר במצב של דרישה מיידית ופתאומית של רגל ימין להאצה חזקה. ישנו היסוס רגעי, שלא אהבתי, ומקווה שיבוא לידי פתרון באחד מעדכוני ה-OTA הקרובים. לעניות דעתי - משהו שניתן לפתור בעדכון תוכנה.

3. אזהרות התוכנה על חריגה ממהירות מותרת לפי תמרורים אופסנו מיידית תחת OFF... פשוט מעצבן.

4. במצב לא נעול - ידיות הדלתות הנשלפות חוזרות תוך דקות ספורות למצב שטוח גם אם לא נעלתי את הרכב. כשלוחצים על כפתור הפתיחה שבידית, מתבצעת קודם נעילה (וקיפול מראות) ןרק לחיצה נוספת פותחת את הדלתות. מיותר, ויכול לבוא על פתרונו בעידכון תוכנה שיפתח בחזרה את הידיות בכל התקרבות לרכב עם המפתח.

וזהו.... בכל שאר הפרמטרים - אני די מאוהב כמכלול.

למי שמחפש סדאן ספורטיבית איכותית - ממליץ בחום לבדוק את ה-SEAL ללא פחד וללא דעות קדומות.

לגבי טווחי נסיעה בפועל - עדיין לומד את הנושא, אך כבר עתה ברור לי שהשפעת הנהג כאן היא קריטית. הגעתי כבר מכפר ורדים לאזור המרכז (150-160 ק"מ) על פחות מ-35% מהסוללה (טווח ריאלי 450-480 ק"מ), אולם ראיתי גם איך האחוזים פשוט מתאיידיםלהם במידה ואני במצב רוח ממש קרבי, ועוד בעליות של כבישי הגליל... מסקנת ביניים - יש מצב בהחלט לקבל מעל 90% מהטווח המוצהר (520 ק"מ לפי WLTP) למי שנוסע בעדינות (ולפחות חלק מהזמן מוכן להסתפק במצב ECO החד-מנועי) . בהחלט מספיק לצרכי הלא-פשוטים בהקשר לטווח.

מטען ביתי (2000 ש"ח של טלדור עם הסבר ושירות מצויינים גם אחרי ההתקנה) הוא כמובן חובה למי שלא רוצה לבלות 13 שעות בהטענה מ"שקע סבתא" ביתי     (8 שעות מ-0 עד 100%) והאפליקציה ברכב מאפשרת כמובן עדכוני מצב, כמו גם הפעלת מיזוג ל-10 דקות טרם הכניסה לרכב, בדיקת לחץ אויר בצמיגים ועוד.

מקווה להעלות עוד עדכונים על החיים עם "סילי" בהמשך - תודה לכל מי שהגיע עד כאן, ותרגישו חופשי לשאול .