אנלוגי

לגבי אורז - היום גיליתי שאפשר להכין גם במיקרו. כוס וחצי מים רותחים על כוס אורז, טיפה שמן, בכלי עם מכסה שמתאים למיקרו. דקה על חום גבוה ועוד 14 על חום נמוך. איך גיליתי? כי שתי הלהבות של הגז היו תפוסות (הכנתי דאל עדשים מצויין) אז החלטתי לנסות. עובד. כאן טמון השיעור הכי חשוב בבישול - אל תפחד לנסות. מקסימום תזרוק.

ערן תהיה חזק. רופני תהיה גבר ותעזור לסבתא. אם הייתה לי סבתא בחיים הייתי שמח לעשות כל מה שהיא מבקשת. בעצם יש לי אחת, אבל לא רק שהיא לא מזהה אותי אלא ממש מפחדת ממני, דודה שלי אסרה עלי להיות איתה באותו חדר. היא גם בטוחה שאבא שלי (הבן שלה) זה בעלה ז"ל. לא נעים. זה כשהיא צלולה. כשהיא לא היא מגובבת בפולנית ולפעמים גם שרה. האמת שזה יפה לראות - שמחה בלי טיפה של דאגה בעולם. אלצהיימר מחלה מוזרה, מפחידה אבל לעיתים גם משעשעת.

http://www.youtube.com/watch?v=LjUMP4uMrvM דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed.

שלום משלם שעות נוספות? לא הבנתי. http://www.youtube.com/watch?v=jjLv0hjq_uc דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed.

ובעיר הכי מחורבנת המדינה? אני מקווה שיש לך איגואנת תקיפה בהישג יד.

אני פותח חווה לגידול בקר הומני. יהיה לי עדר קטן יחסית לשטח, כדי למנוע צפיפות. הוא יאכל רק עשב טבעי במרעה, ולא יואבס בכח. לא יקבל אנטיביוטיקה או תרופות אחרות. אמצא את שיטת השחיטה הכי פחות אכזרית, כנראה לא תהיה כשרות. את העגלים אתן לאימהות לגדל. זה ייקח לי שנים, אבל לא אקנה בקר המובל מחו״ל. גם כסף מחלב כנראה לא ארוויח. כמה מכם ישלמו לי כפול על הבשר? בהנחה שאיכות הבשר נשארת דומה, ז״א רק על שיטות הגידול ההומניות שלי. יש שיגידו שהאיכות תרד, כי אין לי שליטה על מה הפרות שלי אוכלות וכמה, והמרעה החופשי ייצר בשר שרירי יותר. אבל בואו נניח שמדובר על אותה איכות. לצורך הדיון אני גם מנטרל את האפשרות שאקבל איכות גבוהה יותר, התשלום יהיה רק עבור הגישה ההומנית. אני אגבה כפול כי אחרת אין לי איך להצדיק את התפוקה הנמוכה. מישהו מוכן להשקיע?

לא ראיתי את התוכנית, אבל זה לא משנה. אתם יכולים להחרים עד מחר, אבל זה לא יותר מעצימת עיניים להקלה על המצפון. תעשיית הבשר היא תעשייה אכזרית, תמיד תהיה. בשביל שחיטה בקצב מסחרי צריך יעילות, ויעילות לא בדיוק מאפשרת טיפול אישי אוהב לכל חיה. לאכול בשר בעולמנו המתועש אומר בהכרח להתייחס לחיות כאל אובייקט ותו לא. לא לאכול תרנגולת אלא שניצל, לא פרה אלא סטייק. אף אחד מאיתנו לא רוצה לדמיין מה עבר על החיה לפני שהיא הגיעה למקרר שלנו ארוזה יפה ונקייה. אני אומר את זה כאוכל בשר, ממש לא מטיף לצמחונות, אבל בחייאת. אני לא קונה זוגלובק כי זה מגעיל, לא כי יש לי אלטרנטיבה הומנית. האם ידעתם שהבקר והצאן המובלים ארצה מאוסטרליה (המהווים אחוז נכבד מהבשר הטרי הנמכר בארץ) מורעבים לסף מוות בהפלגה הארוכה ע"מ לחסוך עלויות מזון? מובלים בצפיפות ורומסים אחד את השני במשך שלושה שבועות? יש אחוז תמותה שנחשב הגיוני, זה פשוט בגדר ההשתלמות הכלכלית. אז עכשיו מן הראוי להפסיק לאכול בשר שמגיע מאוסטרליה, לא?

