יבגניפ

אני לא מבין את האנלוגיות על שחמט ודמקא. זה קצת מזכיר לי את הטענות על חוסר הבנה במזרח התיכון. אני באמת לא יודע איך הסכסוך כאן שונה מכל סכסוך אחר. לגבי הפתרון: אני חושב שאופציה שבה קואליציה צבאית ערבית או מוסלמית כלשהי נכנסת לעזה (במהשך אולי גם ליו"ש), עם ערבויות וניהול כלשהו מארה"ב או המערב יכולה לעבוד. שזה בעצם להבנתי מה שעומד כרגע על הפרק. ומאחורי זה יש מספיק מדינות מוסלמיות שמוכנות ורוצות לכונן איתנו יחסים.

אתה לא חושב שכדי לגרש צריך גם צד שני שיסכים לקלוט? ואיך זה עובד אצלכם בראש, באמת? נניח, גירשת. מה אחר כך? במה תעבוד? לא חושב שנצליח להתפרנס מויכוחים בשרשור פוליטי בקארספורום

אתה בעצם שואל למה ישראל לא מסוגלת לבצע טרנספר, כשאין שום מדינה בעולם שתומכת בזה או מוכנה לקבל את הפלסטינאים, או למה לא לבצע רצח עם, כשישראל לא מסוגלת אפילו לנהל מלחמה בעזה שבה אומנם מבוצעים כנראה פשעי מלחמה, אבל לא רצח עם? ברצינות, לא היית פה בשנתיים האחרונות?

אחרי המצור בגדול במספרה בכיכר המדינה, הם כבר לא מפחדים מכלום אני נתקל בדי הרבה אנשי ימין שהם לא ביביסטים, אבל הם כל כך בפינה של ״כל העולם נגדנו״ שכל ההתנהלות של נתניהו גורמת להם להרגיש עכשיו שהוא היחידי שבאמת פועל לנצח מול כל האנטישמים. זו בעיה אמיתית פה. אני מבין את הסנטימנט שלהם. באמת. בלי ציניות ובלי סרקזם. אני מבין את המגננה האוטומטית. ואני לא יודע איך להסביר להם ומי בכלל יכול לעשות את זה, שהאירוע נגמר. וזה או שנסיים את המלחמה ונצטרך להחיות את התהליך המדיני מבחירה, או שזה יקרה תחת סקנציות

לדעתי? משמר אצל מי שמאמין בזה את התחושה שהנה, כולם נגדנו ואנחנו נלחמים בכל העולם. בטח כשמצטרפות לזה כותרות דרמטיות על ספינות איטלקיות וספרדיות שילוו את המשט

מה נותן לנו לצאת נגד כל העולם ולהאשים באנטישמיות את מי שמדבר על זה שבטחונה של ישראל חשוב לו? מה נותן לנו לספר שאי אפשר לעשות שלום עם מוסלמים, ובאותה נשימה לדבר על הרחבה של הסכמי אברהם? מה נותן לנו עוד סבב בעזה? מה נותן לנו סיפוח זוחל ביו״ש, כולל איומים על אחד רשמי כזה - שימנע כנראה, בע״ה, על ידי הדוד טראמפ? לישראל אין מדיניות הגיונית ואין יחסי חוץ הגיוניים שאתה יכול להסביר ברציונל כלשהו. אנחנו נלחמים בכולם כי כולם אנטישמים, כולל בריטניה ואוסטרליה שמסתבר שתמכו בכלל בנאצים במלחמת העולם השניה, עפי ד״ר ניסים וואטורי. ובסוף ננצח ניצחון מוחלט וגם יבוא המשיח.

יש סוגים שונים של אלימות, יובל. למשל, אתה אובססיבי לגבי אלימות מינית, לא יודע למה. זה ב99% מהתגובות שלך שאני קורא. אני לא משווה בינינו לבינם. כתבתי: הם יותר ברברים. אנחנו גם אלימים. זו לא "לוזריות". גם אם לך מאוד קשה עם זה.

קל. הסיבה העיקרית להתנגדות למו"מ אפילו עקרוני היום היא דתית. לא בטחונית. אני חושש שזו הסיבה העיקרית שבגללה אנחנו גם עתידים להפסיד. התהליך המדיני מת כשאולמרט הלך כלא פחות או יותר. הפלסטינאים עבדו בזמן הזה קשה, מסתבר, כדי להגיע לנקודה הזו. מה עשו בישראל? אני יודע! הצביעו למלך ביבי, שסיפר לנו אי שם ב-2018, נראה לי, שאנחנו בתור הזהב של ישראל, הפלסטינאים לא מעניינים איש וכל מי שחולק עליו הוא חמוץ. אנחנו לא אנשי שלום. פחות ברברים מהם? רובינו כן. אנשי שלום אנחנו לא.

