locomotive

האליקסיר איכותיים מאוד ועמידים ,נותנים לגיטרה גוון מיוחד. לכן אני מתפלא,הסטאפ תקין . אולי אני אלך לכלי זבל להתלונן ? או להזניח את זה ולהמשיך הלאה?

אני קרוב להעיף את המחשב מהחלון! מה זו החידה הזו? אני לא מצליח.

רכשתי כהרגלי מידי חודשיים סט מיתרי ELIXIR לגיטרת הטיילור האקוסטית שלי, היום נגשתי להחליפם ובעת ההרכבה נקרעו לי שני מיתרים עוד לפני המתיחה, המיתר הראשון .011 והשלישי 022. לעולם זה לא קרה לי,האם יכול להיות שמדובר בייצור כושל ?

לחבר יש פורד פוקוס ,בסיום משמרת לילה בעבודה הוא נוהג לעבור עם ג'לדה על הרכב. אני יושב על הספסל מולו עם כוס קפה ומביט בו כיצד הוא מלקק את הרכב כמו הכנה לתערוכה, בסיום הליקוק הוא מוציא את המפתחות מהכיס בכדי להכנס לרכב. ברגע שהוא לחץ על הנעילה המרכזית ,הרכב שהיה ליד ציפצף ונפתח , הפלא ופלא הרי זה הרכב שלו שהרגע נפתח. אני לא זוכר מתי צחקתי ככה לאחרונה כמו שצחקתי למראה האידיוט שבמשך חצי שעה הבריק רכב של מישהו אחר.

קרדיט לאישתי שהתלוננה בבוקר על הנחירות שלי מהלילה: היא : "אז מה, עבדת קשה בלילה ,אה?" אני : "איפה?!" היא: "מה איפה,בנגרייה! בנית,פירקת,הרכבת מחדש ,מה,לא לקחת מידות כמו שצריך?"

יש אפשרות שהם טעו בשאלון שלהם ?

אתה מגיע לקראת רמזור כשיש ירוק מהבהב : אתה מאט ומתכונן לעצירה . הירוק מהבהב הופך לכתום ואחריו מגיע אדום. עכשיו אתה עומד ברמזור אדום - אחריו יש אדום וכתום ביחד ואחריהם מגיע ירוק. איפה כתום מהבהב בכל הסיפור ?

מכרה שלי הציגה בפניי שתי שאלות שנשאלה בתאוריה : בתצוגת הרמזור - מה מגיע אחרי " צהוב מהבהב "? אני אמרתי שצהוב מהבהב הינו "תקלה" ,התאוריה אומרת "אדום". בכניסה לכיכר -האם צריך לאותת ? אני אמרתי שלמיטב ידיעתי צריך לאותת ביציאה מהכיכר ,התאוריה אומרת "כן". מה אתם אומרים,ללכת ולהפקיד את הרישיון שלי ?

ואחרי כמה שוטים של טקילה זה גם לא משנה אם היא גורילה.

מישהו : "סליחה ,יש'ך סיגריה?" אני : "מצטער נשארו לי 19 אחרונות" אופציה שנייה אני : "סליחה ,יש'ך סיגריה ?" מישהו : "וואלה ,אני מעשן עכשיו את האחרונה ..." אני : "טוב,אני אשתמש בשלי..." גרסאות מהעבודה : אני : "תעשה את זה,תביא את זה,תגמור את זה " העובד : "מה?!,אבל אני לבד ! ,איך אני אעשה את זה לבד?!" אני : "אתה לעולם לא לבד..., השם איתך"

המטפלת של זאפטה נשמעת מעניינת ואקזוטית, מה לגבי חברה של אימא ?

"אחי ואחי ואחי" , אחי- סימני פיסוק .

מה שאני אוהב בפורום הזה הוא העובדה שהוא מכיל הכל, הוא כמו האלטעזכין (במובן המגניב) של הפורומים, בדף אחד אתה פותר תקלה מורכבת בהצתה בדף השני אתה מקבל עצות מועילות להקלה בטחורים. והכל מטובי המומחים לנושא.

לעולם לא ראיתי עצמי פונה לכיוון של עזרה חיצונית בחיי האישיים ,אך אני חייב להודות שזה תורם- במיוחד לאור העובדה שניסיונות העבר היו מעט מרירים (למי שזוכר את ה"חבר השותף" לדוגמה). עדיין לא חשפתי את הכיוון שלי כי אני עדיין מחדד את חוד החנית ,אבל כן הוכל לומר שאני פונה לכיוון העשייה , היצירה ,העץ ,הבנייה ,הזיעה,החתכים . כל זאת מתוך תחושת סיפוק עצמי, כל זאת מתוך המחשבה שבישראל של היום ישנו מחסור בידיים עובדות ויוצרות - יש לי ניסיון של שנתיים בעברי כדפס,תפתחו בית דפוס ותחפשו דפסים , הרבה מקצועות הולכים ונעלמים.

