ליסינג בצער

אז כך, בסוף בשל אילוצים שהם לא רק שלי, היינו במוזיאון היינס, לא רחוק מעיר Wells, מעט דרומית ל- Bath. מוזיאון יפה מאוד, עם אוספים מאוד יפים ומיוחדים. אחד הדברים שאהבתי (וייתכן וזה לא מאוד פופולרי) הוא שהתצוגה היא בעיקר של מכוניות ופחות סיפורי היסטוריה (קביעת מהירויות, תעשיית הרכב וסיפורים אישיים). יש מספר אולמות נושאיים (מוקדמים, אמריקאיים, אופנועים, בריטיים קלאסיים וכו'). ביליתי כמעט שעתיים ואפשר להגיע ליום שלם. מחיר סביר - לפחות במונחים של אנגליה היום (כ- 13 ליש"ט למבוגר). בסיכום - מומלץ למי שבסביבה הקרובה. מעט תמונות להתרשמות:

שלום אנחנו מתעתדים לטייל בדרום מערב אנגליה ועל הפרק ביקור במוזיאון רכב ראוי. בגלל אילוצי זמן יש אפשרות רק לאחד ולכן הבחירה היא בין מוזיאון של היינס ומוזיאון בביולי. מבחינת אתרים של שני המוזיאונים - שניהם מרשימים ועם מבחר מכוניות מעניין מאוד. האם מניסיונכם, יש עדיפות לאחד מהם והמלצות? תודה מראש ליאור

אנסה לסדר לך: סיבוב אחד של המפסק מדליק את אורות החניה (הקדמיים הלבנים והאחוריים האדומים) ואסור לנסוע עם האורות הללו בלבד (תזכורת ממבחן התיאוריה....) סיבוב נוסף מדליק את אורות הדרך (הפנסים) שמאירים קדימה - "אור נמוך" בלשון העם. "אור גבוה" נותן יותר טווח הארה, אבל מסנוור את מי שבא מולך - וכן, גם בכביש דו-מסלולי כשאתה מדליק את האורות הגבוהים אתה מסנוור את מי שבא מולך - זה נורא מציק ומאוד מרגיז (אני עושה את רוב הנסיעות שלי בחושך מסיבות של עבודה וכו'). אורות ערפל הם אורות חזקים שנועדו להעיר לטווח קצר קרוב לקרקע ואתה אמור להפעיל אותם רק ואך ורק בתנאי ערפל, כי הם לא עושים שום דבר בתנאים אחרים, חוץ מלהציק לנהגים אחרים. לכל הרכבים יש אור ערפל אחורי - אדום חזק מאוד שאמור להעיר יותר טוב מאורות החניה ומסנוור בכל מצב אחר את אלו שנוסעים אחריך. אור ערפל קדמי יש לרוב כאופציה ברכבים המאובזרים יותר.

קראתי בעיון את כל השירשור. רציתי לענות אחרי שלוש תגובות שלך, אבל התאפקתי. בסוף אני גם בן-אדם - נשברתי. למרות הרבה דברים שכותבים בפורום זה, חלקם הזויים לדעתי מבחינת כ"ס וכח וכו' - לרוב זה מקצועי ומעניין. בכל הקשור למה שאתה רוצה - זה רק הזוי, ילדותי ולא בוגר - אתה עושה קורסים לעצמך בדרכים ציבוריות (????), אתה מיצית את הפוטנציאל של הרכב בעיר (???) ובחוץ, וזה רק ההתחלה של הציטוטים שלך. כמי שיותר מכפול ממך בגיל, מבין משהו בנהיגה ובתרבות מוטורית (ורק בגלל זה מעריך גולף עם 500 כ"ס שלא נדרשים כאן - כי מישהו הפעיל שכל בבניה שלו) - אתה ילדותי, מסוכן וסתם ילד מפוצץ כסף שלא יודע מה לעשות איתו (כשאני הייתי בן 18 נסעתי בפיאט ריתמו וגיליתי שאני יכול להיות מהיר כי מישהו לימד אותי לנהוג נכון בצורה בטוחה וללא סיכום אחרים ולא כי יש לי יותר כ"ס על כביש ציבורי). לא הייתה עצה היגיונית אחת שנתנו לך שלא ענית עליה בגסות רוח מופגן, על גבול העלבונות. אני מופתע שאתה עדיין מקבל תשובות ולא נועלים את השרשור שלך. תפסיק להחמיא לעצמך, תקשיב לאחרים - במיוחד שאתה זה ששואל את דעתם, ולמען השם - תפסיק לנהוג לפני שתהרוג מישהו עם ניסיונות "הלימוד" העצמיים, הילדותיים והמסוכנים שלך סביב נהגים אחרים. חומר למחשבה - אולי זה יציל לך את החיים.

