הבעיה היא ברורה ופשוטה,
כל עוד לא יהיה שינוי מהותי במדיניות הכלכלה וקבלת ההחלטות לגבי פריסת התקציב וחלוקת התקציב, המצב ילך ויחמיר, וכל הזמן יצטרפו עוד מיסים וגזרות לאלה הקיימות. במידה ונמישך כך נתמוטט, אנחנו פשוט דוחים את הקץ.
אם אני ואשתי נביא 2-3 ילדים, שיכניסו כסף למדינה, וחרדי ואישתו יביאו 10 ילדים, שלא יכניסו ורק יחקו כסף למדינה, נגיע למצב שגם אם את כל הכסף שאני וילדיי נכניס למדינה יעבור לחרדים ולי לא יהיהו צרכים הישרדותיים, גם לחרדים לא יהיה מספיק כסף לאכול.
צריך מהפיכה רצינית בחלוקת תהצקיב וקבלת ההחלטות, אדם שמסוגל לעבוד ולא עובד מבחירה שישא באחריות על עצמו, נקודה.
לצערי רוב רובה של האוכלוסיה הזאת, בין אם חרדית ובין אם חילונית, שבוחרת לא לעבוד מבחירה, מצביעה ביבי, ואני אוכל אותה. ונמאס לי מזה, כבר מזמן. הבעיה שיש לי פה הורים מבוגרים שאני לא מתכוון לעזוב, ואותם הורים נלחמו בשיניים להגיע לארץ, חצי מהמשפחה שלי אסירי ציון לשעבר, והם נקרעים שהם רואים לאן הגענו.
אני גר ליד קרית שמונה, אין פה תחבורה ציבורית, אני עושה סטאז' בבית חולים בצפת, אין לי מושג איך אעמוד כלכלית בדלק היומי שאין לי החזר נסיעות, ושאני משלם על הסטאז' הזה 14 אלף ש"ח. הבעיה היא לא שלי ספציפית, אנשים סביבי במצב הרבה יותר גרוע, רוב רובם אקדמאים.
שוב, אם נמשיך כך לא יהיה גבול לגזרות, ואנחנו נתמוטט, וגם אלה שלא עובדים ורק מקבלים מכספי העובדים יתמוטטו, כי עוגת התקציב תחולק בין הרבה מידי, שהחלק היחסי שלה יקטן.