וואלה, חבל לשמוע. לא ראיתי אותם מעולם בהופעה. לגבי שלום גד אני מסכים, יש לי את "תנועות מטאטא מהירות", רוצה לרכוש עוד בהזדמנות.

כולכם בטח מכירים את השם, פונץ'. אחת מלהקות הרוק הותיקות בארץ, עם מספר האלבומים המועט ביותר. אני דווקא לא מתחבר ממש לחומרים הישנים שלהם, אבל אחד האלבומים האהובים עלי בשנים האחרונות הוא "פינוקיו". רוק משובח, טקסטים כמו שרק יוסי בבליקי יודע לכתוב, משהו בין ביקורת חברתית לרצף מחשבות לתיאור מצב (גיבוב קלאסי). בונוס - הגיטריסט המצויין, אלי שאולי - הוא לא אחר מכתב הרכב של אוטו הנושא את אותו השם. , ויכולתי לבחור כל שיר אחר, אבל זה מה שמתנגן לי כרגע: http://www.youtube.com/watch?v=Py5UacgmtLE דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed. את המילים לא מצאתי בגוגל, אז הנה צילום מהחוברת של הדיסק: בא לי להעלות עוד שירים מהאלבום המצויין הזה, אם יהיה עניין אמשיך.

ידעתי שיגיע היום הזה. נדרסתי ע"י פוסטמה על אופניים חשמליים. הלכתי לתומי על המדרכה כשהיא הגיחה מאחורי וצעקה "זהירות"! בערך ב"זהי" היא כבר נכנסה בי עם הכידון בגב. אני נשארתי עומד ולא פגוע, ולשמחתי היא נפלה. לצערי היא לא חטפה מספיק חזק, כי הדבר הראשון שעשתה זה לצרוח עלי למה לא זזתי. הסברתי לה בעדינות שאם היא רוכבת על המדרכה מחובתה לשים לב ולרכב לאט כשיש אנשים, ושאם היא נכנסת במישהו מאחורה זו אשמתה הבלעדית. היא אמרה שניסתה להאיט אבל לא הצליחה. מיותר לציין שהמדרכה הייתה מספיק רחבה וריקה, לא הייתה לה שום בעיה לתמרן אם היו לה מינימום של כישורים מוטורים. תודה רבה למי שהמציא את השרץ הזה והכשיר אותו בצורה לא ממש ברורה משפטית, עכשיו הפוסטמות לא מוגבלות רק לכביש ויכולות לאבד שליטה גם על המדרכה.

האם יכול להיות שאשתו של הקטר היא הנדונה באשכול הזה? תתנחם בכך שאחרי סיפורי הזוועה ששמעתי אתמול, הקשר שלכם במצב מצויין, וזה בלי שאני יודע באיזה מצב הוא. אנשים בוחרים לעצמם את בית הכלא ואז מתלוננים על הסוהר. או כמו שאמר ר' - מישהו תמיד יגיד לך מה לעשות לואיז, רק יש לך קצת חופש לבחור מי.

סיכוי סביר מאוד שזה בדיוק המקור לביטוי קו אדום.

אתה צודק, שלא תדע. אולי יותר מאוחר אספר.

שוב מגבב מהאוטובוס אחרי ים זמן שלא נסעתי בו. הקטנוע מביא אותי לכל מקום, גם בינעירוני. אם זה רחוק אני לוקח את הרכב של אחי שכמעט לא זז ביום יום. אז מה אני עושה באוטובוס? נוסע לשתות. יציאה של זקנים, עד 12:00. אני בגלל האוטובוס האחרון, ועוד חבר על דד ליין מהאישה. תל אביב 2013, חיים את החלום.

הדיפנדר זו האופציה הכי כיפית, אבל גם הכי פחות הגיונית והכי פחות חסכונית, ככה שאין לי שום ספק שזה מה שהייתי עושה. מה כבר אתה יכול לצפות ממי שבוחר לנד קרוזר סדרה 40 לסמלון שלו? תכל'ס? שן כמה ימים אצל סבתא עד שאתה מרגיש שנמאס לה והיא מפסיקה לפנק, ואז תחזור לבית עד שאימא מפסיקה, וחוזר חלילה. זה אם אתה רוצה לחסוך. אם זה היה דיפנדר 110 היית יכול לישון בתוכו.

