אבי נוף

אלעד יקר, נא להירגע. אינני מאושפז כרגע, וממש, אבל ממש, לא לקחתי כלום קשה מידי. אולם, גם תגובתך המצוטטת לעייל, מראה בדיוק את מה שעליו כתבתי והתכוונתי. איננו צריכים בהכרח להינות מרכב שמישהו אחר נהנה ממנו. איש איש וטעמו. אך גם איננו צריכים להבין מדוע מישהו "נדבק/מאוהב/מסוחרר/וכד'." ממכונית זו או אחרת. אין הסבר מדעי ורפואי לכך, ועל פי מקורות יודעי דבר הנמצאים במרתפי השב"כ - הנושא עדיין בבדיקה מקיפה ווחודרנית. לכן כתבתי את שכתבתי, מה גם שהתייחסות שכזו לקבוצת רכב כלשהי, עלולה לפגוע באוהדי אותו הרכב, (מרצדס למשל? ), וחבל. ד"ש - אבי.

כמעט שלא הגבתי לשרשור, אך אינני יכול להתאפק. ברור שלא כל אחד מאיתנו אוהב את אותו הרכב, אך לשמוע "מחבר מועדון שרוט לחלוטין" שאלה כזו? כנראה שאני לא הבנתי את המשפט שכתבת . . . בידידות - אבי נוף.

ככלל, הייתי מציע להאריך את הטיול לזמן רב יותר. זה איננו טיול של "עוד קפיצה לטורקיה", אלא משהו של פעם בחיים. לכן כדאי לשהות ולנצל כמה שיותר את "יצוא" הרכב. כדאי אף לבנות תוכנית מיוחדת לטיול, ומפגשים בחו"ל עם מועדונים/אספנים/חולי נפש כמונו וכד'. כאשר אתה מגיע ברכבך. זו יכולה להיות השקעה הרבה יותר טובה ממניות בימים אלו ... לפחות לנפש. להלן תמונות של הרכב שלי, שיצא לטיול של חודשיים באירופה בשנת 1967 !!! (היה אז בן 12...). בהעמסתו על האניה ועל רקע הנוף האירופאי. (גילוי נאות - לא היה אז בבעלותי.). בהצלחה - אבי.

ב-10. אבי

היי עופר במהלך התיקונים והאחזקה שאנו עושים לרכב מעת לעת, אנו מנסים לעשות במו ידינו הרבה עבודות "ניסיוניות", דברים שאיננו יודעים ובקיאים בהם. יש ליקויים/תקלות שמופיעים שוב ושוב במשך השנים, ואם איננו מצליחים בפעם הראשונה, אנו לומדים מהניסיון ולהבא מקוים לטוב. בנושא הפחחות והצבע, אין הרבה הזדמנויות שאנו מתעסקים בנושא במשך השנה, כמו למשל בנושאי פלגים/פלטינות/ברקס/צופר/מזגן וכד'. לכן, מאחר וזה "אירוע" שחל מידי כמה שנים - רצוי לדעתי לתת את העבודה לבעל מקצוע. וכאן עולות כמה שאלות: מי יהיה מוכן להחעסק עם הגרוטאה שלנו? מי גם טוב וגם לא יקרן במיוחד? מי יגמור עם הרכב בזמן סביר, לפני שתיגמר לנו הסבלנות? מי מבין את הצורך בליטוש מיוחד כאן או שם בדיוק כפי שנראה לעינינו? ועוד כהנה וכהנה, אבל, זה כבר נושא לשירשור אחר . . . אז בינתיים, שיהיה לך בהצלחה בשיפוץ, ושתהנה מהתוצאה. בברכה - אבי.

היי יונה אני מבטח את הרכב בכוכב שביט, ברח' לינקולן פינת חשמונים בתל אביב. הם מבטחים את הרכב בביטוח גרירה תמורת סך של 120 ש"ח כמדומני. כדאי מאד לעשות ביטוח גרירה, כפי שכתבת יש סיכוי מסויים להיתקע איתו.. בברכה - אבי.

היי דרור, מסכים עם כל מילה. אבי

היי קובי, יש צורך גם במעט חולצות S. רכשתי "בשארית כספי" חולצה במידת M, והיא גדולה מאד (או שאני קטן מאד...), ודרושה החלפתה. אני מניח שמלבדי יש עוד כמה חברים שניתן לשייכם למועדון המינייטורות. אגב, החולצות יפות ואיכותיות, ולא בסגנון הפשוט של הקודמות. אז, לעמוד בתור חברים, לרכוש שתי חולצות לשם התחלה, ולבוא למפגשים עם החולצות וסיכת מועדון... ערב טוב - אבי.

