דורון סגל

החלטתי להפשיט את השועל. לא שרציתי, אבל כשאומרים "הזמן יעשה את שלו", זה בהחלט אחד המקרים המענינים. חדי העין, ישימו לב לסימנים שהשאירו המדבקות על הצבע. השאלה היא לשם מה ומדוע דווקא עכשיו?! ומה הקשר לכותרת?? תשובה, תהיה רק בסוף יום שני, הבא עלינו לטובה.

מקלארן עם שומי?!

חבר מועדון ה5. רכב במצב תצוגה נאות. תשלום של 500 ש"ח עבור הבדיקה/ניירת/תעודה. לפרטים מדויקים יותר, אפשר לפנות למועדון ולקבל את הניירת עם הקריטריונים לפי הסיווגים השונים.

מדהים! תודה על השיתוף.

פיב"א, זה ארגון בינלאומי למכוניות קלסיות ואספנות. מועדון החמש מהווה נציג של פיב"א בישראל ומוסמך לבחון ולהוציא תעודות פיב"א למכוניות מתאימות. מכונית מתאימה, זו מכונית שעומדת בקריטריונים הדרושים. ישנן כמה דרגות של תעודה והן נקבעות לפי סוג ומצב הרכב. התעודה מקנה אפשרות להשתתף באירועי פיב"א בעולם, כגון תערוכות ומירוצים שונים ומעידה על "רמתו" של הרכב. מצא, לו רק ניתן היה להוציא תעודת פיב"א גם לך... ברכותי ונתראה במירוץ הבא?!

אני מתייחס למודגש באדום. בנוגע לשימוש יום יומי, אל תשכח את איסור השימוש בימי חול, בין השעות 07:00 ל09:00 וכן את השחיקה המוגברת ועלויות התחזוקה ברכב ישן.

אסף, כשאתה צודק, אתה צודק!

לא למינציה. עץ.

ואם מתעסקים בבטיחות... הצבא הצרפתי, אחרי מלחמת העולם השניה, חיבר בין ווספה לתול"ר....

קובי, כל הכבוד על הרעיון. להכניס גולדסטאר לתמונות וכך למשוך תשומת לב למכוניות. גאון. פשוט גאון.

שתי שאלות שכשאני ניצב ליד השועל, גורמות לי לחייך. הראשונה, כמה הוא סוגר. כל תשובה שאתן, לא תהיה מספיק טובה לשואל. מעט מידי, בהתאם לגילו ומצבו - הוא לא "שווה". מהר יותר - אני יוצר "בדאי"... השנייה, נגזרת של הראשונה, כמה הוא שווה. ואענה לך ברצינות. לי, הוא שווה הרבה. יותר מכל ג'יפ ישן אחר, מאותו יצרן ומאותו בציר. גם בגלל הסיפור של הג'יפ במלחמת העולם השנייה ובעיקר מלחמת העצמאות שלנו. בנוסף לסיבות הרגילות כגון : שיפצתי כמה שיכולתי במו ידי והשאר בעלי מקצוע מצוינים, קניתי חלקים רבים בחו"ל ואת כל זה אפשר לכמת. מה שאי אפשר לכמת, זו הנוסטלגיה האישית שיש לי אליו. אבא שלי נסע על ג'יפ כזה. מעניין, גם סבא של הילדים שלי, נסע על ג'יפ כזה בדיוק ולכן גם הם מחוברים אליו אישית. והנתונים האלה, מעלים בעיני את הערך של הג'יפ. שורה תחתונה, יש מחירונים בינלאומיים כמו "קראוס" וכן מחירונים באנט. שם תוכל לברר כמה שווה רכב כזה, על פי מצבו, בחו"ל. עכשיו תוסיף את הפרוצידורה של להביא אותו לכאן, מבלי לשכוח לשלם את כל המיסים ובלי לדעת בוודאות מה אתה קונה. זה יהיה בדיוק המחיר שתרצה לשלם על רכב שאתה אוהב. עכשיו, חפש אחד כזה למכירה ותראה שהמחיר שלו, בדרך כלל, הגיוני.

סורי, אבל איני מסכים עמכם. הבעיה מתחילה ונגמרת בציבור בכלל ובציבור אספני הרכב בפרט. לו רק רצינו מספיק, היינו מארגנים "ראלי" כבישים למכוניות עתיקות. כ 500 קילומטר בשלשה ימים, 4 לילות בבתי מלון לאורך "המסלול" קוראים לו "מסע מטרה" ויוצאים לדרך... לא צריך רכבי מרוץ, לא צריך מסלולים מיוחדים ולא מתחרים במהירות גבוהה. חוקי הראלי למכוניות עתיקות, על פי ארגון פיב"א העולמי, מדברים בין היתר על נסיעה בקטעים מסוימים במהירות ממוצעת קצובה, מעבר מרחקים ידועים מראש בזמנים קצובים לפי שנת היצור וכמובן רכבים אותנטים ללא גדג'טים. איפה הבעיה אתם שואלים? אנחנו מתמחים בלנהוג מהר ובפראות. בדיוק הפוך מהראלי המדובר... כמובן שהארגון עולה כסף. פרסום עולה כסף. ספר דרך עולה כסף. בתי המלון עולים כסף, ה"מרשלים" לאורך ה"מסלול" יכולים להיות מתנדבים, אבל גם הם צריכים לישון ולאכול... לכן רק ארגון מסודר יכול לקחת את זה על עצמו. לא, לא כזה של מתנדבים, אלא כאלה שמקבלים שכר. שיוכלו להקדיש מזמנם לארגן דבר שכזה. אה, כן. צריך גם ספונסרים בשביל לממן את כל זה. עכשיו רק נשאר להוציא את זה לפועל. לא. איני חכם גדול. פשוט השתתפתי עם השועל במירוץ שכזה בקפריסין. זה מרוץ עממי. אחרי כמה כאלה, מוצלחים, ללא תאונות/בעיות וכו', אפשר לדבר על מרוצים מסוג אחר.