אני הייתי עושה מה שצריך כדי לקבל את הדיפנדר, גם אם זה אומר לישון בשדה. מתגעגע לטרקטורים! ספציפית לפרגוסון (פרגיסון בשפה מדוברת) 255 עליו חרשתי קילומטרים. ודיסקסתי. וריססתי. ותיחחתי. וקילטרתי. והובלתי. ונסעתי לבקר חברים. וטיילתי בשטח לחלץ רכבים מהבוץ. ועוד. ועוד.

הלכתי לרופאת שיניים. סתם, בדיקה שגרתית. שגרתית זה עניין יחסי בהתחשב בכך שלא ביקרתי אצלה מאז 2008. למה לא ביקרתי אצלה? כי אני מהנבלות האלה. 34 שנים אני מסתובב על האדמה הזו ועוד לא היה לי כאב שיניים. או חור. או כתר. או עקירה. או שאר דברים שקורים לאנשים רגילים. ברצינות, אני לא מכיר עוד אנשים כמוני. הגנים של סבא שעברו לאבא. לשניהם כן היו כל מיני דברים פה ושם, אבל מינורים לגמרי. שני אחי המסכנים לא קיבלו את הגנים של השיניים (אבל כן את העיניים הירוקות והשיער הבהיר), והלכו עם אימא. אלפי שקלים וכאבים. אני קיבלתי את השיער הכהה והעיניים החומות של אימא, ואת השיניים של אבא. גנטיקה עסק משעשע. בדרך חזרה מהרופאה, עליז וטוב לב, החלטתי במחשבה רציונלית לחלוטין שעם הכסף שאני חוסך על טיפולי שיניים אקפוץ לחפש נעליים. אני מחפש כבר ים זמן ולא מוצא כלום שמוצא חן בעיני, ועד שכבר מוצא חן בעיני הן לא נוחות. מה נסגר עם כל החברות? הכל מבריק, צעקני, פלסטיקי. שוב לא מצאתי כלום. משוטט בדיזנגוף סנטר ומהרהר. בלי לשים לב נכנסתי למסדרון שאני תמיד נמנע ממנו, זה שבו נמצאת החנות דיסק סנטר. הקריפטונייט שלי. אני לא מסוגל לעבור לידה בלי להיכנס, ולא מסוגל להיכנס בלי להוציא כסף. אמנם היא זולה, הרבה דיסקים 3 ב-100, מה שאומר לפחות מאה ש"ח הוצאה מבחינתי. החלטתי לאחרונה לצמצם הוצאות על דיסקים, ואני רק מסתכל. ובאמת, רק הסתכלתי. הרבה הסתכלתי, גאה על כך שאני חזק ולא מוצא שום דבר שאני חייב לקנות, פניתי לצאת כשבזוית העין קלטתי דיסק שכבר מזמן רציתי לקנות. החלטתי לדחות את זה לפעם הבאה. בסיכומו של עניין - אסף ארליך, מאיה איזקוביץ', קוב (מצטרף לאלבום הקודם והמצויין שלו) - ברוכים הבאים לספריית הדיסקים שלי .

לגבי פנורמה, אני שונא 360, זה עושה לי כאב ראש. בטוח יש תוכנות חינמיות שיכולות לחבר, לא חיפשתי מעולם. תחזור רגע בדמיון מודרך למקום: נסעת איזה 30 ק"מ מבה"ד 1? בשלב מסויים הייתה ירידה גדולה ואחריה עליה? הכביש הפך לנתיב אחד (מחולק באמצע ע"י גדר)? הגעת למחסום מאוייש? בסיס קטן עם אנטנות גדולות? אם כן, זה הר חריף. נכון, לא גליק גדול. המנחת המדובר היה משמאלך? אם כן, יש לי סיפורים עליו שממש לא בא לי לכתוב בפורום פתוח. כמו שכתב פירסיג בזן ואמנות אחזקת האופנוע, הטיפוס על ההר חשוב יותר מהפסגה:

