אנלוגי

כי אכלת חומוס. פעם הבאה תזמין מסבחה. אני איתן בדעתי בשתי נקודות: חומוס זה חומוס, אמנם יש גרועים אבל אין מדהימים. אוכלים אותו רק אם נגמרה במקרה המסבחה (או המשאוושה), ומוסיפים לו פול כי לבד הוא משעמם. במסבחה מוצלחת יש רגעי התעלות. יש רעות מאוד, יש בינוניות ויש מדהימות. המסבחה הטובה ביותר שאני מכיר מוגשת בפאוזי פול, אברבאנל 3 תל אביב. אין לי מושג מה עוד הוא מגיש שם ובאיזו איכות וזה גם לא מעניין אותי (חוץ מלימונדה מצויינת). אני חסיד ותיק של אבו חסן, שלא רואה צורך לנסוע יותר ליפו.

הגיווסון תישמע כנראה כמו היפני הצורח מהקליפ של עשן על המים, אבל זה לא העניין - השאלה כמה היא תגרום לי לחייך. נראה לי שדי הרבה. נחכה ונראה. ״לפעמים אני הולך במבוך של ספק, בין אני יותר טוב מכולכם לאני אף פעם לא צודק״. התותח.

לא ברור בדיוק, כשחבר שלי יבוא לבקר במרכז (דרומי). הוא מנסה לצמצם ביקורים אצל אימא שלו, האמת אני מבין אותו. היא משוגעת לגמרי. הוא אמר לי שאני יכול לקפוץ אליה ולקחת את הגיטרה, אמרתי לו שישכח מזה, אני לבית שלה נכנס רק איתו, אחרת היא תושיב אותי לקפה ותקדח לי במוח שעתיים. חזרתי מסיבוב ברחבי ת״א, אני מטורף על המזג אויר הזה. גשם לפרקים, מה שמכתיב הפסקות סיגריה. לא לקחתי מטריה יש יש להן נטיות אובדניות בימים כאלה. כמה ראיתי מתאבדות היום! זה כל פעם מצחיק אותי מחדש. הלכתי לקנות מעיל, סבב חנויות, השוואות מחירים מול חו״ל וקללות של אימאימא של המתמחרים בחנויות. בסוף מצאתי משהו זול מספיק ושנראה טוב, חברה לא מוכרת (לא מופיעה ברשת חוץ מבחנויות ישראליות, ובמחיר יותר יקר) אבל על הזין שלי, נראה שיעשה עבודה טובה. הולך להכין מרק עדשים חורפי.

אולי זה אינדיבידואלי, גם לי יש אותם, בערך שנה (כולל קיץ שהיו פחות בשימוש) וכמעט ואין סוליה. לא היו נוחות מהרגע הראשון עד שרכשתי מדרסים טובים. מניסיון עם רדבק ובלנדסטון - שניהם יותר טובים משמעותית (לפחות עבורי).

איפה מצאת את זה? לא מופיע לי ביד 2 במדור אקוסטיות. בכל מקרה חדשות משמחות! דיברתי עם חבר שמנגן אף הוא, סיפרתי לו על מסע החיפוש וביקשתי ממנו לשים לב אם הוא מוצא משהו. אחרי כמה דקות הוא מתקשר: ״ת׳שמע נזכרתי, יש לי גיטרה ששוכבת אצל אימא שלי במחסן, ההיא שהבאתי מהודו. רוצה?״ בטח רוצה. היא ייצור עלוב למדי בשם Givson. הייתה לי כזאת באוסטרליה, של חבר אחר שטיילתי איתו איזו תקופה. היא מגוחכת להחריד אך משעשעת. כל האופי שבעולם. הדבר המצחיק ביותר הוא שבאתר שלהם כתוב ״היזהרו מחיקויים״. חייבים לאהוב את ההודים. זאת תמונה שמצאתי ברשת, אני לא זוכר בדיוק איך נראית הגיטרה שאני עומד לקבל אבל נדמה לי שהיא די דומה: אז האטרף נרגע קצת, אפשר להפסיק לחפש איך להוציא כסף. יאללה אני הולך לקנות מעיל .

