SurfHigh

כל מפלגה היא ג'ובים וקומבינות, זאת רק שאלה של מינון. תסכים איתי שלמקומות ה 11 עד ה 20 יש מנוף לחץ יותר גדול על מקומות 1 עד 10 מאשר סתם אזרח שהצביע למפלגה? ולו רק בגלל האפשרות שבפריימריז הבאים חלק מהעשיריה השניה יכולה להתברג גבוה יותר ודחוק כאלו מהעשירייה הראשונה. בכל מקרה, האיום "אני חבר מפלגה ובפריימריז הבאים אני לא אצביע לך" גדול מ "אני סתם אזרח ובבחירות הבאות אני לא אצביע למפלגה שלך"

כשכתבתי שעבד להם מצוין, התכוונתי לעסקנים. לכן הציבור הרחב חייב להשתתף בפריימריז. מ. ש. ל

חוטף את השרשור להודעה אחת, ak24parts, מה אפשרות המשלוח הכי טובה שלא תגרור חיובים בלתי צפויים?

חברי המרכז מחזיקים באש*ים את אלה שכן מגיעים לכנסת. ביקשתי מג'מיני שיתן כמה דוגמאות. הנה דוגמאות ספציפיות ובולטות מההיסטוריה הפוליטית בישראל, שממחישות כיצד חברי מרכז הליכוד וראשי סניפים ממנפים את כוחם: דוגמאות לסעיף 3: השפעה על מינויים (דירקטוריונים, שירות ציבורי, ג'ובים) 1. המאבק של השר דודי אמסלם ברשות החברות הממשלתיות (2023–2024) השר דודי אמסלם, שהופקד על רשות החברות הממשלתיות, ניהל מאבק פומבי ומתוקשר נגד מנהלת הרשות דאז, מיכל רוזנבוים. המחלוקת המרכזית נסובה סביב רצונו של אמסלם למנות מאות דירקטורים לחברות הממשלתיות מתוך מאגר שכלל פעילים וחברי מרכז ליכוד. אמסלם אף אמר זאת בגלוי במספר הזדמנויות בטענה ל"משילות", והתבטא במשפטים כמו: "למי אני אמנה, לאנשי יש עתיד?". כוחם של הפעילים במקרה זה התבטא בכך שהשר ראה חובה ציבורית ופוליטית לספק להם עמדות השפעה ותגמול כדירקטורים, בניגוד לעמדת דרגי המקצוע. 2. פרשת המינויים הפוליטיים של צחי הנגבי (המשרד לאיכות הסביבה) אחת הדוגמאות ההיסטוריות המוכרות ביותר לכוחם של חברי המרכז. בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000, כאשר צחי הנגבי כיהן כשר לאיכות הסביבה, הוא מינה עשרות רבות של חברי מרכז ליכוד וקרובי משפחתם לתפקידים שונים במשרד – החל מפקחים ועד משרות בכירות. דו"ח מבקר המדינה דאז חשף כי המינויים נעשו בזיקה פוליטית ישירה כדי לחזק את מעמדו של הנגבי במרכז הליכוד. הפרשה הובילה לחקירת משטרה, שבסופה הנגבי הורשע בעדות שקר. 3. "קבוצת היהלומים" (תחקיר "המקור" על משרד התחבורה, 2024) בתחקיר שפרסם העיתונאי רביב דרוקר הוצגו מסמכים פנימיים מלשכת שרת התחבורה מירי רגב. על פי התחקיר, בלשכה סווגו פעילים מרכזיים וחברי מרכז ליכוד בעלי השפעה (קבלני קולות) כ"יהלומים". המסמכים הראו כי פניות של אותם "יהלומים" – בין אם לסיוע בבעיות אישיות, בקשות לקבלת עבודה, או זירוז הליכים – קיבלו קדימות ותעדוף על פני פניות של אזרחים רגילים, וזאת מתוך הבנה שכוחם בקלפי הפנימית הוא קריטי. דוגמאות לסעיף 5: הסטת תקציבים ומשאבים לרשויות המקומיות 1. שיטת "הרמזור" במשרד התחבורה (תחקיר "המקור", 2024) באותו תחקיר על לשכת שרת התחבורה מירי רגב, נחשף מסמך שזכה לכינוי "הרמזור". המסמך דירג ראשי ערים ורשויות מקומיות (שרבים מהם חברי מרכז ליכוד בעצמם או נתמכים על ידי ראשי סניפים חזקים) לפי רמת התמיכה הפוליטית שלהם בשרה בפריימריז: ירוק: ראשי ערי מליכוד שתמכו בה – פניותיהם לקבלת תקציבים, סלילת כבישים, בניית מחלפים והצבת רמזורים טופלו במהירות ובאדיבות. צהוב: ראשי ערים "מתנדנדים" או שהשפעתם בינונית. אדום: ראשי ערים המזוהים עם מפלגות אחרות או יריבים פוליטיים – הרשות המקומית שלהם תועדפה בתחתית הרשימה לקבלת פרויקטים תעבורתיים. זוהי דוגמה חיה לאופן שבו שייכות למרכז המפלגה או תמיכה בשר מתורגמת לתקציבי תשתית של עשרות ומאות מיליוני שקלים לעיר. 2. כוחו של חיים ביבס במאבק על "קרן הארנונה" (2023) חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות ויו"ר מרכז השלטון המקומי, הוא גם אחד האנשים החזקים ביותר במרכז הליכוד ומשמש לעיתים כיו"ר הוועדה המוניציפלית של המפלגה. בשנת 2023 קידמה הממשלה את חוק "קרן הארנונה" (העברת כספי ארנונה עסקית מערים חזקות לערים חלשות). ביבס וראשי ערים נוספים מהליכוד השתמשו בכוחם הפוליטי האדיר בתוך מרכז המפלגה כדי לאיים על חברי הכנסת והשרים של הליכוד: "מי שיצביע בעד החוק – נבוא איתו חשבון בפריימריז". למרות שהחוק עבר בסופו של דבר, הכוח של ביבס וראשי הערים מהליכוד אילץ את משרד האוצר לשבת איתם למו"מ ולהכניס ריכוך משמעותי בחוק, שלא היה מתאפשר ללא האיום הפוליטי שלהם מתוך הבית. 3. השקעות ממשלתיות בערים עם ראשי סניפים "דרווישים" בפוליטיקה הפנימית יש מושג שנקרא להיות "דרוויש" (פעיל דומיננטי ואגרסיבי). ראשי ערים דוגמת ז'קי לוי מבית שאן (בקדנציות הקודמות שלו) או ראשי ערים בליכוד מאזור הדרום, ידעו לנצל את היותם מוקדי כוח במרכז הליכוד כדי "לשאוב" שרים לסיורים בעירם. כאשר שר מגיע לסיור מצולם בעיר של חבר מרכז חזק, הסיור כמעט תמיד מסתיים בהבטחה (שממומשת) להעברת תקציב ייעודי למתנ"ס, למגרש ספורט או לפרויקט רווחה, כתמורה לאירוח ולתמיכה הפוליטית בפריימריז. בשורה התחתונה: חברי המרכז הללו לא צריכים להיות שרים בעצמם. מספיק שיש להם השפעה על 300 או 500 קולות בפריימריז, כדי ששרי הממשלה יעבירו תקציבי מדינה לפרויקטים שלהם, או יפעלו במישור הבירוקרטי כדי למצוא תעסוקה לאנשיהם.