טל - צילומים מקסימים! התמונה עם כוס השוקו והקפה השחור, המיושרת פיקס - נהדרת!. זוית האופק שבחרת מצביעה על עין מצויינת לאסתטיקה. חזרתי אליה שוב ושוב. תמונות המנסרה מזכירות לי שלא הייתי שם המון זמן, אחד המקומות המגניבים לטעמי. גם העורב מגניב לגמרי בתנוחת הקרב שלו, ובכלל פריים יפה. מאיפה היעלים? פעם הבאה שאתה רוכש בירות בטיב טעם, קנה אלכסנדר Green. בעיני הבירה הטובה ביותר המיוצרת בארץ. היום קניתי שני בקבוקים ב-25 בטיב טעם, שנשתו בעיירה הציורית נס ציונה. הגולדסטאר הלא מסוננת היא האכזבה הכי גדולה שלי, לפחות מבקבוק (כגודל הציפיות וכו'). לא יצא לי לשתות מהחבית עדיין. מהבקבוק - בירה נחמדה, בטח ובטח שלא שווה את מחיר הפרימיום המופרך שלה. דבר איתי על הר חריף! ותן עוד תמונות. לוקו, אני לא בטוח שהילדים כאן בכלל יודעים מה משמעות הסמלון שלך, ומה הצליל שהיה מלווה אותו. שווארמה אוכלים בפיתה או בלאפה, אף פעם לא בבאגט (אלא אם כן הוא טרי טרי ואין שום דבר אחר ואין אף שווארמיה אחרת). אני מינימליסט כמוך, אבל אף פעם לא שם חומוס (תמיד זה זבל תעשייתי). אצלי הולך טחינה, עגבניות (לא סלט, רק עגבניות), פטרוזיליה ובצל. ועמבה אם זה יום שאני מרגיש אשכנזי מדי. יש שווארמיות שמסכימות לערבב את כל המרכיבים על הכף לפני ההכנסה לפיתה/לאפה, זה הכי טוב שיש. שווה לבקש מהמוכר. אני לא מבין למה זה לא חלק מדרך ההכנה הרגילה.

על העבר - נוסטלגי על העתיד - פסימי על ההווה - ריאלי התקנת כבר Get Starship? קח בחשבון שיש 5 ש"ח עמלת הזמנה. חזרתי סוף סוף הביתה. איזה יומיים משוגעים. הרבה זמן לא הרבצתי Roadtrip רציני, וזה היה אחד הטובים. בטח חלקכם שאל את עצמו מה אני עושה בנס ציונה לעזאזל. גם אני שאלתי את עצמי. התשובה טפשית כמו השאלה: חזרתי לכרך התל אביבי בשעות הבוקר, בדרכי לכיוון הבית קיבלתי טלפון מחבר שגר בנס ציונה ואמר שהוא צריך טרמפ. שני אנשים מגודלים על קטנוע 125 בכביש בין עירוני זה תמיד כיף, אז כמובן שישר הסכמתי. נסעתי אליו הביתה, מצערת עד העצר כל הדרך ועדיין בנתיב בימני נעקף כל הזמן. דופק על הדלת, אין תשובה. מתיישב בחצר לגבב עם הכלבה שלו. אחרי כמה דקות מרים לו טלפון. מה מסתבר? הבחור נמצא בת"א ורצה טרמפ לנס ציונה... משעשע. אני כבר מתארגן לרכיבה חזרה לת"א לאסוף אותו, כשהוא מודיע שמצא טרמפ אחר והוא בדרך, אז קפצתי לאכול פלאפל. חזרתי הביתה בשש, התרסקתי כמו מת על הספה ועכשיו רק אלוהים יודע איך אני נרדם הלילה.

קומפקטית או רפלקס? מה יהיו השימושים?

גיבוב דרכים - יצאתי מהבית אתמול בחמש בבוקר, עוד לא הגעתי אליו חזרה. 600 קילומטר, חלק באוטו חלק בקטנוע. ראיתי שתי זריחות, שקיעה אחת, על האש עם הרבה טקילה ושינה במדבר. כרגע מגבב מפלאפל בנס ציונה, וחולם על אריזונה.

ניסית לעלות עם המשקולות על המשקל?

יש לו הונדה PCX? בכל מקרה, נשמע לי יקר לאללה. אין לי מושג איזה מצבר יש שם, או למה בכלל הוא שונה ממצבר לקטנוע רגיל. אם אין לו PCX כנראה שאין לו Start Stop, ואז בכלל זה מוגזם לגמרי. לוקו, במגה ספורט ראיתי לא מזמן סקוני ב-300 ש"ח. אפשר למצוא נעליים ראויות, בטח אם אתה לא נעול על הדגם האחרון או כאלה שמיועדות למי שלובש בגדי ריצה יעודיים. גיינר נשמע כמו סטיה, סורי. אם הכוונה הייתה למשקה איזוטוני - אני מכין תחליף זול ופשוט. ליטר מים, ליטר מיץ, כפית מלח. עובד מעולה.

צופה, נהנה ומסכים איתך לגמרי לגבי טופגיר. למרות שיש משהו בגולמיות הזו של Roadkill שהיה נעלם עם התקציבים של טופגיר. בכל מקרה, תוכנית הרכב האהובה עלי נכון לכרגע.