שבת שלום חבר'ס
במדינתנו חלק מאיתנו כבר התרגלו למציאות בכיבישים וכששומעים על עוד תאונה ועוד הרוג, אומרים לעצמנו יאללה איזה מסכן וממשיכים כרגיל בחיים שלנו.
האמת גם אני כזה, רואה את המחזה בחדשות או בתמונות באינרנט, משתדל לא להתעמק, מרחם וכואב לכמה דקות וממשיך הלאה.
הבעיה היא שברגע שזה קורה לקרוב או אפילו למישהו שאתה מכיר משלום שלום קטן בבוקר אז הכל משתנה.
מול מקום עבודתי נמצאת חברת השכרה, בה היה עובד בחור חביב ונחמד, היום הבנתי שהוא היה בן 30 ונשוי + 3 ילדים, את האמת הייתי בטוח שהוא בן 23 24 לכל היותר, נראה כזה צעיר וילד טוב, באמת בחור מצחיק ועליז שהיה נהנה מהעבודה שלו.
הייתה לו בעיה קשה הוא היה נהג פראי ברמות הכי גבוהות שניתן לחשוב עליהן, נוהג במהירויות מטורפות, כל הזמן עם הדוושת גז דבוקה לרצפה, לא פעם ולא פעמיים אמרתי לו שיירגע כבר ושיפסיק לנהוג ככה, הוא היה נוהג להגיד שהכל יהיה בסדר ושלא יקרה כלום.
היום בשעות הצהריים יצאתי מהעבודה ובאתי לפנות שמאלה לכיוון העיר, באותה הצומת אותו הבחור נסע בכביש הראשי ברכבו הפרטי במהירות של לפחות 100 קמ''ש פלוס בכביש שבקושי אפשר לנסוע בו 50 קמ''ש. אמרתי לחבר שישב לידי, תראה עוד פעם המטורף הזה משתולל, מה יהיה הסוף איתו, עד שלא יקרה לו משהו הוא לא יירגע. כמה שניות אחר כך אני זוכר שהיה בום כל כך חזק שהייתי בטוח שהתפוצץ משהו.
מיד שהגעתי למקום, ראיתי את הרכב של הבחור מרוסק בצורה נוראית ועץ עקום, הבנתי מיד מה קרה שם.
למען האמת אין לי מושג מה היה שמו של הבחור הנחמד הזה, אבל משום מה אני מרגיש מועקה חזקה ומאוד לא אופיינית לי.
סך הכל אני לא מכיר אותו ואין לי שום קשר אליו, לפעמים הייתי רואה אותו במהלך היום ושיא הפגישה הייתה שלום ומה המצב, לפעמים היה זורק בדיחה פה ושם.
קראתי במבזקים של וואלה שאותו בחור נפטר בבית החולים, אני די אוכל לעצמי את הלב שלא העזתי ללכת למנהל שלו ולהגיד לו על צורת הנהיגה שלו, אולי לפחות אז הוא היה מובטל אבל בחיים, ולילדים שלו היה אבא.
מה אפשר להגיד, כנראה בטבע שלנו לסבול על בשרנו במקום ללמוד מטעויות של אחרים.
יהיה זכרו ברוך של אותו בחור שלא נראה לי שאפילו הזכירו בשום מבזק חדשות למעט שתי שורות בוואלה וynet.
צירפתי תמונה של מה שנשאר מהרכב, אני לא חושב שאפשרי לשרוד דבר כזה
שבת שלום רגועה ובטוחה לכולם