שלום לכולם
לפני כחודש הגעתי למקום עבודה,בוא נאמר שלא קשה להתקבל אליו בכלל(לא דרוש שכל)
המנהל עם מזג חם מאוד,כל היום צועק ומדבר בעצבים. מצד שני הוא בסדר פחות או יותר שמדברים איתו אחד על אחד (לא יצא לי יותר מדי)
באותו שבוע שהתקבלתי הודעתי לו ששבוע הבא אני נוסע לחול,התעצבן קצת ועבר לו.
בכל מקרה,קיבלתי הצעה לעבודה טובה יותר.
אני מאוד אוהב את העבודה הנוכחית והיא מסתדרת לי,אני פשוט מסתכל על העתיד ועל ה v בקורות חיים שלי על עבודות "נחשבות".
לפני כשבוע הוא בעצמו אמר שאין לו בעיה שאנשים יתפטרו אם הם לא רוצים לעבוד פה(מתוך עצבים)
מצד שני שהיום אמרתי לו שאני יוצא לכמה שעות לסידורים (ראיון עבודה בפועל) אמר שזה בסדר גמור ואף הקצה לי רכב חברה ל"סידורים".
מאוד קשה לי ושוב,זה העתיד שלי,כמו שהוא הגיע "רחוק", גם אני רוצה.
אני גרוע בניסוחים ואני מאוד מפחד מהתגובה שלו,אני לא אוהב שצועקים עליי ובטח שלא ליד אנשים. אם מישהו יכול לעזור לנסח וגם לשנות לו משהו בצורת חשיבה (השפעה פסיכולוגית) אשמח לעזרה.
כן אני יודע שכל החפירה הזאת בשביל להגיד לבן אדם "אני מתפטר" ועדיין קצת כואב לי שאחרי הכשרה והשקעה בעובד חדש הוא עוזב
תודה לעוזרים