קשה לתאר במילים את התחושות, אבל אני חייבת לציין שזה היה אחד מטיולי הנהיגה היותר מוצלחים שהייתי בהם.
הפעם האחרונה שהייתי באזור הנ"ל הייתה יום אחרי שקניתי את הבייבי, בשעות לילה, כך שלא ממש יצא לי לסוע בהם בקצב נורמלי. היום זו הייתה הפעם הראשונה שבה חוויתי את הכבישים האלה במסגרת טיול נהיגה.
השיירה נשמרה לכל אורך הדרך (יתרון בקבוצה קטנה), והקצב היה מצוין לדעתי. אני אמנם נסעתי הכי רגוע מבין השלושה, אבל בקטעים המפותלים, כל אחד נסע בקצב שלו עם מפגש בסופם.
גם לדעתי הכביש של מצדה היה הטופ של הטיול. קילומטרים (אולי עשרות קילומטרים) בלתי נגמרים של פאן, בלי ישורת אחת, מאד אינטנסיבי ודורש משמעת עצמית בקטע של מקדמי בטחון. בדרך הלוך היה קצת מפחיד, אבל בדרך חזרה כבר נסעתי אותו מהר יותר משמעותית.
בדרך הלוך לא הייתה אפילו מכונית אחת בנתיב הנגדי, והכביש די שומם בכללי.
גם כביש סדום ערד היה ממש נחמד, רק שלצערי הוא לא היה כל כך ריק עם פחות הזדמנויות עקיפה (עם אוטו כמו שלי שבקושי מאיץ...)
חזרנו עייפים, אך מרוצים אחרי כ- 500 ק"מ נהיגה. מקווה לעוד טיולים מוצלחים כאלה.