בטח אם נקים עוד מאחזים ונספח, הכל יסתדר. אל תדאגו.

@falou כן, יש גם סנטימנט פרו ישראלי. שומע את זה מחברים שמטיילים בספרד, למשל, ונתקלו רק באוהדי ישראל. ההפגנה העצומה בלונדון שבוע שעבר היתה אומנם יותר פרו בריטית אבל היו בה דגלי ישראל. השאלה היא עד כמה זה משפיע בקבלת ההחלטות. לא חושב שכרגע יותר מדי. אוסלו כקונספט לא מייצג נרטיב שקרי. חלוקה היא הפתרון היחידי שגם היתה לו תמיכת רוב לפי כל סקר במשך שנים בשני הצדדים. אם הוא מת? כן, כרגע נראה שכן. שני הצדדים הרגו אותו. ו7.10 זה לא הסיבה או ההוכחה לכך שהוא לא ישים. אם כבר,אז ה7.10 מלמד שאמונה בזה שהבעיה הפלסטינאית נפתרה כי יש הסכמי אברהם וכו - זו קונספציה שמתה. יותר מזה, עוד כמה חודשי מלחמה וגם ההסכמים האלו יהיו בסכנה. כל מי שמאיים על ישראל בסנקציות מזכיר גם את יהודה ושומרון באותה הנשימה. יש סנקציות על התנחלויות ומתנחלים. אם ישראל לא היתה משווקת את עצמה כמדינה שוחרת שלום- זה כבר מזמן היה הרבה יותר גרוע. וזה הכיוון שאליו הולכים. כן, מתוך אמונה דבילית שבסוף הכל יסתדר.

מקס המושגע כבר כתב. גם הסכמי הסחר עם אירופה נחתמו ב1995, למשל. חלק מהפריחה הכלכלית פה התאפשרה בזכות תדמית של מדינה שוחרת שלום, בעלת בסיס ערכי מערבי. זה לא המצב יותר. ובהתאם אנחנו הולכים לכיוון של בידוד.ואנחנו רואים את התפיסה של הימין נכשלת לנו מול העיניים. אבל חלקים נרחבים בימין לא מסוגלים להפנים את זה.

מילא זה, הוא עם הגב לקיר, כמו גם חלקים נרחבים מהציבור, בעיקר מהימין החילוני ודלי לייט (משיחיים אני לא סופר. הם באקסטזה. מבחינתם שרק ימשך). ביבי הבטיח במשך 20 שנה משהו שמעולם לא היה לו סיכוי להצליח. הוא הפסיד ויזכר היסטורית כאפס פנומנלי, ובמקרה הרע ממש, גם כמי שהוביל להחרבתו של המפעל הציוני. מה הוא יכול לעשות? להגיד "טעיתי, שיקרתי, חירטטתי,לא היה לי מושג מה אני עושה" גדול עליו. הוא לא אדם שיודה בטעות גם בשווי שקל. אז זה? וככה בדיוק הוא מסוגל לספר על עשורים של הגירה לאירופה, כאילו זה עבר לצידו וגם את זה הוא לא ידע. מאחוריו חלקים ממחנה הימין מרגישים, אולי בצדק אולי לא, שבלי הנצחון המוחלט אין עתיד. הם לא מסוגלים לעצור ולהבין שמה שישראל יכלה לעשות היא עשתה, ומה שמציעים מנגד, זה לא שנקפוץ לים, אלא את הדבר היחידי שעוד יכול להבטיח לנו עתיד. ואז הם הולכים אחרי משיחיים מופרעים, תוך בלבול ואמונה שלהט דתי קיצוני מייצג ערכים ומשהו שאפשר ליישם. בכלל, הימין ברובו חי עדיין ב"אבל אוסלו". במציאות בלי אוסלו וקצת שמאל וביבי אחר בשנות ה90, היינו כבר מתים מרעב פה.

לא ראינו כבר כשטראמפ הפסיד בבחירות הקודמות? גם זה ששחורים יצאו לרחובות בכמה מקרים בהם שוטרים הרגו מישהו שחור לא קשור לשמאל.

