אני אנסה לעזור לך:
1. יש כסף יפה מאד בהרצאות, חברות בקבוצות חשיבה ומחקר וכמובן ביזמויות עסקיות (שם המגמה עד כמה שידוע לי יכולה להיות הפוכה לנושא הדיון [במובן של כלכלת השלום מול כלכלת המלחמה]); זו לא קביעה שלי, זו המציאות.
2. כמו כל איש סביר אחר, גם למספר כזה או אחר (ולא איזוטרי) של בכירי מערכת הביטחון הפורשים יש רצון לעשות לביתם, שזה לא ביטוי גנאי בעיני - אני עושה בדיוק כמוהם. חוסר השיפוט לא נובע מטובי אלא מההבנה שזה חלק מההוויה האנושית.
3. אתה רחוק מלהיות אהבל (פולני? אולי) אבל אתה מתעקש על שיפוטיות וחיפוש מוחלטויות, בעוד אתה מתעלם משביל פרורי הלחם שהשארתי באחד הפוסטים שלעיל.
4. האם התופעה שאני מדבר עליה היא גורפת? האם "כולם" עושים את "זה"? מניח שלא. האם נמצא דוגמאות לחבר'ה ישרים ששמרו על צו מצפונם? מניח שכן. האם יש כאלה שעברו מ"צד" ל"צד"? מניח שגם כן.
נתתי הסבר לתופעה שדובר עליה. לא שפטתי, לא אמרתי שזו חזות הכל. נתתי הסבר שמבוסס על ידע וניסיון אישיים והגיון בריא ודי מתון האמת.
תרצה לקחת את זה לחשיבה, סבבה; תרצה להיצמד למוכר של המוחלט, גם זה סבבה.