יש דברים שלא "יורדים" עליהם. ונוסטלגיה היא אחת מהן.
יש לי קלטת ישנה של שירים של אריק איינשטיין (היה הפקה של איזה חברת חומוס כלשהי, לא זוכר) ויש בה את השיר: "עיר לבנה".
למי שלא מכיר - שידפדף לנושא הבא או שישיג את השיר בדחיפות!
שיר רגוע שכזה, ובקליפ מראים את ת"א בשנות ה30 וה40, את בתי הקפה שעל הים, האנשים הלבושים בקפידה, עם חליפות ושמלות, את המחסומים שעולים ויורדים להולכי רגל (בשביל רכבת או כביש?), טבח שמבשל תירס באמצע הרחוב ומגרש ילד שמתקרב להריח, שיירת האוטובוסים, שיירת הגמלים החוצה את חוף ת"א, כל החנויות הקטנות עם שלטים תמימים ונאיבים שבסופן שמן של בעלי החנויות, שמות אירופאים שקצת קשה להגות....
ושהשגתי את השיר הנ"ל בביצוע מקורי של צילה דגן, מנוחתה עדן... בכלל התחלתי לצוף בדמעות.
נוסטלגיה...
יוחזרו שנות ה-40' לאלתר! (אני גם מוכן להתפשר על סוף ה60' תחילת ה70')