אם בעסקי גניבה עסקינן אז יש לי קטנה משלי. בילדותי הייתי 'פריק' של אופניים ,השתייכתי לקבוצה של פסיכים לדבר כמוני ורכבנו ללא סוף. בתחילת שנות ה 90' נטשנו את אופני הקרוס והראלי ועברנו לאופני הרים מקצועיות, נשארתי האחרון בחבורה שעדיין לא שידרג את אופניו כי להוריי היה קושי כלכלי אך עדיין הם הצמידו שקל לשקל במשך תקופה ורכשו לי אופניי הרים כמו של החברים. למזלנו הוריו של חבר היו יבואנים ומשווקים של אופניים כך שקיבלתי אותם במחיר עלות- (מחיר שעדיין היה יקר להוריי). לאופניים האלו לא היה מזל כלל... באחת הרכיבות שלי עצר אותי העבריין השכונתי וביקש סיבוב,התחננתי אליו שלא יקח אותם כי ידעתי שהם לא יחזרו .בקשתו הפכה לאיום אז ירדתי מהם והוא לא חזר. הדבר היחיד שעבר לי בראש : "איך אספר להורים?" למחרת חזרתי מבית הספר ובכניסה לבית ראיתי את האופניים עטופות בבאנדים ושאר אביזרי הסוואה-הם נראו על הפנים. הסתכלתי על אבא שלי ושאלתי אותו כיצד הם חזרו ,הוא לא הגיב ואמר "לך תוריד את השיפצורים המכוערים ששמו לך על האופניים וסע לשלום " כעבור חודש נפרץ המחסן השכונתי ושוב נגנבו האופניים שלי (הם בלבד מכל תכולת המחסן) עברו יומיים ושוב אני מגלה אותם בסלון בחזרה מבית הספר ואת אבא עומד עם מבט מסופק לידם. מסתבר שאבא הסתובב אחוז אמוק ברחבי העיר ועצר כל רוכב אופניים עם אופניים זהות עד שזיהה אותם ע"פ המס' הסידורי המוטבע מתחת ,ולימד אותם לקח "בדרכו המיוחדת". הגניבה השלישית לא איחרה להגיע אבל הפעם זה היה סופי ומוחלט .

זו בחורה. מחצית מהמשכורת שהוא ציין תלך על הוצאות חודשיות כוללות ,זו החלטה שלו. במצב כזה הסקודה היא בחירה טובה,תחזוקה פשוטה וזולה ביותר , לוודא את טיב הרכבת המזגן אם הותקן כזה. המחיר שצויין הוא ריאלי ואפילו פחות,לרוב הם ימצאו בק"מ מאוד נמוך כי לרוב הם היו בבעלות אנשים מבוגרים ממזרח אירופה.

סלאם עלייך פנדוב, אני חושב על סיפור משפחתי מעניין אך בינתיים יש לי סיפור קצת אחר. ברווז,נהנתי לקרוא את הסיפור שלך -לקום עם חיוך שווה מיליון דולר ! תרשה לי לחלוק סיפור קטן שנזכרתי בו גם לנוכח העובדה שלפני מס' ימים היה כאן בחור שהגבתי לו לגבי עבודה בחו"ל רק שהפעם הרחיב מעט. לפני מס' שנים הייתי צמא לשינוי,עבדתי באותה העבודה כמו היום (מעמד קביעות) והשגרה הרגה אותי . עד שהגעתי לנקודה שאמרתי 'עד כאן'. התפטרתי מהעבודה ,מכרתי את הרכב והרהיטים וקניתי כרטיסי טיסה לי ולאישתי, הכל היה מאוד מיידי ולפני שהספקתי לומר "ת'נקס א מיליון" כבר נחתנו באירלנד המדהימה. הצטרפנו לצוות של מכירת ציורי שמן מדלת לדלת ,הייתי חדור מוטביציה והכסף לא מיהר לאחר- שכר שבועי ישראלי ביום אחד של עבודה. בנוסף לציורים מכרתי הרבה שקרים,הייתי מאוד ממולח וראיתי מטרה ברורה מול העיניים ,אך המצפון התחיל להעיק . בלילות שם הייתי יושב עם עצמי וחושב,משהו היה שם מתחת לאף ולא ידעתי להצביע עליו עד שלפתע המטבע נפל! ביום ממוצע התדפקתי על 150 דלתות ,הרבה טריקות בפנים,הרבה דיבורים לחינם ,הרבה מהרבה והכל בשביל למכור 5 ציורים ולהשיג את היומית השבועית. הבנתי לפתע שיש מכנה משותף לכל הדלתות שהגעתי אליהם ,לכולם היה את אותו צלצול פעמון (בזזזזזזזז) זה לא כל כך מפליא כי אירלנד היא די הומוגנית : הבתים זהים,החצרות זהים,לכולם אותו סוג כלב בחצר, גם הנשים נראות אותו הדבר ,כך שצלצול זהה הוא טיפה בים ,אך לישראלי זה פתח להזדמנות. ניגשתי מהר לחנות כלבו מקומית והתעניינתי בפעמונים ,המוכר הציג בפניי מס' פעמונים ובינהם פעמון מדליק עם אופציה ל 16 מנגינות בעלות של 25 יורו. רכשתי אותו ויצרתי קשר עם היבואן שפרטיו הופיעו במדבקה האחורית ובעזרת חבר תושב אירי ביצעתי הזמנה של כמה מאות יחידות בעלות של כ 5 יורו ליחידה. נטשנו את צוות הציורים ועברנו לתקופה קצרה לבית החבר ושכרנו רכב, בנינו פרזנטציה משעשעת והחלנו למכור את הפעמונים מדלת לדלת . המכירה הייתה קלה,באוירה קלילה ומצחיקה ובמחיר שווה כיס של 35 יורו ליחידה לא כולל טיפים נדיבים על ההתקנה וארוחות ערב שהיינו מוצאים עצמנו מוזמנים אליהם בבית האירים המדהימים. לבסוף חזרנו לארץ-מרוצים ,עם כסף (והרבה)וחויות (מלבד ציורי השמן -יימח שמם) קיבלו אותי בזרועות פתוחות בחזרה לעבודה ,הקביעות לא איחרה להגיע שוב ,קודמתי למנהל מחלקה מאוחר יותר וכמובן השגרה ההורגת מצאה אותי שוב בסיבוב.