לא קרה כלום מיוחד. פשוט "פלד את הספל" מנסים לסחוט לנו את העצבים עד קצה גבול היכולת ... ערב טוב - אבי.

היי לכולם, מזמן שלא הגבתי בפורום, אך ההתקפה הפיתאומית והבלתי מובנת, גרמה לי לשוב למקלדת. ותחילה גילוי נאות, הרכב שלי מושבת, ואינני משתתף באירוע. אינני מבין אותך ירון. לפני מספר שבועות ביקשו מהמועדון מכוניות "איטלקיות" לתצוגה, ולא שמעתי שסירבת להציג את מכוניתך, הגם שבעלי חיפושיות, אסקורט, במוו וכד' לא הוזמנו להציג את כלי רכבם. גם במסע לקיסריה לפני כשנה השתתפו "משום מה" רק מכוניות איטלקיות, עשיתי חיפוש ולא מצאתי תלונה ממך בנושא. אז, דחילק, עם כל הכבוד לרכב (ובעיקר לדש בורד ... ), עלינו קצת להיות שקולים . . . דורון, אתה צודק, יום עבודה עולה יותר ממה שאנו (חברי המועדון) מקבלים עבור התצוגות, אך זו למעשה תרומתנו (מי שיכול כמובן) למועדון, מעבר למיסי החבר השנתיים המגוחכים. מי שתפוס על ידי עבודה, לא חייב להשתתף. אך המועדון חייב "לנדב" את הרכבים על פי תיאום ולפי דרישות המזמינים, ולהשאיר בקופתו רווח מכל הסיפור. למעשה, חוץ מהמציגים בפועל, יש גם חברי מועדון/ועד שטורחים ומבזבזים זמן רב בנושא התצוגות, למרות שזה זמן שעולה כסף, ולמרות שרכבם אינו משתתף בתצוגה... לכן לדעתי יש להביט על כל מרכיבי התצוגה (דרישות המזמין, הכנסה למועדון, אפשרויות המציגים וכד') ולשקלל. שלכם בברכה - אבי.

מזל טוב, והרבה בריאות . . . והאמת, אני הייתי מת שהרכב שלי יהיה יותר זקן ממני. לצערי הוא יליד 55, ואני קשיש ממנו בשלש שנים . . . בברכה - אבי.

את כולנו מעניינת במידה זו או אחרת ההיסטוריה של הרכב שלנו. את מסע השורשים הנוגע לרכב שלי התחלתי לפני זמן מה, האוטו בן 50+, ועניין אותי לדעת מי החזיק מרצדס בארץ בשנות ה-50, כאשר לאבא שלי היה בקושי כסף לאופניים. מצאתי כבר כמה בעלים (מתוך ה-15 שהיו לפני). למעשה סגרתי את השנים 1964-1983, ו- 1995 עד היום. עדיין חסר לי מישהו באמצע, ואחד או שנים הראשונים. המסע מאוד מרתק, ושומעים סיפורים, ורואים התרגשויות שקשה לתאר, במיוחד מאנשי התקופה המוקדמת יותר. אגב, שני בנים של שני בעלים קודמים מחזיקים כיום ברכבי אספנות... חלק מהסיפורים ומהתמונות מהעבר - באתר הבא: http://mercedesponton220.qpon.co.il/Front/Pages/pages.asp?id=125866 יום נעים לכולם - אבי.

שבת שלום להלן קישור לכתבה שהתגלגלה אלי בשיטוט מקרי. http://www.club50.co.il/text_item.aspx?tid=442 מיום ליום נראה (לי לפחות) שיש יותר פרסום לנושא רכבי האספנות, וזה מחמם את הלב. (להנהלה: אם הכתבה כבר הועלתה כעבר לפורום - נא למחוק את הנושא).

טעית, ואני כותב זאת מידע אישי. אני מכיר את הבנאדם. ראיתי אותו לא מזמן במפגש, הוא נראה יותר גבוה מאשר בתמונה. אבי.

נכון, נכון, נכון. האמת שלא חשבתי על כך אף פעם בצורה הזו. אבל זה מה זה נכון... שבת שלום - אבי.

אורן, כל הכבוד, וגם תמונות יפות. יום טוב - אבי.

