בעיה פסיכולוגית שקשורה במכוניות ודברים אחרים.

[XENON]

:evil:

 

אביעד (אגב האמת היא שאני עוצר רק בבסיס צבאי כי אני מפחד לעצור לסתם אזרחים או אפילו חיילים במדים מחוץ לבסיס. אם אני לוקח חייל מחוץ לבסיס אז רק מטרמפיאדה שליד הבסיס ומתחקר אותו טיפה לראות שהוא באמת חייל).

גם אני עוצר לטרמפיסטים, אני גם יודע מה זה להיות בעמדה המחורבנת הזאת ואני מזדהה איתם.

אבל אני עוצר רק באיסוזו, לא בסיטרואן! לא מעוניין שאולי יקרה איכשהו נזק לסיטרואן.

[צביקי]

ניסיון-לצערי בהחלט נכון

ידע-לא מספיק

למי תעדיף ללכת? לפסיכיאטר שלמד כ-11 שנים, אך עיקר עבודתו עם הפרעות נפש קשות, או לפסיכולוג \ עו"ס שלמד פחות אך כל היום רואה את אותם המקרים?

לא תמיד יוקרת התואר מלמדת על התועלת אותה תוכל להפיק ממנו.

[roei]

למי תעדיף ללכת? לפסיכיאטר שלמד כ-11 שנים, אך עיקר עבודתו עם הפרעות נפש קשות, או לפסיכולוג \ עו"ס שלמד פחות אך כל היום רואה את אותם המקרים?

לא תמיד יוקרת התואר מלמדת על התועלת אותה תוכל להפיק ממנו.

 

 

דבר ראשון אתה דיברת על רופא משפחה ועם כל הכבוד עיקר עבודתו היא לא אותם המקרים,

דבר שני,אתה כעו"ס שם עצמך באותה מדרגה עם פסיכולוג קליני או פסיכיאטר?

אני מקווה שהתשובה שלילית ...

 

אני מאוד מאמין באנשי השטח,

אבל עו"ס בהגדרה ובהכשרה ממש לא קשור להפרעות נפש/מחלות נפש כאלו או אחרות,תפקידו מתרכז בתנאים הסוציאלים של החולה,ולא טיפול נפשי בו,

לצערי בארץ אין מספיק תקציב ואנשי מקצוע ולכן העו"ס לעתים רבות משמשים כמטפלים לכל דבר,ולא כך צריך להיות.

[צביקי]

"עיסוק בעבודה סוציאלית" - עיסוק מקצועי, כמשלח יד, לשיפור תפקודם האישי והחברתי של הפרט, המשפחה והקהילה בדרך של טיפול, שיקום, ייעוץ והדרכה הנעשים בדרך כלל בידי עובד סוציאלי ובשיטות טיפול מקצועיות הנהוגות בעבודה סוציאלית; (מתוך חוק העובדים הסוציאליים 1996).

 

אני כעו"ס בעל תואר ראשון (בינתיים) לא מציב את עצמי כפסיכולוג קליני, אך לאחר תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית - ודאי שכן.

וגם כיום, ישנם עו"סים שעיקר עיסוקם בפסיכותרפיה ואני בהחלט חושב שיש להם יותר יכולות בנושא מאשר לפסיכולוג ארגוני לדוגמא למרות שהוא למד יותר. ובהגדרת העו"ס כפי שתוכל להבין מלמעלה בהחלט יש מקום לטיפול נפשי, וכ80% מהלימודים במסלול הפרטני בבי"ס לעו"ס עוסקים בכך.

מה שאתה מציג היא תפיסה רווחת בציבור אך ללא בסיס במציאות. לעו"ס יש אותן הסמכות כמו לפסיכולוג ולפסיכיאטר לעסוק בפסיכותרפיה, כאשר לכל אחד מהם יש את הדגשים הייחודיים שרק הוא מוסמך לעסוק בהם. (עו"ס - מעורבות חברתית , פקידי סעד, פסיכולוג - אבחונים דידקטיים, פסיכיאטר - מתן תרופות - כמובן שאלו דוגמאות על קצה המזלג).

בעבודה הטיפולית עצמה ההבדלים בין הפרופסיות אינם הבדלים של רמות אלא של סוגים. הפסיכולוג מבסס את עבודתו יותר על גורמים פנימיים, העו"ס יותר על גורמים סביבתיים והפסיכיאטר על גורמים פיזיולוגיים.

