Romeo

עוד עוד עוד!!! הרבה!

טוב, לא ממש מאוחר אבל היום אני עייף מוקדם תפוז קטן ומתקתק, כמעט בקליפתו נחנק, חם לו יזע למסכן, הוא עומד להתחרפן. קם בבוקר יום אחד, וצץ לו רעיון נחמד, "אולי את הקליפה נוריד? ואז החום כבר לא יטריד?" חיש מהר לקח סכין, את עצמו נפשית הכין, מצא לו נקודה טובה, ממנה להוריד שכבה. אוי רק רגע! תדהמה! יש דילמה איומה! "תפוז חכם או אינבציל? ללא קליפה אני אכיל!" "אם עירום אהיה אני, ישנה אפשרות בכדי, שילדון זב חוטם קט, יחשוק במיץ עסיס מעט." "אז אותי לפיו יכניס, ויתן במלוא הלב ביס, ואז בעצב רב יוזכר, שאנוכי תפוז נפטר." מה יעשה ומה יחליט? המוות פיתרון יחיד, לכאן או שם הסוף ידוע, לכל תפוז יש קץ קבוע. (רעיון מאת- מתי) *ההודעה נערכה ותוקנו שגיאות הכתיב מכיוון שמנהל פורום ספציפי משתגע כשהוא קורא "שיחווה" במקום "שכבה", ועמכם הסליחה *

ועוד דבר, יש פה הרבה שאומרים:"הייתי ניכנס בהם, שובר אותם..." ועוד... קל לדבר, בתכלס, אני מבטיח שלא הייתם עושים חצי ממה שאמרתם אם הייתם במצב שלו. (1 מול 3).

שלומי, יפה אמרתה. ליפעמים עדיף פגיעה קטנה בכבוד מאשר פגיעה קשה בבריאות. אם מיתעסקים עם מישהו, צריך לדעת דבר ראשון מה אתה שווה בדיוק, ואם אתה במעמד שאתה יכול להרשות לעצמך להיכנס לזה. אותו בחור שצילם, אם הייה יוצא מהאוטו גם עם ברזל ביד, הייה גומר את היום בבית חולים, הוא עשה משהו מטומטם וניכנס לעינינים שלא שלו. הם 3 אנשים עם מקלות, לבד, לא הייה לו סיכויי איתם.

לדעתי לא צריך להיתערב בזה, אין טעם, זה לא יתן כלום לאף אחד בסוף. (אלא אם זה נזק שניגרם לך). זה לא תפקיד של אזרחים לתפל בזה. ולכל מיקרה, רצוי חימוש באוטו כמו שאני תמיד טוען. נ.ב. אני בדעתי האישית בלבד מעדיף ליסגור כאלה דברים בלי מישטרה, גם אם זה קורא לי או משהו.

כניראה... אני אעשה מדידה בהיזדמנות, למרות שאף מדידה לא הכי מדוייקת ותלוייה בהמון דברים.

זה עד כדי כך לא אמין? טוב, בגדול מהפעם האחרונה שמיליתי טנק מלא עשיתי יותר מ 400 ק"מ ונישאר לי איזה רבע טנק, לא יודע כמה יותר מ 400.

טוב, עכשיו אנחנו יכולים להרשם למועדון רודסטרים שמישהו יביא מכבש שיעלה על המנוע שנוכל להצטרף למועדון בוקסרים.

עומר, 16.2 קילומטר לליטר. כיונתי את המחשב להראות לפי ק"מ לליטר. הנטון הוא בדרך בין עירונית. בעיר זה נע אצלי בין 11.3 ל 12.1 ואני ממש לא מנסה לחסוך ומאיץ כמה שצריך, אפשר, ובא לי.

לא נהגתי, אבל ב"אוטו" היא הפסידה למאזדה 6...

מגניב! ניראת לא רע בכלל! באותו יום ראיתי גם את שלך, וגם את ה 306 של שלומי שגם ניראת מעולה.

כי מישהו טיפל לה באגזוז שם... סתתתתתאאאאאםםםם! היא הייתה חמודה ובא לי לדעת מי זה הייה במיפגש הזה, אם הוא מהפורום.

המזגן לא ממש עוזר... גם אני מחפש עדיין כפפות, לא מירוץ, אלא אעור האלה עם החורים. אמרו לי שיש בתל אביב בכל חנות אופנועים. גם לספארקו צריך ליהיות משהו, אבל צריך ליקבוע איתו בטלפון.

זה באמת ממש חמוד!!!!

עכשיו ניראה אותם שם ב CARSFORUM עושים עליינו כותרת (הפעם, באמת דיי קשה)

של מי ה 106 ראלי שהייתה במיפגש מועדון אלפא האחרון?

מה? ב 50- 60 אלף המנוע בשיאו, וזה לא קריאה וכלום. אני מכיר בכירים שעושים עם האוטו מעל 100,000 בשנה (אוטו חברה), והוא נוסע שנים על גביי שנים בלי בעיות. חוץ מזה, מצאו שמישפחה ממוצעת עושה 25,000 ק"מ בשנה. אני מכרתי את האוטו אחרי שנתיים עם קצת יותר מ 60,000 (שזה יוצא נטון דומה לשל האודי המדוברת), והוא האוטו הייה כמו חדש (!) והמנוע ואפילו המיתלים והבולמים היו בשיא יכולתם.