בסדר, מה אתה מתווכח איתו? אתה ואני גם ירינו על אלטלנה, וסבתא שלי היתה יודנרט בשואה, למרות שהיתה בת 9. רואים לך. ולי. ולה. למרות שהיא כבר לא איתנו.

לפני כמה שבועות ירו באיזה פוליטיקאית דמוקרטית בארהב. איש מהמזועזעים בשקל לא כתב על זה מילה. דממה. הרצח של קירק, שרובינו לא הכרנו בכלל, נסחט כבר כמעט שבוע כמו לימון פה. מילים יכולות להרוג, אלו שבחרו בבן גביר לשר המשטרה וסמוטריץ לשר האוצר וביבי לראשות הממשלה, מספרים לנו. ובכן, ביג סורפרייז. אנחנו יודעים את זה. אז איך אומר ידידי ליין מן? רואים לכם

במקום להעלב בשם הפוליטיקאי שבחרת בו לכנסת, כי חשבת שיביא את המשילות, בוא נזכור, בכל זאת, מי בארץ הגיע לסמל של הקדילאק וכו׳. השטויות שבן גביר פולט, שהן עוד מההפוך על הפוך הרגיל שהימין מפציץ בו לאחרונה (כולל כמובן הטענה המיוחדת שהמשיחיים האמיתיים בארץ זה שמאלנים, ולא מי שבאמת מאמין במשיח), תכלס מתחרות רק במירי ״לא רצחו את רבין״ רגב אגב, למי שפספס, זה מה שאמר בעבר הבחור שנורה בלילה בארה״ב. לפחות הוא מת למען מטרה שהוא האמין בה, אני מניח.

השמאלנים. עמותות שמאל מממנות להם אוטובוסים. ורובים.

כן, ללא ספק. אבל אני חושב שהיה עדיף לא להרוס את הברית עם ארה״ב תוך העדר תכנון אסטרטגי כלשהו למשהו שחורג מהקדנציה הנוכחית של ביבי או פנטזיות דתיות. וגם אם מתכננים אופציות אחרות, לא הייתי בונה על זה שמארי לה פן תוביל את צרפת (אולי אני מבלבל, אבל זכור לי שהיא לא, כי די כל שאר המפלגות התאגדו נגדה). אם כבר אז אולי מזרח אירופה או הודו.

זה מה שהוא כתב במלחמה עם איראן ״רתימת בריטניה או צרפת״. האיש חי בלה לה לנד משלו, שם מארי לה פן ונייג׳ל פרג׳ שולטים כל אחד במדינתו, במשך מספיק זמן כדי לייצר מציאות מופלאה בה הגיבוי האוטומטי כמעט לישראל מגיע מאנגליה וצרפת. ושוב, הוא נציג מופלא של הימין הדתי, שמתעקש לנסות ולהציג פנטזיות ואוטופיות דתיות כתפיסת עולם פרגטמית.

אני גם לא רואה. גם כי קונספטואלית אני מעדיף לקרוא. וגם כי מעניין אותי להתווכח איתך או אנשים אמיתיים אחרים שנמצאים כאן. לא עם בן שפירא.