אז לסיכום - הייתי מעדיף ללכת למי שעוסק באינטנסיביות בבעיות דומות לשלי, ומכיר אותן ואת הטיפול בהן על בוריו יותר מאשר למי

שלמד יותר אך בתחום שונה מעט מזה שלו אני זקוק.

[roei]

אני רק יגיד שמה שאתה מתאר פשוט לא מקצועי

 

תואר 2 בעו"ס ממש לא זהה לפסיכולוג קליני-אולי ברמת "ההרשאות" אבל לא בהכשרה ולא ביכולות

וזה שקיימים אינספור "מטפלים" למיניהם שעברו הכשרות כאלו ואחרות זה אומנם לא דבר לא חוקי אבל זה גרוע,

 

שים לב שלאף מטפל אסור לקרוא לעצמו פסיכולוג קליני מלבד מי שלמד והתמחה בתחום הספציפי והצר הזה

ופסיכולוג קליני מבחינה מעשית יכול לעשות ברמה הטיפולית הרבה מעל לכל אדם אחר בתחום,כולל עוס בעלי תואר שני

 

אחרת למה להיות פסיכולוג קליני בארץ היום זה יותר קשה מלסיים לימודי רפואה?,

כדי שכל אדם שלמד לתואר 1 במקצועות מדעי הרוח או עו"ס בעל תואר 1 או 2 יוכל לעשות ולהיחשב בדיוק אותו דבר?

לא ניראה לי...(זאת הייתה שאלה רטורית כמובן)

[אלעד]

אל תלך לקב"ן כדי לא לעשות כתם בתחילת השירות.

טעות בידיך.

הביקור אצל קב"ן, אפילו במידה ונעשה על בסיס קבוע, איננו פוגע במסלול הצבאי ואינו מפריע לדבר.

למעשה, אם אדם סובל ממצוקה נפשית כלשהי והדבר לא מטופל בזמן, זה עלול להחמיר יותר. לא עדיף לטפל בזה כשזה עוד קטן?

אספר דוגמה:

חבר טוב שלי מהבסיס הוא אדם מבריק. בעבר הוא יצג בהצלחה את ישראל בתחרות בינלאומית כלשהי בקוריאה. האיש הוא אדם של ערכים, משכיל מאוד, מלומד, מנומס... פשוט מלח הארץ. פשוטו כמשמעו.

אבל מה - פעם בשבוע היה מבקר באופן קבוע אצל הקב"ן בבסיס. הוא היה עושה את זה כי זה היה עוזר לו בהתמודדות היומיומית, שלא תמיד היתה מאוד פשוטה.

אז מה? הוא חולה ברוחו? הוא אינו כשיר נפשית לתפקידו? שטויות במיץ עגבניות!

 

ולמושיקו פותח השרשור:

שיהיה לך בהצלחה עם גיוסך לצבא, ובכל פעם שאתה מרגיש מועקה שאתה לא יכול להתמודד איתה או אפילו כזאת שאתה כן יכול להתמודד איתה אבל רוצה לחלוק אותה עם מישהו, אל תהסס לפנות לקב"ן. זה רק יועיל לך.

[צביקי]

צר לי , אך הויכוח הזה חסר טעם מאחר ואין לך הידע והנתונים להביע דעה רצינית בנושא.

אני מציע לך ללכת ולשאול פסיכולוגים את דעתם בנושא.

אני עונה רק כדי שמי שקורא לא ימשיך לחשוב מחשבות מוטעות:

לתואר ראשון בעבודה סוציאלית יותר קשה להתקבל מאשר לתואר ראשון בפסיכולוגיה. וודאי יותר קשה מאשר לתואר במדעי ההתנהגות.

הלימודים לתואר ראשון בעבודה סוציאלית הם מהיחידים שחובה ללמוד בהם חמישה ימי לימוד מלאים לאורך 3 שנים, כאשר בשנתיים האחרונות יש יומיים בכל שבוע של הכשרה בטיפול פרטני.

כפי שאף אחד לא יכול לקרוא לעצמו פסיכולוג קליני אם הוא לא למד זאת, כך גם איש לא יכול לקרוא לעצמו עובד סוציאלי אם הוא

לא למד זאת.

בעלי תואר ראשון בעבודה סוציאלית יכולים ללמוד לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, לעומת בעלי תואר ראשון בפסיכולוגיה שצריכים להשלים שנתיים של הכשרה מעשית לפני שיוכלו ללמוד לתואר שני בעבודה סוציאלית.