במשך הרבה שנים זה עבד להם מצוין. וזאת בדיוק הנקודה, הציבור הרחב לא מתפקד ולא לוקח חלק בפריימריז, אלא רק בעלי אינטרסים צרים. הם הכניסו את אנשי שלומם למפלגה שמיליונים מצביעים לה רק בגלל השם, ועכשיו הם כבר ח"כים שיושבים בועדות שעובר בהם הרבה כסף, ואפילו שרים, דואגים רק לקבוצה המצומצמת שדאגה להם לסידור עבודה. תעשייה אווירית, רשות שדות התעופה וכו'. נ.ב הכוח הפוליטי לא מתרגם רק לרשימה לכנסת. מדובר גם בחברי מרכז המפלגה, ויש להם הרבה כוח. הסתדרות, רבנות, מועצות מקומיות וכו'. זאת הפוליטיקה שלא מדברים עליה בערוצי החדשות כמעט בכלל עד שאין שם פרשה פלילית. ההשפעות ברמה המקומיות משפיעות הרבה יותר על חיי היום יום, נניח ההחלטה מקווה או ספריה. נ.ב 2 אני מוצא שאנשים מסכימים איתי לרוב ברמה השכלתנית, ואיך שהוא מבחינה רגשית לא מוכנים לקבל את מה שאני אומר. מזכיר לי כאלו שלא רוצים להתעסק עם הפנסיה/ביטוחים שלהם, כי "הם לא מבינים בזה / אין להם כוח וזמן" . ברגע שאתה משקיע מעט זמן ובא עם רצון ללמוד, אתה מגלה שהדברים בכלל לא מסובכים.

