raiden

את השירשור ההוא אני פתחתי ולכן כשאמרת את המ שאמרת, יצאתי מנקודת הנחה שאתה מדבר עלי. אבל לא, לא באמת נעלבתי, למרות שאם זה כן היה מכוון אלי, אז זה לא יפה. אבל יאללה, בוא נשכח ונמשיך הלאה בחיים

נעלבתי. מאוד! באת ככה, משום מקום ובום קבעת עלי עובדות. לא יפה. לפותח השירשור, אין לי מה להוסיף פרט למה שנאמר כבר. בכל מקום יש הזמדנות רק תנצל אותה.

^ לא ידעתי שהם בכלל בבורסה. מה שכן, הבאת ציטוט שמראה רק חלק מהתמונה. החלק השני אומר אני לא משקיע שלהם. לא מעניין אותי המודל העיסקי שלהם. אם הם יקרוס, אני במקרה הגרוע אאבד כמה עשרות דולרים, במקרה הטוב אקבל את הכסף בחזרה. בכל מקרה אמצא אתר אחר שישלח לי בגדים. אבל תודה על המידע, בהחלט מעניין.

בנצי, מה שאתה מדבר עליו, מדבר גם אלי. אני מאמין שאתה מגדיר את עצמך כ high achiever ושלעשות משהו משמעותי בחיים זה החיים מבחינתך. אני משאר, תקן אותי אם אני טועה, שאתה דיי שקוע בעבודה שלך וזה מביא לך אושר (ועושר) אבל אתה גם יודע להינות ולנוח. ואני מאוד מתחבר למה שאתה אומר לגבי אחראיות רק על עצמי ולא "לבזבז" את החיים שלי על דברים פחות משמעותיים כמו להוציא את הכלב החוצה או לנקות קקי של תינוק. אני כמוך, מגדיר את עצמי כ high achiever, מעדיף לחשוב לפני לפעול ולא לקבל דברים כמובן מאליו, אומנם יושב רוב היום במשרד אבל את הזמן הפנוי שלי משקיע בלפתח את עצמי ולנסות להקים עסק. וכאחד שאין לו הרבה זמן פנוי, אני מעדיף לחתוך מחיי דברים מיותרים כמו לבשל כל יום ארוחות וכדומה, או לנצל זמן "מת" למשהו חיובי כגון לקרוא ספר באוטובוס. מה שכן תמיד רציתי מערכת יחסים, לא יודע למה אבל רציתי, כנראה פה האינטלקט שלי כשל ופשוט חשבתי שמערכת יחסים זה סקס, טיולים ומסעדות. ובסוף, לפני כמאט שנתיים מצאתי את האחת, איתה אני מאושר. אבל לפעמים אני מרגיש שמערכת יחסים לא באמת שווה את הזמן. אומנם באינסטגרם אצל כולם הכל יפה וירוק אבל בפועל זה המון עבודה, השקעה, מחשבה וזמן, לפעמים זמן על דברים לא כל כך חשובים (שלפחות ברגע ההוא מרגישים לא חשובים). ולפעמים אני חושב למה אני צריך את זה בכלל. אבל אז אני עוצר רגע ומתסכל לאחור ואני רואה שכבן אדם, עברתי שינוי ענקי בכמאט שנתיים שאני איתה. ואני לא ילד בן 5 שלא ידע לקרוא לפני שנה ועכשיו יודע גם לכתוב. למדתי יותר להעריך את הזמן שלי. נכון, היום מרגיש לי שיש לי פחות זמן לעצמי אבל אני מבין שאני מנצל את הזמן הזה הרבה יותר נכון. בעבר הייתי שקוע ביוטוב, 9GAG ועוד כל מיני שטויות כי ידעתי "יש לי את כל הערב לעצמי". היום לא, היום אני עובד כל רגע פנוי ומשאיר זמן להיות איתה. למדתי להעריך את הזמן שאני מעביר עם חברים שלי, בעבר הייתי יוצא כל שבוע איתם והיינו הולכים מחפשים בר לשבת בו ולבכות על כמה רע פה. אז נכון, היום אני רואה אותם פעם בשבועיים אולי אפילו שלוש אבל המפגש איתם יותר מספק. כנ"ל לגבי לבקר את המשפחה. אז זה היה בשביל "וי", היום זה באמת זמן איכות עם המשפחה. למדתי להגיד "לא" לדברים שלא כל כך חשובים, שהייתי אומר "כן" בעבר מהססיבה ש"יש לי את כל הסופש לעצמי". למדתי להיתמודד עם מצבים שלא רציתי להיתמודד איתם. כי כשהייתי לבד, הייתי יכול להסתובב וללכת. כשאני איתה, לא תמיד קיימת אופציה כזאת. ועוד המון דברים. מרגיש שהתבגרתי ונהייתי אדם "טוב" יותר. טוב לא בהכרח במובן של טוב לב, אלה במובן של יותר מפותח ממה שהייתי. והרוב זה בזכותה הם בימים מלאי שימחה ואושר והן בימים של בכי וצרחות. אז נכון יש לי אישיות כזאת, אישיות של פיתוח עצמי ושל שאיפות גבוהות. אפשר לומר שגם בלי מערכת יחסים הייתי מתפתח, אבל אני מאמין שפחות. מערכת יחסית מבחינתי היא כמו כוס של נוזל דליק שאתה שופך למדורה. המדורה דלקה גם לפני כן, אבל עכשיו היא זוהרת. למה אני מספר לך את זה? כי אני כמוך, לא רואה טעם בילדים. לא רואה טעם בלקום ב 3 בלילה, לעשות לילות ללא שינה, צרחות ובכי כל היום. אבל אני יודע שיום אחד ילדים יבואו, ואני יודע שליום הזה אני אגיע רק אחרי ששקלתי הכל וחשבתי על הכל ולא בגלל "שככה צריך או מקובל". ולא, לא יהיה לי כנראה ילד זהב שמגיל אפס יוכל לדאוג לעצמו. וכן, יהיה לי קשה ומעצבן, אבל אני אסתכל על זה כעל אתגר. אתגר ללהפוך לאדם טוב יותר. להתפתח עוד. לשאוף ליותר. ואני ממש לא אוליד ילד בשביל שהוא ידאג לי בעתיד, אני יכול לדואג לעצמי. כתבת שאתה לא רוצה ילדים, לא רוצה חתונה וכדומה. אני לא בא ללמד אותך, אני גם לא בקטע של ילדים או חתונה. אבל אני מרגיש כמוך לפעמים, מרגיש שלבד הייתי יכול להשיג יותר, אבל אז אני מסתכל על ה 28 שנים שלי לבד, וואללה, השגתי הרבה, אבל אחרי שנכנסתי למערכת יחסים, השגתי עוד יותר, בתחומים שבכלל לא ידעתי איך לפתח כי כשאתה לבד אתה לא מתפתח בהם. כל "חלק" בגוף שלנו, הוא כמו שריר. שריר שאפשר לאמן. ויש שרירים שאפשר לאמן רק בתנאים מסויימים, כמו להיות בזוגיות לדוגמא (אחרים זה קשרי חברות, קשרי משפחה, קשרי עבודה וכדומה, בכל אחד מאלה אתה לומד לפתח משהו בעצמך). תסתכל על זה כעל אתגר. אתה הרי כבר היום מבין שהאושר שלך תלוי בך ולא בזה שהילד שלך יקרא לך "אבא". שום דבר "חיצוני" לא יכול לגרום לך להיות מאושר, ולכן כשאנשים אומרים לי שהילדים שלהם זה אושר או משפחה זה אושר, זה או נשמע לי מוזר ושיקרי (הם משקרים לעצם, מין שיכנוע עצמי כזה שהם מאושרים ובפעולם הם לא), או שמחינתם הם לא מבינים שהם בחרו להיות מאושרים בלי קשר לילדים או למשפחה ופשוט משקיפים את האושר שלהם על ילדים או משפחה (בעודי כותב את המילים האלה, עשיתי proof reading וראיתי שכתבתי ש"איתה אני מאושר", אז גם אני חוטא בזה, אבל אני מבין שאני פשוט בוחר לשקף את הבחירה האישית שלי להיות מאושר, עליה) שוב אני לא בא ללמד אותך. אל תקח את זה מהנקודת מבט הזאת. אבל כן מעניין אותי לפתוח איתך דיון על זה כי לדעתי אנחנו מאוד דומים בהשקפות העולם שלנו. אם תרצה כמובן.

