אביחי א.

http://www.dtown.co.il/articles/1613.html

אני יכול להבטיח לך שגם אם לא היית לוקח את ה- GT, אלא את הקבריולט (הסטנדרטית) - עדיין היית מחסיר פעימה בלחיצת הדוושה לתחתית. גם לי הציעו את ה- GT במחיר לא הגיוני בכלל בדוכן אוויס בשדה התעופה בסאן-חוזה (בערך 450 דולר, כולל כל הביטוחים, ל-5 ימים). סירבתי כי כבר נהגתי על הקבריולט במשך 10 ימים בתחילת הטיול וממש רציתי משהו שונה. בסוף לקחתי צ'אלנג'ר. ממש התאכזבתי ממנה. גם לא נעימה לנהיגה וגם שתתה דלק הרבה יותר מאשר המוסטנג (שהיא צמאה גם ככה...). אני זוכר את הנסיעה מווגאס בחזרה לסאן-חוזה, השעה בערך 02:00 בלילה, כביש סרגל שפשוט לא רוצה להיגמר (משהו כמו שעה וחצי של נסיעה בקו ישר). עקפתי משאית. אני בחיים לא אשכח את העקיפה הזו... הצמדתי את הדוושה לרצפה במכה אחת וכ"כ נבהלתי מהשאגה של המנוע שממש רעדתי! אני לא מגזים! רעדו לי הידיים!

הקפצה...

ממש בימים האחרונים סיימתי את העונה האחרונה של דקסטר. יצירת מופת. אין דרך אחרת לתאר את הסדרה הזו למרות שהעונה החמישית (האחרונה) הייתה טיפה מבולגנת, אבל השניים שלושה הפרקים האחרונים היו חזקים ביותר. בכל מקרה, בשבילי יש רק סדרה אחת שלא הייתה וכנראה גם לא תהיה כמוה: הסופרנוס. ראיתי את כל הסדרה כבר יותר מ- 3 פעמים, ועדיין עוקב אחריה בשידור השני שלה בערוץ 2. אחד הדברים שאני הכי אוהב בסרטים וסדרות שאני מתחבר אליהם זה ה- SOUNDTRACK שלהם. בנסיעה האחרונה שלי לארה"ב רכשתי את הפסקול של הסופרנוס (ביחד עם ספר הבישול המיוחד של הסדרה). אני לא יכול לתאר לכם את ההרגשה לנהוג ברכב כשהשיר מהפתיח של הסדרה מתנגן... ממליץ בחום! יש לי גם את הפסקולים של ספרות זולה, כלבי אשמורת, אושן 11,12, Run Lola Run, Kill Bill ועוד... אחרי שהסרט/סדרה נגמרים, יש על מה להתרפק.

חייב להימכר...

לא הגיוני שאתה לא עושה לבד את החשבון איך אתרים כמו וואלה, תפוז או נענע הם אתרים רווחיים, אפילו מאוד. האתר 'וואלה' כבר כמעט עשור נמצא בחמישייה הראשונה (או אפילו השלישייה) של האתרים הנצפים ביותר בישראל. רמת החשיפה שלו היא עצומה. הפרסומות בו מתומחרות בהתאם. לפני כמה שנים, אני אפילו לא זוכר לאיזו מטרה בדקתי את זה, ביררתי עם מחלקת הפרסום שלהם לגבי מחירים לפרסום באנרים בדף הבית. אם אני זוכר נכון, דיברו איתי על טווח של 20K-25K לבאנר של 5X5 (בערך) למשך שבוע(!). מעבר לזה, 'וואלה' שייך לשוקן (עיתון הארץ). גם נענע ותפוז הם על אותו עקרון - הפרסומות שלהם מכניסות ים כסף.

זה בדיוק ההבדל בין טלפון רגיל לטלפון חכם (סמארט-פון). יבוא בנאדם ויגיד: "פעם היה לי סנייק בנוקיה שלי. צ'יק צ'ק מפעילים, משחקים ונהנים. היום צריך סנכרון, חנות אפליקציות, הורדה, התקנה..." וכן הלאה. מי שרוצה את הפשטות, מכשיר סלולארי שעיקר התפקיד שלו הוא דיבור, יכול בקלות לחפש ביד-2 את הנוקיות של לפני 10-15 שנה. למה להסתבך עם Windows 7, עדכונים, הורדת דרייברים, כאבי ראש - נעבוד על DOS ונשחק DAVE או Diger.

