bagira

זה בעיקר אתה והמזל שלך, יכול להיות נפלא (למרות שברור שקריר), יכול להיות גם טיול שמרגע שנחתת ועד שתמריא לא ייפסק לרגע הגשם. רלבנטי כמובן לכל יעד בחורף באירופה.

התקשרה אליי בחורה, רוצה לעבוד. בעיון בפייסבוק שלה נראית חיובית מאוד, חמודה ואוהבת חיות. קבענו פגישה ליום א ב 12. 12, לא מגיעה, 13 לא מגיעה, 14 לא מגיעה. התקשרתי פעמיים, לא ענתה. באיזה 6 בערב אני מתקשר שוב (האמת מתוך דאגה ולא מעבר כי אם לא קרה לה כלום, לעבוד היא כבר לא תעבוד אצלי [ סליחה לצידי]) ההיא עונה, צורחת עליי "אתה מטריד אותי, אם תתקשר לפה עוד פעם אני הולכת למשטרה" ומנתקת אבל זה לא דור, זאת שריטה

בהחלט מיעוט מכח העבודה הכללי, אבל כשאתה מחפש בחור צעיר לעבודה כזו (וממש לא בשכר מנינימום), זה מרבית כח העבודה.

מודוס אופרנדי, לטינית, דרך פעולה אופיינית.

אתם לא מבינים את ה MO של חלק לא קטן מהדור הצעיר. לא המצאה שלי, כבר נכתבו על זה מגילות.

עם יד על הלב, יש פה אחד שמעולם לא התחלה בכדי לא ללכת לעבודה (לא משנה מאיזה סיבה)? אני לא חושב שיש אדם כזה, כולל עבדך הנאמן בימים שהיה שכיר. העניין הוא פשוט שאתה מדבר איתי על מהנדסים בוגרים (שלרוב בטח גם בעלי משפחה ומשכנתא) בעוד אני (ופות"ש) מדבר על חברה צעירים, חסרי מקצוע (לרוב סטודנטים) שרובם לוקים בתסמיני דור ה Y שבהם עיסוקים פרטיים שלהם בפירוש קודמים לעבודה (כמובן מדובר על עיסוקים בשעות חופפות לעבודה) ולא רואים לא את מקום העבודה ולא את המעסיק ממטר. איזה הודעה 30 יום מראש? הוא מודיע לך 30 דקות מראש. במקסימום, לא יאשרו לו, הוא עוזב, הם גם ככה לא מחזיקים עבודות מעל שנה (ואני מפרגן). הבן/בת אנוש האחרון/ה שעבד/ה איתי/לצידי בחנות ושילמתי לו/ה על זה (דריש, מספיק PC בשבילך?) היה עובד ע"ב העברת כרטיס נוכחות. מסגרת המישרה שלו הגיע ל 7800 שקל. תכלס, פה הוא לא מרגיש טוב, פה יש לו תחרות גלישה, שם אזכרה לסבתא שלו, רוצה לצאת מוקדם, רוצה לבוא באיחור... לא היה חודש אחד שהגיע אפילו ל 5000 שקל. זה חלק מהתנהלות יום יומית עם כח עבודה צעיר. ברור שלא *כולם* ככה אבל זה סממן היכר מובהק של חברה צעירים. בכל מקרה, פות"ש לא מדבר על חופש/התחלות פה ושם (או בהודעה של 30 יום) אלא על איזה מגיפה שפשטה אצלם במקום העבודה.

אתם מה זה ממהרים ללחוץ על ההדק מבלי בכלל להכיר ולהבין את המצב שם. מחר הוא מעביר את המשכורת לחשבון בנק פרטי, ההורים (שנכון לכרגע מטפלים בכל צרכיו והוצאותיו) אומרים לו צא מהבית, הוא לא מסוגל לנהל משק בית וימצא את עצמו זרוק באיזה הוסטל (או גרוע יותר). היטבתם את מצבו?

