ניר לביא

חגאי, מברוכ. כל הכבוד. שאפו.

אגב, אתה מדבר על 1994. אני מדבר על 1995.

זוכר גם זוכר. הייתי מעט לפני גיוס. רודף אחריכם עם הסוזוקי 650...

ב- 94 וב- 95 ליוויתי את אהוד ודני במרוצים בפאפוס ופארלימני. הזיכרון החזק ביותר שנשאר בי (עד כמה שנשאר) היה בנסיעה אל אחד האירועים וממנו חזרה (או בסמוך לו). דני ואהוד נהגו על רכבי המרוץ עצמם בכבישי העיר ומחוצה לה, ואני אחריהם עם הפיז'ו 504 האלמותית ועם הנגרר. בכיכרות וברמזורים שוטרי התנועה פשוט עצרו את התנועה ואפשרו לנו לעבור בבטחה. מדהים.

נוכח אילוצי הזמן של שרת הספורט, המועד שהיה קבוע לאירוע ההשקה, נדחה. מועד מעודכן יפורסם בהקדם. ניר, חבר ועד עמותת IRDA.

זלמן, מי כמוך יודע כי האופוריה בעניין התקנות היא מאיתנו והלאה. סבלנות היא שם המפתח. כמו שידענו לפעול להכרת IRDA כהתאחדות, בעבודה שקטה, יסודית וסבלנית, כך נדע גם לפעול למעבר התקנות - כולן. משפט (ועוד אחד) לגבי הפעולות מאחורי הקלעים. בעבר כתבו, זלמן, כי IRDA מציבה מקלות בגלגלי הספורט המוטורי. אימרה מופרכת כשלעצמה, אבל החשוב מכך שמי שבאמת מניע את הגלגלים ודוחף את המחוקק לקדם את הספורט אלו בעיקר אנשי IRDA. אגב, היחיד מנהגי ה- "4 גלגלי" שהיה בדיון המדובר - יו"ר IRDA, אהוד לביא. לא אכחיש כי יותר מפעם הועלתה על השולחן האפשרות לבחון את החזרת התקנות כולן לשולחן הדיונים וניסוחן מחדש, כך שיתאימו לדרישות הספורטאים יותר מלאלה של הבירוקרטים. (גם במחיר שאישור התקנות יידחה בעוד מספר שנים). סופו של יום האפשרות הנ"ל ירדה מהפרק והוחלט לתמוך בתקנות כפי שהן ולנסות לשפר אותן לטובת הספורטאים לאחר קבלתן. אנחנו מקווים ומאמינים, שיום מעבר התקנות (ולאחריו קיום אירועים חוקיים בארץ) אינו רחוק.

ישה, אומנם איני ותיק כמו חלק מהכותבים כאן, אבל ראיתי מספיק בכדי לדעת לא לרתום את העגלה לפני הסוסים. אני שמח לראות שתוך שעתיים קפצו כבר שניים..., אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד. מזה מספר שנים שאנחנו מתרוצצים בועדות השונות אל מול חברי כנסת שונים, תוצר עוד לא ראינו. גם לא ראינו פנים חדשות שירוצו יחד איתנו. אגב, גם כעת חלקנו רצים הלוך ושוב לירושלים לפגישות עם ח"כים - ביניהם חברי הועדה, בניסיון לדחוף את הספורט קדימה. אז לכתוב זה טוב ויפה, אולי מעט אקטיביות? אגב ש"ס, אם זכרוני אינו מטעני, נציגיה הם אלה שתקעו לא פעם את קידום הספורט. נכון, הכי קל לטעון כי אירועים בשבת פוגעים בצביון היהודי ובציבור הדתי, אבל לא סוד שישנם מניעים אחרים לקבלת ההחלטות בועדות השונות, ולא כולם טהורים (וכן, די לחכימא ברמיזא) ומשפט אחרון לגבי דני, כתבתי לא פעם שדעותינו חלוקות באשר לאופן ההתנהלות בחלק מן המקרים, עם זאת, עד עתה, היחיד שהביא קבלות לקידום הספורט המוטורי היה דני. ניר

בהחלט לפני הקפיצה יש להאיץ. חד וחלק. בנודע למצמד בנחיתה. אני לא מהנדס רכב אבל לאור הניסיון של אהוד ושלי הוא לא בתוכניות. אנחנו לא לוחצים על המצמד בשום שלב של הקפיצה, לא לפני לא במהלך ולא אחרי.