מה גורם לך להגיד דבר כזה? אתמול הזמנתי עוד כמה פריטים וכבר היום ההזמנה נשלחה.

שבוע שעבר שהגעתי לקניון גדול, לחנות נעליים מוכרת לקנות נעל. נעל שראיתי באתר שלהם ורציתי למדוד וכמובן לרכוש (כי הפרשי המחיר לא גבוהים). אמרתי למוכרת שאני צריך נעל אטומה למים. היא הצביע על הסטנד של הנעליים ואמרה אילו נעליים אטומות למים, אך אחרי זה חזרה בעצמה ואמרה שאם אני צריך ממש אטום למים אז זה רק "אלה" (הצביע על תת קבוצה של נעליים על הסטנד) והוסיפה "שלא תבוא אלי אחרי זה בטענות". התחלה מעניינת. הסתכלתי וראיתי שהנעל שיש באתר (הישראלי!) לא נמצאת בחנות אז ניגשתי למוכרת עם הדגם של הנעל מהאתר ושאלתי אם יש לה במלאי את הנעל הזו. אחרי בדיקה במחשב היא אומרת שלא, ובזמן שאני ממשיך לשאול אותה שאלות כמו "אין בסניף אצלכם או שאין בכלל?" "היא תגיע או שלא מייביאים אותה?" תשומת הלב שלה מופנה כבר כלפי "רחלי" שפתאום נכנסה לחנות בזמן שהמוכרת נדהמת "רחלי?! אני לא מאמינה ואו! כמה שנים". הלכתי משם. בדרכי החוצה מהקניון, נכנסתי לחנות נעליים אחרת לנסות את מזלי שוב. באתר של החנות כתוב שיש להם את החברה שמייצרת את הנעל שאני רוצה, אך לא ראיתי בתצוגה את החברה. כל ניסיון לקבל עזרה בחנות לא צלח. הלכתי ונסעתי הביתה. אתם יודעים מה יקרה הלאה נכון? במידה ואחליט לקנות את הנעל הנ"ל, אזמין אותה בחו"ל. לכל זה תוסיפו את הכמות הלא נורמאלית של אנשים שיש בקניון בשעה 6 בערב ביום עבודה באמצע שבוע, מוציא ממני את החשק ללכת לחנויות בארץ. אגב, אתמול הגיעה משלוח נוסף מאסוס של שתי חולצות מבד איכותי (כותנה + ויסקוסה) ולא פוליאסטר זול שמוכרים בארץ. שבוע שעבר קיבלתי משלוח מאמאזון של כלי מטבח שעלו לי 10 דולר ועשויים מפלדת אל חלד, כאשר בארץ סט דומה לא קיים והכי קרוב אליו זה סט מפלסטיק זול וצבעוני כאילו זה צעצוע של ילדים, עולה 50 שח.

