דורון סגל

שוב פעם צריך "אבטחה"??

בשבוע שעבר שיחררתי בנדיקס לסטרטר. קיבלתי מכתב מהדואר ובו המשפט"מאושר מ. תחבורה, תאריך, אין צורך באישור רשמי", נסעתי לדואר ביד אליהו ולאחר הליך תשלום מכס/מס קניה/מע"מ מהיר, יצאתי לדרכי כשהחבילה בידי. שרות מהיר ומצוין.

בני, תרגיע..... בוא נשאיר אותך כמומחה למכונאות...

אני מניח שהסכום של 3000 שקל, תואם למחיר הגריטה של כל רכבי האספנות, כפי שמופיע במכתבים שקיבלנו ממשרד התחבורה... וזו היתה כוונתו של הכותב.

ושלא תחשבו לרגע, שכאן רק חוגגים. אנשים רציניים יושבים כאן ומדגימים הכנה נאותה לחורף הקרב ובא. "לופו", הלא הוא נועם חצרוני, הדגים הכנה נאותה לארגז של הריקשה וצלם הפפראצ'י, אף חדר מבעד למעטה הארגז.... למראה קובי מילוא, שהגיע לבקר, ברור מי יהיה הסבל שיצטרף לנהג... כן, היו גם מכוניות יפות...

המפגש הפעם, היה בסימן יום הולדת ליאיר. ה"יינגלה" התגלח למשעי והוריד, לדברי מומחים/יות כמה שנים טובות... קלרה שלו, באיחור אופנתי, הפציעה עם עוגות, מעשה ידיה. יין, סחלב וכל השאר הטובין, ממטבחו של בית הקפה. גם הוא צריך להתפרנס איכשהו...

איני מכיר את הרובר המדוברת, כמו כן איני מכיר אותך. אבל את הג'יפ שלי, אני מכיר מן היסוד. כל כך מהיסוד, לאחר שנאלצתי לשחזר חלקים שלמים ביצור עצמי, בארץ ולא פניתי לדרך הקלה יותר של להביא בודי שלם, חדש מחו"ל. מעבר לכך, שיקום מלא של המנוע, הגיר והטרנספר, ואיסוף אין ספור חלקים בשביל להביא את הג'יפ למצבו היום. ועוד לא דיברתי על הערך הנוסטלגי.... ובמיוחד בשבילך, מקבץ תמונות ממה שיש לשקם בגיפ פתוח. גילוי נאות, מסיבות השמורות עימי, לא הצגתי את הג'יפ לארוע גלאי ולא עשיתי לו השקה.

בכל אודי ששוכבת אצלו בחצר, יש ספסל אחורי...

אסף, תתחדש. אולי יהיה סופסופ משהו שנוסע ויגיע למפגש???

מזכיר לי פיאט....כלשהו.

תביא סופגניות קטנות! ככה הראשונה תיתקע בצינור של בני....ויהיה מספיק לכולם.

במקרים כאלה, הסיפוק הוא עצום. היכולת לתת משהו ייחודי, לראות את החיוכים מכל עבר ובמיוחד של אלה שנהנים מהתצוגה הנאה ובמקרים רבים, אף הישיבה ברכב, שלא לדבר על סיבוב..., זה תשלום בעל ערך גבוה מאד. משהוא כמו להחזיר חוב לחברה נורמלית. אנחנו יודעים כמה חרדים החברים למכוניותיהם ואותם חברים, נותנים, במקרים מסוימים, לנגוע, ללטף, "לנהוג"... אשרינו שמי שיכול, עושה זאת.

את השועל, פגשת, בתחנת סונול במשואות יצחק.... בצילומים לתכנית לערוץ אחד. עד היום, אני ממתין לתמונות ומה הוא יודע לעשות, זו אופרה אחרת לגמרי. הוא "יסביר" לך מה זה הגה כח אמיתי ומדויק..... מה זה ברקסים קשים ורק בינינו, הסוד הגדול ביותר של הג'יפ הוא בפיתוח של ה"כסא מפלט". כן, זה הדבר שנמצא מתחת למושב הנהג ונראה כמו מיכל הדלק. תחשוב מה היה קורה אם כדור היה פוגע במיכל הדלק ולאיזה גובה בדיוק היה מגיע הנהג...

מרחוק, קצת קשה להביע דעה... השפלה מחכה לביקור.

