יבגניפ

אז זהו, שאני לא חושב שהם פיקאסו. חובבנים הם לא, הם בהחלט גם יצרו משהו חדש או סינתזה חדשה בעולם המוזיקה. אני פשוט מופתע ככ מזה שזה הצליח. מפתיע אותי שאני בין האנשים הבודדים ששומע, למשל, את a moon shaped pool, ומרגיש שהלהקה הזו פשוט מתאמצת להיות מיוחדת. ושוב, זה נכון לגבי הרבה להקות, אבל רדיוהד הם היחידים שכשאני שומע אותם, אני ממש יכול לדמיין את חברי להקה יושבים באיזה אולפן הקלטות, ואחד אומר לשני משהו כמו ״שמע, לא התאמצנו פה מספיק. מה אנחנו מנגנים את זה בשבע שמיניות? זה פאסה. בוא נעבר לשלוש עשרה שישיות, יותר מיוחד״. ובאופן מפתיע או לא, זה פשוט גורם לי להרגיש כאילו מדובר כאן לא באנשים שמכתיבים את הטון במוזיקה כבר 20 שנה, אלא להקת נוער של ילדים בני 16. אבל אולי זה גם בגלל שגדלתי בסביבה או תקופה, בה רוב להקות הנוער ניסו להשמע כמו רדיוהד. יאללה, שפכתי מספיק רעל פה, תהנו. תעלה לפה תמונות שלך בוכה בקריפ

השיר הזה לא רע כשלעצמו. פשוט קח כל שיר אחר שלהם (או את רוב השירים, או חלק מאוד גדול מהם), ותקבל בדיוק את אותו המתכון שיש כאן: גיטרה אקוסטית, שירה מייבבת, מעבר קצב בשם מעבר הקצב מארבע רבעים לכל דבר אחר, ערבוב מאוס של אפקטים ויצירת הרמוניה בין קולו המתבכיין של יורק לבין כל מה שיש ברקע, אובר דרמטיות. יש עוד, כמובן גם יצירת המקצב בשירים באופן שבו הגיטרה, התופים והבס מתקשרים זה עם זה - משהו שאני חושב שהם עשו ראשונים, או בין הראשונים, ומאז עשרות מאות להקות (ישראליות ולא רק) אימצו. אבל הכל עניין של טעם, אם אוהבים את השיר הזה - אין סיבה, כמובן, לא לאהוב את כל שאר היצירות המיוחדות שלהם בשבע שמיניות. אני אוהב את טול, למרות שהם חוטאים בחלק ממה שאני מתאר כאן גם כן

מצטער מראש מכל שזה יעצבן אותו, אבל בכל זאת. ניסיתי עכשיו להקשיב שוב לאלבום החדש שלהם, ניסיתי גם לזפזפ שוב באוקיי קומפיוטר ואיי קיד. אני באמת לא מבין. הלהקה הזו מנגנת את אותו השיר כבר 20 ומשהו שנה, רק בשמות שונים. שזה אולי יכול להיות בסדר - זה, הרי, גם מה שנגני בלוז עושים מזה כבר מאה שנה - אבל אלוהים, כמה שהשיר האחד של רדיוהד הוא פשוט משעמם. אני יודע שבסוף הכל עניין של טעם, אבל איך, איך לעזאזל, להקה כל משעממת, כל כך צפויה וכל כך בנאלית, לאחר בערך אלבום וחצי, מצליחה להכתיב את הטון לכל כך הרבה מוזיקאים כבר 20 שנה?! אני מבין שבעידן הפוסט גראנג׳ האכזר יש כבר פחות מקום לרוק אמיתי (מצחיק שבכלל מגדירים את רדיוהד כלהקת רוק - הם רחוקים ממקורות הז׳אנר בערך כמו שצ׳אק ברי רחוק מריכארד וואגנר), אני מבין שגיבורי הגיטרה נעלמו כמו גיבורי סרטי הפעולה של שנות ה80 וה-90, והיום כבר לא נמצא את ג׳ימי פייג׳ או אריק קלפטון הבאים במחוזות המיינסטרים. אבל בכל זאת.. בעעע

אז זה גם חלק מהבעיה. אתה מאמין ב״הרתעה״, כמו הרבה ישראלים אחרים. רק מה - היא עובדת לשני הצדדים, וגם עולה בחיי אדם.