תיקון! לאחר ש"חטפתי" מעט מאהוד אני חוזר בי מהאמור. בקפיצה אנחנו לא לוחצים על כלום. גם לא על המצמד. בעבר ביצענו זאת ולאחר הנחיתה שברנו גיר. הגורם המשמעותי ביותר בקפיצה הוא הכניסה אליה. עזבת את הגז לפני הקפיצה האף ייפול כלפי מטה. לחצת גז לפני הקפיצה הרכב יתרומם טוב יותר וינחת מאוזן יותר. מילה אחרונה לגבי הנווט. לפי ג'ורג', הנווט הקפריסאי הבינלאומי, הדרך הטובה ביותר "להרגיע" את הנהג היא לומר לו "אתה לבד". אין ספק כי מיד הנהג יאט את עצמו.

אלי, אף אחד לא התכוון לומר ששינוי מספר הפניות יהיה דבר שבשגרה ויהפוך לכלי היחידי שיש לנווט להביא את הנהג למקסימום יכולת. זהו כלי - יעיל - שצריך להשתמש בו בחכמה. כך גם הערות ביניים דוגמת "תיזהר";"שים לב" ועוד. מי שעשה מכלי זה "אגדה" הוא בדיוק מי שלא מאמץ את הרעיון - וגם זה מותר. כמו שהערתי למישל קודם, אולי שווה שגם אתה תקרא לעומק את השרשור ולא רק תרפרף. יחד עם זאת אני מסכים איתך ועם נדב שבמהלך הקפיצה יש להחזיק את המצמד; לעזוב את רגלית הגז ובעת הנחיתה לשחרר את המצמד ולשים לב למידת הגז (בהתאם להילוך וכיו"ב). ניר

דובי, אתה יודע שאני מאוד מעריך אותך. יש לך דעה. לאחרים יש אחרת. אין דעה נכונה יותר או נכונה פחות. העיקר שכולנו נצליח ונדחוף את הספורט קדימה. אני בהחלט חושב שהדיון בשרשור הזה מאוד מועיל, למרות שהתחיל בסוגיה אחרת לגמרי. כל יום לומדים משהו חדש. נ.ב. ד"ש מאריאל. אגב, מישל, תודה על המחמאה קודם בשרשור. אני מקווה שאוכל לחזור להגה בקרוב ולהוכיח שמשהו עבר בגנים (את הצעד הראשון כבר עשיתי במהלך השנה הקודמת), הייתי רוצה לראות גם אותך חוזר להגה מדי פעם. לא סוד שאני רואה אותך את רמי אהוד וניר כנהגים הטובים שיש פה. ואין בכוונתי לזלזל באון, אלבג, ג'וני ואחרים. נהגים מצוינים.

מישל, מזל שענבל הצטרפה לדיון. ממש הייתי בטוח שהבהרתי את הנקודה הזו כבר בעמ' 5 ענבל, לא אישי. אנחנו באותה דעה. מקווה לראותך באירועים הבאים.

דווקא בנקודה הזו אני מבקש לחלוק עליך. כשאהוד נכנס לסיבוב בהילוך גבוה מדי או נמוך מדי אני מיד שם לכך לב ומעיר לו. גם כשלא מדובר בסיבוב אני מרשה לעצמי לומר לו במהלך הסטייג' תוריד הילוך או תעלה הילוך, תלחץ או תרפה. היכולת שלי לעשות זאת במהלך הסטייג', והאמון של אהוד בי, בהבנה ובניתוח, מאפשרים לנו להתנהל כך. יכול להיות שבצוות שלכם לא כך הדבר. כנראה. אין זה אומר שיש לקבוע מוסכמות. בכל מקרה, הדבר נאמר פה עוד קודם. אין לנו את הניסיון והידע לקבוע מוסכמות בתחום הניווט. כל צוות יעבוד על פי הכימיה ומידת האמון שיש ביניהם. כל צוות ייקבע לעצמו מגבלות וגבולות ולפיהם יעבוד.

במקרה שתיארתי נדב, שהוא מאוד שכיח במהלך מרוץ, אם הנווט שלך לא ישנה את מס' הפניה אתם שניכם תלויים ביכולות הוירטואוזיות שלך כנהג להוציא אתכם מהתסבוכת, הבעיה היא שגם הנהגים המוכשרים ביותר לא תמיד יוכלו לצאת מהצרה. אני מסייג את הדברים שלי! כדי שנווט יוכל להרשות לעצמו לעשות כן, הוא חייב להכיר היטב את הרכב ויכולותיו, את הנהג ויכולותיו, הוא חייב להיות בעל יכולת ניתוח וחשיבה מהירה..., או שהוא יכול להיות טיפש מאוד גדול ולפעמים זה יצליח לו... זה מחזיר אותי למה שכתבתי בשרשור קודם - ישנם הרבה משתנים במהלך המרוץ והנווט חייב להיות ער לכולם, לנתח אותם ולהגיב בהתאם. להיות מקובע אך ורק למה שכתבתם בנוטס זה נחמד אבל ברמות הגבוהות הנווט נדרש לגמישות מחשבתית וליצירתיות נוסף לדיוק מוחלט, פרוצדורה, סדר, יסודיות etc.