על כל מחשב שמתוקנת עליו תכנת ה- iTunes יש את ספריית המוזיקה שלו. כל אייפון יכול להסתנכרן עם עד 5 מחשבים שונים. אין שום בעיה לסנכרן מוזיקה מכמה מחשבים. איפה בדיוק נתקעת? על אילו קבצים אתה מדבר? מסמכים וכד'? ישנן עשרות אפליקציות לקריאה, עריכה, שליחה, קבלה ועוד של מסמכים. ולהעביר קבצים מהמחשב לאותן אפליקציות זה הדבר הקל ביותר בעולם - מגדירים את האייפון ככונן רשת בתוך 'המחשב שלי' וגוררים לכונן איזה מסמך שאתה רוצה. תוך חלקיק שנייה הוא אצלך במכשיר. לכל אפליקציה כזו יש הוראות הפעלה מפורטות ופשוטות. כנ"ל לגבי רינגטונים - ישנן אפליקציות שעושות את העבודה פשוטה וקלה. כל מי שמכריז על האייפון כ- "מכשיר הכי גרוע בעולם" רק כי הוא שיחק אתו שעתיים והוא שונה מכל מה שהורגל אליו כל השנים הללו (כי מה לעשות, עד האייפון כל המכשירים היו בדיוק אותו הדבר) - כנראה שלא מוכן לפתוח קצת את הראש, לחשוב שונה ולהתקדם קצת.

תודה על התשובות. אקח זאת לתשומת לבי.

צר לי להודיע לך (פותח השרשור) אבל לקחת את אחד המכשירים הפשוטים ביותר לתפעול ולא טרחת לנסות בכלל ללמוד איך להשתמש בו. אחרת לא היית מתאכזב מאותם הדברים שהתאכזבת מהם. כמו שנאמר לפני, חנות האפליקציות היא חנות. מקוונת. בשביל לקבל את החוויה של להוריד אפליקציות מכל מקום ובכל זמן, מבלי להתעסק עם אמצעי התשלום בכל פעם - אתה "נאלץ" לפתוח חשבון ולהזין את פרטי הכרטיס שלך. מעניין... לחברות כמו HOT, YES, בזק, סלקום, אורנג', פלאפון, חברת חשמל, עיתונים יומיים, ספריית ווידיאו ועוד אין לך בעיה להפקיד את פרטי הכרטיס שלך? אבל לאחת החברות הענקיות והמובילות בתחומה את מגיב ב- "למה מי הם 'אפל'"...? נעזוב את העובדה שיש כמה וכמה דרכים לפתוח חשבון ב- App Store ללא פרטים של כרטיס אשראי ועדיין ליהנות מהאפליקציות החינמיות - אם היית משקיע קצת מאמץ בדבר הזה שנקרא Google היית מוצא עשרות מדריכים. לגבי העברת אנשי הקשר מהנוקיה, כמו שנאמר: מסנכרנים את הנוקיה עם האאוטלוק, ואז את האייפון עם האאוטלוק. אין יותר פשוט מזה. מוזיקה?? מוזיקה לא הצלחת להעביר לאייפון?? עזוב... תמונות?? כנ"ל...

אכפת לך לפרט קצת יותר??

לא שלי, של אשתי. צבע זהב. תודה.

אף אחד לא יכול לזרוק איזו עצם..?

שלום לכולם, אחרי הסיפור שהיה לי עם יונדאי אטוס שעשתה המון בעיות במכון בדיקה לפני קנייה - http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=359464 נרכשה אתמול יונדאי אקסנט, שנת 2005 (דגם פמילי) יד 2 עם 71,000 ק"מ. אתמול בבוקר הרכב עבר בדיקה במכון מ.מ.מ. בבני ברק ותוצאות הבדיקה מצורפות להודעה. המצב הוא כזה: הרכב צריך להיכנס לטיפול שוטף ב- 75,000 ק"מ (עוד 4000 ק"מ בערך). בשיחה שהתקיימה עם הבוחן לאחר הבדיקה הוא ציין מס' ליקויים אך טען שהם אינם ליקויים קשים או קריטיים ולכן ניתן לחכות לטפל בהם במסגרת הטיפול השוטף (למעט החלפת הצמיגים הקדמיים - זה ייעשה במיידי ולא אחכה עם זה). הרכב עדיין לא עבר החלפת רצועת תזמון ונאמר לי שגם זה משהו שכדאי לחכות איתו עד לטיפול השוטף. השאלה שלי היא האם זה באמת המצב לאור תוצאות הבדיקה? האם אין כאן משהו שבאמת מצריך תשומת לב באופן מיידי? דבר נוסף הוא קוסמטיקה: הרכב, כמה שהוא במצב קוסמטי יוצא מן הכלל (פנימי וחיצוני), זקוק לתיקון צבע בשני הטמבונים (קילופים, שריטות וכד'). מלבד אלו, הצבע של הרכב ומצב הפח שלו באמת יוצא מן הכלל. רציתי לשאול מה צפוי להיות העלות של תיקון כזה כדי לדעת איפה גונבים אותי ואיפה לא. תודה לעוזרים!

