זה ידוע שרוב הסוחרים ברכב נבלות, אבל זו הפרנסה שלהם, לקנות רכב גמור במכיר זול משמעותית ממכיר המחירה, לצבוע את הצמיגים בספריי שחור שיראה חדש, נקיון אצל הערבים ליד השוק, ויאללה פרר פרר, דורשים מחירון על אוטו ששווה בקושי לעשות פיפי על הצמיג שלו. ומה שמעניין זה שזה עסק רווחי! כי אותם לקוחות שמגיעים למגרשים הצבעוניים האלה, זה אותם אנשים חסרי מושג ברכב שמתיאשים בקלות מחיפוש בשוק הפרטי והולכים למגרש רכב כמו לסופר לקנות מכונית. זה שילוב מנצח של ספק ולקוח. ספק שמוכר זבל ללקוח תמים שלא יודע מה לחפש ובולע כל חנטריש שמאכילים אותו.
ולמה זה קורה? כי האזרח הישראלי הוא לא פרייר, ואני שוב אומר: (לרוב), כשאזרח במדינת ישראל מוכר רכב פרטי במצב טוב שמור ועם נתונים טובים, אז הוא נצמד למחירון כמו תינוק לאמו. וכאשר יש לו רכב מסריח והוא יודע שהוא יעשה הרבה רונדלים עד שהוא ימצא את הפראייר שיקנה אותו, הוא מעדיף לא להתעסק עם העבודה השחורה ולמכור אותו למגרש, כי שם מתאספים כל הפריירים שבאים לקנות רכב. בקיצור, הגישה שלנו היא שיצרה את התופעה, אם היינו טיפה יותר הגיוניים גם במכירה וגם בקניה של רכב פרטי, מוכנים להודות בליקויים ולא להסתנוור מזה שרכב 2001 עבר רק 60000 ק'מ ולבקש על זה כפול מהמחירון, אז לא היינו מפילים את עצמנו בפח של הסוחרים.
אני הלכתי עם חבר לסוחר לפניי חודשיים. למה? כי היינו באזור, חיפשנו בישבילו רכב והוא ביקש שנקפוץ לראות. הרבה היה יפני בן 9 מאוד פופולרי בזמנו וגם היום יד 2 140 אלף נראה שמור- כשאני אומר שמור זה אומר צבוע בספריי שיהיה יפה.
לאחר בדיקה ויזואלית ישר התגלו מספר ליקויים שוליים, אני כבר אז אמרתי לחבר שיעזוב בוא נחפש בפרטי, הוא התעקש לקחת את הרכב לבדיקה, הבדיקה הראתה ליקויים לפחות בשווי 6 אלף שקל, אמרתי לו שאפשר לדבר על על זה רק עם הוא מוריד לפחות 10 אלף מהמחיר שהוא ביקש מהתחלה, באמת הרכב היה זקוק להרבה השקעה. הסוחר הממולח הצליח לשכנע את החבר, והוא יצא עם רכב גמור במחיר מחירון למרות כל הבקשות שלי שלא יעשה זאת. עכשיו אנחנו חודשיים אחריי, הרכב נמכר, יום אחריי המחירה הוא היה על גרר כנראה מנוע גמור.
בשורה התחתונה
לא קונים רכב מסוחר או מגרש!