אתנצל מראש שאני לא מכיר הרבה יותר על טרנספורטר ולא אוכל להתייחס בצורה למצבו של הרכב, למרות שלא נראה לי במבט ראשון כסביר. לדעתי אם תקח כפרויקט את הטרנספורטר תקבל רכב עם כמויות מדהימות של אופי (ואת זה כמו אהבה אי אפשר למדוד או לומר למישהו מה נכון) וכמון חתיכת היסטוריה שנעלמת מהכבישים - ומי שלא שמע אלטע-זאכן מהשטחים עם מספר כחול וטרנספורטר דאבל קבינה מפוצץ גרוטאות- לא יבין.

לדעתי, פנס עם עדשה כפולה יבהיק לאחור לכיוון הנהג וזה לא משהו נעים (לפחות לדעתי). מבחינה אסטתית, העדשות הכפולות יותר מיוחדות ויפות, אבל מהטעם הרשום למעלה הייתי נשאר עם עדשה קדמית בלבד. אני מניח גם שהעדשה הכפולה לא חוסכת את הצורך במאותת אחורי כי היא חבויה על ידי הגוף.

שלום לאחרונה אנו עדים לריבוי מכוניות עם מערכת עצור-סע שמכבה את המנוע בעצירות מעט יותר ממושכות מתמרור עצור. הרבה פעמים מערכות אלו מצומדות למנועים מוגדשים (לעיתים מגדש-על, אבל הרבה פעמים טורבו רגיל). מניסיון שלי עם מנועים מוגדשים, תמיד היבואנים (ולא רק הם) המליצו על המתנה קלה (עד דקה במקרים מסוימים) לפני תחילת נסיעה לאחר התנעה ולפני כיבוי לאחר נסיעה. הבקשה מאוד הגיונית מסיבות של שימון הטורבו ושמירה על המיסבים שמחזיקים סל"ד גבוה מאוד של הרוטור. ועכשיו לשאלה - האם דימום מיד לאחר נסיעה ותחילת תנועה מיד לאחר התנעה לא מתנגשים עם ההמלצות והאם הם לא מקצרים את חיי הטורבו-ים?

"בית הבורג" ברח' בית אלפא הוזכר כאן למעלה פעם עם תגובה לחוסר סבלנות - קניתי אצלם מספר פעמים, כל פעם ברגים בודדים, אומים ואינסרטים (לתיקון ברגים מודבקים בחיפויי מכלול הגה). בכל הפעמים היו בסדר גמור, לא ניסו לנפנף, עזרו בבחינת הקוטר הנדרש, לא עשו פרצופים על רכישה בשקלים בודדים. נכון, לא שירות מפנק, אבל בסדר גמור. כמובן צריך לדעת מה רוצים ומה מחפשים. במילים אחרות - אולי לא הכי טובים או טובים מאחרים, אבל בפירוש לא להתרחק מהם.

תודה רבה, אבל בית שאן זה קצת מחוץ לטווח הנוח - אנו גרים ליד מגדל העמק. חשוב לי שהמוסך יידע מה לעשות עם הגיר הלא פשוט (למרות שמאוד אמין עד עכשיו) ושאר האלקטרוניקה של הרכב.

שלום בנוסף למה שרשום מטה יש ברשותי סיאט אלתיאה 2000 דיזל עם גיר DSG6. עד היום טיפלנו במוסך משארקה בעפולה (מורשה). אנו מרוצים מהמקצועיות והשירות, אבל היינו שמחים לבחון מקום יותר זול. האם יש המלצות באזור הציר חיפה-עפולה? תודה מראש

אכן. מה שיפה בסדרה זו (אגב 40 ב- יס) זה שהם משחזרים את המכוניות ולא עושים מהן בדיחה מונמכת ומעוותת.