דיל ברייקר מוחלט. זה אפילו לא חאפריות (לא של המתקין ולא של היבואן), זה זלזול בוטה ומכוון. מי שאישר את זה, צריך לעוף מהמערכת.

אוי, תנוחי...

בגדול, זה יפה מאוד אבל רלוונטי רק לאירגונים גדולים. בעסקים קטנים יותר, המצב שכל עובד מתקשר בבוקר ומתחלה ויודע שיקבל על זה תשלום מלא הוא בילתי ניסבל. אני לדוגמא, למי שחולה מספר ימים, משלם תשלום מלא מהיום הראשון. למי שמתקשר אלי "אני לא מרגיש טוב היום, לא אגיע" ולמחרת מגיע כרגיל, פועל כלשון החוק, אין תשלום על היום הראשון.

כנראה היה לך וואחאד מזל ששילמו לך החל מהיום הראשון בכל החברות שעבדת בהן כי מדובר בתופעה מאוד לא נפוצה.

אם תחפש ביד 2 תחת קליאו או סנדרו סטפוויי עם מנועי ה 0.9 תראה כמה רכבים שם עם מעל 200K ק"מ. בוא שניה נעשה סדר: 1. אם למנוע אין כשל תכנוני, אין סיבה שהוא "ילך" לא במאה ולא ב 300 אלף ק"מ. 2. אם יש לו כשל תכנוני (לדוגמא בזמנו מותחן טיימינג של 1.2TSI), הוא הולך הרבה לפני 200 אלף ק"מ. אז למה בעצם מפחדים מק"מ גבוהה בהקשר של המנוע? קודם כל, כי יש בלאי ובלאי זה שחיקה של הרינגים, מעבר קומפרסיה ושמן והמנוע זקוק לאוברול. אבל בכנות, זה נדיר במנועים שטופלו כיאות. רק מה? הבעיה היא ב"טופלו כראוי", ולא מדובר רק בטיפולים שוטפים למנוע עצמו. רכב עם 200 אלף ק"מ, זה רכב שכבר כמה שנים טובות על הכביש, הוא עובר לידיים של בעלים יחסית מיעוטי יכולת, הרכב עובר לתחזוקת שבר, הרדיאטור מתחיל להסתם, הגומי של הצינורות קירור להתיבש, משאבת מים מאבדת אפקטיביות, רצועת טיימינג כבר שנה-שנתיים אחרי מועד ההחלפה, ואז כל כשל, "הולך מנוע". רק שזה לא החלפת מנוע כי התפגר המנוע אלא התפגר הרדיאטור, או המשאבת מים או רצועת טיימינג או סיבה אחרת. אישית, אני נוהג בסטפווי 0.9 ידנית 2017 שבדיוק היום חוגגת 90 אלף קמ. בינתיים ללא שום תקלה חוץ ממיסב גלגל שהוחלף באחריות.

בדיוק ההפך, מרבה להשתמש במשלוחים.

אני אנסה להסביר פעם אחרונה. אם בשעות מסויימות צריך 3 קופאיות, שיהיו 3. אם בשעות אחרות צריך 15, שיהיו 15 קופאיות ושיעבדו איתן 15 אורזי חבילות (1 לכל קופה). אבל אל תשים לי 2 קופאיות כשצריכות להיות 5 ואז תפנה אותי, אם אני ממהר ולא רוצה תור, לקופה שבה אני הפועל של הסופר. לי באופן אישי זה לא מתאים, זה הכל. לא רוצה לשקול, לא רוצה להתחיל להתחבט בשאלות אם התפוח הזה זה חרמון או גרני סמיט, לא רוצה להתחיל לקרוא לקופאית כי הלחמניה שלקחתי זה לחמניית קשר סובין ומופיע רק לחמניית קשר דגנים, לא רוצה לקרוא לקופאית כשבר קוד פתאום לא מזוהה במערכת. לא רוצה לעבוד בסופר, אני עובד מספיק בעבודה שלי! נקודה!