בדיוק מה שהופך את התפיסה שלך לפשטנית ומלאת באגים. אתה לא מתייחס לסיטואציה במלואה, אלא מודד את טיבו של הסכם לפי פרמטרים שמציגים תמונת מצב מעוותת לחלוטין. מקודם טענת שהגבול הסורי יותר שקט. עכשיו מסתבר שהוא לא. אתה מבין שזה שמהפגנות סוריות לא נהרג אף אחד זה עניין הסתברותי נטו לחלוטין, כן? שוב, אתה חוטא בגישה פרדוקסלית. מי קבע אם X יחיה ו-Y ימות?! כתב לך ישה; לפני ההסכם מאות ואלפים נהרגו במלחמות עם מצרים. מעשית הסיכוי של X להיהרג בגבול עם מצריים הוקטן באלוהים יודע כמה. אבל אתה ממשיך בשלך. כאילו לפני ההסכם היה מדהים. כאילו ממשלת מצרים שולחת עדיין כל יום חיילים להרוג בגבול. כאילו ההסכם לא אוסר על מצרים בכלל להחזיק כוחות מעל סדר גודל מסוים בסיני - מה שלא היה לפני ההסכם. וכל זה למה? כי יש לך, סלח לי, את אותה תפיסת ההרתעה הילדותית שיש לרבים בישראל. אתה גם לא מבין שיצירת הרתעה עולה חיי אדם. וגם לא מבין שלכח הישראלי יש מגבלות. בדור של ישה לקח רק את מלחמת יום כיפור להבין את זה. בדור שלנו, משום מה, זה נשכח. אז האופציה הטובה היחידה מבחינתך זה שקט של ״הרתעה״. ואם אחרי הירי של אותו החייל המצרי היו שולחים אותך והיית נהרג בסיני? אז זה לגיטימי כי ״הרתעה״? מה היא היתה אמורה לעשות? לשלוח אותך לכבוש את סיני? חשבתי שלא אמורים לקבוע אם X או Y יחיו או ימותו. אבל, שוב, כל הגישה שלך מתבססת על פתרונות של הרתעה כוחנית. כלומר שליחה של אנשים למוות כדי.. ש... מה? בוא נפשט את זה רגע: אתה אולי לא כותב את זה במילים האלו, או לא מבין שזה מה שאתה אומר, אבל מעשית לא איכפת לך באמת מכמות הרוגים. איכפת לך אם אנחנו ״יוצאים גברים״ מול הצד השני. לצערי הגישה שלך פופולארית למדי במדינת ישראל.

חפש בגוגל ״מלחמת לבנון השניה״, ״שהיית צהל בלבנון״. לרשימת שמות ההרוגים, לא השתמשתי באתר הזה זמן מה, אבל זכור לי שב-״יזכור״ יש רשימה גם לפי מלחמות. הסבר לגיטימי לחלוטין. אבל שים לב שמה שאתה עושה במשפט הזה, זה להסביר למה המצב עם מצרים הוא סביר כרגע. ועל זה בדיוק הויכוח. לא הבנתי למה זה קשור. אתה שוב טועה ומטעה. כתבתי לך כבר למעלה: הגישה שלך פשטנית. ירי מכיוון סוריה, אגב, התרחש לפחות 3-4 פעמים בשנים האחרונות. השאלה שלך היא דמגוגיה זולה במיוחד. אתה מוכן להקריב את עצמך למען הסטטיסטיקה? כנראה שעפי הגישה שלך התשובה היא כן, כי אחרת בטח אין לך רשיון נהיגה. אבל הרי לא זה השיקול שלך, נכון? השיקול הוא שבהתחשב בסיכוי שלך למות בתאונת דרכים, עדיין שווה לך שיהיה לך רישיון. בהתחשב בסיכוי שלך לההרג מפעילות חייל ספורדי ממצרים, עדיף לך הסכם שלום עם מצרים. ... עברנו לשלב הספקולציות? האחים המוסלמים לא בשלטון. אף אחד לא טען שלא יכול להיום שום מצב היפוטתי שבו הסכם השלום ישבר. נכון לרגע זה, הוא לא נשבר. עניתי לך גם לגבי ההסתברות.