א. שמח שזה נגמר בשלום ואשרך שיש לך כזה שכן ב. אני לא חושב שכל המערכות הטכנולוגיות שהוזכרו כאן יעילות מהסיבה הפשוטה שגם אם הן יופעלו ויזעיקו אותך מהבית, ובמקרה תהיה בסביבה, עדיין מדובר בצורך להתעמת עם בני-בליעל, שלא תמיד יסתובבו ויברחו כשתדרוש מהם להסביר מה הם עושים. במקרה היותר גרוע צריך להתחיל לחפש רכב בתנועה ולקוות שהוא לא באיזו פירוקיה, שעשויה להיות עוד פחות נחמדה. ג. המלצתי להשקיע באמצעים פיזיים משמעותיית ומורכבים מכנית - הרבה מנעולים איכותיית, שרשראות, הוזכר כאן סנדל דנבר, אם יש אפשרות - לקשור או להבריג או עדיף לרתך לגוז'ונים משמעותיים לקרקע. לצערי - לכל דבר שהוזכר יש פתרון על ידי גנבים מיומנים ומנוסים - עם דיסק וכו' הרעיון הוא להקשות מספיק ולהכריח אותם לעבוד בצורה רועשת במקום שעשוי להזעיק אנשים (רק בסרטים גנבים מסוקסים מחפשים במודע מרדפים פוטוגניים עם משטרה ומסוקים). בהצלחה לכולנו.

תודה.

לדעתי מה שנסעת עליו היה seat marabela (ייתכן ואני טועה באיות השם). מדובר בגרסה ספרדית (מהתקופה שסיאט עוד ייצרו גרסאות של פיאט - רונדה במקום ריטמו, מאלאגה במקום רגאטה וכו') של הפנדה - לפי מה שזכור לי, פחות טובה בכל היבט, בעיקר בניסיון "לשפר" ו"לשדרג" את האבזור ואת המראה. לפותח השרשור - קנאה שחורה אוכלת אותי - לא בגלל שהייתה לי אלא בגלל עצם הזכות להציל משהו שהיה ואיננו עוד. בהצלחה ותיהנה

אם אתה לא מתחבר לאלפות - זכותך, לא מבין את זה , אבל זכותך. בתקציב המדובר, לדעתי תהיה לך בעיה חמורה למצוא רכב "לא רגיל" כהגדרתך. במחיר זה תוכל כנראה למצוא או מכוניות יחסית חדשות שעוד לא אספנות, אבל כבר דשנו בזה שרובן המכריע לא עומד בהגדרות שלך, או בסיס לפרויקט אספנות על מנת ליהנות ממנו בוודאי לא יספיק הסכום שאתה מקציב. תעבור בלוח אספנות ב- יד 2 כנגד דגמים שכן עושים לך את זה - תראה האם משהו מתקרב שם לתקציב (וכמובן הסכומים הרשומים שם הם לא סוף פסוק, אלא תחילת משא ומתן ויכולים לעיתים לרדת מאוד). לצערך (ואני גם מצטער בצערך - אין כאן טיפה של שמחה לאיד) תמצא שהמבחר או דל מאוד או יקר מאוד. אפילו האלפות שציינתי, אם אתה מדבר על GTV (אלפטא ולא ג'וליה) המחירים, אם תמצא אחת טובה, יקפצו לפחות פי שנים ממה שאתה מוכן לשלם. הסיבה שהמלצתי על 75 (ואין בכוונתי לשכנע אותך שאתה אוהב אותה או צריך לאהוב אותה, רק להדגמה) היא שמדובר ברכב שעדיין לא אספנות ועדיין אפשר למצוא מכוניות במחירים די נמוכים שתשאר לך יתרה ליישור קו. תנסה לחפש רכבים מהמעמד של 75, שתוכל לקנות ב- כ- 10 אש"ח ויכלו להיות מסודרים ביתרת התקציב. מאחר לך הצלחה מכל הלב, מקווה בשבילך שאני זה שטועה. ד"א: ראיתי איפשהו מודעות של פיאט 1/9. לא חורכת אספלט, אבל בוודאות רכב שונה ומיוחד - כנראה יקר יותר ממה שאתה מקצה, אבל רכב מיוחד, הנעה אחורית ועם מכלולים פשוטים של פיאט מסוף שנות ה- 70.