דובי, שאלה לשם הויכוח (הלימודי) (נדב היא גם בשבילך) נסעת עם ניר בן ארי לכתוב נוטס. בקטע מסוים בדרך היה רצף של פניות - פניה ימינה רכה, פניה שמאלה רכה ופניה שמאלה חצי חזקה. נתון נוסף הוא, שבפניה האחרונה יש לך ואדי מימין (או שדרת עצים צפופים). במהלך המרוץ עצמו, בתוך הקטע, אתה שם לב שהפניה הרכה שמאלה היא בעצם הרבה פחות רכה ממה שניר חשב ברישום הנוטס (משום שניר הוא נהג מאוד מהיר זוית הסיבוב הפכה חדה יותר) מה שאומר שאתם עומדים להיכנס מהר מדי לפניה האחרונה, מה שאומר שתסיימו בואדי או על אחד העצים. מה תעשה? (השתמשתי במונח פנייה רכה/חזקה משום ההבדלים בסימון הפניות בין הצוותים). ישנן 3 תשובות לשאלה הזו: 1. תקריא לניר בדיוק את מה שמופיע בנוטס - כי זה מה שרשמתם ולך אסור "לשקר" - ואז צריך לחכות שאהוד יבוא עם כננת... 2. תקריא לניר בדיוק את מה שמופיע בנוטס ותתפלל לטוב - וגם אז תצרכו לחכות לאהוד שיבוא עם כננת. 3. תאמר לניר להיזהר או לשים לב שהסיבוב התקצר, או שתאמר לו שהפנייה חדה יותר או שתאמר לו לבלום - ותעברו את הסיבוב כמו שצריך ותסיימו את הסטייג' - וגביע - ואליפות - וכתבות בעיתונים - וספונסר. שים לב, שבתשובה מס' 3 - בכל אחד מהמקרים בגוף התשובה אתה "משקר" כיוון שכל מה שתאמר לו לא מופיע בנוטס שרשמתם קודם. עכשיו, באיזה תשובה תבחר?

דודו (אם זה השם) לא לעניין. בכל מקרה, ייתכן ואתה מסויג מהדברים שדני כותב, אבל אני מסכים איתו לחלוטין. בכל הדברים בשרשור הזה. אין זה משנה שהוא קפץ את אותה הקפיצה וגרם נזק לרכב. אין זה סותר את דבריו הנכונים! דובי, נתפסת למילה "שקר" וזה לא העיקר. סמנטיקה. בסופו של יום, הכימיה בין הנהג והנווט כוללת מידת אמון כזו שהנהג יקבל את דברי הנווט כמילים חקוקות בסלע. אין זה משנה אם תו"כ מרוץ משנה הנווט את הנוטס כך שיתאימו לאופן הנהיגה בסטייג'. דני אומר לשקר.., שוב, מדובר בסמנטיקה. כשאני מנווט לאהוד אני יודע להרגיש אותו, להאט אותו כשצריך וללחוץ אותו כשצריך. בחלק מהמקרים דרגת הסיבוב היא 4 ואני מקריא לו 3 כי הוא "בהתלהבות יתר", במקומות אחרים אני אומר לו "פתוח" במטרה שיילחץ. אלה הם עיקרי הדברים. האמון בא לידי ביטוי שהנהג יסמוך בעיניים עצומות על הידע, ההבנה, הניתוח והיכולות של הנווט. ועדיין, גם אני חוטא לטעויות, דוגמת הקפיצה המדוברת (דודו...), שם לחצתי את אהוד למהירות גבוהה מדי. זה חלק מהמשחק. למדנו מהטעות, אבל זה לא guarantee שלא נחזור על טעות מסוג זה שוב. יש יותר מדי משתנים במרוץ וחוסר הניסיון שלנו כנווטים עומד לנו לרועץ.