1) השוות את המצב מול מצרים למצב מול סוריה. עובדתית, אתה טועה. מאז מלחמת לבנון הראשונה נהרגו הרבה יותר ישראלים מפעילויות של ממשלת סוריה מאשר זו של מצרים. לא רק זה, בפעם השלישית, נכון לרגע זה מצרים גם עוזרת לנו מול עזה ברמה כזו או אחרת. 2) האנלוגיה שלך הייתה ״המפלצת שמקריבים לה קורבנות״, ושאלת פעם אחר פעם האם אנחנו מוכנים להקריב קרובי משפחה בשם השלום. אז עניתי לך. פיגוע ירי אחד ספורדי ואקראי לא מעיד על ״הקרבה למפלצת.״ הכל עניין של כמות ופרופורציה. וזה נובע ממדיניות - משהו שאתה מתעלם ממנו באלגנטיות. לממשלת מצרים אין מדיניות של חימוש ארגוני טרור נגד ישראל. בדיוק כמו שלממשלת הודו אין. בהתאם, אי אפשר לבוא לממשלת מצרים או ממשלת ירדן או ממשלת הודו על פיגוע ספורדי שמבוצע נגד יהודים או ישראלים - גם אם המבצע לובש מדים של אותה המדינה באותו הרגע. זה הבאגים בשיטה שלך. העדר מוחלט של התייחסות למדיניות והעדר מוחלט של התייחסות להסתברות.

סקול, אין לי מה לומר מעבר למה שנאמר: הגישה שלל מלאת באגים. הטענה הבסיסית שלך לא עומדת במבחן המציאות, ואתה מעוות את המעשה בסביב כשאתה מציג את המצב מול סוריה כקונטרה טובה יותר לנעשה מול מצרים. אם האחים המוסלמים העו נשארין בשלטון אולי הסכם השלום היה מבוטל. ולםי גישת ה'מפלצת' שלך, מה זה משנה מי ביצע את הפיגוע בהודו? זה אומר שתכלס אין שלום עם הודו והמצב עם סוריה עדיף.

אבל זה דברים שונים בתכלית. ולא הסקתי שום דבר. כשמציגים את המצב מול סוריה כעדיף על זה עם מצרים, אז ארגון גרילה שנלחם נגדנו זה בדיוק מה שיש בגבול הסורי.

אז הגישה שלך פשטנית בצורה קיצונית, כי אתה חושב שמצב שבו יש סיכוי נמוך במיוחד בו חייל של מדינה שכנה ירה בישראלים הוא יותר טוב לנו ממצב בו מדינה שכנה מחמשת ארגון גרילה, שפגע ב״קצת״ יותר אזרחים ישראלים ומהווה איום ״קצת״ יותר רציני מהסתברות כמעט אפסית לירי מחייל אקראי. לא, בגלל זה אני מעדיף שלום קר כמו עם מצרים, מאשר ״הפחדות״ כמו עם סוריה. הכל עניין של הסתברות. אז לשיטתך היה עדיף אם מצרים במקום לשמור על שתפ בטחוני עם ישראל הייתה מחמשת אירגון גרילה אנטי ישראלי בסיני. אתה באמת לא מבין כמה באגים יש בגישה שלך? ולגבי הודו - זכור לי שיהודים נהרגו בפיגוע בבית חבד. מאידך, לא זוכר אף ישראלי שנהרג בפיגוע בסוריה אי פעם.