אני מסכים איתך שלא מדובר בתוכנית חיסכון, אבל כמו שכתבתי בחפירה המקורית שלי, אין כמעט שום רכב אחר שיהיה מעניין, מתנהג ועם הנעה אחורית שלא כולל פרוייקט שיפורים. חיפושית - החלפת מנוע והרבה עבודה על השלדה להרגיל אותה לעודף הספק, שלא לדבר על החלפת בלמי תוף למשהו שיעצור. קורטינה - לא נורא דינמית או חזקה, אלא אם שוב נכנסים לפרויקט החלפות מנועים ותגבור מערכות. אסקורט - דומה, אולי מתנהגת יותר טוב במקור, אבל כח.... באלפא 75 במצב סביר, אפילו עם מנוע 1600 קרבורטורים הוא יקבל אוטו עם אופי ועם כח סביר, הנעה אחורית מתקדמת, מכלולים שימושיים ואיבזור כמעט מודרני. במקרה הכי גרוע - סט בוקסות באחד המוסכים המתמחים בפתח תקוה ושיפוץ גיר אצל אהוד שחר (אני מקווה שהוא סבלני - לא אהוד, אלא הלקוח) יבואו אוטו לרכב לא רע בהשקעה נוספת של כ- 10000 ש"ח נוספים מעבר למחיר רכישה בינוני ומטה.

אני פחות מעוניין בדור 2 - הוא איבד בעיני את הייחוד - וגם אין לי שום קשר רגשי אליו. לגבי הרכב בר"ג - לא הבנתי אם הכוונה לשאול או להאיר את עיני? בכל מקרה אני עדיין מיישר קו של האלפא (שלא תלך לשום מקום) - אני צריך להחליט שיש לי תעצומות נפש ונכונות של בת זוגי (בנוסף לעוד חניה...) לעוד פרויקט.

אני שותף מלא לתקווה, למרות שאני לא אופטימי. ה- 156 דורדרה שלא בטובתה לנישת "הרבה אוטו - מעט כסף", מה שאומר שהקהל שקונה אותה, למעט מעט אלפיסטים אדוקים ואוהבים, הוא קהל שקונה אוטו גדול, יפה, מהיר וזול, אבל אז מגלה שלמרות שהקניה זולה, האחזקה היא של אוטו גדול ויוקרתי (גם מורכבות וגם תמחור החלפים) היא ממש לא והדרך להזנחת אחזקה ודרדור לגריטה היא קצרה. לא בטוח שהגורל של פיג'ו שונה, למרות שפלח ההתחלתי הינו מעט נמוך יותר.

עמיקם במשך שנתיים השתמשתי ב 75 כרכב יום יומי ואני לא היחיד שעושה את זה. קיים קושי מסוים בחלקי קוסמטיקה, למרות שב ebay יש הרבה. חלקים מכניים יש הרבה מקורות, כולל מוסכים שהוזכרו, או חנויות מצוינות ברשת, רק שאלת זמן ולפעמים עלות. אני לא רוצה לומר וגם לא אמרתי שמדובר באמינות ללא רבב, אבל מול האלטרנטיבות - אי אפשר להתעלם.