ולמי שלא יודע, פלאפל תדמור (שהוא כמובן הכי הכי הכי טעים שקיים) ואברם שפיציק נמצאים ברח' סלמה, בקטע שבין רח' צ'לנוב לשד' הר ציון. בתיאבון - אבי.

היי מאיר מזהים אותך בבירור. אתה הוא זה שעומד על יד הסיפרה 5 במספר הרישוי. נכון? בברכה - אבי.

... בגלל שזה בשבת, באים אליהם, כדי שלא יהיה להם תירוץ

אני מוכן לשתף את הרכב שלי ואולי אף לצבוע אותו באדום למען המטרה הנעלה, תמורת תשלום סמלי. הבעיה היא שבמרצדס הסמל עולה הרבה . . . אבי.

"הזיקנה" של התמונות/פרסומות הללו מתבטאת בהרבה מישורים. בשפה, בפשטות הפרסום - קריטורה מינימליסטית, השקעה כספית מעטה וכו'. בדיבור יותר ברור -אל מול הרמיזות העקיפות של היום, בלבוש "של אז", שבימים שפורסם היה "הלבוש האקטואלי" ולפעמים גם נועז לזמנו ... ובהרבה נשמה נוספת שמשום מה קצת חסרה כיום. יש במה להזכר, ויש למה להתגעגע. אם כי, כמו שאני תמיד אומר: "בואו נהנה מהיום, כי היום הוא האתמול שמחר נתגעגע אליו ..." יום נעים לכולנו - אבי.

אסף, ליום הולדתך ה-34, שלוחים לך 75, 80, ו-100 איחולי מזל טוב. איחולי הנעה מרכישותיך האחרונות, והנאה בכלל . . . אוהבים אותך אבי, נורית, ניר, יעל, נועם, פקו, לאקי,

שלום לכולם האם מישהו יודע, אם יש הבדל בין טנדר ופרייבט לגבי גודל העגלה שאותה מותר לגרור? תודה - אבי.

מוישל'ה כל הכבוד אבי.

היי אם מדובר על הרכבים היומיומיים, הרי שלדעתי אנו מוכתבים על ידי כמה סיבות, אשר אינן חופפות לסיבות שבעטיין אנו רוכשים רכב אספנות. רכב יומי קונים מסיבות שונות ומשונות: שיקולי מחיר, שיקולי מכירה עתידית, מקום בתוך הרכב (ע"פ גודל המשפחה), מקום חניה, רכב מסחרי/סטייישן/רגיל ע"פ הצורך המשותף ליומיום ולעבודה, רכב לילדים "שרק הוציאו רשיון" וכד'. מאחר והרכב היחיד שהיה לאבי מאז ומעולם היה אופניים חלודים עם ברקס רגל, לא היו לי נתוני פתיחה ומקורות להשוואה. (מתי, מדוע ואיך הוצאתי רשיון נהיגה לרכב - זה כבר סיפור לשרשור בנושא אחר ...). למדתי נהיגה על קונטסה 1300, היה האוטו הטוב שבעולם עבורי. פשוט לא נהגתי על רכב אחר קודם... בהתאם למצבי הכלכלי, חיפשתי רכב זול, ומאחר ובאותה תקופה מכרו דה-שבו שהשתחררו משנות שירות בצהל, ומחירן (כמו גם מצבן) היה בתחתית - קניתי. עם השנים עברו תחת ידי רכבים רבים, גם מטעם מקום העבודה וגם רכבים פרטיים. אולם סוג הרכב שנמצא אצלי הכי הרבה שנים (וגם כיום), ואשר אני ממש נהנה לנסוע בו בלי השוואה לכל רכב אחר הוא וולוו. התחלתי עם דגמי תחילת שנות ה-70, זה היה בשנות ה-80, ומאז כמעט לאורך כל השנים אני מזוהה עם וולוו, מחליף מידי כמה שנים, ונוסע בו בכייף עד היום. כאשר אנו עוברים לעסוק ברכבי האספנות, יש לנו סיבות שונות ושיקולים אחרים מאלו שציינתי קודם. לפעמים אפילו מנוגדים/הפוכים. על הרכב שחיפשתי, הסיבות, ולבסוף הקניה (ולמה לא את שחיפשתי) - בקישור הבא: http://mercedesponton220.qpon.co.il/Front/Pages/pages.asp?id=118751 שבת שלום - אבי.