אלכס נמרמן

שלום לכולם, יש לי ניסאן אלמרה אוטומתית שנת 96 שעברה כ200 אלף. היא עובדת בצורה מעולה אך יש לי שאלה לגבי הגיר. שמתי לב שאחרי הנעת המכונית בין החלפה של ההילוך הראשון לשני ישנה מכה\ דחיפה. לא משהו מאד חזק אבל מרגישים את זה. לאחר נסיעה של כחצי שעה המכה חולפת לגמרי ולא מרגישים בכלל את ההעברה בין הראשון לשני. ממש העברה מושלמת. צבע שמן הגיר הוא ורדרד ונקי. האם ישנה בעיה או שזוהי התנהגות נורמלית? תודה, אלכס.

אם בן אדם קיבל רכב ליסינג (דרך העבודה או משהו) והיה הנהג היחיד שלו, ולאחר התקופה קנה את הרכב מחברת הליסינג איזה יד אמורה להיות המכונית? יד שניה או יד ראשונה? תודה, אלכס.

שמעתי הרבה על המוסך שלו אשקול לנסות אותו פעם. אני כיום מטפל במוסך אמנו אור באזור התעשיה ברחובות, חברה מאד טובים. תודה רבה על העזרה ואם יהיו לי שאלות אפנה אליך

אני לא קונה את האוטו ב30 אלא ב25. אתה קנית שנה מעלי וקילומטראז גבוה יותר ב2000 פחות אני חושב ש2000 שח שווים עליה בשנתון וירידה בקילומטראז, בדקתי היום לגבי התיקונים, הפחחות תעלה 1000 שח וסידור בעית כרית האוויר 700 (זאת לא בעיה של חישן המשקל בכיסא הנוסע, הקוד לפי ההיבהובים של הנורה הוא 32). לבסוף יוצא לי הכל ב27000 שזה 3 מתחת למחירון בשביל רכב עם נתונים מעולים, עבר ידוע ומסודר ובעלים שלא קרעו את האוטו. ביום שישי אקח לבדיקה ואעלה אותה לפה. וכן אני מרחובות אך אסע במיוחד לחולון למעבדה לבדיקת הרכב כי הם מאד מומלצים פה בפורום.

לגבי התקציב, אין סיכוי למעל 30 אלף. אני חיפשתי אוטו בכ23 אלף. 30 זה באמת הגבול הכי גבוה שלי מבחינת אוטו + ישור קו.

לא הבנתי למה אתה כל כך נגד אוטו משנת 2004? אני קופץ עשר שנים קדימה מהרנו שלי. אין מה להשוות משום בחינה יונדאי גטס למזדה לנטיס.

ראיתי ונסעתי ברכב. הכל עובד כולל הסאנרוף. הובא לתשומת ליבי עניין החלפת הכיסא בגלל חיישן כרית אוויר תקול. אשמח להערכת מחיר ממבינים.

אני לא נעול לגמרי על הרכב פשוט אני לא יכול להרשות לעצמי לעלות בשנתון ( סטודנט) ואני לא רוצה רכב מליסינג גם אם הוא חדש יותר באותו הכסף. אני אבדוק עכשיו את עניין כרית האוויר במוסך. מה אתם אומרים לגבי אמינות, ביצועים וכו׳ ?

בעיקרון האוטו נוסע בסדר גמור וללא בעיות. אני גם כן מצפה לסיים את יישור הקו באזור ה30 אלף שהוא המחירון בעצם של האוטו. ככה שיוצא שהוא הוריד לי בדיוק את ההפרש של ישור הקו מהמחיר. העניין שאני מתמקד באוטו הספציפי הזה הוא בגלל ההיסטוריה הטובה שלו שמתועדת לגמרי, יד נמוכה (2) וקילומטראז' הכי נמוך שניתן למצוא היום ביד 2 (112). השאלה היא האם שווה להשקיע את הכסף הנוסף הזה כביכול (אמרתם שהאוטו נמכר מתחת למחירון) בגלל נתוני הרכב. אני אקפוץ היום לפחח ואשאל אותו כמה יעלה תיקון המכה האחורית וסידור הפגוש הקדמי ( הפגוש שלם לגמרי ללא מכות אך נתלשו מספר קליפסים).