צודק, אין מה לשלול חברה בגלל דגם אחד. אני חוזר בי מהצהרתי, או ליתר דיוק מחדד אותה - תתרחק מהדגם הספציפי הזה:

כמה פעמים הכותרת הזו חזרה על עצמה בחוסר מקוריות משווע, שגם אני חלק ממנו. תראה משהו מגניב: מילימטר כפול 10 = סנטימטר סנטימטר כפול 100 = מטר מטר כפול 1000 = קילומטר ברווז, אפשר לנגן בפסקול של הסרט? אני אתן לך נעימת מפוחית אחרי ריצת שני קילומטר, זה חייב להשתלב טוב בהזיות שלך.

דניקס, לך כבר יש אוטו. אתה בסה״כ רוצה יותר, לרופני אין כלום. אני מתעדף צדקות. דבר איתי עוד שנה ככה, כשרופני יתחיל לקטר שלא מספיקה לו ה-205 הרגילה והוא רוצה GTI, אז אתה תהיה לפניו בתור. יהודי, גם לי יש מפוחית, בוא נקים צמד, יש לי כובע מצויין למטבעות. גם אני לא יודע לנגן בה, אבל כ״כ אוהב את הצליל כך שאני עדיין מנסה. מה שטוב במפוחית זה שכל עוד היא לא כרומטית, לא ניתן לזייף איתה (מוגבלת לסולם אחד). ברווז, אני באמת מתייחס לגיבוב כסוג של יומן, אני כותב בשביל לכתוב ולא כדי שיקראו. זה סוג של תרפיה. אם אראה צורך בלשפוך את הסחל׳ה הזה מתוכי, מבטיח שזה יגיע לגיבוב. אומרים שהנייר סובל הכל, אבל אני לא סובל אותו. עדיף הגיבוב על המגירה. תראו את ההצעות לשרשורים דומים של הפורום:

התשובה העצובה היא לא. ניקח לדוגמא את הנעליים שאני מכיר כ״כ טוב - סוליית הויבראם שם אמנם קשה לדריכה, אבל נשחקת במהירות. היא כבר אוטוטו לא קיימת... בחיים שלי לא שחקתי ככה שום סוליית ויבראם, בטח לא כ״כ מהר (פחות משנה). אגב, בסוף שמתי בהן מדרסים והן נהיו סבירות לגמרי, כך שאני עדיין משתמש בהן. ושוב תודה רבה לך! לפותח השרשור - אם תתקל בנעליים של חברה בשם Grisport - תתרחק באלגנטיות. ראיתי שבאלפיין סטייל יש מבצע על נעליים של Raichle, אם המידה מתאימה שווה מאוד בדיקה. לא מכיר מנסיון אישי, אבל שמעתי דברים טובים. אם אתה רוצה שאבדוק לך משהו בחנות - אני מתכוון לקפוץ לשם מחר, רק תגיד.

