קראתי כמעט את כל השרשור ונראה לי שאנשים מפספסים פה משהו:
הרבה מתרכזים פה ברמת החיים ובעובדה ש"שם" תוכלו לקנות קורבט או בימר בשליש מחיר. זה נכון כנראה, אבל אני
לא מאמין שזה מה שעושה בנאדם מאושר. זה כנראה נותן לך סיפוק רגעי, אולי לכמה חודשים. ברגע שהתרגלת, זה כבר נראה
לך נורמלי, אתה מעריך את זה פחות ומחפש את הריגוש הבא.
לפי דעתי ההבדל הגדול בין אורח החיים כאן ל"שם" (כל אחד יחליף את השם במדינה המועדפת עליו) הוא בהתנהלות היומיומית.
הלחץ בארץ לא נובע דוקא מסיבות כלכליות. אני אתן דוגמא: לפני שנתיים טיילתי באיטליה. אני ואשתי החלטנו ליסוע לאורך אחד
האגמים. הכביש כולו הוא דו סטרי, נתיב לכל כיוון. זה היה ביום ראשון אחה"צ. מסתבר שנסנעו ליעד מאוד פופולרי, כי בכיוון הנגדי
היה פקק של אלפי מכוניות מלאות במשפחות שחזרו מהקמפינג של הסופ"ש. הפקק הזה נמשך לאורך 10-15 ק"מ ולאורך מספר עיירות.
לא שמענו צפירה אחת (איטליה, כן), אף אחד לא ניסה לעקוף מהשוליים, אף אחד לא הרים אורות כשהנהג ברכב מלפניו חלם.
זה משהו שלא קשור לרמת המחיה. לא חושב שבאיטליה רמת המחיה גבוהה יותר מבארץ, אבל יש להם סבלנות. בצהריים לוקחים
הפסקת צהריים והולכים הביתה להיות עם המשפחה, בסופ"ש מבלים באחד מאין ספור האגמים שיש להם בלי צפיפות, בלי להשאיר זבל
אחריהם. אתה מרגיש שלאנשים נוח והם לא רצים ממקום אחד לשני כדי לא להפסיד משהו.
כך שלדעתי כל העניין הזה לא קשור דוקא לרמת מחיה ועושר וכמה "קל" לעשות כסף ולחסוך.