חברי הפורום שלום. החלטתי לקנות רכב חדש ולהחליף את הרנו. לא יודע למה אבל ננעלתי על מזדה לנטיס 323. הרבה שמועות על אמינות טובה מאד. מצאתי ביד 2 מזדה לנטיס 323, GLX (הדגם הכי מפואר עם הסאנרוף), שנת 2004, 112 אלף קילומטר , יד שניה. נסעתי לראות אותה. הבעלים הוא בחור מאד רציני ונחמד, ישנם קבלות על כל הטיפולים, ניירת מאד מסודרת. אצל היד הראשונה היה ארבע שנים עד 30 אלף קילומטר ואצל הבחור הנוכחי עד עכשיו (כחמש שנים). האוטו לא במצב מושלם , ישנה מכה בפגוש האחורי שצריך לסדר, הפגוש הקדמי לא יושב באופן מושלם ועוד כל מיני דברים קטנים אך מעצבנים כמו צבע פנסים שונה (אחד חדש בגלל תאונה קלה). בסך הכל פגיעות פח סבירות לרכב כזה. אין פגיעות רציניות או שאסי. בנוסף נורת כרית אוויר מהבהבת קבועה - הבחור אמר שישנה תקלה כלשהי עם הכרית בצד הנוסע ותיקון שלה יעלה כ800 שקל, ויש להחליף בלמים מקדימה מכיוון שיש הרגשה שמהלך הדוושה ארוך מידי והברקסים נכנסים לפעולה רק בסוף הלחיצה. מחירון הרכב המשוקלל הוא 29500 . לאור מצב הרכב והתיקונים הדרושים לו הצענו לו 25000. הוא פירסם את הרכב ב27500. אשמח להערכת מחיר לתיקון הפגיעה מאחור, תיקון כרית האוויר ומידע באופן כללי על הדגם הספציפי כמו צריכת דלק, יוקר טיפולים, אמינות וכו'. תודה רבה, אלכס.

מסכים אתך לגמרי.

לסיכום אני אכתוב, שאני חושב שאם אתה הולך ללמוד במכללה אתה צריך להיות טוב מאד במה שתלמד שם ולהוציא ציונים כמה שיותר טובים על מנת להתבלט. כשאתה לומד באוניברסיטה, שם המוסד הולך לפניך ופותח לך דלתות ולכן אתה יכול להיות סטודנט ממוצע. שם המכללה לא יפתח לך דלתות מיותרות אלא רק אתה עם הכלים שרכשת שם.

לגבי העניין של תנאי קבלה, יש לי בגרות מלאה עם ממוצע של 97 אך עם 3 יחידות מתמטיקה (100) ובלי פיזיקה. כמו כן עשיתי פסיכומטרי בזמנו שלא למדתי אליו בכלל והוצאתי ציון דיי נמוך של 575 . בכל זאת, הציון הפסיכומטרי שלי לא הספיק לסמי שמעון והייתי צריך לעשות מבחן פסיכוטכני ומכינה סמסטריאלית. ולכן, ישנם תנאי קבלה הקשורים בלימודים ואין שום קשר לכסף שכן השכר הוא אוניברסיטאי מכיוון שזוהי מכללה ציבורית והמכללה מציעה עשרות (אם לא מאות) של מלגות. לי השנה הוצעה מלגה של חונכות (2 ש"ש ללמד סטודנטים משנה א' קורסים שעברתי) תמורת תשלום שנתי מלא. למרות זאת, לא אשקר, לומדים אתי אנשים שאני לא מבין איך הם בכלל התקבלו לבית ספר יסודי.

בין שנה א' לשנה ב' חשבתי שאולי כדאי לי לעבור לאוניברסיטה (ממוצע גבוה מאד) בשביל לשפר את סיכויי הקבלה השלי לעבודה. עשיתי מחקר עצמי מקיף מאד הכולל קריאת אינסוף מאמרים, השוואות, בדיקת מדורי חיפוש עבודה והשמה, שיחות עם אנשים שלמדו באונירסיטאות ובמכללות ועוד. המסקנה שהגעתי אליה היא שכיום אפקט העדר שידברנו עליו הולך ומצטמצם. אם לפני כשלוש שנים כמעט כל על מודעת דרושים היה רשום לבוגרי אוני' בלבד, כיום המצב שונה בהרבה. לדוגמא בתחום של הנדסת מכונות (שבו התעמקתי, לדוגמא בתחום של הנדסת תוכנה זה שונה מאד!), מתוך עשר מודעות דרושים 2 היו לבוגרי אוניברסיטאות. אתמול נכנסתי לכמה אתרי השמה לראות מה המצב ולא מצאתי אפילו מודעה אחת לבוגרי אוניברסיטאות. לדוגמא בתחום של הנדסת תוכנה, מתוך 10 מודעות יהיו כ5 לבוגרי אוניברסיטאות. אומנם לכתוב בקורות חיים שלמדת באונירסיטה נשמע ונראה טוב יותר, מעסיקים מתחילים להבין שבוגרי המכללות בחלקם מוכשרים בדיוק ולפעמים אף יותר מבוגרי אוני' ולכן נותנים הזדמנות שווה גם לבוגרי מכללות ומתבססים על ראיונות אישיים ולא רק על המוסד שבו ניתן התואר. משיחות עם אנשים עובדים, בעיקר בוגרי סמי שמעון, כולם עובדים במקצוע. דיברתי גם עם מנהלים המקבלים ומראיינים עובדים ורובם אמרו לי שמוסד הלימודים הוא משני ביותר לעומת הידע והאופי של הבן אדם. יש לזכור גם, שלאחר צבירת ניסון בתחום, לאף אחד לא יהיה אכפת בכלל איפה למדת. גם כיום, אם לא הייתי צריך להפסיד שנתיים של לימודים (שנה של תואר ושנה של שיפור פסיכו') הייתי מעדיף ללכת לאוני' מאשר מכללה אך ורק בגלל היוקרה ובשביל לקבל יותר אתגר (שנובע מחוסר העניין של המרצים בסטודנט), ולא בגלל רמת לימודים\ מרצים\ סיכויי מציאת עבודה.

