פינדר

בגדול קרנות כספיות נותנות תשואה דומה, לכן ההמלצה היא לבחור בזו שיש בה דמי ניהול הכי נמוכים. בגלל שאלגוריתם הבחירה הזה הוא כ״כ פשוט, כולם מפקידים לקרן בעלת דמי הניהול הנמוכים. הקרנות האלו הם כאב ראש לבתי ההשקעות ופחות רווחיות, לכן הם מגבילים את סך הכספים הכולל של הקרן. כשמגיעים למקסימום הקרן נסגרת ואי אפשר להפקיד אליה יותר, עד שמישהו מוכר ויוצא. בגדול תסתכל בטבלה הזו: https://www.funder.co.il/kaspit תמיין לפי דמי ניהול ונסה לרכוש את הקרן הכי זולה. יש 3 אפשרויות: 1. הרכישה תצליח וכל הכסף יהיה בקרן 2. הקרן סגורה והרכישה תיכשל 3. הצלחה חלקית. רק חלק מהכסף יכנס בגלל שהפעולות מתבצעות בסוף יום המסחר תדע את התוצאה רק אחרי המסחר או למחרת. אם נכשל או הצליח חלקית, נסה למחרת קרן אחרת. אם הסכום לא גבוה במיוחד וההבדל בדמי הניהול פחות משמעותי אתה יכול מראש לנסות קרן פחות ״אטרקטיבית״ כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה של הרכישה. כמובן, שהכותב אינו יועץ השקעות וזה אינו יעוץ ולא המלצה

לתוכנית קוראים ״הנצחון המוחלט״. שזה בכוונה מושג אמורפי וחסר הגדרה, כדי ש: 1. ביבי יוכל למשוך את המלחמה ככל שזה יועיל לו 2. יוכל להכריז על ניצחון לפי הגדרה שהוא יתפור בזמן הצורך אתה לא מבין. ביידן צריך לסכן את הבחירות שלו, בשביל מדינה שראש הממשלה שלה לא מוכן לסכן את הכהונה שלו.

בפעם הבאה לא אצביע ביידן. וגם לא טראמפ. הוא גורם מרכזי מאוד. היה ניתן לשנות את ההתנהגות של האמריקאים. אבל לא ראש הממשלה הנוכחי ולא בהרכב הזה של הקואליציה.

נתניהו הוא נכס לחמאס.

יש יוזרים שמעולם לא ראיתי מהם איזשהו דבר חוכמה או איזה משהו ששווה להתווכח עליו. פשוט משתיק. חבל על האנרגיה בלענות לכסיל כאיוולתו.

חשבתי שהתפכחת מחלומות הימין על מלא מלא שמכרו לך לפני הבחירות.

1. מי שהפך אותם לגרועים, לכאורה, הוא ביבי. 2. אני תמיד חוזר על זה שפוליטיקה היא אומנות האפשר. זה מה שיש. אין אופציה לבן ברית אחר. תוציא מזה את המיטב ואל תשחק לידיים של האויבים שלנו.

לא לפי שגרירת ארצות הברית.

למיטב ידיעתי ההחלטה כן קושרת אותם זה בזה. נתניהו פשוט מחליט לשרוף את היחסים עם ארצות הברית כדי לשרוד.

איזו משמעות יש לוטו או להימנעות ממנו? ההחלטה אומרת שלא תהיה הפסקת אש ללא שחרור החטופים. אבל האינטרס של ביבי הוא להיכנס באמריקאים בשביל לצאת חזק מול הבייס שלו. ולעזאזל החטופים.

נכון. כל מדינה שונה. כמו שבישראל דווקא האוניברסיטאות הציבוריות הן יותר נחשבות ויותר מבוקשות. אבל ספציפית בלוס אנגלס, אני זוכר שאחותי סיפרה לי שהילדים של הישראלים הפחות מבוססים כלכלית, מתערים יותר מהר בחברה האמריקאית ולומדים מהר יותר אנגלית, כי הם הולכים לבתי ספר וגנים ציבוריים.

זו קליפורניה... גם למוסלמים יש בתי ספר משלהם. אבל מטבע הדברים, ככל שהאולוסיה יותר חלשה כך ישלחו יותר ילדים לבתי ספר ציבוריים.

אין לי מושג מה ניסית להגיד פה. זו בדיחה או טענה אמיתית?

לספור מקרי מוות לנפש, מנורמל ומתוקנן, לאוכלוסיה יהודית, זה קריטריון אחד. יש עוד קריטריונים: כמה פעמים הילדים שלכם התעוררו בלילה מאזעקה ורצו בבהלה לממד? כמה פעמים ראיתם את הילד שלכם נלחץ, רק כי הוא שמע רעש שנשמע כמו אזעקה. כמה פעמים הלב שלכם החסיר פעימה בגלל בק-פייר של איזה אגזוז ברחוב. כמה פעמים ישבתם בחרדה בלי לדעת מה קורה עם הבן החייל. האם הוא חי או מת. כמה לילות לא הצלחתם להירדם, כי מישהו פירסם שמועה על ״קרבות כבדים״ באיזור שבו נמצא הבן שלכם? אחותי גרה מעל 20 שנה בקליפורניה. בשכונה טובה ויקרה. אז כן, גם אצלה מגיעים מדי פעם הומלסים שהמשטרה לא יודעת מה לעשות איתם. וגם הם הגבילו את עצמם בהאלווין האחרון להסתובב בשכונות מאובטחות, כי בשכונה שלהם יש הרבה יהודים וישראלים והם פחדו שזה ימשוך כל מני אנטישמים. והילדים שלהם הולכים לבי״ס יהודי והחברים שלהם הם כולם ישראלים. אבל באוגוסט 22 כשנפתח מבצע ״עלות השחר״ והיו אזעקות באיזור שלנו, אני קראתי עידכונים על המבצע והאזעקות, בזמן שאני יושב אצלה בחצר, ליד הבריכה, עם בקבוק בירה צונן. ואיכשהו, נראה לי שהחיים קצת יותר קלים ככה. גם כיהודי.