אני הנדסאי בתחום שלא דורש תעודה, כי אין בו כמעט בכלל עבודה כשכיר, וגם אם כן - לא צריך תעודה, צריך ניסיון. יש לי את שניהם, אך אין לי יותר אנרגיה לנהל עסק עצמאי בתחום שהולך ודועך, או לפחות לא מתקדם בכיוונים שאני יודע להתמודד איתם. יום חמישי אני מקווה מאוד שתסתדר לי הצעת עבודה בתחום אחר לגמרי. בתקווה שהתנאים שדיברנו עליהם באמת יתקיימו - תוך כמה חודשים אני קונה גיטרה, אופנוע ו-205 לרופני. עד עכשיו עבדתי בעבודה שכל יום בה היה כיף צרוף. בתחילה כעצמאי, אח״כ כשכיר במשרת חלומותי עד שהחברה פשטה רגל. רק מה - זה לא הכניס לי מספיק כסף כדי שאוכל להנות גם בזמני הפנוי, שבגלל מיעוט עבודה בתחום הלך והתרחב. אני רוצה לעבור לשיטה הקפיטליסטית הקלאסית - להיות שכיר, בורג קטן במכונה בתור התחלה, לעבוד כמו חמור אבל להנות מהשעות שבהן אני לא עובד. כן, אני לגמרי קושר חומריות עם הנאה. לקח לי כמה שנים להבין שאמנם כסף זה לא אושר, אבל הוא קונה הרבה דברים שעושים אושר. המקצוע החדש הזה הוא תחום בצמיחה די רצינית, כך שגם אם אחליט עוד כמה שנים לנסות את מזלי במדינה אחרת, יהיה לי ניסיון רלוונטי הרבה יותר מהתחום בו אני עוסק היום, שברוב המדינות דורש עסק עצמאי והולך ונהיה קשה להתפרנס ממנו בכבוד. אם היה אפשר להתפרנס מגיבוב כולנו כאן היינו נוסעים כבר ביגוארים. אני שמח שזה לפחות תחביב זול.

ברווז, אני מבטיח לנסות לכתוב משהו על העניין, אבל לא מבטיח להצליח. זה יהיה הפוסט הכי כואב שיצא לי לכתוב, אם אצליח להיות כנה לגמרי.

זו שאלה טובה. תשובה מפורטת לא תקבל ממני, כי זה באמת כואב לי לדבר על זה. בשלוש מילים - כנראה אני פחדן. תגיד בנצי, יש לי שאלה שאני חייב לשאול: מה יש לך נגד אמריקה? אתה נוסע בקוריאנית או גרמניה, רוכב על יפני ואוכל בעברית. אני שואל ברצינות, לא נפלת בקסמי התוצרת המקומית? ראיתי את הסרטון הזה, וגם אני אצתי רצתי לחפש אותה ברשת בחנויות בארץ. אין, ובאמת שכחתי לשאול היום אם יש תכנון להביא. יש אחד ביד 2 שרוצה עליה 3000 ש״ח... 500 דולר בארה״ב. גם לי יש הרגשה שהיא תיפול לי בול. בשבילי את זו בבקשה. אחרי שאזכה בלוטו - אני קונה את זו אפילו בלי לנגן, מצידי שרק תהיה בנוכחותי. אני מכיר יצירות אמנות שעולות הרבה יותר מה-4000$ שהיא עולה. אם זו לא הגיטרה הכי יפה שראיתם מעולם אני דיגיטלי. הקישור לשרשור עם סיפור הכובע חבוי בהודעתי הקודמת. תודה ערן, אני באמת מעריך את הצעתך, אבל מוותר. יש חדשות טובות מגזרת הצעת העבודה שאינשאללה תשנה לי את החיים, תחזיקו חזק וחכו ליום חמישי.

מה מיוחד בקשירה שלה? נראה לי רגיל לגמרי. מגה ספורט מחזיקים מרל, וגם מסלול בת״א. היום הייתי במסלול אגב, יש להם חנות עודפים ממש מול החנות הרגילה, רחוב בוגרשוב ת״א. אם אתה באיזור קפוץ לשם, יש מבחר לא רע בכלל של נעליים די טובות - מרל, טכניקה, רגטה, זמברלן ועוד, במחירים טובים (700 ש״ח ומטה). המגבלה היחידה - אין את כל המידות בכל הדגמים (עודפים). מ״למטייל״ תתרחק כמו מאש, הנעליים שם כנראה עשויות זהב. שווה לקפוץ גם לאלפין סטייל ברחוב החשמונאים, תמדוד Scarpa. יש לי ניסיון מעולה איתן, אם כי לפני כמה שנים טובות. חפש גם La Sportiva, לא יודע מי מחזיק. שווה לבדוק גם את מגה ספורט עודפים מול קניון איילון. בעיקרון נורא קשה להמליץ על חברה מסויימת, כל אחד ומה שנוח לו. הכי חשוב - קח את הזמן, תמדוד, תתלבט, אל תקשיב לנאומי המכירות של המוכרים. אולי גורטקס אתה לא רוצה (ואני חושב שאתה צודק) אבל סוליית ויבראם בד״כ תחזיק מעמד יותר מאחרות. רוב הנעליים הרציניות ממילא באות עם ויבראם. מצאת משהו שאתה אוהב? בדוק מחירים ברשת, הרבה פעמים יש חנויות שיוצאות במבצע כזה או אחר.

