אף אחד פה לא אמר שגו'בניקים לא משמעותיים, אף אחד לא אמר שאתה צריך להתרוצץ הלוך ושוב כמו מטורף בשביל שירות משמעותי, אבל אתה כן צריך לתת את המקסימום שלך בתפקיד שלך, כי אפילו האפסנאי הכי נלוז יכול לשפר את פני חלקי המערכת הסובבים אותו.
אני גם לא סוגר יותר מידי, עושה יומיות במרחק שעה נסיעה בתח"צ מהבית. אתה יכול להיות הבחור הכי קרבי בעולם ועדיין להיות הכי לא מועיל. בשורה התחתונה הכל תלוי בך. בלי לדעת מה התפקיד שלך אני יכול לומר לפי אורך ההכשרה שהוא לא בא ברגל בכלל, אבל אתה עדיין יכול להפוך אותו לזנות ולהיות לא מועיל. אל תשווה את עצמך לאחרים בקול רם, זה יוצר רושם שלילי.
נ.ב.
בלי לומר דבר על הקצינים שעימם אתה משרת כי אני לא מכיר אותם, אני יכול להצביע על הרבה קצינים ונגדים אשר נשארים בקבע(כן גם עם המשכורת הזעומה) רק בגלל ששם הם לא צריכים להוכיח את עצמם, כבר יש להם מספיק קומבינות, פנסיה בגיל 45 וגולת הכותרת: הם לא צריכים לעשות יותר מידי, ושעות הגעה ועזיבה גמישות ביותר. כמובן שזה ללא הכללה ורק מצביע על גרעין רקוב נקודתי. בשורה התחתונה שרות או קריירה צבאיים פוריים דורשים המון משמעת עצמית כי אף אחד חוץ מימך לא יכול לדרוש ממך דבר מלבד המינימום. ולצערי אני מוצא את עצמי לא אחת רב עם אנשי קבע ששמים ז#ן בשביל לגרום לעבודה להגיע למצב האופטימלי.
כמו שמישהו כבר כתב לפני, הבצא הוא לא בשבילך, אלה 3 שנים שבהם אתה צריך לבטל את "אני". לדעתי הבעיה עם מוטיבציית השרות היום מסתכמת במשפט "למה דווקא אני ולא מישהו אחר?", כאשר זה אמור להיות "אם אני לא אעשה את זה בצורה הטובה והמקצועית ביותר, אף אחד לא יעשה את זה".
אני לא זוכר היכן קראתי את המשפט, אני מניח שבYNET או בלייזר אבל הוא אמר משהו בסגנון של "כולם בטוחים שצה"ל שבו אנו שותפים אינו אותו צה"ל שאחראי על כל המבצעים המהוללים והמסובכים בתוך ומחוץ לגבולות המדינה, כאשר אנחנו חושבים על הצה"ל שלנו אנחנו מתפטים לחשוב שיש צה"ל נוסף, מיומן, מאומן וממושמע יותר שהוא הצה"ל האמיתי שמגן עליינו. קשה להאמין שהגוף המרושל, הבירוקרטי ולא מתפקד הזה שאנחנו מכירים אחראי על הבטחון של כולנו".
שכל אחד יסיק ממנו את המסקנות שלו.