כיום הגישה השלטת בטיפול היא הגישה האקולוגית, הדורשת טיפול בכל מערכות חייו של אדם ולא רק בתהליכים הפנימיים שלו, כך שמקומות רבים שבעבר העסיקו פסיכולוגים עוברים להעסיק עו"סים שזהו תחום התמחותם.

 

להמשיך?

 

אין בכוונתי לזלזל בפסיכולוגים או פסיכיאטרים, אלא רק לשרש את הדעה הקדומה שנוצרה על עובדים סוציאלים.

 

נ.ב. לאלעד שמעלי: אתה צודק בכל מילה שלך. אוסיף ואומר שאני מאמין שאדם שיודע להיעזר לפתרון בעיותיו יהיה אף חייל טוב יותר.

[roei]

צר לי , אך הויכוח הזה חסר טעם מאחר ואין לך הידע והנתונים להביע דעה רצינית בנושא.

אני מציע לך ללכת ולשאול פסיכולוגים את דעתם בנושא.

אני עונה רק כדי שמי שקורא לא ימשיך לחשוב מחשבות מוטעות:

לתואר ראשון בעבודה סוציאלית יותר קשה להתקבל מאשר לתואר ראשון בפסיכולוגיה. וודאי יותר קשה מאשר לתואר במדעי ההתנהגות.

הלימודים לתואר ראשון בעבודה סוציאלית הם מהיחידים שחובה ללמוד בהם חמישה ימי לימוד מלאים לאורך 3 שנים, כאשר בשנתיים האחרונות יש יומיים בכל שבוע של הכשרה בטיפול פרטני.

כפי שאף אחד לא יכול לקרוא לעצמו פסיכולוג קליני אם הוא לא למד זאת, כך גם איש לא יכול לקרוא לעצמו עובד סוציאלי אם הוא

לא למד זאת.

בעלי תואר ראשון בעבודה סוציאלית יכולים ללמוד לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, לעומת בעלי תואר ראשון בפסיכולוגיה שצריכים להשלים שנתיים של הכשרה מעשית לפני שיוכלו ללמוד לתואר שני בעבודה סוציאלית.

כיום הגישה השלטת בטיפול היא הגישה האקולוגית, הדורשת טיפול בכל מערכות חייו של אדם ולא רק בתהליכים הפנימיים שלו, כך שמקומות רבים שבעבר העסיקו פסיכולוגים עוברים להעסיק עו"סים שזהו תחום התמחותם.

 

להמשיך?

 

כמי שהתקבל לשני התארים אני יכול להגיד לך שזה לא נכון

אולי במוסדות אקדמים מסוימים מעלים את הדרישות עקב הביקוש הגבוה שיש למקצוע

וזאת מהסיבה הפשוטה שהוא מהווה תואר מקצועי שניתן להשתלב איתו בשוק העבודה-לאחר תואר ראשון בלבד

וזה שדרישות הלימודים הן יותר קדחתניות לא אומר כלום,שוב כי זהו תואר מקצועי לעומת תואר ראשון בפסיכולוגיה שהוא תואר כללי ומהווה תנאי קדם בלבד לתואר שני.

אין ויכוח על כך שתואר 1 בעוס הרבה יותר שימושי מתואר 1 בפסיכולוגיה.שוב כי הוא תואר מקצועי.

ובנמה מפייסת זאת אני חותך,לילה טוב

[צביקי]

אני לא חולק על מה שכתבת. הסברתי קודם מה מטרתי, ואם מישהו שקורא, וילך לטיפול בתחנה לטיפול במשפחה

שמופעלת ע"י עו"סים ירגיש יותר טוב ושהוא בידיים מקצועיות - הרווחתי.

[מושיקו.]

חברים, תודה רבה על התגובות המועילות והפחות מועילות, הפנמתי ובין היתר גם השכלתי ממה שכתבתם.

 

עודדתם את רוחי אני בטוח שהמצב ישתפר וזה כנראה שיגעון חולף. (פעם הייתי ממצמץ הרבה וזה חלף)

 

הצבא קורא לי ככה שלא נראה לי שיהיה לי יותר מדיי זמן לחשוב על דברים כאלה.

 

בכל מקרה תודה רבה עזרתם לי מאוד.

[servus]

פעם הייתי ממצמץ הרבה וזה חלף

 

 

היה על זה שרשור בפורום?