אני לא מבין אותך עדיין, מצטער. אתה טוען שלא נהרג אף ישראלי מהצבא הסורי? אבל כל גורמי הבטחון בארץ טוענים שסוריה תומכת אקטיבית בחיזבאללה, ואלו הן גם טענות שהועלו במלחמת לבנון השניה וגם לפניה. במקרה של מצרים, לא רק שהם לא מחמשים, נכון לרגע זה הם גם די תומכים ב״מדיניות״ של ישראל מול עזה. גם במקרה הירדני, ככל הידוע לי, יש שתפ צבאי כזה או אחר. אז עדיף לוותר על זה, כי פעם בעשור קיצוני כלשהו מבצע פיגוע נגד ישראלים? ומה לעשות במקום? להפציץ את מצרים שיפחדו מאיתנו? אגב, לפי הגישה הזו, גם עם הודו אין שלום. ואל תקרא לזה שלום, קרא לזה איך שבא לך. זה עדיין עדיף ממה שקורה בצפון, לדוגמא.

skull, איך זה מזכיר לך את הסיפורעל המפלצת? לא הצלחתי להבין את האנלוגיה. כשיש מלחמה מתים פחות אנשים מכשיש שלום?

אייל, הדבר האחרון שאני רוצה בעולם, זה לבקר בשכם. אל תדאג.

אז תקנתי את הטענה: לא איכפת לי כך מהלייבל הזה. איכפת לי מהמעשים.

למי איכפת מה הסיבה? הרי זו בדיוק הטענה שלי. רצח מיליוני אנשים הוא רצח מיליוני אנשים. מה זה משנה אם הסיבה לכך היא תורה גזענית כלשהי, אמונה בכך שהרצח שלהם הכרחי לכלכלה או מאבק כוחני בין שבטים פרימיטיבים באפריקה? ובוודאי שסטלין הרג אנשים גם על רקע דתם. ובוודאי שהוא הרג אנשים גם על רקע לאומי, כמו בקווקאז (אם אתה קורא רוסית, זכור לי שכן). בכלל, לא צריך להיות היסטוריון מומחה להיסטוריה רוסית מודרנית, כדי לדעת שהרוסים מדכאים את הקווקאזים כבר מאות שנים. מה זה, אם לא ג׳נוסייד, כשזה הופך לאלים, כמו בתקופה של סטלין?

נו מה, אין לאף אחד שום דבר לכתוב על המחבלים ששפכו אקונומיקה על שוטרים?

השוואת מראות על זילות השואה בעייני יהודים רבים, כי מושרש בכולנו שזו זילות השואה. ג׳נסויידס באפריקה או במקמות אחרים לא היו שונים קונספטואלית בכלום. ההבדלים שם היו בעיקר טכנולוגיים, אבל לא רעיונים. עזוב אפריקה. גם אם אני מסתכל על מיליוני האנשים שסטלין הרעיב למוות בברהמ, כדי לדכא את האיכרים שם, באזורים גאוגרפיים מאוד קונקרטיים - גם זה רצח עם לכל דבר. וזה משעשע לדון בזה בהקשר של טראמפ, כי הוא עשה בדיוק את מה שבארץ נוהגים להתייחס אליו כזילות השואה. ברור שאם הנשיא היה ברק חוסיין אובמה, כבר היינו רואים גם פוסטים של יאיר לפיד וגם של ביבי ושל מי לא, על נשיא - שונא ישראל, שמעיז לא להתייחס בנפרד לרצח היהודים במלחמת העולם השניה. אבל כשהנשיא בעד בנייה בהתנחלויות, אז הכל זורם.