הצצתי החוצה. אפור וקר. מצויין, בדיוק כמו שאני אוהב. לבשתי חולצה ארוכה ומעיל ויצאתי לרחוב. היה טפטוף קל, מה שבאנגלית בריטית נקרא Drizzle. יש להם אבחנות מאוד מדוייקות בנוגע לגשם. אני מניח ש-90% מההולכים ברחוב יטענו שירד גשם, אבל לא. זו גם מילה עם צלצול מגניב שמסביר את משמעותה, משהו כמו זרזיף. החלטתי כמובן ללכת ברגל, דרום ת״א מעולם לא דמתה יותר לאירופה. תענוג. כשהגעתי לאלנבי כבר יצאה השמש והמעיל ירד. עכשיו אני סוחב מעיל ביד כמו מפגר. אי אפשר לסמוך על החורף הזה. יותר מאוחר שוב נהיה קר, טוב מאוד. יצאתי לשיטוט חנויות כלי נגינה בחיפושי אחר גיטרה אקוסטית נחמדה. ברחוב אלנבי שתי חנויות שמחזיקות סחורה סינית במחירים מופקעים, או סחורה איכותית במחירים יותר מופקעים. למרות זאת מצאתי גיטרה ממש נחמדה - Lag T66a. 1000 ש״ח בערך, נשמעת לא רע בכלל ונראית מגניב. המוכר השקרן טען שהיא צרפתיה (מיוצרת בסין, אם כי מטה החברה בצרפת). המשכתי לשוטט. לא מצאתי עוד חנויות! איפה נעלמו כולן? גררתי את עצמי במורד אלנבי שם היו עוד כמה חנויות אבל הן נעלמו. הגעתי לים, היה יפהפה. עליתי על בוגרשוב לכיוון הסנטר, מצאתי עוד חנות קטנה ומשעשעת עם גיטרות של סוזוקי. לא ניסיתי כי החנות הייתה מפוצצת (שלושה אנשים). אחרי שעישנתי סיגריה בחוץ החלטתי להמשיך ולחזור אולי ביום אחר. ב״מסלול״ התאפקתי לא לקנות מעיל. אולי אחזור גם לשם ביום אחר. הגעתי לדיזנגוף סנטר, אחרי ששוטטתי בשוק הפשפשים בכיכר. היו עוד לפחות שתי חנויות שם באיזור - נעלמו. גם אלה שהיו בפינסקר. מה קרה לתחום? נשאר מקום רק לגדולים? בכל מקרה, נכנסתי לכלי זמר הידועים בשמם כלי זבל. העושר העצום של גיטרות תמיד מסנוור אותי, למרות שאני כבר לא משתגע על חשמליות יש לי תמיד חשק לקנות עוד כמה כשאני נכנס לשם. התאהבתי בגיבסון מלודי מייקר, יש לי הרגשה שיום אחד תהיה לי כזאת. אני חובב יצורים מוזרים, והיא יצור מוזר מאוד. במחלקת האקוסטיות לא היה הרבה עם מה לעבוד. הייתי חייב ללוקו בדיקה חזורת של הבייבי טיילור. המוכר גירש כמה בני טיפשעשרה שאחד מהם ניגן בה (נשבע באימא׳שלי, סטיירווי טו הבן). האמת - טעיתי בפעם הראשונה. גיטרה מתוקה להפליא, כיפית ונוחה מאוד לנגינה. היא רק רוצה עוד ועוד. הצליל שלה בהיר בטירוף, אולי