עדכון:
פגשתי אתמול את עו"ד אסף שמיר לייעוץ. עלה 150 ש"ח לפגישה, לא נורא יחסית לתשומת הלב המרובה שהוא הקדיש ולידע ששאבתי ממנו.
מסקנותיו: בהחלט יש לי קייס.
הוא המליץ לעדן את המכתב שלי, שהיה די תוקפני, ולספר על עברי הנקי, על הקפדתי על חוקי התנועה, על חשיבותו של הרכב ליום יום שלי ועל הק"מ הרבים שאני נוסע מדי יום. לאחר מכן, לומר כי חלה טעות, טעויות קורות, זה אנושי, ולא יתכן שאני זה שנמדד, טענה שמחוזקת על ידי העובדה שלא ייתכן שהשוטר שמר על קשר עין.
לאור אותה טעות מצערת, אני מבקש את אחת משתי החלופות:
1. לבטל את הדו"ח
2. להמיר אותו לאזהרה.
בשלב הזה התחלתי לנוע בחוסר נחת בכסאי, היות ואני לא מוכן לרישום כלשהו בעבר התעבורתי שלי. אסף הסביר לי שלאזהרות אין שום משמעות, הן נרשמות במערכת נפרדת, ולא נזקפות לחובתי כלל. הסיבה היחידה שהן קיימות היא מתן אפשרות למשטרה לסגת מדו"חות, בלי שהדבר יכנס לסטטיסטיקת הביטולים.
אם המשטרה עדיין לא תהיה מוכנה לבטל, עלי לבקש להישפט. הוא המליץ גם שבמידה והמשטרה לא עונה, לשלוח את הבקשה להישפט בכל זאת, ולא לחכות להתיישנות, כי לפעמים צריך לרדוף אחריהם שנים עד שהכל מתבטל.
בתאריך ההקראה שאקבל ממזכירות בתי המשפט, עלי להתייצב ולבקש מהתובע המרה של העבירה לברירת קנס נמוכה, שהיא 250 ש"ח, ללא נקודות. במידה והוא איננו מסכים, לבקש הקראה נוספת, ולהתייצב אליה עם עו"ד.
שלא נזדקק,
ליעד