IL 2CV CLUB

לקח קצת זמן אבל זכרתי... כשראיתי את הסרטון עניין אותי מה השימוש המסחרי של הטנדר דה שבו שחולף בכביש, עם שלט גדול שנראה כפרסומת. אז אחרי הצלחה של הקפאת התמונה (מסתבר שזה לא פשוט בסרטוני YNET) נמצאה התשובה - "קפה תקה".

מבוגר = מעל גיל 18 (לפחות...) את המוריס התכלת המסחרית ראיתי בשבוע שעבר, ליד מקום עבודתו של בעליה , כך שככל הנראה הוא עדיין נוסע בה. בפעם הבאה שאעבור, אצלם וגם אשאל אותו לפרטים.

בהצלחה בשיפוץ. יש בת"א אדם מבוגר שעדיין נוסע בכזו כרכב יומיומי, אז כנראה שהאמינות היא לטווח ארוך ... בכל מקרה, הממלכה של המוריס בישראל היא במוזיאון של אורי סהר בקיבוץ אייל ושם הייתי מתחיל רעיונית, לפחות לקבל פורפורציות נכונות מבעל נסיון ואם לא בשביל השיפוץ לפחות בשביל החוויה של הביקור במקום.

על רקע תמונות מטיול דה שבו בשבוע שעבר ברמת הגולן ברכת חג שמח ופורח והזמנה לפיקניק - מפגש רגוע בחול המועד פסח לחובבי ובעלי דה שבו או סיטרואן ככלל המפגש יתקיים באיזור לטרון ביום חמישי 24.4.2008 כל הפרטים כאן: http://www.2cv-il.org/heb/meeting.html

החלמה טובה ומהירה

נפלא. צילמתי אותה בינואר 2006 בחצר (מוזיאון) עין שמר לפני שנכנסה לשיפוץ בסדנא שלהם (הסדנא שבה הם שיפצו את הטרקטורים ושאר כלי הרכב שבאוסף). כבר אז הם סיפרו שהיא מיועדת לחיריה. לפי סוכך השמש והגגון המאולתר ניתן לשער שהיא הייתה בשימוש בשטחים.

ב"גל גפן" המקומון של אזור אונו פורסמה בשישי האחרון ידיעה שכותרתה : "שני רכבים עומדים יותר משנה ברחוב העבודה למרות פניותינו". תושבי הרחוב בגבעת שמואל התלוננו לעיריה שלא עשתה דבר לפנות את המפגעים כהגדרת התושבים. בתמונה המצורפת של "המפגע" - ג'יפ חביב, 5 ספרות עם לוחית רישוי "רכב אספנות", קצת מוזנח אבל בהחלט נראה סביר.

לעודד זלצר, הבעלים והמייסד של "מועדון הלוחמים הותיקים בנגב" יש ביוזמה פרטית גם זחל"ם (בכניסה לשכונה שלו, מבשר על המועדון) וגם נושאת ברן בחצר הבית. השניים משופצים לתצוגה אך אינם במצב נסיעה.

אין בעייה, להיפך. (על סמך שנים ארוכות, שעות בפקקים, ימים במרחבים). נוח, אמין, זול, מיוחד, יפה, שימושי בתל אביב דוגמת חניות שרק ג'יפים מגיעים אליהם וכיד הדמיון הטובה. כמובן שגם בשנתון המתאים לא כדאי רכב יומיומי לרשום כאספנות. נסיעה מהנה ולא לשכוח להצטרף לטיולים ולמפגשים שלנו מפעם לפעם. שלח מייל למועדון [email protected] על מנת שתצטרף לרשימת התפוצה.

ברכות על התחייה המחודשת. נשמח לראותה באחד ממפגשי הדה שבו, קיים סיכוי סביר שגם תעמוד בקצב הנסיעה...

חודש, לא שבוע. (שנה למלחמת לבנון וגם שנה לחוק המילואים החדש שהתפוגג באבק של המלחמה האחרונה) לגבי סקירת המטרות אתה כמובן תעזור לי בזה בפעם הבאה. אור, ללנדרובר לוחית רישוי שבורה (מקדימה ומאחור). נראה שזה היה חמש ספרות, אחת ככל הנראה נפלה.

אני חושב שהמ"פ אמר שיש אישור של סרן פלד או משהו כזה. הבעייה היחידה שהוא לא נתן לי מספיק זמן לצלם את הגרוטאות בשטח (למה לנסוע רק 30 ק"מ בשטח אם אפשר להספיק 90?...)

לפונים בהודעות פרטיות אני מתנצל אבל אני מנוע והתחייבתי לא לפרסם מיקום. זה היכן שהוא כאן... אני כן ממליץ לנסוע לטייל באיזור (התכנון של שיירת דה שבו על כביש המערכת של גבול מצריים, עד אילת, עם גיחות לשטח כבר מבצבץ, כרגע נכון לשבוע שעבר הכביש היה סגור לאזרחים באופן זמני)

ואתגרים לזיהוי

חודש אי שם על גבול ישראל מצרים היה מפתיע. באיזור הנידח ביותר בארץ, התגלה גבול שוקק חיים (הרבה הרבה פליטים) וגם לא מעט מכוניות (תודות לצה"ל ומטווחיו) שמהוות אתגר לא קטן לזיהוי. הלנדרובר עם ההגה בצד ימין נוסע ובעליו נהנה ממנו ומעמיד בפניו אתגרים שלא מביישים את נעוריו. (לא למכירה...)