אפילו קצת יותר מדי. כמו שכבר אמרתי בשרשור ההוא, היא צריכה הזנחה פושעת במשך כמה שנים ואז תהיה כלי מגניב לגמרי. במחירי ארה״ב אולי אפילו הייתי קונה כזאת, אבל 2400 ש״ח זה יותר מדי בשבילה בשבילי. אני חוזר בי לגמרי מהקיה ריו 5 דלתות, אבל אין לי הקבלה מדוייקת חדשה עבורה. קאדילק ATS אולי? אמריקאית, קטנה, לא יקרה, אחלה רכב אבל לא בשבילי? אולי. באופן לא מפתיע עשיתי את הטעות הקלאסית - לבקש לנגן על גיטרה שאני לא יכול להרשות לעצמי, אבל שנורא מצאה חן בעיני. מדובר על טיילור 214. וואו. זה בדיוק מה שאני רוצה, ואפילו במחיר יחסית שפוי (4500 ש״ח). כזאת תהיה לי יום אחד, אני כמעט בטוח, למרות שכשיגיע יום ואסכים להרשות לעצמי כזה סכום האופציות רחבות מאוד, ויותר סביר שאשקיע ב, ניחשתם נכון, איזו ענתיקה איכותית. כל הימאהות החדשות האלה, מה נסגר איתן? לחבר יש אקוסטית ימאהה ישנה נהדרת, עד 2000 ש״ח אין שום דבר שמתקרב אליה. טאקמיני מהזולות? לא ולא. Breedlove אחת דווקא מאוד מצאה חן בעיני, אבל גם היא יקרה מדי יחסית לפרפרים שהיא לא עושה לי. גם היא 2400 ש״ח. נבלות, למה אין לכם גרסה כזאת בלי הגברה במחיר שפוי יותר? רציתי עוד סיבוב על הבייבי טיילור אבל מישהי ניגנה עליה. המוכר טוען שהיא אחת הפופולריות בחנות, ושהיא נמכרת בטירוף. אולי לוקו בכל זאת יודע מה טוב לו. השארתי לו טלפון למקרה שיחליטו למכור אותה במבצע שחיטה, הוא טען שאולי לקראת סוף השנה יהיה איזה מבצע. בפחות מ-2000 ש״ח יהיה לי קשה מאוד לסרב. התחנה האחרונה הייתה חנות גיטרות יד שניה, אבל לא היה כלום מעניין. ניגנתי על איזו Cort שדווקא הייתה לא רעה בכלל, גם היא איזה 1000 ש״ח. בסופו של יום הגעתי למסקנות מעודדות - אני לא חייב להוציא הרבה. ב-1000 ש״ח (ובטח עוד אפשר להתמקח) יש לפחות שתי גיטרות שאני יכול לחיות איתן מצויין, ואם אחת מהן הייתה באמת נכנסת לי ללב גם הייתי קונה. הראש עוד לא מוכן להוציא כסף על גיטרות פס ייצור ללא נשמה. מסקנה שניה - ההבדל בין גיטרות של 1000 ש״ח ל-2000 קטן הרבה יותר מהבדל בין גיטרות של 2000 ל-4000. מעניין איך זה בין 4000-8000. אני חוזר למעקב לוח יד 2 ולקריאה נרגשת חוזרת אליכם - אם יש לכם משהו מעניין להציע לי, אפשרי ואפילו עדיף שתהיה ישנה וחבוטה - אני אשמח לשמוע.