לפי החתימה, אני מעט משוחד, אבל אני אנסה לענות בצורה עניינית, במידה והבנתי את מה שאתה מחפש. אם תסתכל באופן עקרוני על המכוניות בעלות ההנעה האחורית ששווקו בארץ לאחרונה, יש מעט מאוד דגמים. אם נתרכז במכוניות אנושיות (לא פרארי וכו') ההיצע מוגבל ל- BMW ומרצדס שעדיין נאמנים להנעה אחורית, דגמי אלפא של שלנות ה- 80 (אלפטא, ג'ולייטה, 75 ואם תלך אחורה אז גם ג'וליה וברלינה - לא מדבר על ג'וניור וכו'). חריג מודרני יחדי שאני מכיר היא המיאטה שהינה גם מודרנית וגם מהנה. למרצדס יש מעט יחסית דגמים בעלי ריגושים ואחד מהם הוזכר לעיל על ידי יגאל. לבמ"וו - אתה כנראה מכיר יותר טוב ממני - אפשר אולי להוסיף את הדגם המעודכן מ- 90 והלאה - יותר מודרני ועדיין מהנה ועם הנעה אחורית. לגבי מיאטה - צריך למצוא אחת שלא ירדה מעמוד בצד הדרך, ונשאלת השאלה לגבי ההתאמה של אוטו פתוח ודו מושבי לצרכיך - רק לך הפתרונות. לגבי אלפא - אני הייתי ממליץ על 75 (שוב אני לא נורא אובייקטיבי) - הרכב מאובזר, מגומר ומצויד במרבית הצרכים המודרניים (מזגן, הגה כח, נעילה מרכזית, ח"ח וכו'). יש אמנם שיציינו שלמצוא אחת כזאת שהכל עובד זה פלא - אבל עדיין אפשר, אם אם לא פשוט. מנועים של אלפא - אין בעיה בין אם אתה מעדיף מנוע קרבורטורים עצבני או מנוע TS מוזרק עם היתרונות שלהם - יש אנשים שגם מחזיקים מנועים, גם יודעים לטפל בהם וגם חלפים מכניים אפשר להשיג לרכב זה (בדומה לאלפטא), גם אם לפעמים צריך לייבא. אם תעשה יישור קו מסודר למתלים (החלפת תותבים - חובה, בולמים וקפיצים במידת הצורך) - ההתנהגות תהיה מאוד מהנה. דגמים מוקדמים יותר (אלפטא וכו') יהיו יותר ספרטניים, יותר קשים ויקרים לקניה וגם ייתכן והרבה יותר חלודים - בעיה שכמעט ואינה קיימת ב- 75. אני האחרון שאגיד לך שהחיים עם אלפא קלים (לעיתים הם מתסכלים), אבל הם גם fun, יכולים להיות מאוד שימושיים וערך נוסף הינה מעטפת שני המועדונים (אל תשאל למה שנים - זה יפתח שרשור לוחמני של 136 עמודים לפחות) שמכילים הרבה אנשים שאוהבים את המכוניות, תומכים, יודעים ועוזרים. כמובן יש את האופציות הישנות יותר: חיפושית - יש מגוון רב. על מנת לקבל ביצועים מרגשים תצטרך שינויים משמעותיים במנוע - יש אבל לא זולים ולא תמיד חוקיים. התנהגות, למעט בדגמי 1303 (האמריקאיים) היא מעט קיצונית ועל כביש רטוב עלולה להיות "מפתיעה" - לא הייתי פוסל, אבל מדובר על פרויקט ולא לקחת רכב מוכן ורק ליישר לו קו. אמריקאיות עד סוף שנות ה- 70 - יכול להיות שזה יעשה לך משהו - לי אישית לא, אבל זה עניין של טעם. בריטיות מוקדמות - יחסית נדירות, יקרות ופחות שימושיות (במידה ושימושיות זה פרמטר). ארוך, אבל אני מקווה שממצה. בהצלחה.

