איך אכלתי את הלב ששכחתי להביא מצלמה (מרשל 12, הסיבוב ליד התל, זה שאסור לקצר), היו החלקות מרהיבות, למרות שאת רוב הזמן העברתי בגירוש אנשים שהחליטו לנסוע על המסלול, וגם בטיפול ראשוני בפקח שמורות הטבע (בסגנון: רמי האם שומע? בוא תציל אותי!!! יש פה פקחים!!!).
היה גם ביקור מעניין של שני קריית גתים שראו שאני במירוץ עם בחורה, התלוננו למה הנשים שלהם לא באות לכאלה דברים, ואז אמרו שאצלם זה לא כמו בצפון, ואישה נשארת בבית ומבשלת, ולא מבלבלת לגבר שלה במוח יותר מדי, ואם כן, הדגימו לי איך משתיקים אותה בלאטמה ללסת. בשלב זה שותפתי בעלת הטמפרמנט הסבירה להם יפה מאוד מה דעתה בנושא.
ובחזרה לענינינו, היה ראלי מדהים, כל הכבוד לקבוצות שהתחרו, ועוד יותר לברוך רמי אריה וג'יא (ועוד כל מיני שאני לא מכיר) על הארגון הלוגיסטי למופת.