בוצעו נסיעות מבחן על מאזדה 3 ופוקוס.
כפי שנכתב מקודם, אכן ברגע שחווים טורבו קשה מאוד לחזור לאטמוספרי.
התחלנו עם ה 3 (למזלה), הגיר שלה מצויין, הגה טוב, אחיזה טובה אבל היא לא ממש נמרצת.
הגיר עושה כל מה שהוא יכול, אבל המנוע לא ממש מספק את הסחורה, ממש לא מרגיש כמו מנוע 2000.
היא מרגישה בוגרת יותר מה 3 הקודמת, כבדה יותר ואיכותית יותר,
אבל ביחס ל C4 ולפאביה היא לא איכותית מספיק, אין מה לעשות, אירופאית היא לא.
לא מבודדת רעשים בצורה מספיקה, קשיחה מידי (למה לכל הרוחות היא צריכה ג'נטים 18"?!).
היא איכותית איפה שרואים, אבל איפה שלא רואים היא לא איכותית, (תא כפפות למשל, או תאים בכלליות).
מבחינתי אפשר לחיות איתה, אבל מעדיפה שלא.
ואז הגענו לפוקוס.
באולם תצוגה-
כבר מפתיחת הדלת היא מרגישה שהגעתי למקום הנכון.
היא איכותית, אין ספק שהיא מרגישה אירופאית אמיתית, אני אהבתי, איפה שמשמשתי והסתכלתי אהבתי.
משמשתי הרבה היה לי נחמד.
תא מטען מרשים, הסאב יהיה מבסוט שם.
נסיעת מבחן-
הגיע הדגם הפשוט סטיישן, התאכזבתי.
נכנסתי לרכב נסיעת המבחן , ישבתי וטרקתי את הדלת, שקט, אהבתי.
התחלתי רגוע, סטיישן וזה, נסיעה רכה, נעימה, רחובות תל אביב משובשים ובכל זאת היה נעים.
הגענו לרמזור, הייתי ראשונה, הנציג קשקש משהו על המולטימדיה , היה ירוק, לחצתי.
ואז הגיע החיוך, מאותו רגע הבנתי שזה המנוע שחיפשתי במזדה.
היה כיף! אחלה מנוע ואחלה גיר!
אין לי כוח ליותר מידי חפירות, אבל ממש ממש אהבתי.
קבעתי עוד נסיעת מבחן, הפעם על הדגם שאקנה כי הוא מגיע עם ג'נט 18" (למה לכל הרוחות אי אפשר פחות?!)
אם היא גם נעימה ושקטה, היא המחליפאביה.