עדכון לגבי אותו יונדאי אטוס שבדקתי ופריסמתי את טופס הבדיקה שלו: אחרי דין ודברים עם בעל הרכב, ישנה האפשרות (לא סופי, אבל זה כנראה מה שיקרה) להוריד אותו עד למחיר של 15,000 ש"ח. לקחתי את טופס הבדיקה למוסך מורשה של יונדאי ושם נאמר לי שיישור קו לכל התקלות המכניות של הרכב יסתכמו בכ- 2000-2500 ש"ח. מה עכשיו? כדאי? לא כדאי? יש עתיד לרכב הזה או שפשוט צריך להתרחק ולא להיכנס להרפתקאות?

תודה לכל מי שמייעץ כאן, אתם עושים עבודת קודש. באמת. אני מרחיב קצת את החיפוש (ומעט את התקציב אזור ה- 30,000 ש"ח) ומחפש אקסנט, מאזדה דמיו אולי YRV. מה דעתכם?

כן, אבל למצוא גטס שהיא לא מהשכרה/ליסינג - זו משימה כמעט בלתי אפשרית.

כי לפני שהאוטו נכנס לבדיקה, כל הנתונים הראו שהוא מציאה. האוטו, כמו שציינתי, נמצא במצב חיצוני ופנימי יוצא דופן! לחלוטין חדש! יחד עם זאת, 51,000 ק"מ זה מאוד מפתה. תוסיף לזה שהרכב אמור להיות רכב משני עבור האישה שתעשה בו שימוש עירוני בלבד (לעבודה וחזרה - מרחק משוער של כ- 14 ק"מ ליום) ועלות אחזקה זולה ביותר (צריכת דלק, ביטוח, טיפולים/תיקונים). התחושה שקיבלתי מהמוכר הייתה כזו שעם קצת לחץ אפשר היה להוריד אותו ל- 21,000 ואפילו ל- 20,000. נגיד שבבדיקה הכול היה עובר פיקס - זו לא מציאה??

^^ אתה מוזמן לשלוח צ'ק שיאפשר לנו לקנות רכב יפה יותר.

העניין הוא שאני משום מה נעול על יפניות. אחזקה זולה מבחינת טיפולים, תיקונים וחלפים.

או אולי שניהם? ממה שאני יודע (ואולי אני טועה), רכבי יד שנייה שנמצאים היום בידיים פרטיות אבל היד הקודמת הייתה מהשכרה או ליסינג הם בד"כ רכבים שחסרים אביזרי בטיחות שונים וחשובים שמגיעים כסטנדרט ברכבים שנמכרים באופן סדיר ורגיל אצל היבואנים. אני טועה?

קונצנזוס. תודה רבה לכולם! עכשיו אני רגוע.

שלום לכולם, זו הפעם הראשונה שאני קונה רכב יד 2 ולכן אני זקוק למעט ייעוץ. הרכב אמור לשמש כרכב משני (עבור אשתי) לנסיעות בתוך העיר (לעבודה, סידורים וכד'). התקציב שלנו הוא באזור ה- 20,000 ש"ח (רק עבור הרכב) וחשוב לנו שיהיה רכב קטן וחסכוני. מצאנו יונדאי אטוס, שנת 99', אוטומטית עם ק"מ יחסית נדיר: 51,000 ק"מ. האוטו שמור ביותר בכל מה שקשור למצבו החיצוני והפנימי. באמת, כמעט חדש. יחד עם זאת, מצבו המכני לא כל-כך טוב ולכן אני מצרף את טופס הבדיקה שנעשתה לו ממש היום. בפועל, הרכב לא עבר אף בדיקה כמעט. המוכר דורש 22,000 ש"ח. בנוסף, הרכב צריך לעבור טסט בעוד כחודש וכן אין רישום של טיפולים או תיקונים במוסך מורשה מאז שנת 2005 כשהרכב היה עם 37,000 ק"מ. בסוף הבדיקה היום החלטתי לא לקחת את הרכב. נאמר לי ע"י הבודק שבשביל ליישר קו לרכב אצטרך להוציא בסביבות ה- 3000-4000 ש"ח. באופן אישי אני חושב שעבור רכב כזה במחיר הזה - להוציא בנוסף עוד סכום כזה זה קצת יותר מדי. מה אתם אומרים? עשיתי נכון שוויתרתי?

אפשר להגיד על האונו המון דברים, אבל גרוטאה היא ממש לא...

הרכב הראשון שלי היה 146. שנת 96', 1.6 אדומה. ממש לפני כמה ימים ראיתי אותה ביד 2 במחיר של 8000 ש"ח... מאוד מאוד מפתה. אכן קשה להיפרד מרכב כזה. אגב, סתם אנקדוטה שאני לא כל-כך בטוח עד כמה היא נכונה אבל אני זוכר ששמעתי (או קראתי) שכשהציגו לראשונה את ה- 147, בכיר באלפא התבטא לגבי הדגמים הקודמים של החברה וטען שבכל קנה מידה וסטנדרט של אלפא - ה- 146 וה- 145 היו הדגמים שאלפא הכי התביישה בהם אי פעם.