אולי נשמע קצת מוזר, אבל יום אחרי שקניתי את הבייבי (חייבים למצוא לה שם בדחיפות.... הצעות יתקבלו בשמחה) יצאנו לטיול נהיגה הכי ארוך שעשיתי בחיים. נסעתי ביום וחצי כ- 920 קילומטר.
נתחיל במסקנה- אני מתאהבת!!!
זה התחיל בטלפון מחברות בזמן שטיפת הג'אנטים בערב חג. הן החליטו שחייבים לצאת לטיול. אני בהתחלה קצת התנגדתי בגלל שאני עדיין לא מכירה את האוטו ויש אפשרות לתקלות, יש רק יום וחצי להיות שם והספונטניות לפעמים גורמת לצרות.
מצד שני הרעיון של נהיגה בכבישי הדרום הכיפיים, הכרת האוטו משעות רבות של נהיגה, מסיבות ים ובנים די שכנעו אותי. רשימת V קצרה של חוסר בתקלות דחופות (לגבי הציריה שהזכרתי- לא דחוף כרגע), יש ביטוח מקיף כולל חבילת מאסטרו (איכס) ועזרה בהחלפת פנצ'רים (צריך ללמוד דחוף להחליף...), לחץ אויר בצמיגים, שמן ומים תקינים ויצאנו לדרך.
האוטו פשוט נוח. אמנם המושבים לא תומכים בצד כמו ה- XS, אך המושב עצמו הרבה יותר רך ונעים. נסענו בה 4 שעות לפני עצירה ראשונה! גם אחרי 4 שעות רק אני יצאתי למתיחת עצמות לדקה ולנוסעות לא היה רצון לצאת...
הנסיעה עצמה הייתה נורא מהנה. זו הייתה תרגולת מצויינת לקווים נכונים, גז ביניים, האצות ובלימות.
נסענו בכביש 40 עד הפניה לערד, ושם נכנסנו לכביש הסטייג'. מתברר שזה היה רעיון לא כל כך מוצלח לשעות כאלה. הכביש היה די מפחיד ב- 22:00 בערב. נסעתי שם די לאט ולדעתי ממש לא שווה להתקרב למקומות כאלה בחושך.
הרבה מהנסיעה בכביש הנ"ל הייתה בהילוך נמוך+ הרבה בלימות ויש לציין שהבלמים של האוטו פשוט מצוינים. מגיבים מיידית ופשוט עושים את העבודה היטב.
הבייבי פשוט מתקשרת. פשוט מרגישים אותה. היא משדרת לי הכל, וכך גם מאפשרת לי לא להגיע רחוק מידי. הרגשתי שהיא פשוט סלחנית (למרות שלא הגעתי רחוק...).
היא גם הייתה קלה מאד לתמרונים. פשוט קטנה ומקסימה.
בכביש הערבה היה די ריק בשעות כאלה, והבייבי האיצה בקלות במהירויות ביניים. הזמן פשוט חלף מהר וכמעט הגענו....
בכביש הערבה כמובן היו 2 ניידות תנועה, אך גם ככה לא הגעתי למהירויות גבוהות כל כך.
אחרי כ- 5 שעות הגענו עייפות אך מרוצות לאילת ועשינו שם את הלילה וקצת מהבוקר.
בבוקר יצאנו לנסיעה צפונה לים המלח.
בשעות הבוקר היו מן הסתם שיירות ארוכות, אך הנסיעה הייתה הרבה יותר מעניינת כשאפשר לראות...
לאחר שהיינו בים המלח ובחמי עין גדי, המשכנו בכביש 90 צפונה לכיוון ירושלים.
קצת התאכזבתי מחסך קטן בכוח בעליות הארוכות שהיו שם, אבל זה היה לעיתים יחסית רחוקות.
כשהגענו לאזור ירושלים התחברנו לכביש ירושלים- תל אביב ומשם הדרך המוכרת...
היו כמה בעיות קלות ששמתי לב אליהן:
יש כנראה בעיה כלשהי באורות- נהגים ממול פשוט הבהבו לי הסטרית כשהייתי באורות הנמוכים, ואין לי פנסי ערפל קדמיים. זה היה פשוט מלא נהגים כך שזה לא יכול להיות מקרי.
יש רעיון לבעיה?
בתוך אילת בכיכרות הרחבות היו לפעמים חריקות בפרסות (אולי זו הציריה).
ברמזורים במהירויות אפסיות האוטו נכבה לי לא מעט והרגשתי הרבה שהוא הולך להכבות. אולי זה בגלל שצריך להתרגל אליו.
סך הכל נורא נהניתי ואני נורא מרוצה מהבייבי בינתיים. שבוע הבא ישור קו...