חבל לי שהשירה לא בסגנון טורקי, זה היה יותר מתאים. סה״כ מבחינה מוזיקלית זה מגניב. לגבי היפנים, הגעתי לפזמון? שם העניין האמיתי. אהההההה! מצאתי גם את הגרסה היפנית היותר משעשעת, מה אתה אומר על זה?

אולי זה? למרות שאני חושב ששמעתי גרסה בסגנון עם זמרת שהייתה מוצלחת יותר. כאן זפזפתי, לא נתפסתי. http://www.youtube.com/watch?v=fcskbMviEwQ דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed. ואם אתה במצב רוח נסיוני, קבל את . זה כבר מצחיק. ונאמר אההההההה! מן. http://www.youtube.com/watch?v=Tujga5JdP1M דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed.

רופני, אני באמת מאחל לך להיות עשיר. ולמצוא 205 במצב טוב. תזכור שיש לך בערך את אותו סיכוי לשניהם. מדהים כמה תעשיית הרכב הולכת אחורה מבחינה עיצובית. לפני כמה ימים ראיתי שתי (!) פג׳ו 306 בתוך חמש דקות, ונזכרתי שוב כמה אני מת על העיצוב שלהן. גם של ה-205. מאז הם לא עשו כלום, אבל כלום, שאפילו מתקרב לזה (בייצור סדרתי). להורים של חבר טוב שלי, בתקופת לפני הצבא, הייתה 306 ידנית. זה היה הפרייבט הראשון שנהגתי בו חוץ מהקורולה של המורה לנהיגה. להורים שלי היה אז פורד אירוסטאר וסיקס. היא הייתה כ״כ כיפית לנהיגה, כל פעם שהיינו נוסעים לאנשהו הייתי משתלט על ההגה. מעניין אותי לאללה לעשות סיבוב באחת היום ולראות אם היא עדיין כזאת.

מה, להזמין עכשיו מסך על חשבוני? נראה לאן אגיע איתם מחר, אולי באמת בסוף זה מה שאעשה. תגיד, למה יש זליגות אור בפינות? זה פונקציה של איכות מסך או הרכבה לא טובה? דניקס, הבעיה שלנו מגולמת בתגובתך, ״אל תתעצבן, ידוע שכולם חאפרים״. זה בדיוק מה שמרגיז אותי! שזה שלא מרגיז אותנו יותר. התרגלנו לחרא. אני לא מאשים אותך חלילה, כמו כולם גם אני כבר רגיל לחאפריות ובד״כ לא מתעצבן ממנה, אבל כאן זה עבר גבול מבחינתי. אני לא מוכן לחיות עם נזקים לציוד שלי בגלל עבודה לא מקצועית. תמיד אני מקפיד ללכת למקומות האיכותיים/מורשים שגם יקרים יותר, אבל הם ממש קרובים אלי הביתה ובאמת עשו רושם של חבר׳ה רציניים ונחמדים. לוקו, אני שואל כי ראיתי כמה דעות ברשת שהמקסיקנית פחות טובה מהאמריקאית (שלא מיוצרת יותר). כמו תמיד, זה לא משנה כלום אם לא מנגנים בהן ראש בראש, מה שחשוב זה איך מתפקדת הגיטרה הבודדת. אין לי בעיה עם ארץ ייצור בכלל, כל עוד המוצר עושה את מה שהוא אמור לעשות עבורי. סעמק, הולך להרגע עם פרק של Wheeler Dealers, עם אד החאפר הבריטי .

