3 פס"ד-רכב נגנב ממוסך, גרירה לא חוקית וביטוח ואמצעי מיגון

[kompy]

ביהמ"ש המחוזי

 

אחריות בעל מוסך לרכב שנגנב מתוכו

 

עא (ב''ש) 1260/01 איילון חברה לביטוח בע''מ נ' מכון לב בע''מ (מחוזי; ר.אבידע, .אזולאי, י.אלון; 1.7.03)

 

מיני-רציו:

בעל מוסך סיים טיפול ברכב והודיע על כך לבעלים, אשר ביקש כי הרכב ימתין במוסך יום-יומיים עד שיבוא לקחת אותו. בתקופה זו נגנב הרכב מהמוסך. השאלה במחלוקת היא, האם בכך הפך בעל המוסך מ''שומר שכר'', שאחריותו כמעט מוחלטת, ל''שומר חינם'' הפטור מאחריות, מאחר שלא פעל ברשלנות.

 

נפסק ברוב דעות, כי מדובר בשומר שכר: בעל מוסך הוא ''קבלן'' כמובנו בחוק חוזה קבלנות ובהתאם לחוק זה נקבע מעמדו כשומר שכר, ששמירת הנכס אינה טפלה למטרה עיקרית של החזקתו ועל כן אחריותו לנזק היא כמעט אחריות מוחלטת (למעט כוח עליון).

 

משהשלים בעל המוסך את העבודה, קובע החוק, כי בעל הנכס חייב לקבלו במועד שהוסכם עליו או תוך זמן סביר לאחר שהודע לו על השלמת העבודה. בתוך התקופה הזו, נתר המעמד של שומר בשכר. בתום תקופה זו, יהיה הקבלן ל''שומר הזכאי להחזיר את הנכס לבעליו'' והוא הופך אוטומטית לשומר חינם.

 

במקרה זה הוסכם בין הצדדים על פרק זמן עד ללקיחת הרכב ע''י הבעלים ומכל מקום זהו פרק זמן סביר.

 

דעת המיעוט סברה, כי מדובר במקרה זה ב''טובה'' שעשה בעל המוסך לבעל הרכב, לצרכי נוחיותו של הבעלים. החל ממועד זה, חדל בעל המוסך להיות שומר שכר ומעמדו הפך למי שאין לו בשמירה מעמד לעצמו, והחזקת הרכב לפרק הזמן הנוסף רק הפריעה לבעל המוסך.

 

עמית

[kompy]

תוצאות גרירה לא חוקית של רכב

 

תק (פ''ת) 3334/02 רפאל בר-סלע נ' חיים כהן צדק (שלום; שטרסמן; 29.6.03)

 

מיני-רציו:

מכוניתו הפגועה של התובע חנתה ברחוב ונגררה ע''י העירייה, בהוראת המשיב 1. לפני הגרירה, הודבקה הודעה על הרכב, בהתאם לחוק עזר, שהוא חונה במקום מעל לחודש ימים וגורם לתושבי הסביבה אי נוחות ועל כן תדאג המשיבה לסילוקו, אם הוא לא יעשה כן או יציג למשיבה רשיון וביטוח תקף לידיו. ההסבר לגרירה היה, מצבו של הרכב, היותו מוגדר ''מבוטל'' במשרד התחבורה וצרכי בטיחות ובטחון של העירייה, בעיקר לקראת אירועי יום ירושלים הקרבים. התובע טוען, כי כתוצאה מהגרירה למקום פתוח, נגנבו ממנו חלקים שונים.

 

ביהמ''ש דחה את טענות הנתבעת. מעמד הרכב כ''מבוטל'' אינו מעוגן בחקיקה ולא הוכח כי נעשה בירור במשרד התחבורה לפני (להבדיל מאחרי) הגרירה; התובע לא קיבל דרישה בדבר כוונה לסלק את רכבו, אלא רק התראה ישירה וזאת בניגוד לחוק;

 

זהות בעל הרכב היתה יכולה להיות ידועה לנתבעים. בפועל, הפנייה למשרד התחבורה נעשתה לאחר שהתובע התעניין בגורל מכוניתו. לפיכך, המשיבה פעלה בחוסר סמכות בגרירת רכב התובע, ועל חלה עליה האחריות לנעשה בו לאחר הגרירה. המשיבה חוייבה בתשלום פיצויים.

 

עמית

[kompy]

ביטוח-אי התקנת אמצעי מיגון ברכב ו/או אי המצאת אישורמיגון אינם שוללים כיסוי ביטוחי, אלא רק עשויים להפחית שיעורו

 

תא (י-ם) 9199/01 נתנאל מרצבך נ' אליהו חברה לביטוח בע''מ (שלום; סולברג; 22.6.03)

 

מיני-רציו:

ביהמ''ש פסק, כי אף בהנחה שבמכוניתו של מבוטח לא היו כלל אמצעי מיגון, אין חברת הביטוח פטורה מתשלום תגמולי ביטוח. היא חייבת בתשלומם, אם כי בשיעור נמוך יותר, אשר ישקף את החמרת הסיכון (סעיפים 21 ו- 18 לחוק חוזה הביטוח). אולם, פטורה בלא כלום, לא תוכל חברת הביטוח, לצאת. על אחת כמה וכמה, במצב שבו במכוניתו של המבוטח היו אמצעי מיגון כנדרש, וכל 'חטאו' היה בכך שלא המציא אישור על התקנת אמצעי המיגון.

 

ביהמ''ש פסק, כי אין להתנות על הוראת סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח. אם הייתה יומרה אצל חברת הביטוח, להוסיף תנאי מוקדם, תנאי שהפוליסה תהא תלויה בהתקיימותו (כגון התקנת אמצעי מיגון ו/או המצאת אישור מיגון לחברת הביטוח), הרי שאין למעשה זה תוקף. תנאי שכזה, ב?טל, בהיותו מתנה על הוראתו הקוגנטית של סעיף 21 הנ''ל.

 

ביהמ''ש הוסיף וקבע, כי תנאי מתלה בדבר המצאת אישור מיגון נוגד את האמור בתקנה 4 לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (צורת הפוליסה ותנאיה), תש''ם-1980. מפורשות עולה מן האמור בתקנה 4, קבע ביהמ''ש, כי פוליסת הביטוח תקפה עד לביטולה. עוד עולה מן האמור בה, כי אין ניתן להוסיף עוד תנאי מתלה מוקדם, לפיו עד להמצאת אישור המיגון, לא תהיה הפוליסה תקפה. בידוע, כי על-פי סעיף 38(ב) לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשמ''א-1981, לא יכול שתקנות לפיו, ייסתרו הוראה שאין להתנות עליה לפי חוק חוזה הביטוח.

 

עמית