רק למען הסר ספק rjet אינו חבר ב- IRDA, לדעתי הוא אינו חבר באף עמותה. הוא ממלא את תפקיד "מעורר המהומות"..., אין לי בעיה עם זה. למה אתה טל מתרגש מכך? יש להתמקד בעשיה ולתת לקשקשנים להקליד. הם אך מהווים מעין אתנחתא קומית. שבת שלום

לא הבנתי סחייק... למה אנחנו מחויבים לעדכן אותך על תוכן הישיבה ותוצריה? אם זה באמת היה מעניין אותך אולי היית טורח להופיע..., או שמא אתה מקפיד להתמיד בתפקיד העיתונאי החוקר(?)..., "האזרח המודאג"(?)... לא משנה..., תודה לכל מי שהרגיש מחויב לבעיה המשותפת לכולם והגיע. חבל שלא ראיתי פרצופים שנוהגים להקליד השכם וערב. בכל מקרה, הועלו סוגיות חשובות ודרכי התמודדות. הועלו רעיונות למתן מענה לסוגיה הסבוכה בה אנו נמצאים ואנו פועלים בהתאם. שמעתי על נכונות גופים נוספים בספורט המוטורי לתרום לעניין, מקווה שזו לא אמירה בעלמא ואכן נראה את אותם גופים שותפים בפועל, בעשייה, למהלכים הללו. כמו בעבר, כך גם כעת, IRDA תפעל לקידום הספורט המוטורי, תוך מתן מענה לכל העוסקים בדבר.

הכוונה היא ליצור פורום פתוח באמצעותו נוכל למצוא דרכים להעלאת המודעות לספורט המוטורי ומציאת פתרונות לגיטימיים לקיום אירועים. הסכנה לביטול אירועים מרחפת לא רק מעל אנשי irda אלא גם על חברי הראלי רייד (ע"ע האירוע האחרון שלכם), הכידונאים ואנשי הספורט העממי. לפיכך, הפורום האמור פתוח לכל מי שיש לו דעה בעניין, גם אם אינו חבר בשום עמותה, גם אם חבר בעמותה אחרת. (אגב, מבחינתי גם אנשי אכיפת החוק מוזמנים לפורום הזה, אני בטוח שיש להם מה לתרום) ניר חבר ועד IRDA.

מקצועי =מתמחה במקצוע; מיומן, מאומן, מנוסה. נדב, למה אתה לוקח את זה כ"כ אישי. למה אתה לוקח את זה למקומות לא נכונים. מעריכים את מה שאתה עושה (או מנסה). אבל שמים את הדברים בפרופורציות הנכונות. למתבונן מהצד נראה כאילו אנחנו המצאנו את הספורט המוטורי עם כל האקדמיות הללו. בסך הכל מה שדני מנסה לומר - ולא שאני צריך להיות השופר שלו - שהיכולות שלנו בארץ להכשיר נהג למרוצי ראלי לא גבוהות, בלשון המעטה. ואני עדין. מאוד עדין. אגב, אני לא צריך "להריח" שום קורס בשביל להבחין בהבדלי התמורה.... גם אחרי 25 שנה (לוותיקים ביותר), אני לא רואה פה אחד (בעצם אולי אחד, מקורב) שיכול להעיד על עצמו שהוא "מתמחה במקצוע, מיומן, מאומן, מנוסה". כן אפשר לומר, כי בהחלט מנסים, וגם סביר להניח, שנגיע לשם בעוד מספר שנים. משפט אחרון לגבי דור הזקנים. אולי זה רק אני, אבל נראה לי אפעס שישנם חבר'ה שלא יודעים להעריך ולהוקיר את אותם אנשים שבזכותם הספורט המוטורי בארץ חי ובועט. אותו דור אשקלון, למי שמפספס את העניין, חווה דברים שכנראה לא ייצא לנו לחוות. מי שזוכר יוכל להעיד שאותה תקופה, גם במונחים אירופאים, היווה דבר חסר תקדים. והם יצרו זאת יש מאין. הם אגב אלו שהניעו את ההליך בו אנו מצויים. בזכותו יש "אקדמיות". אבל כל זה לשרשור אחר. בהצלחה לכל המתאמנים והמתלמדים, למאמנים ולמדריכים, אתם שותפים לעשייה למען הספורט המוטורי. לא פחות חשוב מכך, למען תרבות נהיגה נכונה.

חלילה אין בדבריי כדי לפגוע במדריכים השונים בארץ. יש להם חלק יפה בעשייה לקידום ומינוף הספורט המוטורי. רק בואו לא נעשה מהספורט המוטורי בארץ פארטצ'...