מן הסתם שמעת קונצרט בלה מינור של V8, משופר, עם מערכת "משתיקים" מסוג "הדרסים" מוצרט לא יכול היה לחבר קונצרט שכזה...

מוזר... רק עברתי את יבנה, לכוון דרום והשועל כאילו קיבל חיים חדשים. נכון, זו נסיעה מנהלתית, על כביש רחב, אבל כנראה שהאויר הדרומי מוכר לו מימים ימימה. שעון החום מתנדנד קלות בין 170 ל180. פרנהייט. כן, גם הוא יצא לכוון יד מרדכי, יחד עם אחיו צלסיוס. הג'יפ לא מתלונן כאילו נהיה צעיר יותר ורק אני נוטף אגלי זיעה מהמזגן שסביבי... הגענו לחניה ומיד "תפסנו עמדה" מתאימה, משקיפה, כאילו שלא עזב את משמרתו מעולם. כמובן שחלק מהצילומים המרהיבים נעשו תוך כדי עמידה על הטמבון הקדמי שלו... הצילום בביצועו של רון פז. אבל מי מתלונן. לי חם והוא נהנה מהנוף. תודה לצביקה ובעלי המוסך היפה על האירוח המעולה.

כל העניין כאן זה להראות שיש עוד כלי רכב עם פוטנציאל. לא לספר היכן הם, בלי רשות מפורשת מבעלי הרכבים ואין כזו. מצטער. בשביל זה יש שרשור למכירת כלי רכב.

הפתעה נוספת... צלסיוס בא לבקר, במלא עוזו. לא לשכוח לבדוק שמן ונוזל קירור, לפני הפגישה איתו...

מי שציפה לכמה שניות של תהילה, שיתנחם בכמה שניות של חזרה לנעוריו. נו, שויין... יותר מזה אין מה לומר.

ה"ג'יפ" זה בכלל דודג', מתקופת מלחמת העולם השניה. אבל השעונים זהים וסיגל יודעת להחזיר להם את נעוריהם. יופי של סרטון.

זה לא היה"ברבים" כלל וכלל. ההפקה ביקשה וקיבלה פניות מחברי המועדון המעונינים להגיע לסרט וחזרה במיילים ופניות טלפוניות אישיות, רק לאלו שמכוניותיהן התאימו להפקה.

לא, לא ממש. אתמול בערב, התכבדנו, כ30 חברי המועדון, על נשותיהם, לחזור לנעורינו ולחוות סרט בדרייב אין ה"מיתולוגי". במסגרת תכנית הטלווזיה 24/7, עם הרווק, יצא הבחור לדייט ולשם כך הקימו מחדש, בכאילו, את הדרייב אין, במקומו המקורי. היו מלצרים שהסתובבו בין המכוניות והציעו שתיה ופופקורן לכל אחד. מזג האויר הלך לקראתינו והמפגש החברתי עם החברים היה שווה ביותר. כן, הוקרן גם סרט. הצעקה. אבל מי בדיוק צפה...

חיפוש בגוגל תמונות, העלה את הממצאים הבאים: דודג' קורונט, שנת מודל 1950, מונית/לימוזין ל7 נוסעים. אולי זה ירענן את הזיכרון של הגולשים בפורום. בהצלחה.

החלמה שלמה ומהירה.

כבר יורד לצחצח, שן שן, את הצמיגים....

שלום דודי, כבעל ג'יפ ישן, אני יכול להמליץ לך מניסיוני האישי בלבד. עם כל הכבוד לרכבי אספנות בכלל, למרכב של ג'יפ, יש את היתרונות שלו. רובו ישר, במידת הצורך, קל לפרק את המרכב מהשלדה ואפשר לייצר חלקים על ידי כיפוף פח מתאים. כאן ה"בעיה". לכאורה, הדבר מפתה לנסות לתקן לבד. אבל המרכב מחובר לשלדה שיודעת לנסוע היטב בשטח. בשטח הפיתולים של השלדה והמרכב, יקפיצו כל תיקון לא טוב, כל הלחמה רעועה תתפרק ומילוי של חומר מיותר יקפוץ. נכון, לא הכל קורה מיד אבל תכנון נכון להרבה שנים, זה עבודה של פחח מקצועי ופחח מקצועי, ישים לב גם לאומגות שמחזיקות את המרכב ונוטות להחליד ולא אמור לקחת יותר מידי כסף על פחחות של ג'יפ ישן. לא, אין לי המלצות לפחח טוב. הפחח "שלי" עבד באזור תעשייה ארז, שכידוע כבר לא בידינו... כידוע, הג'יפ שלי יוצא למרעה מידי פעם ואיני יכול אלא להודות לפחח על עבודתו הנהדרת. בהצלחה.

"צוות השטח" של סיירי ימי חמישי, לא שוכח את משמרתו גם בחופשה אי שם בארץ...