הגיע מוקדם משחשבתי...

בינתיים גנץ מתחפש לביבי ומחליט לא להחליט. דוחה את ההחלטה על פרישה מהממשלה לעוד 3 חודשים כשהחוק (אולי) יובא להצבעה בכנסת.

השרשור הזה עשה לי חשק להתנסות בקורא ספרים. עד היום קראתי באייפד או בטלפון וזה היה כבד ומסורבל (אייפד) או קטן ומעייף (אייפון). הזמנתי מעלי אקספרס קורא ספרים סיני, meebok m7, שמריץ אנדרואיד 11. יחד עם כיסוי מגנטי שהוספתי עלה 677 ש״ח. אתמול הגיע. אין לי למה להשוות אותו, כי כאמור זה הראשון שלי. הדפדוף במסכי הבית וההגדרות (בעיקר גלילה) מרגיש איטי ומרצד, יחסית למה שאני רגיל מהאייפון ושאר מכשירי המסך שהם לא דיו אלקטרונית. אבל ברגע שפתחתי ספר והתחלתי לקרוא, הכל עובד טוב. הדפדוף נח, באמצעות שני כפתורים פיזיים, שניתנים לתכנות לעוד פונקציות. מסך 7 אינץ׳. המשקל כ250 ג׳. מרגיש קצת כבד בשביל להחזיק באויר תו״כ שכיבה במיטה. התקנתי את האפליקציות של עיברית ושל ליבי (הספריה העירונית) וגם הורדתי epub מאתר בן יהודה. האפליקציה של עברית קרסה שוב ושוב בהפעלה הראשונה. כיביתי והדלקתי את המכשיר ועכשיו נראה שהיא עובדת, אם כי עדיין לא קראתי בה ספר (רק פתחתי ספר ודפדפתי קצת). סה״כ בינתיים נראה כמו תמורה נאה לכסף.

לא צריך סנקציות. צריך רק לבטל את ההטבות. תקציבים לחינוך עצמאי. קצבאות ילדים. זכאות למשכנתא לפי קריטריונים שמוטים למגזר. במקום שיוויון בנטל נקרא לזה שוויון בזכויות. רק שהסיכוי של זה להתממש הוא כמו הסיכוי שחמאס מבקש סליחה על אוקטובר ומחזיר את החטופים ללא תנאים.

עתידות: עקב הלחץ הציבורי תושג ״פשרה״. כלומר יורידו עיזים שהוכנסו מראש, כמו לקבוע מכסות גיוס שאף אחד לא מתכוון לעמוד בהן. המצב בפועל לא ישתנה בכלום. החרדים ימשיכו לחגוג עלינו. הרעש התקשורתי ישכך. אתה והגדוד שלך תמשיכו לשרת במילואים.

אפשר להתווכח על זה, אם כי מילולית אתה צודק. מבחינתי ללכת לבידוד מדיני כי זה גם סוג של התאבדות, או לפחות גרימת נזק גדול לעצמנו. בכל אופן, כשאתה מרשה לעצמך לעשות דברים ששמים את המדינה שלך בסכנה, רק כי אתה סומך על ישות אלוהית כלשהי שתציל אותך, אתה לא כשיר להנהיג.

מה ההבדל בין מי שחושב שהכל יהיה בסדר ואנחנו לא צריכים עזרה מאף אחד, כי אלוהים איתנו, לבין מי שיוצא למלחמת התאבדות ב7.10 כי הוא בטוח שאללה לצידו?

בינתיים החמאס מודיעים על מוות של עוד חטוף. לטענתם מרעב ומחסור בתרופות. אני מכיר את הטענות על לוחמה פסיכולוגית, אבל כרגע הדשדוש וההתמהמהות ומשחקי השליטה של ביבי, מחסל את החטופים.

אני בעד זכויות אדם ומשפט צדק וכל מה שבא עם זה. אבל כמו שציין רומן, הדין הצבאי כולל עונש מוות ואאלט הוא גם כולל רף נמוך יותר מבחינת דיני ראיות. ובאופן אישי אין לי בעיה שישפטו למוות בהליך מזורז, כל תושב עזה שנתפס בשטח ישראל ב7.10. עריכה: התגובות האחרונות בלבלו אותי וחשבתי שאנחנו בדיון על הפוליטיקה המקומית..

גם ענבי זעם היה שונה. ישבנו עדיין ברצועת הביטחון ומבחינת העולם והאמריקאים (בטח נשיא דמוקרטי) היינו כובשים. בלבנון השנייה, אחרי שיצאנו מלבנון וחיזבאללה יזם חטיפה, קיבלנו גיבוי מלא מבוש והממשל הביע אכזבה שלא חיסלנו את חיזבאללה.

ב2002 היו בעיקר איומים באמברגו וההשפעה שלהם הייתה קטנה, כי המבצע בג'נין היה קטן בהרבה יחסית למה שנדרש היום. אגב, ראש הממשלה דאז, אריק שרון, היה פופולרי בעולם בערך כמו נתניהו של היום.