היי,
דבר ראשון אני יגיד שאני 'כולה' בן 15, אז תבינו שאני בגיל של הדיון לכאורה.
בית הספר מקנה כלים, רוב בתי הספר לא מקנים כלים חינוכיים, אלא מסגרת.
החינוך בא מהבית, בן-אדם יוצא ערס בגלל חינוך מהבית, הרבה רופאים יוצאים רופאים בגלל אבא רופא ובן רופא ושולשלת.
תחשבו, בחור שמנסה להיות ערס, בא ממשפחה שופעת מכפר שמריהו, אשכנזים (סליחה, רק לדוג' ההפרדה די טיפשית במציאות).
יהיה גיבוי ? לא, ההורים יעשו הכל כדי למנוע.
לעומת זאת למשפחה קשת-יום מהפריפריה (שוב, דוג' בלבד, אני גר בעיר שנחשבת 'פשע'). לא יהיו הכלים להשפיע.
חינוך אמור לבוא מהבית, בזמן ברוב הדור של היום ילדים כיתה א' מקבלים אייפונים מתנה על 100 במבחן, אני חונכתי שציון לא בא בשביל מתנה, הוא בשביל העתיד שלי. דבר שבהתחלה נראה באסה, כי כל החברים קיבלו 85 בחשבון וקיבלו מכונית צעצוע חדשה, קיבלתי 100 גם אני רוצה.
אבל לא עכשיו, שלא תבינו לא נכון, קיבלתי הכל.
אני לובש מותגים, גר בבית טוב, חדר לבד, אבא שלי לא נוהג על בימבה. אבל העניין הוא עקרוני.
את הפלאפון הראשון שלי, קניתי מכספי שלי, כי אבא שלי אמר שפלאפון זה דבר שהוא היום מותרות, במידה והייתי צריך, הייתי לוקח את של אמא שלי שגם ככה לא משתמשת.
אז את ה-S3 שלי קניתי בהרבה עבודה קשה, עם שכר של אריתראי.
אבל כן, הגעתי אליו בזכות עצמי ואני רואה את כל הילדים עם ההרבה כסף, ילדי שמנת לדעתי. מרחם עלייהם.
הבית-ספר מהווה בשבילי אחלה מסגרת, וגם אני לומד בישיבה תיכונית, אני לומד עד מאוחר, עם שיעורי חינוך התנדביות וכד'.
יש ערכים ואידאיליזם, ועוד הרבה מעבר. אבל כמו שלשטוף פנים בבוקר אמא שלך מלמדת אותך, ההתנהלות הזאת באה מהבית.
ככה לי ניראה לפחות.