המאמר של 100 שעות המשחק בא בעיקר בשביל להגיד שאני מכיר את סדרת MW לעומק (במולטי, כמובן).
ומאד נהניתי מMW2 תקופה מסויימת. אבל אז יצא לי לקנות את BFBC2, וזכרתי אותו לטובה מהבטא החינמית.
אחרי חבלי הלידה שכולם חווים כשהם עוברים לBF, התחלתי להנות מהמשחק יותר ויותר ולאט לאט לא רציתי כבר לחזור לMW2, למרות שמכאניקת החייל הייתה קצת יותר טובה שם.
ואז BF3 יצא.
המשחק הזה פשוט מדהים. הכל מרגיש פשוט נכון.
כשאתה דוקר מישהו הוא לא פשוט הופך למת. תסתכל על הוידאו הזה כדי לראות כמה מחשבה הושקעה במשהו אלמנטרי כמו דקירה של מישהו או הצורה שבה הוא מת, אני הייתי בהלם. (אחרי 120 שעות BF3)
המפות ענקיות וכל קרב מרגיש אפי לחלוטין.
יש לך טנקים, יש לך נגמ"שים ויש לך ג'יפים וכולם מתנהגים כמו שהם צריכים להתנהג ויכולים להיות קטלניים לחלוטין בידיים הנכונות.
בMW, אתה מזמין air strike או מסוק שיעשה את המוות לקבוצה השניה. בBF, אתה קופץ לתוך מסוק, מטיס אותו איך שבא לך וחבר שלך, או שניים, יושבים בתור gunners ומורידים גשם על עופרת. או שאתה עולה למסוק קרב, עושה את המוות לכל המשוריינים ומבצע קרבות אוויר.
והחלק הכי טוב - זה משחק שמתגמל מאד חזק משחק קבוצתי. הטבלה ובחירת הMVP מתבצעת לפי ניקוד. זה אומר שמי שהרג הכי הרבה יכול להיות הכי למטה.
אתה תראה סיבובים שבהם בראש הרשימה יש מישהו שדאג שהנגמש שאפשר לעשות ממנו spawn ישרוד, למרות שהוא תחת אש RPG כבדה.
אתה תראה סיבובים שבהם בראש הרשימה יש מישהו שהטיס מזל"ט כדי לזהות מטרות ולתת לקבוצה שלו יתרון.
אתה תראה סיבובים שבהם בראש הרשימה יש מישהו שריפא והחיה יותר משהוא ירה.
אתה תראה סיבובים שבהם בראש הרשימה יש מישהו שלא הרג אף אחד, אבל תמיד היה זה שכבש את המטרות.
שוב, תקנה לי את MW3, ואני לא אטרח לגעת בו, כי הוא לא מציע שום דבר שאיכשהו מתעלה על BF3.