נגמר, עכשיו בע עלינו בשעה טובה ומוצלחת סייבאער מונטאג

והטריגר של ההפעלה הוא מכני לחלוטין כך ששוב אני לא מבין איך פסיקה שדנה ביכולת של קביעת המהירות של המצלמה בכלל רלוונטית.

אתה כלל לא מבין את האג'נדה שלי אבל אם לא הצלחת להבין עד כה, בין אם הבעיה אצלך או בהסבר שלי... כנראה שכבר לא תבין. בלי שום קשר, כי כאמור זה לא מה שאני אומר, כל ההפיכות, שפיכויות הדמים האזרחיות וההפלות של משטרים התחילו מגישה דבילית של "אם אין לחם שיאכלו עוגות" או בלשונך, "הקידמה גורמת לפיטורי עובדים, שיתמודדו..." או כל צורה אחרת של חוסר הבנת המצוקה של הזולת, ראה ערך נאום הצ'חצ'חים...

לא קראתי, סבבה, מקבל את דעתך.

כשאתה מתקשר ל GOYS R US תדגיש שאתה צריך גוי ולא גויה. רק שהיום זה לא בטוח שלא יתהפכו עליך שאתה מעז להכניס ענייני מיגדר ובסוף ישלחו, ירחם השם, קוקסינל בכוונה.

יאללה אתם עם ה"פחד מקידמה" הזה, אין שום פחד מקידמה, יש התבוננות שקולה ומציאותית על החברה. לי למשל, אין שום פחד מקידמה, סתם אנטי לחברה שמפטרת כח אדם ומעמידה אותי במקום לעבוד אצלה...

ישה, המצלמה נפסלה כמכשיר למדידת מהירות, לא רואה את הרלבנטיות לשימשוש שלה כמצלמת רמזור שעובדת אחרת לגמרי (אמצעים פיזים).

אני אשמח לראות את הסימוכין בחוק עליהם הסתמכת כשכתבת את זה... רוצה לכתוב "כן, כפרה, ראינו לאן הסטנדרטים הביאו אותך", אבל אני אשתוק (אל תטרח לענות בעצבים, אני סתם צוחק). גם דעתי, הם שברו דיסטנס, עכשיו הם בשלב הענישה וההחזרה לתלם וברור שבעתיד יחזרו לתת חופשים בצורה מסודרת.

נראה לי שמדובר על שני דברים שונים שלא מתנגשים אחד עם השני. 1. חופשה שנתית כפויה של כל העובדים בחברה. 2. ימי חופש פה ושם שכל אדם נורמטיבי צריך וכל מעביד נורמטיבי ישמח לתת לעובד בין אם ע"ח יתרת החופשים שיש לו ובין אם יום חופשה לא בתשלום. בלי שום קשר לנ"ל, נראה שמקום העבודה של פות"ש התנהל (אם אפשר לקרוא לזה בשם הזה) בקרחנה ומישהוא בא לעשות לזה סוף.

ואם החופשה וההבראה השנתית שהמעביד מספק היא 5 ימים כל פעם בבירה אירופית אחרת? נסעתי עם מעסיק כזה לרודוס, פריז, לונדון, מינכן וברצלונה.

כן, חוקי. ואם הוא גם מוציא לנופש מרוכז אז הוא גם קובע לך מתי החופש וגם לא תקבל דמי הבראה. מה שכן, נראה שספציפית אצלכם נוצר מין "אווירת סוף קורס" וכל העובדים לוקחים ימי חופש בבודדת בצורה מרובה מידי עבור בית העסק. בזה יש לעסק רק להאשים את עצמו... מנהל טוב מאפשר בכל מחלקה רק חוסר אחד של עובד, גם אם המחלקה מונה 20-30 אנשים. אין שניים ביום חופש!