יפה באמת תומר שאתה כותב על המכתב "עמוס הקללות" שלי, שלמרות שאני כבר לא זוכר בדיוק מה כתבתי, אני יודע שאין שם חצי קללה,
ויפים הציטוטים שלי שנתת שאני בטוח שאם תתן עוד מבט במה שכתבתי תגלה שכולם המצאה שלך.
והכותרת הייתה דומה, כן:"אין על אלפא" שנכתבה במרכאות בשביל להדגיש את הציניות שבה, אבל אתה (כמובן) העדפת "לא להבין" את זה.
כל מה שכתבתי הייה ברוח טובה ובגובה העיניים והייה נסיון - אני מודה שחסר טעם, להסביר לך שכתבת עליי שטויות.
תומר, אתה לא מכיר אותי ב-כ-ל-ל, באמת שאתה לא יודע עליי כלום, אבל מרשה לעצמך לדבר כאילו כל החיים גדלת לידי,
מאיפה בדיוק אתה יודע מה אני עושה בחיים? מאיפה בדיוק אתה יודע על מה אני מדבר?
יש עלי פוזה? אלפא זה פוזה? בערד בקושי יודעים מזה.. "פוזה"... באמת...
שמחפשים בכל הכח למצוא משמעות מסויימת במילים של מישהו, אז מצליחים, אפילו אם היא לא שם,
ויש דברים שאני אוהב לא פחות מהאלפות שלי, אבל לא משנה כמה אני אדבר על האהבות שלי, ולא משנה איך אני אדבר עלייהן (ויש לי המון כאלה), בדרך פלא זה לא יכנס לראש של אף אחד וההחלטה שהכל אצלי זה אלפא תשאר כמו שהיא. מאוד יפה שאנשים דואגים להגיד לי מה אני חושב ומה אני מרגיש, במיוחד שאני טוען אחרת, הם מתעקשים שהם צודקים.
אז תומר, כמו שאני לא אומר מה אתה אוהב לאכול - כי אני לא יודע, אתה לא יכול להגיד איך אני חיי ומי אני, גם, כי אתה לא יודע.