תודה לוקו, אני אסרב בנימוס - לא אוהב לקחת אחריות על דברים של אחרים. מה שכן מחר אני מתכוון לעשות עליה עוד סיבוב בכלי זמר, קראתי כמה ביקורות טובות עליה ואני חושב שאולי לא הערכתי אותה נכון. שלך היא מקסיקנית או אמריקאית? אגב עדכון לגבי האייפון, חזר מהמעבדה. במקום פיקסל אחד שרוף שהיה שם אחרי החלפת הכפתור יש עכשיו ארבעה. כל המסך נראה קצת צהבהב וחסר קונטרסט ויש זליגות אור בפינות. כוסאוחתו של כל החאפרים במדינה הזו, איזו עזות מצח צריך כדי לפתוח מכשיר שעולה אלפי שקלים ולעשות עבודה בינונית? כמה אנשים כאן מתפרנסים בהלך הרוח הזה שאומר ״נו אני אחפף משהו, בטח לא ישימו לב״? זה כ״כ מעצבן אותי שהחלטתי לא לחזור לשם היום, כי לא הייתי מצליח לשמור על קור רוח. מחר אנסה להבין איך אני מטפל בנושא הזה. חבל לי, באמת נראים חבר׳ה נחמדים, אבל עשו חרא של עבודה. בחיים שלי לא לקחתי עבודה שחששתי שיש סיכוי שלא אוכל לעשות אותה על הצד הטוב ביותר. ויתרתי על הצעות עבודה שידעתי שמישהו אחר ייתן פיתרון איכותי יותר ללקוח, ואני אפילו לא בתחום שיכול לגרום נזק לציוד של אחרים. משגע אותי שלא עשיתי את זה בעצמי, ראיתי סרטוני הדרכה ביוטיוב וברור לי שאני יכול לעשות את זה, פשוט יש המון חלקים קטנים ועדינים, ועם ההמתנה לחלקים שיגיעו מחו״ל - החלטתי שבשביל 100 ש״ח אתן להם להתעסק עם זה. פעם הבאה עושה לבד. אי אפשר לסמוך יותר על אף אחד, אני כבר לא יודע אם להאשים את העולם או את המדינה, אבל מה שבטוח הפכנו חברה אכזרית, רמאית ונצלנית. ובינונית. איכות היא לגמרי מילה גסה.

אז להפסיק לחכות לביג בייבי במחיר שחיטה?

נעליים מצאת? מה אתה מחפש? בנושא בירות, לצערי הורדתי את הראש לגמרי. קודם כל הפסקתי לשתות סדיר. אם אני כבר קונה - ראית בעצמך, אלה בירות זולות וחזקות (7-9 אחוז אלכוהול). או גולדסטאר בבקבוקי חצי. אין מה לעשות, אני לא מוכן לשלם מחירי פרימיום על בירות ממוצעות (והגולדסטאר אנפילטרד היא דוגמא מצויינת, המון הייפ לבירה שלא טובה משמעותית מהגולסטאר הרגילה, לפחות בבקבוק). תפוחי, נתתי עצה מצויינת לאיך להתעורר לפני כמה עמודים. חפש ותהנה.

גם אני מתרחק מהפייסבוק, צר לי - אני אוהב את האנונימיות שלי כמו שהיא. לוקו - מה עם המפתחות? כבר יומיים שאני חורש את האינטרנט ומחפש גיטרה. זו סתם פנטזיה, כי אין לי גרוש בשביל זה. פשוט משגע אותי לראות מה הולך בארצות הברית, באיביי. עשרות של גיטרות שהייתי מעמיד בכיף בבית, בכלום כסף. אם אני משקלל את המשכורת הממוצעת האמריקאית זה עוד יותר זול הרי. פשוט מחרפן את השכל. ביד 2 אנשים מפרסמים מחירים הזויים לגמרי, לפעמים יותר מאשר מחיר של חדשה. אני בטוח שבארה״ב אפשר למצוא מציאות מטורפות בחנויות יד שניה. למה לעזאזל אין לנו כאן Pawn Shops? מחר יש לי זמן פנוי, אלך לשוטט בחנויות התל אביביות לחפש מציאות. ברור לי שאין כאלה, אבל מי יודע. אני שונא שנכנס לי הג׳וק ככה לראש, אני משקיע המון אנרגיה בלרדוף אחרי חלומות שאין לי כסף להגשים. זה קרה לי עם נעליים לא מזמן, חרשתי חנויות בחיפוש אחרי נעלי ספורט, בסוף החלטתי שאני לא קונה (אם כי גם לא מצאתי שום דבר שבאמת רציתי). אח״כ רדפתי אחרי משקפי שמש, למרות שיש לי זוג שאני מאוד אוהב והוא גם במצב מעולה אחרי שהחלפתי לו עדשות. טוב נו, ווינדאו שופינג זו לא המצאה שלי. אני רק מקווה שברגע האמת לא אתפתה להוציא כסף שאין לי. אספר לכם בסוד אבל אל תגלו לי - אם אמצא גיטרה שתדליק אותי ותהיה באמת מציאה אני מוכן לשים 1500 ש״ח. בואו נקווה שזה לא יקרה, אחרת מנהלת הבנק שלי תוציא את השברייה שאני בטוח שהיא מחביאה מתחת לשולחן.