הערכות מודעיניות דיברו על בדיוק מה שקרה מול עזה כבר לפני שנים. לראש הממשלה יש גם מספיק יכולות ואפשרויות לאתגר את ההערכות שמקבל מאמן ושאר הגופים. בין השאר זה הוא תפקידה של המלל, למשל. ונתניהו לכאורה מתעקש לעשות את זה כשהוא רוצה. הנה, מספרים לנו שכל מערכת הבטחון נגד המשך המלחמה בעזה. ובכל זאת, הוא לא אומר לעצור, נכון? אם נכנס זבל? המערכות לא מספיק טובות? אולי. כנראה. מה לעשות שבמסגרת היררכית כמו מדינה, מי שיש לו את האחריות העליונה על זה, זה מי שנמצא בראש המערכת. וזה נתניהו. והכשלון שלו כאן הוא עוד יותר קיצוני. כי הוא בשלטון 15 שנה. אם זה לא מספיק בשביל מי שמתיימר להיות גאון ועילוי ומנהיג חזק כדי להבין את הבעיות ולתקן - אז מה כן? היחס לפעולה באיראן היה אותו היחס גם ב-2018 כמו שהוא היה השנה. לדעתי, גם למלחמה מול לבנון. לגבי עזה - מסכים. זה לא משנה. יש עדויות לכך שנתניהו נמנע מלנססות ולהכריע את החמאס גם לפני עשור. לפני המשפטים ולפני שרב עם כל חבריו לימין. בחיים לא שירתתי בחייל האוויר אני לא יודע איך לנתח מי שלא היה בהנהגה, מכיוון שהתוצאה שקיבלנו היא מכלול של הרבה בעיות. נניח אבל שכולם טעו. אף אחד בהיסטוריה של מדינת ישראל לא גרם ככ הרבה נזק מצטבר למדינה כמו נתניהו. ביחסי חוץ, ביוקר המחיה, בחיסול כל סיכוי של התשלבות חרדית בחברה הכללית (זוכר? הוא נתן לחרדים שוחד פוליטי למנוע לימודי ליבה, ועכשיו הוא נלחם לא לגייס אותם לצבא), בחוסר היכולת (והרצון) לטפל בפשע אצל הערבים, בפילוג ושנאה, תאונות דרכים. הוסף לזה את האסונות שחווינו תחת שלטונו של נתניהו (מירון, שרפות בכרמל, 7.10) ואת אלו שעוד יבואו (אומנם אף אחד לא משך בדש מעילו, אבל רובינו יודעים שזה עניין של זמן עד שערי הפריפריה יקרסו ברעידת אדמה) והרשימה הופכת לכמעט אינסופית. אנחנו עדיין שורדים כאן בזכות שני מגזרים: הייטק והתעשיה הבטחונית. לא יודע להגיד הרבה על התעשיה הבטחונית. ההייטק, למרות שגם על זה הוא והילד המופרע שלו משקרים, לא חייב לנתניהו כלום.

@waterman הפנת אצבע מאשימה כלפינו, כאילו אנחנו לא מסוגלים להציב משנה סדורה. אבל הצבנו. יותר מפעם אחת. אתה חוזר מפה לאפולוגטיקה ימנית די סטנדרטית, המוכרת גם בשמה השני כ"הסברה". זה אחלה. אבל זה לא מתייחס למילה ממה שכתבתי. האם מממשלה כלשהי יכולה לפתור את כל האתגרים שישראל צריכה להתמודד איתם? לא. איש לא אמר משהו כזה. אף פעם. הטענה היא שנתניהו *מחמיר* את המצב. 100% מהזמן מבחירה. לעיתים כי הוא כישלון אסטרטגי ("אם רק תפילו את סדאם יהיה כאן מזרח תיכון חדש", שמשמש נגדו היום על ידי אנשים שפעם היו חברים שלו באמריקה). ולעיתים כי נראה שההשרדות הפוליטית חשובה לו מגורלה של ישראל, או שהוא לא מסוגל להפריד בין השניים (נגיד, ויתור מוחלט על הדמוקרטים בארה"ב וכו'). וכמובן גם המשיחיים מהבייס שלו עושים את זה - כי, אני חושד - בתמימותם הרבה הם באמת מאמינים שאפשר לנהל כלכלה ומדינה "בעזרת השם". ואנשי מקצוע שהם מקבצים סביבם בפורומים כמו קהלת, זה אנשים כמו מאיר רובין, שלנצח יזכר כמי שהציע לוותר על הסיוע והתלות בארה"ב, ולהמר על... צרפת. האם מישהו מאיתנו מצפה שישראל תשחק 100% מהזמן לפי סטנדרטים מוסריים מחמירים שאף אחד לא משחק לפיהם? לא. אבל אנחנו לא שם. ישראל נשלטת לפחות 15 שנה על ידי משיחיים וחרדלים מסוגים שונים, עם הפסקה קצרה כשלפיד היה ראש ממשל. לא רק שזה לא אנשים שיש להם מחויבות לסטנדרטים מערביים כלשהם בתחום כלשהו - הם די בזים להם. "הדתה זה אנחנו", כמו שקרא לזה האח סמוטריץ' מתישהו. ואני אומר בפעם המאה: גם אם כל הערבים יעלמו משטחי א"י, המשיחיות היא קודם כל איום עלי כמי שלא רוצה לחיות בשטעטעל דתי פרימיטיבי. אבל הערבים כן פה. והפתרונות שמציעים בימין הדתי, שוב, תוך תקווה נאיבית שבסוף יבוא משיח ויעשה סדר, לחלוטין כוללים רצח עם ואפרטהיד אם זה לא יתאפשר. וזה, מה לעשות, לא בדיוק משהו שאפשר לשווק למערב וגם לא למזרח עם שום עטיפה לוגית או פילוסופית שתבנה סביבה. מה שכן, בזה אתה צודק אבל ישראל לא עושה את זה. כבר די הרבה שנים. ומילא זה, היא אפילו כבר לא מנסה להציג את עצמה כמדינה ששואפת לשלום. ומילא גם זה, אבל כמו שכתבתי פעמים רבות, הסכמי אברהם (עתידות בזוקה: הם יבוטלו דה פאקטו בעתיד הנראה לעין, כשביבי ינסה לספח חלקים מיו"ש, תוך שהוא בוכה על אנטישמיות ופרסים לטרור) גם ייצרו כאן מצג שווא כאילו אין בזה צורך בכלל יותר. והגאון האסטרטגי שלנו, עם כל יועציו, האנגלית שלו, מומחי ניו מדיה, גופי המודיעין שמספקים לו הערכות והשאר, פספסו את זה שבזמן שהם שלחו את כולנו לדובאי, וסיפרו שחמאס זה נכס - הצד השני השקיע הון ענק גם במנהרות, אבל גם בדעת קהל העולמית. וברור שעכשיו גם יותר קשה מאי פעם לתקן. אבל תנאי הכרחי אחד נשאר לזה בכל זאת: ביבי, סמוטריץ', הציונות הדתית וכל החבורה הזו צריכים לעוף הביתה. אבל לצערי לא רק שאנחנו לא קרובים לזה, אני שומע יותר ויותר ימניים חילוניים מביעים כמיהה ותקווה שהציונות הדתית תקח על עצמה את כל השליטה במדינה, ותהפוך סוף סוף לאליטה הציונית הבריאה החדשה. ולאן זה יקח אותנו - זה די ברור.