אני רואה את הדברים אחרת. האינטרס שלנו בתור אזרחים הוא שבכנסת ישבו האנשים הכי טובים וראויים בין אם הם בממשלה או לא. לכן אם התפקדות למפלגה מאפשרת לי לבחור את הרשימה שלה לכנסת זה מבורך. לא משנה מה המצע של המפלגה, כל מפלגה - מר"עם ועד בן גביר, עם חלקו אתה תוכל להסכים ועם חלק אחר לא (וכל זה בהנחה שהם מקדמים את המצע בכלל). כשאתה אומר אני אגיע בבחירות הכלליות ואז אבחר את המפלגה עם הרשימה הכי טובה, אתה מפספס. למה? כי כשהיה אפשר להשפיע על הרשימות ואתה לא השתתפת, באו אנשים אחרים וכן השתתפו ולהם יש אינטרסים אחרים ממך, ולכן ברשימה לא מופיעים מועמדים שהיו מקדמים את האינטרסים שלך. יש סיבה טובה מאוד שלליכוד מתפקדים כל הועדים, אנשי הציונות הדתית ולאחרונה גם אלפי חרדים. הם עושים את זה בדיוק כדי להכניס את האנשים שיקדמו את האינטרסים שלהם. אידיאולוגיה וערכים זה מילים גבוהות שרחוקות מהם. עבורם מפלגה זה כלי טכני ותו לא, ועל פי כללי המשחק בישראל הם גם צודקים. אז אפשר להיות טהרן ולהגיד אני לא משתתף במשחק ולראות איך בטווח הארוך הרמה בכנסת יורדת - ואפשר להיות פרגמטי.

תוכל בבקשה להסביר את ההיגיון שבעניין? אבל אם אפשר לוגית, מהשכל, לא מהרגש.

ביום ראשון התארחתי אצל זוג חברים לראות את הגמר. הם מהצד ה"שמאלי" של המפה. שמתי במרכאות כי ממילא היום הכל הפוך, "הימין המלא מלא" מתנהל כמו שמאל. כמובן שיש להם אין סוף תלונות על המצב במדינה. שאלתי אם הם התפקדו לדמוקרטים כדי להצביע בפריימריז, הם הסתכלו עליי בעיני עגל. הסברתי להם ברוגע על איך עובדת השיטה הפוליטית, עד כמה ההשפעה שלהם גדולה יותר בפריימריז לעומת הבחירות הכלליות, ואת שאר היתרונות. אבל בסוף כל מה ששמעתי זה תירוצים בלי ביסוס שנעים בין "גם ככה לא משנה מה נעשה ביבי תמיד מנצח" (לא באמת עושים), ל "אני לא מזדהה אידיאולוגית עם המועמדים" (דווקא כן וממילא זה עניין פרגמטי ולא אידיאולוגי), ל "אין לי זמן/כוח" (גם ההתפקדות וגם ההצבעה נעשים מהמחשב/נייד ב 10 דקות כולל הכל). אני הגעתי למסקנה שאנשים כנראה מעדיפים להתקרבן ולהתבכיין מאשר אשכרה לעשות את המינימום של המינימום.

למה?

לטעמי חבל מאוד שתומר אביטל לא התברג ב 10 הראשונה, אבל היי, לפחות יריב אופנהיימר ומוסי רז לא שם.

וגם זה: https://wheel.co.il/עד-20-אלף-שקל-פחות-3-קרוסאוברים-היברידיים/

פתאום שהכנסת מתפזרת והמניה של הליכוד בירידה, כל "הערכיים" מצאו את המצפון שלהם - אדלשטיין, אילוז, שרן השכל.

זאת בדיוק הסיבה שבזמנו ויתרנו על הליסינג והלכנו לקנות את אותו הרכב בדיוק ב 0 קמ. קיה סיד סטיישן, המחירון בזמנו היה 128, קנינו ב 102 על הכביש.