זה לא בדיוק נכון. בהינתן מוצר שמחירו 500 ש"ח, מתוך פונטציאל של 100 לקוחות, רק 10 יכולים להרשות לעצמם לרכוש את המוצר. נגיד ומדבור ביבואן ממש מצליח שחוזה את השוק ומייבא 10 יחידות ארצה, ומשלם למדינה 10X בדמוי מיסים + כמות שכר מסויימת לשאר הגורמים שמעורבים בתהליך הייבוא. כאט, נפתחה אלטרניבה של ייבוא אישי במחיר של 300 שח, מה שמגדיל את כמות הרוכשים הפוטנציאלים ל 20 איש (תסתכל על כל תחום שתרצה שניהיה יותר נגיש לציבור: מחשבים בהתחלה היו רק באונברסיטאות - היום אצל כל אחד בבית, רכבים היו רק לעשירים - היום כמאט לכולם, סמאטפונים היו רק לעשירים - היום לכולם וכו'), מה שמותרגם ל 10X + 10Y בדמוי מיסים למדינה ושכר עקיף לשאר הגורמים המוערבים בתהליך של הייבוא. ויש עוד נקודה מעניינת שהרבה שוכחים. אני כרוכש שיש לו 500 ש"ח "לבזבז" יכול לבחור באחת משתי הדרכים: 1. אני ממן עסק יקר שמסיבה זו או אחרת גובה 500 ש"ח עבור מוצר מוסיים (שניתן לרכוש בחול במחיר של 300), מה שמשיאר אותי עם 0 ש"ח ומוצר. 2. אני רוכש את המוצר בחו"ל במחיר של 300 ש"ח, כנראה מייצר אותה כמות עבודה לשאר המעורבים בשרשרת הרכישה, ובערך אותה כמות מיסים עקיפים למדינה אילו הייתי רוכש את המוצר בחנות בארץ ומה משאיר אותי עם מוצר ביד ועוד 200 ש"ח שאני יכול לבזבז בשוק הישראלי בין עם זה בסופר, בשוורמיה וא לרכוש מוצר אחר שמחירו בארץ נראה לי סביר, או אפילו מוצר(ים) נוספ(ים) בחו"ל שבעקיפין יביאו מיסים למדינה (האם אותה כמות מיסים אליו הייתי רוכש את המוצר פה בארץ ב 500 שח? תלוי כמובן בסל המוצרים שארכוש). החנות מפסידה. אבל חנות זה עסק ואני לא בעל מניות או שותף בעסק ולכן אין לי שום אינטרס לשלם פרמיה לבעל החנות. כרוכש בשוק החופשי אני מחפש למקסם רווחים כמו שבעל חנות מצליחה עושה - הוא לא מחפש לשלם כמה שיתר מיסים למדינה, הוא מנסה לחפש איך אפשר לשלם כמה שפחות. אתה לא בא לרכוש דירה ואומר ליזם "ואללה אתה מסכן, אתה חי על 1% מהרווחים, כך במקום 2מיליון שח, 2מיליון וחצי", ההיפך אתה בא ואומר "שמע איכות הבניה פה היא לא משהו, כך מיליון ושמונה מאות אלף וסגרנו עסקה". השוק החופשי הוא דינאמי, מי שלא מצליח להתאים את עצמו לתנאים שלו, לא ישרוד. אבל כמו שבגירה אמר, צריך אחידות. אחרת אתה מעתדף אוכלוסיה מסויימת (לדוגמא ייבוא אישי) אבל פוגע באוכלוסיה אחרת (לדוגמא ייבוא מסחרי) וזה מצב לא תקין.

אני בדיוק קורא עכשיו Economics in one lesson ומה שאתה מתאר כתוב שם בעמוד הראשון. אתה מסתכל על A ולא מסתכל על B. יש מוצר שעולה 250 שקל בארץ + מיסים (חלקם כבר שולמו בדמוי מכס ששילם היבואן נגיד X, האחרים ישולמו בדמוי מע"מ נגיד Y, שאני אשלם בעת הרכישה). אותו מוצר עולה 150 שח בחול + מיסים (אותם אני אשלם למדינה בדמוי מכס בסכום X' ומע"מ בדמוי Y'. למה '? כי אני לא יודע אם המחיר של המוצר שאני רוכש הוא אותו המחיר שמשלם היבואן, אבל בוא נגיד ולא). אני לא יכול \ רוצה \ מוכן לשלם עליו 250 שקל. המדינה מפסידה Y ממני, כנראה גם מפסידה X מהיבאון כי הוא מייבא פחות כי יש עוד אנשים כמוני. בעצם מפסידה זה לא בדיוק המילה, היא לא מרוויחה אותם. כאשר נפתחה האלטרנטיבה של ייבוא אישי מחול, המחיר כבר נראה לי יותר מתאים לכיס שלי ואני הולך ורוכש, והמדינה מרוויחה X'+Y' בדמוי מכס ומעמ. אתה יכול להגיד שבכך שאני רוכש בחו"ל אני בעצם "לוקח" פרנסה מחנות שכונתית או היבואן, אבל מצד שני אני נותן פרנסה לשדה התעופה שמגיעים אליו מטוסים שמטיסים את הסחורה שלי לארץ (+ כל המיסים מסביב), לאנשים בשדה תעופה שמתעסקים בלפרוק סחורה, לעובדי המכס והמע"מ, לשליחי הדואר וכדומה.