המשפט שלך מכיל סתירה עקרונית. לצערי היא גם די אופיינית למחזיקים בדעות דומות לשלך. אתם נורא נעלבים ונורא ממהרים להאשים אותנו ברידוד השיח וקיטלוג ברי פלגותא. אבל אתה מתחיל מזה שאתה עושה בדיוק את זה לפינדר. זה כמובן פחות גרוע מהחבר פה שממליץ לכל מי שלא חושב כמוהו לרדת מהארץ (אותי הוא החזיר לרוסיה כבר ב-2018 כזה). ובכל זאת... איך אומרים ברוסית (בתרגום פשוט)? או שתשימו תחתונים או שתורידו את המגן דוד. יש לנו משנה סדורה. היא מתבססת על כמה הנחות מוצא די פשוטות: 1. ישראל היא לא מעצמה מהסוג של סין או ארהב או אפילו בריטניה, ולא יכולה לעשות מה שבא לה. מנהיגיה לא יכולים להרשות לעצמם לריב עם מנהיגי גושים פוליטים עצומים באמריקה, כמו שעושה ביבי כבר עשור לפחות. ואנחנו גם לא יכולים להרשות לעצמנו הנהגה שלא רואה ממטר שום דבר שהוא יותר ארוך טווח מהשרדות בקדנציה הנוכחית בכנסת. 2. הבעיה הפלסטינית לא הולכת להפתר מעצמה. הם לא הולכים להעלם מפה. הם לא ילמדו לשבת בשקט ופשוט להסתדר בבנטוסטנים שחלקנו חושבים שהם יחיו בהם וזהו. קצת מוזר שצריך להסביר את זה לאנשים שחושבים שאין סיבה להמשיך ולנסות להגיע להסדר כי זה נכשל במשך, נניח, 100 שנה, אבל גם בניה על הגעתו של משיח - משהו שמנסים לעשות רק 2000 שנה - שיפתור את הכל, היא גם לא מאוד פרקטית. 3. נראה לי שזהו. מה ישראל כן צריכה לעשות? להמשיך ולעשות כל מה שביכולתה כדי לתחזק יחסים טובים עם מנהיגי המעצמות הרלוונטיות בעולם, ובשביל זה להמשיך להציג את עצמה כמדינה רודפת שלום, כזו שמוכנה לפשרה טריטוריאלית בלי שזו תכפה עלינו, וכזו שמוכנה לקיים דיאלוג עם הפלסטינאים, שבסופו יש פה שתי מדינות תאורטיות לשני עמים. שזה ההפך המוחלט ממה שעשה הימין על מלא לפחות מאז ימיו של שרון (אם מחריגים לרגע את אולמרט הליכודניק, ונאום בר אילן). וזה אומר להפסיק לדבר על סיפוח ולקדם סיפוח, להפסיך להציג תוכניות הכרעה הזויות וסרטוני ai מטומטמים, שהעיקר בהם זה ששרה נתניהו בת ה-70 נראת בת 25. להפסיק לספר לכולם שהם אנטישמים, ולריב עם כל העולם, כולל מנהיגים ימניים פרו ישראלים מובהקים, מהסוג של מלוני מאיטליה והמקבילה שלה מדנמרק. וזה אומר להציג תוכנית ברורה גם ליום שאחרי בעזה, ובנקודה הזו גם לעצור את המלחמה חסרת התכלית ויעדים ברי השגה שם. בכלליות טיפ טיפ טיפה לוותר על לאומנות מבוססות פנטזיות דתיות חרדליות. האם כל זה יביא לשלום? לא. אולי, בכל זאת, זה יעזור לתדמית של ישראל קצת יותר מסיוציופט עם אנגלית מושלמת, שגם מי שהיה בין התומכים שלו ורואיין כאן כגיבור הנייחים ובן ברית של כל הפופוליסטים פה, מציג אותו היום כפוליטיקאי ציני שקרן וכזה שאי אפשר להאמין למילה שיוצאת לו מהפה.