רגע, זה גם מאוד תלויי אם זה עלייה, ירידה, או מישור. חוץ מזה, התחום עבודה שהמנוע הכי אוהב זה איזור הקו האדום, ומומלת ואף חשוב מידי פעם לימשוך אותו לשם. אני בנסיעה רגילה הצלחתי להגיע לצריכה של 16.2. בלי להגביל יותר מידי את עצמי.

בהצלחה! וחבל, תחסר פה.

רציתי, האמת זה הדבר שהי רציתי, מכונית החלומות האולטימטיבית בשבילי (ושימו לב, זו לא אלפא). אבל יש יותר סיכוי שאני אטוס לחלל משכזה דבר יקבל פה תקינה. גם ווסטפילד או טייגר Z100 היו מיתקבלות בברכה.

מהי הכדאיות ביבוא רכב משומש מחו"ל? מדובר ברכב שנימכר בעבר בארץ ויש לו תקינה ישראלית. יש אתרים למכירת רכב מחו"ל בהם ניתן לקנות אותו ולהוביל לארץ בלי מבלי לצאת ממנה? (אתרים אמינים כמובן) תודה

לא היתכוונתי ככה... כתבתי בשפה שלי, לא ציטטתי אותך.

תומר, אהבה יכולה לישבור גם את הסלע הכי חזק, לפורר אותו לפרורי אבק. עברתי את זה, הייתי שם, ואצלי זה נימשך כמה שנים והתוצאה הייתה קשה מאוד, תוצאה שאני באמת לא יכול ליכתוב כאן בכללי. אני יודע כמה שלינהוג זה עוזר, ליפעמים עוזר לישכוח, ליפעמים עוזר להרגיש ולחשוב. הנסיעה זה הגרע היחיד בו אפשר להגיד שבאמת מתפקדים, כי את זה אתה לא עושה מתוך החרך ואתה לא צריך להעמיד פנים כאילו הכל טוב ויפה, בזמן שבפנים הכל מתאפך. זה עוזר ליפרוק, אבל... מתישהו זה ניגמר, וצריך לחזור לידרוך על האדמה, ואז כל הכאב חוזר... כאילו לא הלך בכלל... אהבה זה דבר מדהים, ותמיד עצוב שזה ניגמר, וזה גם תמיד ניגמר רע ומשאיר נזק. אבל ממשיכים לנסוק תמיד בתיקווה שזה זה ושזה לא יגמר. אני בכל זאת לא יודע את הסיפור במלואו אז קשה לי להגיב בצורה הכי נכונה... אבל המאמן שלי אמר לי שהייתי בתקופה קשה: "תיראה, קורים דברים רעים בחיים, אבל ליבכות על זה 24 שעות ולהגיד שזהו, ניגמר, להגיד שאתה לא יכול להיתמודד ולא יכול לעשות כלום, שאתה לא יכול להמשיך את החיים, זה הכל זיבוליי שכל ורחמים עצמיים! אם אתה רוצה, אתה יכול להמשיך לעבוד, לילמוד להיתפתח. ולא כל היום לשבת ולהגיד רע לי, עצוב לי... זה ליהיות פחדן. אף אחד לא יבוא לחלק לך גלידה." צודק? אולי... אבל אני יודע שזה קשה, אבל באמת קשה לביצוע, ולדעתי במצבים מסויימים לא הגיוני. לפחות לא במצב שאני הייתי.

באמת? אני דווקה הבנתי שה 147 GTA היא הפחות מופרעת...

שאלה חרושה... אני הכי אוהב כמו כולם פה בטח את "אוטו" אבל גם קורא את "מכוניות". מיבחן אהוב... יש הרבה. ורובם מ"אוטו". דוגמאות: מיבחן לדיאבלו GT סחט ממני דמעות, מיבחן ל S2000, מיבחן ל 156 GTA, מיבחן ל 156 הראשון, ויש עוד... יש אחד עכשיווי והנה ציטוט ממנו: "הדרך היחידה שנותרה לעמוד בקצב של השדה האיטלקייה אפוא, הוא ליגבור עלייה דינמית. אך גם כאן למרות המוניטין המפורסמים וההבטחה לעליונות ההנעה, לא הולך ליהיות לבמבי קל, לא עם כזו תחרות משובחת. כי ל 156, כפי שוודאי הבנתם מהאופי הכללי, יש עוד הרבה אסים בשרוול, והיא יודעת ללהטט אותם ולהשאיר אותך מהופנט ומאוהב. הכל קורה במידייות אגרסיבית וחדות בלתי מתפשרת, תכונות שלא מקבלים במכוניות כאלו מהוגנות ואשר שובות אותך כבר מהפניית ההגה הראשונה - זה שעם 2.2 סיבובים מהירים כברק, גורם לאלפא הגדולה לשנות כיוון כמו שמעט קטנות יודעות לעשות. והיא אוחזת, ושומרת על קווים אך גם מיתפרעת ורוקדת שצריך, טכל העת מעדקנת אותך בחדשות ומיבזקים מהאספלט, הופכת אותך חלק מהאקשן, ועוזרת לו להיתרחש, לא פחות ממך. אף אחד לא פסיבי במישחק הזה ואם היא תילחם בתת היגוי כשתפריז בעומס גם אתה תיסבול, עם לחימת שפיעה דרך ההגה. אבל אם היא תחתוך את הפניה כמו סכין לוהטת דרך חמאה גם מבוגר מבורגן יצהל משמחה. וזה, כמעט מיותר לתיין, מה שקורה רוב הזמן. 156 JTS מול 318 (הכתוב מיתייחס לאלפא)