בדיוק. בכל חברה אנושית שאני קראתי עליה, סגדו למשהו, קישרו בין דברים שקורים בחיים לבין איזה שהיא ישות עליונה בין אם מוחשית או לא. אמונה באל/אלים ממלאת צורך נפשי שקיים בחלק גדול מהאנושות ולכן כל חברה ממציאה לעצמה את הפולחן שלה ומוצאת את הצידוקים ללמה חייב דווקא ככה. הפולחן התפתח כדי שבני האדם יאמינו שהם מרצים/לא מרגיזים את הישויות האלו. חלק מאמינים שאסור להדליק אור בשבת כי אז יקרה דבר נורא, חלק מאמינים שאם הם לא ילבשו את תחתוני המזל שלהם למשחק הקבוצה תפסיד. אם היא מפסידה למרות התחתונים, אז מוצאים את הסיבה כמו הקרע בב*צה או משהו אחר. אם אתה מבין את זה, אתה מבין שהדת היא המצאה אנושית ולכן אתה לא יכול לקבל אותה כאילו היא ירדה מהשמיים. אנחנו רגילים לשפוט דברים לפי אורך החיים שלנו, כלומר עשרות שנים, אולי מאה אולי מאתיים. זבוב שחי רק יום ונולד בבוקר בטוח שבעולם יש רק שמש נצחית. וגם היהדות וגם האיסלאם וגם הנצרות וגם הבודהיזם וכל דת אחרת שתמצא תשתנה וגם תחלוף. באותה מידה יכול להיות שבעוד 10,000 שנה ילמדו על היהדות כמו שהיום לומדים על האינקה שהאמינו באל השמש. עד כאן פילוסופיה בגרוש.

הנה, אתה רואה איך זה עובד יפה? את הקציר אספו וחגגו מאז שהחברה החקלאית קיימת בערך. לפני הדת היהודית.

הבטחתי שהודעה אחרונה אבל זה חזק ממני, וחוץ מזה אני חייב לרענן את המוח מאיזה משימה סיזיפית בעבודה. בכוונה הבאתי את האתר הדתי: https://aish.co.il/48870242/ פשוט תגלול עד למטה, אין צורך לקרוא הכל. אתה מבין, הילדים שלך כבר יגידו שזה חג דתי, ול"ג בעומר זה מלך המשיח וכו'. זה בדיוק מה שחב"ד עושים. נ.ב אותו דבר עם חג שבועות ומוצרי גבינה. התאגידים שטפו לנו את המוח במשך שנים והיום זה כבר מובן מאליו. נ.ב2 אותו דבר עם שבועות ומתן תורה. נ.ב3 אותו דבר עם כל חג חקלאי שהיה קיים עוד לפני הדת ואנשי הדת בחוכמתם כרכו אותם אחד בשני כאילו הם לא נפרדים.

יאללה, הודעה אחרונה להיום. שלא ישתמע מדבריי שחב"ד זה איזה מפלצת נוראית שחייבים לברוח ממנה. הם עושים גם דברים יפים וכל יהודי יכול להיכנס לכל בית חב"ד בעולם וינסו לפתור לו כל בעיה בלי שיפוטיות בכלל. אבל: 1. צריך לזכור שמטרת העל שלהם היא שכל יהודי יהיה שומר תורה ומצוות ואת זה הם לא אומרים בגלוי. זו המטרה שלהם. 2. אין סימטריה. הם יכנסו לטריטוריה החילונית אבל אף פעם לא להפך. אם היה פה משחק הוגן וסימטרי של כל צד נותן במה פתוחה לשני כדי לשכנע בנועם הייתי בעד. זה לא המצב.