קל להוכיח שזה לא נכון. דעת הקהל בארה"ב זזה בהדרגה נגדנו. אפילו אנשים כמו באנון, שותפים טבעיים על מלא של הליכוד והתאורטיקנים של הפופוליסטים מהסוג של טאוב, שונאים את ביבי היום.

לא חילקו לחם לפי כמות האנשים במשפחה בתקופה שלי. אני לא בן 100. סתכל על אסירי ציון מהסוג של יולי אדלשטיין או נתן שרנסקי. לפני 50 שנה אנשים כאלו (או, סתם, מי שרצה לעזוב לארה"ב) הואשמו בדיוק במה שאתה מדבר עליו - העדר גאווה לאומיות, קוסמופוליטיות (שם אחר לגלובליזם שמוצב מול לאומיות פרטיקולרית) וכו'. אתה מבין את הבעיה? "גאווה לאומית", כמו גם לאומיות, זה קנוספט שלא קיים רק אצלנו פה. ביותר מדי מקרים הוא נועד ליישר קו, לסמן בוגדים (כמו שאתה אוהב לעשות לפעמים ) ולמנוע מבני אדם להעז אפילו לחשוב בדרך שחורגת ממה שמוכתב. אתה מבלבל גם בין סיבה ותוצאה. נבחרות ספורט לא קיימות בגלל גאווה לאומית. הן עוזרות לחזק אותה, במקרה הטוב. יש כמה מחקרים על זה אפילו. ואנשים התנהלו בחברה אלפי שנים לפני ש"גאווה לאומית" או "לאומיות" היו בכלל מושגים שמישהו חשב עליהם. עכשיו, אני איתך. אני לא מאמין בעולם אחד ללא גבולות (מעניין איך זה הפך לרעיון שמאלני דווקא. אבל ניחא). אבל זה לא סותר או לא שייך. כשאני חושב על גאווה לאומית בהקשר שלנו פה, התמונה הראשונה שעוברת לי בראש, זה אנשים עושים על האש על אי תנועה בין הלונה פארק לגני יהושע. עולם בלי גבולות כנראה לא יפתור את זה. אתה מוזר! סתם. בגלל הקונטקסט. אולי אם הייתי אנגלי או גרמני או הולנדי הייתי מרגיש שונה. בארץ אני חושב שהגאווה הלאומית הולכת כמעט תמיד עם כיוון שוביניסטי לאומני או מטומטם (מציע לקרוא את "זרות" של ליהיא לפיד, לדוגמא מופתית וקיצונית של טמטמום מהסוג הזה). ואני חושש שהיא סוג של משהו שאוהבים להשתמש בו כדי לא לפתור בעיות או להחמיר אותן. אתן דוגמא קצת אחרת אולי שכבר נתתי פה בעבר: כשהייתי בקבע, זימנו אותי פעם לאיזה קצין משאבי אנוש בכיר לסוג של ראונד טייבל מפגר, לתת כביכול לאנשי קבע להציף בעיות. כשהצפתי בעיות, הוא השתיק אותי מאוד מהר ואמר שכל מה שאני מתלונן על זה "בקטנה", אל מול הזכות הענקית שיש לכולנו לשרת בצהל ולקחת חלק במשימה החשובה של ההנהגה על המולדת. מבין את הכיוון, כן?