אכן עוד רבות (וחלקת רעות) נוספות. אני חושב שמבחינת אחוזים - אחוז האלפות ששרדו לא כזה גבוה (יותר מ- 0 של הדגמים האחרים שהזכרנו). הסיבה היא שמשום מה (ולמרות שאני בעלים של אלפא שמנסה לשמר אותה לשנים רבות - עדיין אין לי הגדרה וסיבה חד משמעיים למה) לאלפא יש קהל שמוכן להשקיע במכוניות סכומים לא סבירים, בעוד שאר המכוניות לרוב היו מכוניות היגיוניות, שנקנו על ידי אנשים שחיפשו רכב ללא מעורבות רגשית (מוצדקת או לא). כשאני מסתכל לאחור על הריטמו שהייתה לי (שהייתה פשוט זולה מאוד ולא הייתה רכב מדהים מדי), לא ראיתי בזמנו את הערך הנוסטלגי שהיא תעורר אצלי היום. מאידך, מרבית האנשים שהחזיקו אלפות קיללו את תקלות החשמל, את הפח והעובדה שבארץ יש 4 מכונאים שיודעים לתחזק אותה, אבל תמיד נשבעו שזה הרכב שאין שני לו..... עוד לא ראיתי בעלים של אלפטא או ג'וניור לשעבר שלא מפנטז על היום שיקנה כזאת חזרה. כמובן היו גם אלפות שנקנו בהמוניהן (יחסית כמובן) כי היו זולות (סוד 1200 בתחילת שנות ה- 80, או במידה מצומצמת 75 בסוף שנות ה- 80, תחילת 90) ויחסית נעלמו והיחידות שנשמרו הן על ידי חובבים שהשתמשו במבחר לקנות ולשמר את הטובות יותר.

התעלקות על השרשור - האם יש סיכוי למצוא ריטמו רגילה (בעיקר דור ראשון, עם הפנסים העגולים)? נראה שהן נעלמו מהכבישים יחד עם רנו 9, 14 ו- 5 דור ראשון......

אין לי אלא להסכים הרכב הראשון של הוריי היה ריטמו 60 (מנוע 1116 סמ"ק עם 55 כ"ס) שנת 82, שעם קבלת הרישיון הצלחתי להרוס... הרכב הפרטי הראשון שלי היה ריטמו 65 (מנוע 1301 עם 65 כ"ס אימתניים) מאותו שנתון. נהניתי ממנה מאוד ולדעתי היתה הרבה פחות רעה מהדעה הכללית. לאור ההספקים המפלצתיים - לא נותר לי אלא להזיל ריר על הנספח של גרסאות ה- TC שהיה בהיינס (איתו למדתי לראשונה לפרק ולהחליף דשבורד - מיומנות קריטית גם באלפא ). עד היום אני חושב שאין על הפנסים העגולים והפגוש המפלצתי שיצרו מראה של אוטו מחייך ואנושי. טוב, אולי יש, אבל גם הן איטלקיות......

תודה רבה. איכשהו פיספסתי את זה.

אני לא בקי בגירים אוטמטיים אמריקאים ספציפית, אבל כל גיר אוטומטי רגיל (שזה כולם עד להופעת הגירים הרובוטיים) בנוי על מכלול שאמור לאפשר ניתוק של הגלגלים מהמנוע בעמידה (לשחזר את פעולת המצמד) - וזה ממיר המומנט. כיוון שממיר המומנט הוא שתי שבשבות שטבולות אחת מול השניה בשמן - תמיד, אבל תמיד - תהיה החלקה ואיבוד כח בין הסיבוב של המנוע לסיבוב של ציר הכניסה לגיר ( זה גם מה שמחמם את שמן הגיר ודורש לעיתים קרובות רדיאטור ייעודי). לדעתי ההפסדים העיקריים, בעיקר בתחושה, ובמיוחד ברכב כבד, הם ממכלול ממיר המומנט, הרבה יותר מאשר מחיכוך או אלסטיות של מכלולים אחרים בשרשרת ההנעה. הפסדי כח יש כמובן גם בגיר ידני - חיכוך של גלגלי שיניים בגיר ובדיפרנציאל, חיכוך במחברים הקרדניים והציריות וכו', אבל ברמה הרבה פחותה מאשר ממיר מומנט. זו הסיבה המרכזית לצריכת הדלק המוגברת של המכוניות עם הגירים האוטומטיים מסורתיים (ולא משנה כמה מודרניים וכמה "עשרות" הילוכים יהיו להם), בעוד גירים רובוטיים פועלים כמו גיר ידני וללא הפסדי הספק נוספים בתהליך ולכן משתווים ולעיתים מתעלים עליהם (בלי קשר לתחושות ואופי העברת ההילוכים בחלקם - במיוחד בעלי המצמד הבודד). מקווה שעניתי לך. אם אני טועה - סומך שמומחי הפורום יתקנו אותי.