Asos ועוד תו אחד לחמישה הדרושים

להבנתי, כן. לי יש בבית CAT7 ועובד מעולה, אבל מקריאה שנית הבנתי ש CAT7 לא מוכר על ידי כל האירגונים שאחראים על תקשורת. הייתי בודק את העניין הזה כי יש הבדל מחיר בין CAT7 ל CAT6

הייתי כבר הולך על CAT7, במיוחד אם זה דירה בבעלותו כי חבל בעתיד להחליף עריכה: מצד שני עכשיו בדקתי ואין ציוד קצה נכון לשנת 2017 שתומך ב CAT7, ככה שזה לא כזה משנה

היי. הבנתי שיש איזה קטע על איסור רכיבה על אופניים חשמליים על המדרכה. זה פחות מעניין אותי. מעניינים אותי דווקא אופניים לא חשמליים, מה החוק אומר לגביהם? מותר \ אסור? קסדה? אפוד זוהר? נצנץ? נעלי הלו קיטי? תודה!

spreial רכשתי דרך אחד האתרים ש skyscanner מפנה אליהם, ככה שלא יודע מי אחראי. Pika007 אכן זה אלעל + ANA שמתופעלת על ידי לופטהאנזה kompy, garicho לא יודע מה עדיף. אבל מה שכן אם זה היה הולך לאיבוד בטיסת הלוך, הייתי מקבל מכסף מהביטוח עוד בשדה תעופה. עידכון קטן, עובד משדה תעופה במינכן יצר קשר באימייל עם אחותי וטוען כי לידיו הגיעה מזוודה עם התג שלה. נראה לאן זה יתגלגל מפה. תודה לכולם על התגובות!

פוליאסטר תמיד להימנע. זה לא חומר שמתמודד טוב עם אקלים קשה וזה חומר שמסריח מהר (מניסיון: הייתי בחול בתנאים דומים לארץ, הליכה של יום שלם בחולצת פוליאסטר של נייקי - החולצה הסריחה בסוף היום, לעומת זאת בחולצות כותנה יכולתי ללכת עד 3 ימים, אומנם לא ברצף). כותנה - יש סוגים שונים, לא יודע להגיד לך מה טוב יותר, כנראה כותנה שהיא דקה יותר, תיהיה עדיפה. אתה יכול לנסות גם צמר מרינו. זה הוא צמר שמופק מכבשים שגרים בתנאים של חום כבד בקיץ וקור כבד בחורף ולכן הצמר שלהם ידוע כמחמם בחורף ומקרר בקיץ (מניסיון: בטיול אופניים בחול לבשתי תחתוני מרינו וגרבי מרינו למשך שלושה ימים לפני שהם התחילו להסריח).

Spire תודה רבה רבה! אכן המזוודה מתוייגת מטוקיו לתל אביב דרך מינכן. אמתין עוד כמה ימים אולי תיהיה תזוזה בנושא.

תודה רבה לכולם! Giant_TA זה החשד שלי, אל על כמובן טוענים שזה אשמת לופטהאנזה. אני לא מאשים אף אחד כרגע. יש סיכוי שהמזוודה נלקחה על ידי אדם אחר? האם מזוודות שנשארות בקונקשן, יוצאות למסוע? או שאם מסרנו את המזוודה בטוקיו אין שום סיכוי שאחד הנוסעים היה רואה אותה על מסוע שלא בתל אביב? כמו כן, אם יש מישהו אחר שיוכל לעזור איכשהוא, אשמח מאוד!