אטלר נוגע בכתבותיו בחיבור בין האדם למכונית. סגנון נדיר בהתחשב בכך שזו היא התמונה המציאותית, הקשר בין האדם למכוניות ולא רק בין המכונית והאחיזה שלה בכביש.... סיפורו של הכתב הותיק מתוך מגזין הרכב THE DRIVER מסוף מארס 2007 בקישור http://www.kvishim.co.il/kvishim/Articles.asp?id=506

טוב, זה מאפריל אבל שווה בירור, מאתר אגורה (שם לא מוכרים, רק מוסרים דברים שאין בהם צורך): "למסירה : חלקי חילוף לרנו 4 2 יח' גריל פלסטיק שחור אורגינל, לרכב מדגם רנו 4.. " וקישור: http://www.agora.co.il/toGet.asp?searchType=subCategory&dealType=1&iseek=80015&takeCity=

אני שוב ושוב מתפעל מהרעיון שמכוניות המשטרה הן לא רק זכרונות ותמונות ישנות... היישר ממוזיאון המשטרה. כל הכבוד למשטרה על הכבוד לעברה, לא יזיק למספר גופים ציבוריים או פרטיים אחרים ללמוד ממנה בהיבט הזה.

אני מצטט פה את תגובת משרד הבטחון לנושא בהקשר למכירת טנקים עודפים לציבור הרחב, התגובה היא מסוף 2005, אבל יש לי הרגשה שהמדיניות לא ממש השתנתה... האגף לסיוע ויצוא ביטחוני במשרד הביטחון (סיב"ט) מציע למכירה בישראל של שנת 2005 טנקים ותיקים דוגמת הצנטוריון. בתגובה לשאלה אם גם אספנים פרטיים יכולים לרכוש את הטנקים, ענתה דוברת המשרד כי "אין אנו מוכרים אמל"ח קרבי/מערכת עיקרית, כזאת שמוגדרת כ-Significant Military Equipment, לאספנים פרטיים". הדוברת הוסיפה שמכירת טנק תתבצע למדינה ידידותית בלבד (מותנה באישורים) או לסוחר גרוטאות ומתכות, ובלבד שימציא אישורים לכך שהטנק מיועד להתכה לצורך שימוש בו כחומר גלם. מחיר הטנק מותנה במצבו ובערכו בשוק הלאומי, ונתון למשא ומתן. זה לקוח מפה: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=639807&objNo=58985&returnParam=Y

לאן הולכים כל הג'פסים הישנים? בכתבה של נמרוד מלר במגזין הרכב של THE MARKER מחודש אפריל 2007. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=848695&objNo=60057&returnParam=Y יש שם אני חושב את מרבית התשובות לשאלתך ולתהיות שהועלו בשרשור הישן אליו הפנה קובי.

טוב, פה ושם בישראל יש עוד כמה גרוטאות מוטוריות גדולות ממדים עם עבר מפואר שבדמיון קצת פרוע אפשר לדמיין אותן בחצר הבית או בחנייה (ואני לא מתכוון למכוניות מקדימה)

לפי הידוע לי (ואני בטח לא יודע הכל) יש בארץ לפחות שניים שהיו שמחים להחזיק בו ויש אפילו מקום, העניין הוא כרגיל תקציב והאם הוא עומד בכלל למכירה (נשאלת השאלה למי הוא שייך עכשיו). השרמן הזה אמור אגב להיות במצב נסיעה. עריכה: כמובן למטרות אספנות, למטרות אחרות אני בטוח שיש הרבה יותר שישמחו להחזיק בו...

זה הרכב כפי שעמד אצל ל.כ. צילמתי באוקטובר 2005 אכן כפי שנשקף מהתמונה שהעלית עבודת שיפוץ נפלאה (אם אכן מדובר באותו רכב). אגב, השכן של ל.כ., האיש והטנק - אונגר, הלך לעולמו בחודש מארס. מעניין אם גם הטנק יזכה/זכה לבית ראוי.

ומאותו מטווח, זה כבר נראה ממש קשה לזיהוי, אפשר אולי לנחש מה גרם לו להראות ככה...

מעניין. מההשואה עולה שהתשובה נכונה. קווי המתאר של השלד והמשאית זהים. עוד פרט שמתאים הוא שהתמונה צולמה במטווח של צה"ל ומשאית זו ע"פ ויקיפדיה הייתה בשימוש הצבא (שלל). מה שעוד מפתיע שיש ערך מפורט בויקיפדיה בעברית למשאית ZIL http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%9C