נדב, לא יודע על איזה "דיון מעניין" אתה מדבר. אתה מפזר מילים לכל עבר ששכחת על מה מדברים פה. אומרים לך מספר אנשים בעלי ניסיון שיש להפריד בין הדרכות החווייה שמתבצעות בארץ לקורס לנהיגת ראלי מקצועי שמתבצע בחו"ל. על מה אתה ממשיך להתעקש? אני קורא לכל מי שמעוניין לקחת חלק בחוויית הנהיגה ברכב מרוץ לעשות זאת בארץ.(הקורסים נחמדים, אתה לומד מעט מקרוב במה מדובר, נוהג ברכב מרוץ, ודומה). אני קורא לכל מי שמעוניין לעבור קורס לנהיגת מרוצים - שבסופו יוכל לומר לעצמו כי עשה את הצעד הראשון (והשני) להיות נהג מרוצים מן המניין, לקחת קורס מתאים בחו"ל. כולי תקווה, שבשנים הבאות עלינו לטובה, לא נצטרך להרחיק מעבר לים. אגב נדב, מה שעושה מדריך לגדול באמת זה הניסיון שיש לו בתחום. כמובן, כמו בכל, גם במקרה זה יש חריגים. און יעקובסון, שכמעט ולא התחרה בפועל, הוא דוגמא מצויינת לחריג שכזה. מדריך משכמו ומעלה (ואני אומר זאת פחות מידיעה אישית ויותר מהשיפור בתוצאות שמשיגים המודרכים שלו). ולכל מי שלא מעורב באמת בנעשה בענף המרוצים בארץ..., כולנו חובבנים. לא אומר זאת בהתרסה או בהתנשאות. כולנו בתהליכי למידה. חלק לא מבוטל מהמתחרים בארץ כלל לא עברו קורס בחו"ל... ועדיין הם נוהגים ברמה גבוהה ( ולרוב זה דבר מולד, בגנים). נכון לשלב הזה, ובעיקר כדי לא לבייש את עצמך באירועים, ניתן להסתפק בקורסים בארץ... ומעט ניסיון והשתפשפות באירועים. לכשנהפוך למקצוענים (בע"ה)... נדבר. תבלו

נדב, ראשית, כמו שניתן לראות בהודעה הקודמת שלי, לא היה בהודעתי כדי לפגוע ולהשמיץ. הלוא כתבתי במפורש שאני מלא הערכה למי שפועל לקידום הספורט המוטורי בארץ. תגובתך רק מוכיחה את דבריי. הקורסים בארץ נועדו לתת חוויית נהיגה. הא ותו לא. ע"מ להפוך לנהג מרוצים צריך לעבור קורס מתאים במוסד מתאים. נכון לרגע זה המוסדות הללו בחו"ל. אגב, את קורס נהיגת הראלי שלי אני עובר כבר מספר שנים אצל אחד אהוד לביא שמו, אולי אתה מכיר. (ואשמח לשתף את כולם בחוויות הנהיגה והניווט שלי עם אחד הנהגים המובילים בארץ לאורך שנים..., כשיתפנה לי מעט זמן) זה לא ימנע ממני בעתיד, לכשיתאפשר לי, לעשות קורס מתאים מעבר לים. אם תגיע לארוע הבא אולי תוכל לראות איך אני מיישם את שלמדתי. בברכת שבוע פורה, ניר

נדב, אני מצטער, נוטה להסכים עם זלמן. ההדרכות בארץ חובבניות. אומנם מי שמארגן אותן (ומעביר את ההדרכות בפועל), עושה זאת תוך השקעה רבה ורצון למנף את הספורט, אולם הוא עושה זאת באופן חובבני. אם אתה מעוניין בקורס ראלי כדי להפוך לנהג ראלי, אתה צריך לעשות זאת מעבר לים. אם אתה רוצה לעבור חוויה של כיף,ומעט שונה... הקורסים שמציעים בארץ בהחלט מספיקים. נדב, גם אם יש לך תעודת מדריך ראלי שהשגת באקדמיה מוכרת (האם יש?), מבנה ההדרכות, בין היתר, זמן ההדרכה, היקף הנהיגה ואופיה, רחוק מאוד מהדרכה שמטרתה להפוך את זה או אחר לנהג ראלי. בכל מקרה, יש לי המון הערכה למי שפועל לקידום הספורט המוטורי בארץ, והפעילות שאתה שותף לה בהחלט תורמת.

צודק. אני פשוט גרעתי את המרוץ הפחות טוב מכל מתחרה, לכן חישוב הנקודות שלי שונה. בכל מקרה, החישוב שהצגת הוא הנכון. בסוף העונה נגרע את האירוע הפחות טוב מכולם. שכחת את רמי... - 19 נק' ניר