היי. אז ככה, טסנו אני אחותי וחברה שלי ליפן. טיסת חזור הייתה דרך מינכן כאשר זמן ההמתנה במינכן הוא 17 שעות. כאשר מסרנו את המזוודות בטוקיו שאלנו האם עלינו לאסוף את המזוודות במינכן, ואמרו לנו שלא, הן טסות ישר עד תל אביב. הטיסה מטוקיו למינכן הייתה עם לופטהנזה. אחרי שישנו במינכן הגענו לשדה כ 3 שעות לפני הטיסה לתל אביב, שהייתה עם אל על וגם בבידוק הבטחוני של אל על וגם בצ'ק אין שאלנו לגבי המזוודות וגם מסרנו את התגים שנתנו לנו בטוקיו. הבחורה בבידוק של אל על אמרה לנו שאין מה לדאוג, הכל יהיה בסדר ואם לא אז !!היא תרוץ אחרינו עד הגייט ותעשה הכל!! בקיצור מספר דקות לפני העליה למטוס אמרנו לנו שכנראה אחת המזוודות לא עלתה לטיסה וכחצי שעה לפני הנחיתה נגשה אלינו דיילת ואמרה שקיבלה פקס למטוס שאחת המזוודות לא עלתה. אחרי שעברנו ביקרות דרכונים ואספנו את שתי המזוודות שכן עלו, ניגשנו ל lost and found של על אל. נתנו לנו מספר מעקב ופתחו פניה. מפה לשם, עכשיו אחרי כ 48 שעות אף אחד במוקד של אל על לא יכול לתת לנו תשובה. חלק מהנציגים מתחילים לספר לנו סיפורים אישיים שזה קרה להם גם (מעניין לי את הביצה), אחרים אומרים שאין מה לעשות, אחרי שהצלחנו להגיעה למנהל שקודם אמר שהמזוודה שפורטוגל (WTF?!) ואחרי זה אמר "לא זאת לא המזוודה הזאת" אמרו לנו שאין מה לעשות ומחפשים אותה וזה יקח עד 21 יום. מניסיונכם, יש מה לעשות? יש למי לפנות? להפעיל מישהוא שיתן תשובה נורמלאית של שירות ששולם עליו מאות דולרים ולא תשובה של שירות בשקל וחצי "אין מה לעשות הכל יהיה בסדר", והאם אפשר איכשהוא לקבל פיצוי על זה? היה ביטוח של פספורטכארד אבל יצרנו איתם קשר עוד בשדה ואמרו לנו שאם המזוודה לא מגיעה למדינת המגורים זה לא מכוסה. תודה רבה!

איזה חברה אתה קונה? ממה שאני מכיר יש רק את icebreaker שמייצרים חולצות casual מצמר מרינו. יש עוד חברות שאתה יכול לעייץ?

פוליאסטר הוא חומר סינטטי. כאמור גם אני ציינתי יש לו יתרונות בסגנון פליזים למיניהם או כמו שאתה ציינת, חולצות דריי פיט. אני לא הולך ביום יום עם פליז אלה אם אני נוסע לעשות סקי וגם לא הולך ביום יום עם דריי פיט אלה אם אני הולך לחדר כושר. פוליאסטר הוא חומר סבבה לשימושים ספציפיים, ליבוש בסיס (כגון תחתונים, גרביים וחולצות) הוא לא אחד מהם בטח ובטח לא פוליאסטר של 3 ב 10$, כי שמע גם פוליאסטר כמו כל חומר אחר שונה באיכות שלו בין רמות מחירים שונות (לדוגמא יש לי חולצות דריי פיט של H&M וחולצות דרייפיט של NIKE, מיותר לציין שההבדל ביניהם הוא שמיים וארץ לטובת הנייק, ושניהם 100% פוליאסטר, כמובן שגם המחיר בהתאם). אם תשים לב אגב, כל האנשים שלובשים פוליאסטר בתנאים קשים (שלג, קור וכו') לובשים שכבת בסיס שהיא לא פוליאסטר אלה לרוב צמר מרינו. פוליאסטר זול, נושם פחות לכן לדוגמא תחתונים מפוליאסטר, הופכים את כל האזור שבו מתגורר חבר של כל גבר - לסאונה. תוסיף לזה הליכה של 15 דקות מהבית לתחנת אוטובוס בקיץ הישראלי, ויצרת סביבה מעולה לגידול חיידיקם לא רצויים. אבל כמובן כל אחד והליבוש שלו. לשאלתך הפחות קשורה, קודם כל מחמיא לי שזכרו אותי ככה. והתשובה היא כן