אני אסביר לך. יש אירוע ל"ג בעומר במתנ"ס - מעולה. על הפלייר בקטן ממש מופיע לוגו חב"ד ומלך המשיח - אוקיי. מגיעים לאירוע, לפעמים יש הפרדה בין בנות לבנים. אז ברור שאתה יכול להתעקש שהילדה שלך תשב באיזור של הילדים דווקא או להיפך, לא ימנעו ממך. יש איזה הצגה או מופע, בסוף הילדים כבר משולהבים ואז איזה חבד"ניק עולה לבמה להודות לאומן ועל הדרך צועק למקרופון כמה פסוקים, לפעמים גם נותן לילדים להשלים, והם כבר משולהבים אז צועקים. כשהילדים שלי היו בגנים ובכיתות הנמוכות, היה מגיע איזה רב להכין איתם מצות לפסח, אין לי התנגדות. אבל איך שהוא הידיעה מגיעה רק בדיעבד עם התמונות. אתה חושב שאם אני הייתי מתנדב להעביר שעת העשרה על אבולוציה בגן דתי היו נותנים לי? טקס חנוכה בבית הספר - רק הבנים קמים להדליק נרות, עם כיפות כמובן, הילדות נשארות לשבת. גם במשפחה הכי חרדית לא עושים הפרדה ליד החנוכיה. למה מורה דתי יכול ללמד בית ספר ממלכתי וחילוני לא יכול ללמד בדתי? למה בנות שירות מהמגזר הדתי לאומי יכולות להיכנס לבית ספר חילוני אבל אף פעם לא להיפך? חלק כן וחלק לא. ילד בן 10 לא צריך ליווי של הורה לגן המשחקים 300 מטר מהבית. ואם יש שם הורה אחד ואין לו בעיה עם זה, זה אומר שלי אין בעיה? ולמה שאני אצטרך לקחת את הילד שלי משם אם זה מפריע לי? זה קודם כל גן משחקים. @Night Driver אל תעשה להם הנחות והקלות. זה לא מאורגן ולא מתואם, הם פשוט מופיעים. זה שיש שם מבוגר חילוני אחד (או עשר) לא נותן הכשרה לדבר הזה. דוכני חב"ד להנחת תפילין ביציאה מבתי ספר מכיר? הם פונים לקטינים באופן יזום. אני יכול לפתוח את דוכן המדע שלי ביציאה מבית ספר דתי? נ.ב אף שוטר לא יגיע לקריאה כזו וגם אם כן, השוטר יוודא שהוא מתעכב מספיק עד שכולם כבר הלכו משם.

לא אומר שזה קורה בכל מקום. לילדות הם לא ניגשים, רק לבנים. מה דעתך על הסרטון הזה למשל?

מה זה ינסו, מנסים כל הזמן. חב"דניקים מחלקים ממתקים בגני משחקים לילדים תמורת זה שימלמלו כמה פסוקים. בכל מתנ"ס בכל עיר הם ניכסו לעצמם את ל"ג בעומר (לא בדיוק החג הכי יהודי) ויש תהלוכת ל"ג בעומר עם יובל המבולבל גנרי כל שהוא, ממתקים פופקורן וכו', וכמובן שגם קריאות סטייל מלך המשיח וכו'. יש כניסה מכוונת וממומנת לשכונות חילוניות כדי לייצר שם אחיזה. למה שכונה חילונית צריכה מקווה? למה שכונה שיש בה שני בתי כנסת צריכה עוד אחד בזמן שבבית הספר כבר מקום? אצלי בשכונה יש איזה רב שמזמין הורים (רק גברים כמובן) בימי חמישי למין מסיבונת בבית הכנסת שכמובן מלווה באוכל ואלכוהול ועל הדרך יש קצת תפילה, פרשת השבוע וכו', מדובר במבוגרים כך שאין לי מה להגיד, והם חושבים שהם דופקים את המערכת כי הם שותים על חשבונו, אבל מדי פעם השיחות בגן השעשועים מדרדרות ל"מה רע בקצת יהדות" על שלל ההטיות והפיתוחים שלה. היתה תקופה שאיזה שני חרדים שהגיעו במיוחד מחדרה עשו רונדלים בשכונה והזמינו לשיעורי תורה בבית הכנסת. מה שמשותף לכל הפעילות הזאת היא הכוונה שכל חילוני יהפוך בסוף לשומר תורה ומצוות. הם יכולים להסוות והציג את זהאיך שהם רוצים, אבל זו המטרה הסופית. דע איפה אתה חי.

- גיר שונה - ביקוש נמוך (בהרבה)

הבעיה היא שלבחור ידני אומר גם להתפשר על אבזור.

גם באיים יוונים זה ככה. מצד שני לא מצאתי את עצמי מזדחל אחרי אף אחד במשך שעה וחצי ב 5 קמ"ש עם טויוטה דיזל ידנית, כי הכביש פשוט פתוח.

למה שיפריעו למישהו פינים?

יש לזה סיבה אחת, היועמ"שית לממשלה ובג"צ. דרך אגב, ראיתי שהביביסטים היו תמיד נגד מערכת המשפט. מאז אתמול הם נהיו מאמינים בבתי המשפט?