און, כתיבה מעולה, מעלה חיוך. אשמח לארח אותך מאחורי ההגה של השועל. אחרי סיבוב אחד, הכל יהיה לך כבר הרבה יותר קל...

בני, אפילו הויליס הסמוך מחייך... מה קרה? החלטת להסביר למוסטנג שהוא לא "בן יחיד"?? ואני מדבר רק על "ילדי הארבעה גלגלים"...

ראובן, כבוד. הרבה כבוד! וזו רק ההתחלה...

הסטיישן הקטן הלבן, זה פורד אנגליה. האמריקאי התכלת, פיורי 3.

האדום,זו הבלטה שלי של הכתוב במקור. רן, רק תראה מהיכן התחיל פותח השרשור, בהודעתו השניה ולאן השרשור הגיע.... לא מדובר על רכבי ונהגי מירוצים מקצועיים, אלא רק על שיפורים לסוגיהם, כך שכל "תופסי הטרמפ" על הבמה, רק רצו להביע את דעתם, בלי כל קשר לנושא השרשור. ממש אופייני ... איני מכיר מועדון שכזה, שיתמוך בהפרה בוטה של החוקים במדינה, גם אם הם לא לרוחם של כמה מחבריו/עמיתיו. אבל אני חבר במועדון דומה מאד. כזה שנותן במה לתחביב המשותף, לאנשים עם המון רצון טוב וכל זה בהתנדבות! אנחנו לא רוצים שיפורים, טוב לנו עם הישן, העתיק והמקרטע. בשביל הבטיחות, רק לדוגמא, יש לנו את בני ל ואת קומפי/עמית ועוד רבים וטובים, שכל אחד מהם מייצג את הצד המקצועי שדואג שהרכבים שלנו יהיה בטיחותיים לנסיעה על הכבישים. לי, אף אחד לא יספר מירוץ מהוא! השתתפתי, ניצחתי והבאתי גביע. כל זה בקפריסין. לא סתם, אלא רק בגלל שנהגתי בדיוק לפי החוקים והכללים. רכבי נבדק היטב על ידיד המארגנים, לפני המירוץ, לראות שלא בוצע בו שום שיפור/שינוי ועדות לכך היא תעודת פיב"א, שהמועדון "שלי" חבר בו, שהוצאה בארץ ומעידה על מקוריות הרכב. איני מכיר ארגון כלשהו, עם 800 חברים, בערך, ששם לרגליו לחיות על פי רצון חבריו, גם אם מדובר בעברות על החוק. במחשבה שניה, שמעתי על ארגונים כאלה ואתה, בתוקף עבודתך, בטח מכיר אותם טוב יותר... המירוץ השני בו לקחתי חלק, בארץ, היה של רכבי שטח משופרים להפליא, סביר להניח שרובם שייכים למשפט המוגדר באדום. בסך הכל נסעתי כרכב מלווה, בשולי המסלול, בדרכים עוקפות וכו'. השוני בין שני המירוצים היה רק בקהל. כולם אוהבים מכוניות. בקפריסין, הקהל לא פרץ למסלול, נתן זכות קדימה מכוניות העתיקות והכל עם חיוך. בארץ, היו כמה נהגי רכבים שניסו בעצמם לעבור במסלולים והפריעו למתחרים בסגנון "למה מי יגיד לי מה לעשות ולאן לנסוע..." זה הבדל של חינוך, סובלנות ורצון טוב. בקפריסין, אף אחד לא מרגיש פרייאר על הכביש, שחייב להידחף בכל מקום. כנגד, יש תרבות מוטורית אדירה. מירוצי ראלי לרכבים מודרניים, כמו גם למכוניות עתיקות... מאחר והתירוץ שלך, אין לי עם מה לנסוע לשפלה התחרב....אשמח לראות אותך באחד מהמפגשים הקרובים ולהסביר לך יותר טוב. לא...לא, בירה, אתה חייב לי, עוד מהעליה של השועל לטוביה...

אולי סיגל מבינה יותר בג'קים מאשר בתרבות??

טוב, נו....מישהו היה חייב להישאר בסביבה ולשמור על הגחלת.

אנחנו יודעים היכן אתה גר...

יאיר, מקסים!

היי קפטן! מה לא תעשה, בשביל לא להכנס לאבק......:lol: נראה טוב. כבר נוסע טוב???

יופי של תמונות. מעבירות את החוויה הנהדרת בצורה מעולה. ברוכים המארגנים והנענים ל"אתגר".