בואו ניתן לכם סיפור מעניין מאתמול.
קיבלתי טלפון שהמחשב שלי מתוקן ושאני אבוא לאסוף אותו, העמסתי את עצמי על הרכב האהוב שלי ויצאתי מהבית אל עבר חולון.
יוצא מהקיבוץ, לוקח שמאלה לכביש המהיר החדש שבנו (411) ונוסע.
אני על הנתיב הימני על 411 כאשר אני רואה גולף כהה (1.6 FSI) סוטה לכיוון שלי, בקטנה- זה קורה כל יום. נותן צפצוף חביב כדי שתשים לב שיש כאן רכב ותחזור לנתיב שלה. אך לא, היא המשיכה להיכנס לי לנתיב עד שנגעה ברכב שלי והסיטה אותו מכיוון הנסיעה. הרכב התחיל לאבד שליטה ולפני ששמתי לב מה קורה כבר דהרתי לתוך חומת הבטון במהירות האופיינית לנסיעה בכביש מהיר. חטפתי את הבום ועוד לא הספקתי להבין מה קורה ואני קולט שאני בעיצומה של דהירה נוספת לתוך הגדר בצד השני. זה היה בהילוך איטי, רק חיכיתי למכה הבאה ואני רק חושב שהנה, עוד חצי שנייה ואני הולך קיבינימאט בגלל איזה מטומטמת שלא יודעת לעבור נתיב. המחשבה שאתה עובר את השניות האחרונות בחיים שלך היא נוראית, לא מאחל את זה לאף אחד.
חטפתי את הבום והרכב נעצר. והנה אני רואה את הגולף מתרחקת לה בנסיעה מהירה. לא כועס, רק שמח שאני חי.
מחפש את הפלאפון בסטנד שלו על השמשה, הסטנד לא שם- נח לו בסבבה על המושב האחורי - הדבק והוואקום שהדביקו אותו לשמשה לא הספיקו והוא טס לשם בתאונה.
המראה האחורית גם היא עפה מהמקום שלה, ישר לפנים שלי ונחתה לי על הרגליים.
כוויה מטורפת וחתכים על יד שמאל מהכרית האויר שנפתחה.
אנשים מהר עצרו והזמינו לי אמבולנס, אחד אמר שהוא ראה הכל ואישר שזו אכן הייתה גולף כהה שנמלטה מהזירה.
הגיע האמבולנס לאחר כמה דקות וחילצו אותי על קרש גב אל האמבולנס ומשם לקפלן.
והנה אני, שוכב על מיטה במיון מקובע לקרש גב. הארנק שלי על מדף לידי והפלאפון בכיס. אחרי רבע שעה בערך מגיע האורתופד שמשחרר אותי מהקרש גב, מכאן בדיקות סטנדרטיות עד לשחרור.
אז מה יש לנו?
כוייות דרגה 2 ביד שמאל. שטפי דם בצוואר ובחזה מהחגורה. כאבים מטורפים בכל פלג הגוף העליון ובעורף. מכה ונפיחות בשוק שמאל. חיסון טטנוס.
50 שקל שחסרים לי מהארנק (בן אדם מקובע למיטה וארנק שנמצא לידו כנראה מהווים טרף קל).
הרכב אובדן להלכה. הכל נמעך ויצא מהמקום, כולל מנוע וכל דבר נוסף שנמצא שם. אין לי מושג איך יצאתי מזה רק שמח שזה קרה.
יש המשך לסיפור, מחר אחר הצהריים יהיו בידי עוד פרטים.