היא לא אהובה עלי ולא שנואה עלי יותר מדת השלום שאתה מייצג. להרוג בשם יה** זה לא כזה שונה מלהרוג בשם אללה וזה לא שונה מלהרוג בשם העם או האומה שלך. אני באמת לא רואה איך עולם הערכים שלך שונה מאלו שאתה ככ שונא. אבל אולי אני טועה, ואולי השמרנות שאתה מציג בכל ויכוח היא מבורכת וטובה. ואם זה המצב, אז אני מצטער. בהתחשב בזה שבארהב מקימים חומה על הגבול עם מקסיקו, כנראה שהבעיה היותר אקוטית שם היא עם מהגרים לא מארצות האיסלאם. גם מהמזרח התיכון, יש איזו מדינה שאולי אתה מכיר, שלפעמים אזרחיה מתקשים לקבל ויזה לארה״ב, כי יש להם נטייה לבוא ולהשתקע בה ולעבוד בה בניגוד לחוק. בחרת להדגיש בפוסט שלך שמדובר לא בפליטים, אלא במי שמתחזה לכאלו. מכיוון שבפוסט המקורי שלך לא מצאת לנכון לציין שאתה יודע שיש גם פליטים מסוריה, אלא להגחיך את זה שבכלל מתייחסים למי שבא מארצות האיסלאם ככאלו, אז תהיתי האם אתה חושב שיש אנשים בעולם שהם לא יהודים ויכולים להחשב פליטים. בפרט אם הם מוסלמים, כמובן. שמח שהתשובה היא כן, זה מחמם לי את הלב על הבוקר.

ובארה״ב גם היה נשיא שחור. אז מה? אני לא מבין את הדיבורים הפשטניים האלו על מי שרצה הצליח. זה די כמו לטעון שכל אחד יכול להיות מיליונר, כי הנה, יש את יצחק תשובה בחוץ. העובדה שמישהו כמו ראש העיר של לונדון, שגדל במשפחה של 10 נפשות שגרה בדיור ציבורי, ונדרש לעבוד מגיל צעיר במקביל ללימודיו, הצליח בכל זאת מעידה בעיקר עליו - לא על קלות בשילוב של מהגרים.

אני בגדול מסכים עם כל הקביעה שלך. אבל לדעתי חלק גדול מהבעיות שרואים גם באירופה הם מדור ב' של המהגרים, שזה אנשים שנולדו כבר שם וגדלו שם. ופה אפשר כבר להתווכח מי אשם בזה שהם לא השתלבו. אני לא חושב שזה אמור להפתיע שאותו גוש המדינות שאנחנו מאשימים כל הזמן באנטישמיות גם לא מאוד מחבב אפריקאים או מזרח תיכוניים באופן כללי. וכמובן, לא סביר שיש לזה פתרון אמיתי ברמה של דיבורים על השתלבות.