תודה על האזהרה , באמת צריך להזהר כי נכון להיום השוק מוצף בהם עקב הטרנד הזה. מדובר במנהל לשעבר שלי שכבר לא חלים ביננו יחסי מרות , ההיכרות ביננו הולכת 7 שנים לאחור והכשרתו היא : תואר בתעשייה וניהול תואר שני במנהל עסקים מוכר ומוסמך לאמן 30 שנות ניסיון ניהולי בתעשיית המזון הוא לקח אותי כפרוייקט ללא כסף מכיוון שהוא קשור למשפחתה של אישתי. עדיין בדקתי את הרקורד שלו בתחום הקאוצ'ינג ונוכחתי לגלות שהקלינטורה שלו מכובדת ונושאת פרי. אשמח להמליץ עליו למעוניינים באזור הדרום .

אני צריך הסבר בבקשה למשפט האחרון שלך ,כי לא כל כך הבנתי את ההקשר בין חסכנות שגובלת בקמצנות לבין עוסק עצמאי. בלי קשר אני מאמין שאתה מרוצה מהתפנית שביצעת מהעבודה במחסן לשיווק של מיני ברים, שאלה : האם אתה מרוצה ממה שאתה עושה ? או שאתה מרוצה כי העיקר שאתה לא במחסן ? (כך או כך זה בסדר ,אני פשוט סקרן ).

הכל בסדר שם? שמישהו יתקשר אליו! ליאב, לא ציינת עם הגופה היא אחת משני הסוגים..

בשנת 2000 למדתי קד"צ בטכני מ"מס F15 אני מאוד מתחבר למה שאמרת על המפקד הרב"ט ומסילות החלונות ,הרמת בדלי סיגריות,צחצוח כל פינה אפשרית עד שהפרצוף שלך משתקף על הרצפות.

'יכלתי להמשיך לשתוק אבל זהב לא ראיתי רק קניתי לי עוד יום אחד שבו שנאתי את עצמי ,והרגשתי ת'מצפון קופץ לי על הוריד' השיר ממשיך להחשף. זה פחות עיניין של שכיר-עצמאי אלא יותר תחושת סיפוק, הכל מריח קפיטלזים אבל כבר השלמתי עם העובדה הזו כפי שציין ידידי הטוב : "כולנו עבדים אפילו שיש לנו 'כזה,כאילו' " למרבה הפליאה פניי מועדות לכיוון "עבודת כפיים" כך שאיני מזלזל במעמד הפועל. עדיין מוקדם,עדיין אני בתהליך עבודה עם המאמן בו אני עובד על ביטחון עצמי ואמון ביכולות שלי. מה אתם רוצים ,'כסף' ? אתם רוצים 'דברים' שכסף יכול לקנות ? אני לא מרוויח הרבה ,אבל אני יודע כיצד לייעל את המעט ולהעלות חיוך ואושר על בני הבית. גם אני מכיר כאלו עם חצי מיליון בעו"ש ,אבל בשיא החום הישראלי הם גם לא ידליקו מזגן או אפילו מאוורר.

עונת הברווזים שבה,טוב שחזרת עם כוחות מחודשים.

אני בן 30 ויש לי חום גבוה ,אבל אני לא שוכב על הספה בבית הוריי. לקחתי על עצמי פרק זמן של שנתיים על מנת לבנות את עצמי לפני היציאה למקצוע אחר אחרי הכל אני בעל משפחה . דווקא שיער מאפיר מחמיא לגבר ,כל עוד זה לא מלחץ כמו אצלי ...