אהלן וסהלאן,
לפני כמעט חודש נהרג בחור מהמושב שלי.
הוא חזר בשעה שש וחצי בבוקר ממסיבה, סטה מהכביש בתוך המושב, נכנס בעץ ובגדר ובסלעים החזית הבית של אחד החברים שלי מהמושב. הבחור נהרג 20 מטר מהבית שלו. נמצא עם מפרקת שבורה. בחור בן 22, ששבוע לפני התאונה סיים טיפולים כימותרפיים.
חברים,
אחרי המוות כבר לא משנה אם שתית או לא שתית, אם התכופפת לרגע או עצמת את העיניים לשניה.
אחרי התאונה שמעתי אנשים שואלים "מה הוא היה שיכור?" וממש לא עצרתי את עצמי מלענות להם "מה זה משנה? הבחור מת. שום דבר כבר לא ישנה את זה".
באותו לילה, שעות בודדות לפני כן אני כמעט גם סיימתי את חיי בתאונה. לשתות ולנהוג היה הרגל גרוע שלי בזמנו, אחרי שפעם אחת כמעט הרגתי את עצמי וכמעט רצחתי את חבר שלי שהיה איתי ברכב, הבנתי שצריך לשים לזה סוף. ושאם אני יגמור משהו, זה לפחות יהיה את עצמי ולא את הסובבים אותי.
אם הייתי הורג את חבר שלי באותו לילה, לא הייתי יכול להמשיך את חיי. ואני חושב שכל אחד חושב ככה.
תחקקו את זה טוב טוב בזיכרון - אם חס וחלילה תתפגרו בתאונת דרכים בגלל שהייתם שיכורים או עייפים, לא משנה איזה שאלה ישאלו, אם הייתם שיכורים או לא, או אם הייתם עייפים או לא, שום דבר כבר לא ישנה את העובדה שחקוקה בסלע.
נצלו את החיים האלה, הם קצרים גם ככה. אל תנסו לקצר אותם עוד יותר.
אלעד