אף אחד פה לא משווה את הטכניון לסמי שמעון וכנראה שגם לא נוכל לעולם להשוות את סמי שמעון לטכניון. מבחינת הבחור שדיבר שהרבה מעדיפים ללמוד באוניברסיטאות בגלל אפקט העדר אז כן, זה נכון. אומנם לא ניסיתי מכללות\אוני' אחרות אני דווקא אוהב את העניין שבסמי שמעון דוחפים אותך ליצירתיות (לפחות במסלול של תיכון ועיצוב) ולצד הרצאות כמו היסטוריה ופילוסופיה של העיצוב אתה גם מקבל הרבה פרויקטים מעשיים הכוללים חשיבה יצירתית [לדוגמא בסמסטר זה, (שנה שניה סמסטר א'), עלינו לתכנן, לעצב וליצור צעצוע מכני מעץ לילדים]. לגבי הבחור שהשווה לימוד ממאסטרו לסטודנט, ההבדל הוא שלא רק שרוב המרצים במכללות (לפחות בסמי שמעון) מרצים גם באוניברסיטאות (אגב גם המתרגלים), הם מקודמים לפי רמת הלימוד שלהם ולא לפי רמת המחקר שלהם (כמו מרצים באוני'). מצד שני, בדיוק מאותן הסיבות באוני' קשה יותר להתסדר ולכן אתה לומד להתסדר בכוחות עצמך, וללמוד לבד ללא עזרה, מה שמאד חשוב לדעתי.

לדעתי כדאי מאד לבדוק שמן ומים במיוחד ברכב חדש שנוטה לאבד שמן\מים באלפי הקילומטרים הראשונים.

אני כבר אומר לך שלא. לא מבחינה חברתית, לא מבחינת מבנים ולא מבחינת פעילויות. הקמפוס בבאר שבע גדול יותר, יותר אנשים לומדים שם, ואגודת הסטודנטים חזקה יותר שם. אני לא אומר שבאשדוד זה גרוע בהרבה אבל המצב מהבחינות שציינתי טוב יותר שם. לגבי מרצים, גם באשדוד המרצים טובים, רובם מרצים גם בבאר שבע וחלקם גם באוניברסיטאות ולכן הרמה דיי טובה. כמו שהבחור השני אמר, מסלול התיכון באמת מעניין ומיוחד.

היתה לי את אותה הבעיה ברנו קליאו. הבעיה היתה מיסב גלגל.

אני לומד באשדוד

אני לומד הנדסת מכונות בסמי שמעון. כמו שאמרו לך, אם אתה יכול ללמוד באוניברסיטה תלמד באוניברסיטה. לגבי המכללה, רמת הלימודים היא דיי גבוהה, המרצים והמתרגלים מעולים ומעבירים טוב את החומר. ישנן מעבדות חדישות עם כל הציוד הרלוונטי והלימודים כוללים לא קצת לימוד מעשי. אני לא מכיר את אפקה אך למיטב הבנתי אין הרבה הבדלים בין המוסדות.

ברחובות עוזי כהן מבית ספר דביר

כן הוא מוכר ומאפשר התקדמות לתואר שני. לגבי השלמות, אונ' תל אביב דורשת השלמה של ארבעה קורסים שזה סמסטר לימודים. אונ' בן גוריון לרוב לא מבקשת השלמות. כך או כך, אין בעיה להמשיך ללימודי תואר שני עם תואר מסמי שמעון מכיוון שהוא מוכר ומאושר על ידי המל"ג.

אכן רק עכשיו סיימתי שנה ראשונה עם ממוצע של 94 ואני שומר על ממוצע שכזה בשביל התואר השני שהבנתי שהוא מאד נחוץ כיום. הסיבה העיקרית ששאלתי היא בגלל שהעדפה שלי היא לעשות את השני מיד אחרי הראשון אך יש האומרים שזה לא כדאי

אני לאו דווקא רוצה לעשות את התואר השני מיד אחרי הראשון בשביל לקבל משכורת\תנאים\עבודות טובות יותר אלא בשביל לחסוך את הכאב ראש בלעשות את התואר תוך כדי עבודה.

את התואר הראשון אסיים בגיל 24. את התואר השני ב26. העניין הוא שכך או כך ארצה להתקדם לתואר שני מתישהו אז בשביל מה לחכות? נראה לי מסובך לעבוד ותוך כדי לעשות תואר שני.