זה קורה לך הרבה עם המפתחות? אולי תשקול משהו כזה? בכל מקרה, תנחומי. אחפש בלוחות ביג בייבי בזול. נבלות, החליפו לי את הכפתור באייפון אבל הופיע פיקסל שרוף במסך. עכשיו אני בפרנויות שהחליפו לי מסך. הבטיחו לתקן על חשבונם (להחליף מסך). עכשיו אני בטוח שיחליפו לי מסך. תראו מה זה, עסקה סיבובית נהדרת שאין ממנה מוצא. שונא את העולם המזויין הזה, פעם הבאה אני מתקן בעצמי. תפוחי, לא מפותחות - אתה מתכוון שטוחות?

לוקו - אין ספיירים? וכבר אמרתי לך פעם, הבעיה שלך היא שאתה לא בא מהסול. פצחתי במבצע תיקונים רחב היקף. זה התחיל בהליכה קשה למעבדה הסמוכה עם המגבר גיטרה שלי, הגיע הזמן סוף סוף לתקן אותו. למה קשה? הנבלה שוקל איזה 20 ק״ג והמעבדה ממוקמת בדיוק במרחק כזה שזה מגוחך לקחת מונית אבל מעייף לסחוב. המגבר בעל שני ערוצים, אחד רגיל ואחד דיסטורשן. הרגיל גסס תקופה ארוכה עד שמת לגמרי, והדיסטורשן עובד אבל לזמן מוגבל, 10-20 דקות, זה לא מספיק לי כדי להוציא עצבים. אח״כ לקחתי את האייפון להחלפת כפתור בית. המעבדה הזו דווקא מאוד קרובה הביתה. חבר׳ה נחמדים ולא יקרים, 100 ש״ח. הוצאתי אותי מהכיסוי, השארתי לתיקון והלכתי לתקן את הבעיה האחרונה - קיבה ריקה. מילאתי אותה במסבחה. החלטתי להמשיך לשוטט עד שהטלפון יהיה מוכן. הכיסוי בכיס, ואני חווה צילצולי פאנטום. זה כ״כ מגוחך, כל פעם מחדש שכחתי שזה רק כיסוי בכיס ולא טלפון. לקחו ממני פרטים במעבדה. מס׳ טלפון? אני נותן, אבל ממליץ להם לא להתקשר כי הם יענו לעצמם, אין לי עוד מספר. אמרי לי תחזור בארבע וחצי, אמרתי להם שזה קצת בעיה כי עכשיו גם אין לי שעון. חזרתי אליהם רק כדי לגלות שהשעה 16:10, הערכת זמן מאוד מפגרת הייתה לי. איזה עולם מופרע, בסוף באמת ריכזתי את כל החיים שלי בתוך הסמרטפון. ואם תסלחו לי, הולך להביא את הטלפון מתיקון, אם כי אולי בעצם אמשוך עוד קצת את השלווה הנהדרת הזו של חוסר זמינות.

אדון יורופסקי ידוע כאדם אלים ביותר, ואף נאסרה עליו כניסה לבריטניה וקנדה, לא מפתיע שהוא כ״כ פופולרי בישראל האלימה. עשן הזמן מביאים מדי פעם הופעות טובות, לא? בב״ש אמורה להיות סצינת פולק/בלוז לא רעה למיטב ידיעתי, דוד פרץ לא מתפקד?