לא כל היהודים באירופה של סוף המאה ה-19 היו סוציאליסטים או קומוניסטים. אבל חלקם כן, והרעיונות האלו זוהו עם היהדות. לא כל היהודים שהגיעו לארה"ב בימים ההם היו אנשים מאפיה, אבל חלק ניכר ממקימי ארגוני הפשע המאורגן של אמריקה היו יהודים. אין לזה סוף. ולגבי הפליטים - מצידי שטראמפ יסגור את השאלטר ולא יכניס אף אחד. כנל גם אירופה, כנל גם ישראל (שעמלה על אמנת הפליטים של האום כדי לא להכיר בערך באף אחד חוץ מיהודים כפליט. אף פעם). אבל לאסור כניסה משבע מדינות מוסלמיות, ואפילו לא לכלול בזה את ערב הסעודית, לדוגמא? לא יודע. לי אישית זה נראה בדיוק כמו מה שכתבתי למעלה - צעד של מי שרוצה בעיקר להראות לבוחרים שלו איזה גבר הוא. עולם המתייחסים מתחלק לשניים. כאלו שתמיד ימצאו הסבר למה רצח שיטתי של יהודים הוא אסור להשוואה לשום דבר אחר, וכאלו שלא. יש אנשים שמזדעזעים גם מזה שסתם מחריבים ערים שלמות עם נשק כימי בסוריה, וזה לא ממש משנה להם אם זה נעשה על ידי "שני עמים שונים" או "עם אחד" או כל חלוקה קטגורית, שנועדה להדגיש כמה רצח העם שלנו הוא מיוחד. באופן די אירוני, אגב, על אלו שחושבים שכן "מותר להשוות" נמנה גם גיבור השרשור הזה, שהסיבה היחידה שהוא לא הוכתר עדיין על ידי הממסד הישראלי כאנטישמי, זה שהוא מרשה להם לבנות בהתנחלויות, בדיוק כמו שכתבתי אתמול

זה לא ליברליזם קיצוני, זה פוליטיקלי קורקט קיצוני ומפגר. וברור שהוא קיים. וברור שאנשים כמו טראמפ מצליחים גם בגלל הפוליטיקלי קורקט המפגר. אבל לא ברור לי אישית איך מחשקים בקקה, כמו הגבלה של כניסת מוסלמים מ7 מדינות יפתרו את זה. יותר מזה, רוב ההתלהבות שאני שומע מהסביבה על טראמפ \ ביבי \ אנשי ימין אחרים היא ברמה של "הנה, תראו איך הוא מראה להם". זו אולי הקצנה אבל זה נדמה שלפחות כאן, בישראל, לאף אחד לא איכפת אם טראמפ ישפר את הכלכה בארה"ב, או את מצבה החברתי של ארהב, אלא רק אם הוא א) יאשר לבנות כמה שיותר ביו"ש, ב) "יראה להם". ואת זה אני לא מצליח להבין. זה לא רציונאלי וזה בעיקר נשמע ילדותי בעייני, מצטער. במקרה הפרטני של ארהב, זה גם קצת מגוחך בעיניי שמהגרים או צאצאים של מהגרים, שהגיעו בדרכים לא תמיד הכי חוקיות בעצמם, יוצאים בכזה בטחון מופרז נגד אנשים שמה שמבדיל בינם לבין השונאים שלהם הוא ארץ או שנת ההגירה בלבד. ואגב, פשיזם וקומוניזם שתיהן אידיאולוגיות הגליניות - מחליפות דת. הן לא יכולות להתקיים מבלי העמלק הפרטי שלהן, שהוא האויב ואותו יש להשמיד. זה לא בהכרח קיים בכל תפיסת עולם אחרת.

מי שמגיע מסוריה הוא לא פליט? מי כן? אני יודע. רק יהודים בתקופת השואה, נכון? היכולת שלך להתעלם מזה שיש *גם* גויים, מוסלמים, בעולם, שהם לא טרוריסטים צמאי דם היא פנומנלית אפילו לישראלי ימני. ולא, זה לא "אד הומינם", לפני שיקפצו עוד פעם. זו המציאות.

בנצי, אתה מכיר הרבה שמאלנים ששונאים את עצמם? אני מכיר לא מעט שמאלנים. בחיים לא פגשתי אף אחד שמסתכל בבוקר במראה ומקלל את עצמו, או משהו כזה. בעולם האנלוגיות שלך, אם החבר של בבאי לומד באיזה בית ספר, ובבית ספר הזה חבורה של בריונים מציקה לילד אחר, והחבר של בבאי שונא את הילדים האלו, אז הוא שונא את עצמו, כי כולם מאותו הבית ספר. זה לא באמת הגיוני, כן?

בהתחשב בזה שבבאי הוא כנראה מהגר לא חוקי ליפן, לא מתאים לך, בנצי.