אל תקנה פוליאסטר. זה חרא של חומר. פוליאסטר יחיד שאני שוקל זה פליזים של חברות סטייל TNF וכדומה לתנאי מזג אוויר קשים או שימושים ספציפיים כגון חסינות למים וכו'. כותנה תמיד עדיף בטח ובטח בבגדים שיושבים צמוד לגוף (במיוחד תחתונים וגרביים, אבל תקף גם למכנסיים וחולצות) במשך כל היום. נגיד ללבוש חלוק פוליאסטר בחורף ל10-15 דקות אחרי מקלחת, לדעתי סך הכל סבבה. ללבוש חולצת פוליאסטר שלא נושמת בכלל במשך 9 שעות - לא טוב. כמובן שיש חומרים הרבה יותר טובים מכותנה אך המחיר בהתאם. הבנתי נגיד שמשי זה חומר נהנדר וקליל שממש מתאים לתנאי מזג אוויר פה בארץ (חם ולח) אך בישראל כמו בישראל יש ייבוא של חרא מסין בלי שום קשר לשוק ולמזג אוויר פה. אבל כאמור משי הוא חומר מאוד יקר. liav12 אולי יש לך יותר מזל ממני במותג הבית של אסוס, אבל ניסיתי כמה מוצרים שלהם וכולם היו דיי כישלון. רכשתי קרדיגאן וצמר כבשים שאמור להיות איכותי, הוא מאוד מגרד לי, לעומת זאת יש לי חולצה מאותו הצמר של חברה אחרת (איכותית), והוא ממש נעים למגע ולא מגרד. קניתי שלישיית חולצות טי במחיר של חולצת טי אחת מבית jack and jones (או דומה) והאיכות שלהם היא הרבה פחות טובה מאשר של אותה חולצה אחת, הן לא יושבות טוב, הכותנה שלהן הרבה פחות איכותית. אין מה לעשות, כמה שלא תסובב, 3 חולצות ב 20$ כמאט תמיד יהיו באיכות ירודה יותר מאשר חולצה אחת ב 20$.

תודה רבה! לגבי "מפריע לשכנים", אני הבן אדם האחרון שאגיד שלא אכפת לי מאנשים שמדברים בטלפון במעלית או באוטובוס. לי אישית מפריע אנשים שמדברים בטלפון שאוטובוס\מעלית וכדומה, אבל מצד שני אני לא מצליח להבין במה זה שונה אם שתי אנשים או יותר גרוע, קבוצה של אנשים מדברים באותה מעלית או אוטובוס. מה לעשות עם ישראל הוא עם רועש ולא יכול לנסוע באוטובוס או מעלית בהיותו שקוע במחשבות שלא או חלילה קריאת ספר.

ASOS אבל לא המותג בית שלהם, אלה מותגים כמו ראלף, לאקוסט, פרד פארי וכדומה.

Dittohead זה לא עונה לי על השאלה

שלום. אני מחפש הסבר מדעי למה במעליות אסור לדבר בטלפון. להבנתי, מעלית היא סוג של כלוב פאראדיי ולכן הקרינה שהטלפון משתמש בה מוגברת על מנת לצאת\להכנס מהמעלית מה שמגדיל את הסיכון לקרינה שפוגעת בגוף האדם. השאלה שלי היא כזאת: נכון כאשר מדברים בטלפון, כנראה שהטלפון מקרין הרבה יותר (תקשורת קבוע עם אנטנה קרובה), אבל מה קורה כשאר לא מדברים? הרי גם אז הטלפון עדיין מתקשר עם האנטנה, לא ככה? ומה עם סמארטפונים שנמצאים אונליין 24\7, הלא זה אותו הדבר כמו לדבר בטלפון במעלית? תודה!

הרכב שנת 2014, לא נראה לי שמישהו ירצה לגרוט אותו. המדבקה הפוכה ככה שלא ניתן לראות מה מודפס עליה עם אני מדביק אותה מבפנים. רק מי שיושב בפנים יכול לראות את המודפס.